ידיעות מעולם המחשבים

מאת:
מחשבות 18 | אוגוסט 1966

אחסון נתונים באמצעות קרן לייזר צבעונית

סרט צלום ואור צבעוני עשויים להוות תשובה לאחסון נתונים בעתיד. מדעני חברת י.ב.מ. פיתחו התקן נסיוני המשנה במהירות אלקטרונית את צבעיה של קרן לייזר. לדעת המדענים יכול התקן זה לשמש לאחסון 100 מיליון סביות (bits) של אינפורמציה על־פני אינצ׳ מרובע של סרט צלום.

ההתקן (שהוא בורר של אורך גלים), מורכב מסדרת גבישים ופריסמות בתוך לייזר, המפיק קרן אור בעלת שלל צבעים. ע״י העברת מתח מתאים לגבישים מסויימים, ניתן לחסום את כל הצבעים פרט לאחד שנבחר מראש. נסויי המעבדה הורו, שאפשר לבצע 125,000 ״בחירות״ צבע בשניה.

בעזרת סרט צלום אפשר לאחסן בתחליב הסרט את ה״אחדים״ וה״אפסים״ בשכבות — בהתאם לצבע. בעזרת מכשיר אור רגיש עשוי ההתקן הנסיוני לשמש יסוד לזכרון מהיר ובעל צפיפות אחסון גבוהה ביותר, בו צבע אחד ירשום את האינפורמציה, צבע שני יקרא אותה וצבע שלישי ימחוק אותה.

״גז” דו־ממדי של אלקטרונים

״גז״ של אלקטרונים, על־פני מוליך למחצה — המתנהג כבעולם דו־ממדי — התגלה לעיני מדענים של חברת י.ב.מ.

פרט לענין המדעי שבממצא זה, עשוי ה״גז״ הדו־ממדי לתרום להבנת הכימיה והפיסיקה של פני המוליכים למחצה. הבנה טובה יותר של תופעות שטח הפנים יקדם בתחומים רבים את הטכנולוגיה של מוליכים למחצה.

פותח התקן כיונון למעגלים ממוזגים

חברת י.ב.מ. פיתחה התקן (Device) נסיוני בשם רסוניסטור (Resonistor), המסוגל זו הפעם הראשונה לעשות כיומן (Tuning) של מעגלים חשמליים ממוזגים (Integrated). מעגלים מכווננים זעירים אלה מבטלים רעשים ותדירויות לא רצויים. הודות לכך, הם יכולים לשמש, למשל, להעברה טלפונית יעילה של אינפורמציה ממחשב מרוחק. נסיונות קודמים לפתח מעגל מונוליטי־ממוזג, נתנו תדירויות גבוהות מהרצוי ביישומים מעשיים.18

זכרון זעיר יסייע למחשבי ההנחיה בטיסות החלל

זכרון זעיר בגודל כדור־בסיס פותח ע״י מהנדסי חברת י.ב.מ. באווגו, ארה״ב. הזכרון נועד לאחסן ולספק אינפורמציה למחשבים המנחים טילים בין־יבשתיים, ספינות חלל, או מטוסים. הזכרון החדש קטן פי 7 מכל זכרון אחר מסוגו שפותח עד כה, אך מסוגל להכיל פי 4 יותר אינפורמציה. לזכרון בעל חלק נע אחד בלבד (תוף מגנטי), קבולת של 600,000 סביות בודדות של נתונים.

על סף מבצע אפולו

עם התקרב מבצע ג׳מיני לסיומו, מגיעה שעת מבחנו המעשי של מבצע אפולו, העתיד להנחות אסטרונאוטים אמריקניים על הירח בשנת 1969.

אחת התרומות המרכזיות של חברת י.ב.מ. למבצע אפולו, מתבטאת בתכנונה ובנייתה של טבעת מכשירים גדולת ממדים (3 רגל גובה ו־22 רגל קוטר), שתורכב כשלב עצמאי בטילי סאטורן האדירים. לאורך דפנותיה של טבעת זו, שתשמש כמרכז עצבים של הטיל, מורכבים מרבית מכשירי הטיל המשמשים לניווט, להנחיה, לבקרה, לטלמטריה ולעקיבה אחרי מעופו בחלל. כן תישא טבעת זו מחשב מיוחד — המשוכלל ביותר מסוגו שפותח עד כה — שיחשב את נתיב הטיסה ויפקח אוטומטית על דחף מנועי הטיל.

להשגת אמינות מכסימלית, יופיעו חלקים רבים של המחשב בשלוש סדרות זהות. במקרה של סיגנל יוצא דופן ינהג המחשב לפי הכרעת רוב של שניים נגד אחד.

גם נתוני הטיסה יוזנו לשני זכרונות נפרדים, שיבקרו זה את זה באורח מתמיד, לגלוי שגיאות העלולות ליפול מסיגנלים חשמליים תועים.

