עמידר

סינטזה של ייעול וחזון

מאת:
מחשבות 19 | נובמבר 1966

עמידר היא מן המוסדות הבודדים בארץ היכולה לצפות כלפי העבר באותה מדת אופטימיות שהיא צופה כלפי העתיד. שכן, בעוד העתיד מבטיח לה את המשך הגידול של פעולותיה, דואג העבר לבצר לה פינה משלה בגלריה הססגונית של מפעלים ישראליים מקוריים המעטרים את תולדות ההתישבות בארץ.

עוד שנה ועוד שנה ואף אותה תרעומת נושנה על בעורם של הפחונים ורבועי הבטון ששמשו משכן לעולים — תתכסה טיח הסטורי בהיר של מבצע אנושי נדיר, בו מדינה בת 600,000 איש סיפקה תוך שלש השנים הראשונות לעצמאותה קורת-גג לכחצי מיליון עולים חדשים.

עמידר נוסדה ב-1949 במטרה לשמש גוף לאומי מרכזי לטפול בעניני העולים, תחת הגופים הרבים שטיפלו עד אז בנושא זה. החברה, שביסודה השתתפו הממשלה והסוכנות היהודית עם הון מניות של 5,000,000 ל״י, בנתה במישרין בשנה הראשונה לקיומה כעשרת אלפים יחידות — מהם 4,000 בתי עץ קבועים.

ב-1953, עם התהוות נורמליזציה בפעולות השכון, הוטל על עמידר לטפל בשיכונים הקיימים בכל הקשור לניהול הרכוש, גביית דמי שכירות ותשלומי משכנתא, עבודות פיתוח (גינון, ביוב, סלילת כבישים ומדרכות, הקמת מגרשי משחקים ועוד), וכן אחזקת הדירות. ב-1956 נוספו על תפקידי עמידר גם פעולות חברתיות (עבודה קהילתית) בקרב המשתכנים. עד לייסוד חברת שכון ופתוח לישראל בע״מ, בשנת 1961, עסקה החברה גם בפעולות בנייה של שיכוני עולים ושיכונים צבוריים אחרים. החל משנת 1962 פועלת החברה בשטח הבניה, בהוספת חדרים לדירות קיימות של משפחות מרובות ילדים.

ייעול לפני המיכון

כיום מנהלת עמידר כ-250 אלף יחידות דיור שהועברו לטפולה מהסוכנות היהודית, מאגף השכון (ולאחר מכן ממשרד השכון), מהרכוש הנטוש וממינהל מקרקעי ישראל. ערך הרכוש הזה בנכסי דיור (ליום 31 במרץ 1966) לפי מחיר ההשקעה — בנכוי ערכו של הרכוש שנמכר כבר — 515 מיליון ל״י.

ניהול רכוש כבד זה, הגדל מדי שנה, כרוך בגבית כספים מסובכת, תנאים ושערים משתנים, דיווחים וסטטיסטיקות רבים. מצב זה העלה, כמובן, את שאלת המיכון בחברה כתריס מפני ״פקקים״ אפשריים של עבודה ידנית. אלא שמיכון אינו פעילות העומדת בפני עצמה, כך לפחות גורס מר פניני — מנהל אגף הבקרה של עמידר. תועלתו של עיבוד נתונים ממוכן — סבור מר פניני — מותנה בראש וראשונה בקיום מינהל יעיל ומאורגן היטב הפועל עפ״י נוהלים אחידים.

לאור קביעה זו ביצעה עמידר מערכת שנויים יסודיים בפעולות הרישום של חשבונות הדיירים, בשיטות ניהול החשבונות המרכזיים של ההכנסות והתקבולים, ובשיטת עריכת המסמכים במערכת הכרטסות המרכזית.

מר שוצמן, דובר החברה: בשנים האחרונות התבטא גידול הרכוש שבטפול עמידר ב-15,000 דירות לשנה

 

שינויים יסודיים אלה ורבים אחרים ליוותה עמידר במסע הסברה והדרכה לעובדי החברה, שהחדיר בהם תודעת ייעול והכין אותם לקראת הכנסתה של שיטה ממוכנת.

מטרות והשגים

עם סיום פעולות הארגון והייעול פנתה עמידר לבחון את שאלת המיכון לאור 5 דרישות עיקריות: (1) הקלת הבצוע של פעולות החברה; (2) התאמת האינפורמציה המדווחת לצרכי פקוח מרכזי ומקומי יעילים על בצוע הפעולות; (3) מתן אפשרות לסיפוק דרישותיהם של גורמי חוץ שונים לאינפורמציה; (4) שפור המגע עם המשתכן והדייר; (5) סיוע בהקפאת הגידול של כח-האדם בחברה.

