הדף החדש של “המשביר המרכזי”

מאת: איתן מור
מחשבות 21 | יולי 1967

הקדמה:

הבקתה — אשר שמשה לפני יובל שנים ״ערש-לידתו״ של ״המשביר המרכזי״ — איננה עוד. במקומה צצו ברחבי הארץ סניפים רבים, שהמרכזי בהם הוא בית המשביר שבדרום תל-אביב. זהו בית-מדות, שקירותיו העבים, מדרגותיו המעוקלות, מסדרונותיו ומבואותיו — אומרים ותק.

כאן ביתה של החברה הקואופרטיבית הסיטונאית הגדולה ביותר בארץ, החולשת כמעט על כל ענפי המשק. פעילותה מקיפה 17 מחלקות מסחריות, דרכן משווקת קשת מגוונת של מוצרים — משרוכי נעלים ועד טרקטורים כבדים.

מר אשר גוטמן, מנהל החשבונות הראשי של ״המשביר המרכזי״.

 

משימתו המרכזית של ״המשביר המרכזי״ מוגדרת בפשטות: להבטיח אספקה סדירה ויעילה של מצרכים, בטיב ראוי ובמחירים הוגנים, אך המשביר לא הסתפק בפעילות זו, הוא גם הקים ופיתח תעשיות בענפים השונים, המשמשים בעיקר את צרכי חבריו. בשנות העליה הגדולה הקים המוסד, בשיתוף עם ״ברית הקואופרציה״, את ״המשביר לעולה״, ואפילו נכנס ״בשתי רגליו״ לשטח המסחר הקמעוני באמצעות חברת-הבת ״המשביר לצרכן״.

בית המשביר צר מלהכיל את המחלקות השונות, שמחזורן השנתי מגיע ל-300 מיליון ל״י. בעוד חדשים אחדים תרוכזנה הללו במבנה חדש ומודרני, ההולך ומוקם במזרחה של העיר, דבר שיביא ליעול העבודה ולחסכון בכח-אדם. סמוך לו בולטים לעין המחסנים, המכילים את התוצרת המגוונת של החברה : כימיקלים, זרעים, עצים, ניר, ברזלים, חמרי בנין, אריזות ומכולת. העבודה בשטח המחסנים מתנהלת בקצב מהיר ביותר. ״קלארקים״ זריזים מתרוצצים עמוסי סחורות בינות למעברים המרווחים. ספקים, סוחרים ומרכזי קניות נכנסים ויוצאים בתנועה מתמדת. לכאורה מהומה, אך ניכר על תנועה קדחתנית זו שהיא מצויה תחת שליטה ופקוח קפדניים.

לקח העבר

התפתחות מהירה מביאה בעקבותיה, בטבע הדברים, גם בעיות חדשות, שפתרונן תובע מאמצים. כך גם היה ב״משביר״. צרכי הזמן וההתרחבות המהירה חייבו את הנהלת החשבונות להכין את הכלים הנחוצים כדי לעמוד בדרישות המשתנות. החשובה בהם — הנהלת החשבונות.

נהול כספי של מוסד כלכלי מעלה בדמיונך, בדרך כלל, עשרות פקידים ומנהלי חשבונות רכונים על שולחנות משרדיים עמוסי ניירות. לא זאת התמונה במרכז העיבודים הארצי של המשביר. בין כתליו אתה מוצא את המחשב י.ב.מ./360, מוקף קומץ עובדים, תוך שהוא מספק למוסד דוחות על כל תחומי פעולתו.

היום, שנים אחדות לאחר רכישתו של המחשב הראשון מסוג י.ב.מ. 1401, מודה מר אשר גוטמן, מנהל החשבונות הראשי של המשביר, כי ״הדרך לא היתה סוגה בשושנים״. היו קשיים, העובדים לא היו מאומנים, ההכנה לא היתה מספקת והתוצאות לא היו משביעות רצון — מספר מן גוטמן.