אם מופיעה שגיאה בזכרון הנמצא בשמוש, עוברת הפעילות בהרף עין לזכרון השני. לאחר ההעברה מתקן הזכרון הראשון את עצמו ע״י שמוש בנתונים הנכונים של הזכרון השני .

עם פיתוחה של טבעת המכשירים, קיבלה פעולת ״החלל״ של חברת י.ב.מ. מפנה מענין. אם עד כה הסתכם תפקידה הרשמי במסירת הציוד למרכיבי הטיל, הרי שעתה הפכה אחראית לשלב שלם של הטיל, הכולל : תכנון, אחזקה, בניה, הרכבה ובדיקת מרבית המכשירים המותקנים בתוך טבעת המכשירים .

טבעת מכשירים גדולה שתוכננה ונבנתה ע״י חברת י.ב.מ. תהווה את מרכז העצבים של טילי סאטורן אדירי העוצמה. טבעת המכשירים תוציא הוראות ניווט, הפרדת שלבים, הצתת מנועים, וכן תמלא פעולות בקרה כוללות

19

המלחמה הקרה והמחשב

מדענים מאוניברסיטת סטנפורד, קליפורניה, ערבו אנליזה של המלחמה הקרה, באמצעות מחשב מסוג י.ב.מ. 7090. האנליזה, שבאה לקבוע את יחס שלטונות סין ובריה״מ כלפי ארה״ב, הסתמכה על 82 מסמכים שנכתבו ע״י מנהיגי שתי הארצות האלה. אנשי סטנפורד בחרו מתוך המסמכים כ־3,500 מלים וסווגו אותן לפי קוד מסויים, בהתאם למידת התקיפות או המתינות המשתקפות מהן.

תוצאות העיבוד במחשב הורו, כי בתקופות של מתיחות בינלאומית חריפה, הן רוסיה והן סין שוללות מכל וכל את ארה״ב, בעוד שבתקופות רגיעה, חל מיתון רק ביחסה של רוסיה.

הספק העבודה גדל פי 200

שר החקלאות של ממשלת ארה״ב מר אורוויל ל. פרימן — חנך לאחרונה את המרכז לעיבוד נתונים של אגף החקלאות בוושינגטון, הכולל שתי מערכות י.ב.מ./360 מדגם 30 ו־40.

בהרכב זה מבצע המרכז את מכלול העבודות שנעשו עד כה באמצעות 11 מחשבים שהיו מותקנים במקומות שונים.

לאחר שהגדיר את המרכז החדש כ״צעד מונומנטלי קדימה בהשגת מינהל משופר״, גילה מר פרימן, כי הספק העבודה של אגף החקלאות הוכפל פי 200 לעומת 1961 — כאשר נכנס לתפקידו.

שר החקלאות של ממשלת ארה״ב — מר אורוויל פרימן — חונך מערכת 360 — דגם 40, במרכז לעיבוד נתונים של אגף החקלאות בוושינגטון

תקליטים מגנטיים למחשב י.ב.מ./360-דגם 20

עם סגירת הגליון נתקבלה הודעה ממרכז י.ב.מ. העולמי על תוספת תקליטים מגנטיים לדגם 20־360. עתה, עם צרוף התקליטים המגנטיים מוצעת המערכת ב־4 הרכבים שונים :

. כרטיסים מנוקבים בלבד ;

. מערכת כרטיסים וסרטים מגנטיים ;

. כרטיסים ותקליטים מגנטיים ;

. כרטיסים, סרטים ותקליטים מגנטיים.

טבלת הבצועים של כונן התקליטים המגנטיים י.ב.מ. 2311

המערכת המלאה יכולה לכלול שלוש יחידות קלט־פלט של כרטיסים מנוקבים, מדפסת אחת, ששה כונני סרטים מגנטיים ושני כונני תקליטים מגנטיים.

מפעלים בסדר גודל בינוני יוכלו באמצעות המערכת המורחבת להשתמש בשיטות הפעלה מתקדמות ובזכרון גדול, מהיר ובעל גישה ישירה — כשל מערכות גדולות — במחיר נמוך הרבה יותר.

צרוף התקליטים המגנטיים, בעלי גישה ישירה לנתונים, מגביר את התפוקה בעבודות מסוימות, כגון חיובים, בשעור של עד פי 5 לעומת מערכת מקבילה המצויידת בסרטים מגנטיים. כן ניתן מעתה להזמין יחידת עיבוד מרכזית בעלת זכרון של 12,000 בתים (בנוסף לקבולות הקיימות של 4, 8 ו־16 אלף בתים). המערכת עם התקליטים המגנטיים נתמכת ע״י שורת תכניות : א) תכניות־פיקוח המאפשרות מעבר אוטומטי וקל מעבודה לעבודה. ב) תכניות־מיון המאפשרות זיווג ומיון של רישומים המצויים בכרטיסים, בסרטים ובתקליטים. ג) תכניות־עזר, כגון : העתקה מתקליט לסרט, למדפסת, לכרטיסים ועוד.