שלב נוסף של קומוניקציה עם המכונה

מאת: צבי ינאי
מחשבות 19 | נובמבר 1966

יבמ 1287

מחשב המשיב לפונים אליו בלשון אנוש; יחידה חזותית המקרינה נתונים מהמחשב, מתורגמים לדיאגרמות וגרפים רגילים, על-פני מסך קטן (אותם ניתן לתקן בעודם על המסך באמצעות עפרון-אור); מכונה שקוראת צ׳קים כתובים בדיו מגנטי; ומכונה לקריאה אופטית של מסמכים מודפסים — כל אלה מבטאים מגמה של השנים האחרונות לקצץ ככל האפשר בתהליכי התרגום הבזבזניים של מסמכי יום-יום לשפת המכונה, ולאפשר תחתם גישה ישירה, מהירה ונוחה למחשב.

לשלל מכונות אלה של י.ב.מ. המאפשרות קומוניקציה ישירה עם המחשב, הצטרפה לא מכבר מכונה חדשה לקריאה אופטית — י.ב.מ. 1287 — המסוגלת לקלוט גם ספרות הכתובות בכתב-יד רגיל.

חשיבותו של חידוש זה, שהוא הופך תלושי חשבון, קבלה והזמנה רגילים, הכתובים בעט או בעפרון — למסמכי-מחשב גמורים. כך הדבר לגבי קבלות של פקידי דאר, קריאות מונים של חברות חשמל וטלפונים, תלושי מכירות של זבנים וכיו״ב — מסמכים גולמיים הדורשים תרגום לכרטיסים מנוקבים לפני הזנתם למחשב, או במקרה של המכונות הקיימות לקריאה אופטית — (המסוגלות לקלוט ספרות מודפסות בלבד) — העברה דרך קופות רשומות.

למכונה החדשה שתי תחנות קלט, אחת לסרטי נייר של קופות רושמות והשניה למסמכים- במקרה שהמכונה נתקלת בספרה משובשת או בקטע לא קריא, היא עוצרת ומקרינה על מסך עגול הקבוע בראשה (ראה תמונה) את השורה המשובשת. התקון נעשה באמצעות מערכת המקשים של המכונה.

מעלות אלה הבטיחו למכונה החדשה קבלת פנים אוהדת מצד עולם העסקים, ואולי גם מצד אנשי-רוח החרדים לגורל האדם המודרני. שכן, לעומת חוסר הקומוניקציה המעמיק והולך בין בני האדם, משתפרת והולכת הקומוניקציה בין האדם למכונה, וזו — ככלות הכל — נחמה פורתא. • •