לגבי דידם של ״האנשים שעל החשבונות״ מתחלקים תולדות המשביר ל-3 תקופות. הארוכה שבהן, הקרויה בפיהם ״התקופה הידנית״, הגיעה לקיצה בשלהי 1953. זו היתה תקופה שעניניה התנהלו באיטיות וביגיעה רבה. אך היא באה לקיצה ב-1955, עם הכנסת מערכת ציוד קונבנציונלי להנהלת החשבונות. ציוד זה חולל, אמנם, תמורה רבה בסדרי העבודה, אך בחשבון סופי לא סיפק אף הוא את הדרישות: ״הציוד לא הצטיין בדיוק רב וצורת הבקורת לא השביעה רצון״, מציין מר אפרים מץ — מנהל יחידת המחשב של המשביר, והוא מוסיף : ״הספק העבודה לא הניח את הדעת10 וחייב מאמץ רב. מזה צצה סכנה שהעבודה תשתלט עלינו ולא אנחנו עליה״. בחיפושיהם אחרי פתרון לבעיה זו החליטו לגייס לעזרתם את המחשב האלקטרוני.

מר אשר גוטמן, מנהל החשבונות הראשי של ״המשביר המרכזי״.

 

אך כידוע, המעבר למחשב — על כל התמורות המשתמעות ממנו — אינו פשוט כל כך. מה לא היה כשורה? ״כמעט הכל”, שמשמעו — הכנה לא מספקת. היו עוד גורמים, אך מר גוטמן מעדיף לפסוח עליהם. ״התמונה כולה לא היתה מעודדת, מה גם שהמוסד לא נהנה משום פריבילגיות בעתונות, שבחלקה זיכתה אותו בקיתונות של בקורת על קליטתו הפרובלמטית של המחשב. הצרה היתה, שעל אף המאמצים הגדולים שהשקענו לא הצלחנו לכסות את הפיגור שהצטבר בהנהלת החשבונות. כתוצאה מכך לא קיבלו הלקוחות את החשבונות בזמן״. תקופת-מה חשבו אנשי המשביר לוותר על הסרטים המגנטיים של המחשב ולנצל אותו כמערכת כרטיסים בלבד, אולם ניתוח מחדש של תהליכי העבודה הוכיח בבירור את כדאיות הסרטים המגנטיים. ״בסופו של דבר הגענו למסקנה שעלינו לחזור לראשית הדרך ולבנות את כל המערך מחדש״, מסכם מר גוטמן. ואמנם, על בסיס זה נבחנה הזמנתה של המערכת החדשה י.ב.מ./360, במקום שני המחשבים 1401 ו-1440 שהיו ברשותם, בכוונה להבטיח מהירות ביצוע גבוהה יותר במחיר נמוך יותר. מסכם מר מץ: ״למדנו כי טיפול קפדני והכנה מדוקדקת משתלמים״.

ב-21 בינואר 1967 הוכנס לפעולה המחשב י.ב.מ./360 מודל 30, בעל 4 סרטים מגנטיים ו-16 אלף יחידות זכרון.

מערכת המחשב י.ב.מ./360 דגם 30 ב״המשביר המרכזי״

 

500,000 כרטיסים בחודש

מקץ חודשים אחדים להפעלת המחשב החדש מעבדים בו כבר את משכורותיהם של כל 1,200 עובדי הסניפים של המשביר, את כל מערכת הנהלת החשבונות — לרבות ספרי המלאי עם בקורת מחירים. הודות לכך מקבלת הנהלת המשביר תמונה ברורה על תנועת מלאי הסחורות. מדי חודש נכנסים למחשב חצי מיליון כרטיסים ומקבלים ממנו למעלה מ-100,000 חשבונות. ״בקרוב״, מבטיח מר גוטמן, ״תמוכן גם המחלקה החקלאית של המשביר, דבר שיוסיף עוד 20—30 אלף פריטים לקטלוג, המכיל כיום 40,000 פריטים. כרגע עובדת יחידת המיכון על מלאי חודשי, אך המגמה היא לעבור למלאי תקופתי קצר יותר. משימה זו תדרוש להרחיב את המערכת, מעשה שקל לעשותו במערכות ה-360 בגלל היותן מודולריות״. בעתיד הקרוב יבצע המחשב פיקוח תקציבי וניתוחי מלאי. כן יכתבו מחדש תכניות המחשב הקיימות בשפה המקורית של ה-360, במטרה לנצל את מלוא כושריו.

אלה הן תכניותיה של יחידת המיכון של המשביר, המעסיקה 50 עובדים בלבד, ונראה שהפעם תממש אותן ללא דופי.

מישהו הגדיר מחשב אלקטרוני, כמתקן היכול בשבריר שניה לעשות שגיאות שמאות מתימטיקאים לא יצליחו לתקנה בעשרות שנים. יש שמץ אמת באימרה זו, אך אין שום ספק בכך שאנשי המשביר למדו — ככל שנסיון יכול ללמד — כיצד לאגף אמיתה זו. ♦ ♦19