מר יחילוביץ, מנהל יחידת המיכון: עבודה מסויימת שהיתה דורשת שנה תמימה לבצועה בעבודה ידנית, בוצעה במחשב ב-23 יום — כולל התכנון והתיכנות

 

14

לאחר שאפשרות הממוש של דרישות אלו אושרה ע״י סקרים שונים, הוחל במיכון ב-1961, בלשכת השרות של י.ב.מ. בתל-אביב. כנושא ראשון למיכון נבחרו המשכנתאות, בשל היותן הנושא המורכב, הקשה וגם הדוחק ביותר מכל הפעילויות של עמידר. מר בן-דוד שעמד אז בראש לשכת השרות, מציין כיום, כי מיכון המשכנתאות של ״עמידר״ היווה מבצע מיוחד במינו בשביל לשכת השרות אז — הן בשל היקפו והן בשל סבוכו. הלשכה נאלצה לגייס כח-אדם מיוחד כדי לנקב את האינפורמציה הרבה שהגיעה בארגזים גדולים מאזורי הגביה — שלא אחת חסמו כליל את הכניסה ללשכת השרות.

מסכם מר פניני את תוצאות הנסיון הראשון של החברה: ״הודות להעברת הנתונים למיכון, היינו הראשונים שבצענו במועד את ההמרה של המשכנתאות והגביה השוטפת״.

מיכון המשכנתאות היה דבר בעתו. שכן, קשה לדעת כיצד היתה עמידר מתגברת על סבך החישובים שנוצר אחרי החלטת הפיחות ב-1962 — אלמלא המיכון.

הקמת המעברות בקרבת ערים וישובים ותיקים היוותה את השלב השני של שכון העולים. כאן ניתנה לעולים אפשרות לעבוד למחיתם, ובמרוצת הזמן — להפוך חלק הומוגני של הישוב הסמוך להם. בתמונה, שכונת בת-ים שנבנתה ע״י עמידר ב-1950 כדי לקלוט את דרי האוהלים

 

מחשב מינהלי קומפקטי י.ב.מ. 1440

עם הרחבת היקף העבודות שהוכנסו למעגל המיכון, עלתה על הפרק שאלת הציוד העצמי. כמקובל במקרה זה, בוצעו סקרים מקיפים והוגש מכרז לחברות המחשבים בארץ. במכרז זכתה חברת י.ב.מ. שהציעה את המחשב י.ב.מ. 1440 לתקופה של שנתיים ראשונות, בכוונה להחליפו לאחר תקופה זו במחשב מסוג י.ב.מ./360 — דגם 30.

המחשב י.ב.מ. 1440 משתייך לסדרת המחשבים המסחריים 1400, הכוללת את המחשב 1460 ו-1401. בעזרת מחשב קומפקטי וחסכוני זה ביצעה עמידר עד כה את חלק הארי של תכניותיה. בין השאר מתקבל באמצעות המחשב, חישוב התשלום החודשי שעל כל משתכן לשלם ע״ח הלוואתו וע״ח חובות אחרים — בתוספת רבית והפרשי הצמדה — בהתאם ל״מדד״ ולהחלטות הממשלה לגבי הפעלתו. בשטח הפיקוח על הפעולות אורגנו בעזרת המחשב מערכות דיווח לצרכי בקרה בשטח המשכנתאות. לצורך זה נקבעו שלושה דרגי דיווח: דרג בסיסי — מפקחים שכונתיים. דרג ביניים — ממונים על הגביה ומפקחי הגביה. דרג עליון — המשרד הראשי. לכל דרג הותאמו אמצעי הבקרה המתאימים לו: הדרג הבסיסי מקבל מדי חודש דו״ח מפורט לגבי כל משכנתא (30,000 חשבונות בסה״כ), דרג הביניים מקבל כל חודש דו״ח לגבי כל שכונה (1,500 שכונות בסה״כ) והדרג העליון מקבל דו״ח חודשי בהתפלגות לפי המשרדים האיזוריים.

פעילות המיכון הענפה של עמידר, שרק מקצתה נרמז כאן, מעסיקה את המחשב בין שתיים לשלוש משמרות. זהו שעור נצול גבוה למדי, ואמנם תכניות ההרחבה וההעמקה של עבודות המיכון קשורות כבר עם המחשב החדש מדור המחשבים השלישי — י.ב.מ./360. אולם, כאשר ייערכו ״חילופי גברי״ אלה תזקף לזכות ה-1440 רשימת הישגים נכבדה, שהציורית בתוכה: בצוע עבודה שנמשכה בשיטה ידנית שנה תמימה ב-23 יום.

אף כי, דומה, הופקו כבר בזמננו כל הלקחים האפשריים מהמחשב האלקטרוני, נראה שבשרות עמידר נלמד לקח נוסף והוא, כי אין טבעו ״הבצועיסטי״ של המחשב חייב להיות אנטי-תזה לחזון, גם לא בשנות הששים של המאה העשרים. • •15