הקדמה:
ד״ר פיטר הוא פרופסור-חבר לחינוך באוניברסיטת דרום קליפורניה.
לגבי כל חברה מסחרית בריאה, חוסר יעילות אינו מהווה בעייה ממדרגה ראשונה. אולם יש מקום בו חוסר היעילות נפוץ ביותר. מקום זה הוא אותה ארץ חלומות הקרויה הירארכיה — אירגון אשר חבריו ערוכים לדרגותיהם ולמעלותיהם; כל דרגה, פרט לנמוכה ביותר, מתמלאת על ידי העלאה מן הדרגה שמתחתיה.
לאחר שערכתי מחקר מקיף בהירארכיות השונות, הנחתי את היסוד למדע חדש, מדע ההירארכולוגיה, והגיתי וניסחתי את התיאורמה ה-הירארכולוגית הראשונה — אותה קראתי, מתוך צניעות, על שם עצמי: ״עקרון פיטר״ — כדלקמן:
״בתוך הירארכיה ניכרת נטייה אצל כל עובד לעלות ולהגיע לרמת אי-היעילות שלו. כל משרה נוטה להיתפש על ידי פקיד שאינו מוכשר למלא את תפקידו.״
דבר זה יש בו כדי להבהיר את הערתו של וושינגטון. ברגע ששני אנשים או יותר מועסקים בעבודה כלשהי, הם יוצרים הירארכיה, ומוקדם או מאוחר חלק מהם יגיע לרמה של אי-יעילות.
כדי להמחיש כיצד מטפחת ההירארכיה חוסר יעילות, אביא לדוגמה חברה מסחרית, שתיקרא להלן בשם ״החברה ההירארכית לעיבוד ניירות״, או, בקיצור, חהל״נ1 .
כל אנשי חהל״נ
חהל״נ שוכנת בבנין רב-קומות. מרבית עובדיה מן הדרגות הנמוכות ביותר נמצאים בקומת הקרקע, מספר קטן יותר של עובדים בעלי דרגות גבוהות יותר — בקומה השניה, מספר קטן עוד יותר בקומה השלישית, וכן הלאה עד לעליית הגג, שם שוכן בדד הנשיא המייסד בכבודו ובעצמו.
קבוצה של עובדים חדשים, מספר אחד עד מספר עשרה, החלו זה עתה לעבוד בחהל״נ. כל אחד מהם מצוייד בדיפלומה, המאשרת כי בעליה היה סטודנט מוכשר באוניברסיטה; תעודה זו מעניקה לו את הזכות להתקדם בעולם המסחר ועושה אותו כשיר לדרגה של ״סגן-עוזר צעיר לעיבוד ניירות״ בחהל״נ. עשרת העובדים החדשים מובלים אל שולחנות העבודה שלהם ומקבלים מסמכים לעיבוד. שנה חולפת. הגיעה השעה להעלאות בדרגה. אולם העובדים אחד עד חמישה נתגלו כבלתי יעילים. מספר חמישה, למשל, נוהג לעתים קרובות לטבוע את חותם הגומי במהופך. מספר ארבעה שוכח לדיית את כרית החותמות, כך שהחותמות יוצאות מטושטשות. מספר שלושה לוקה בחוסר דייקנות שיטתי. כתב ידו של מספר שנים אינו ניתן לפיענוח. מספר אחד נוהג בחציפות כלפי הממונים עליו. כל החמישה אינם מועמדים להעלאה בדרגה. נגזר עליהם להישאר בתפקידים שאין הם כשירים למלא. הם הגיעו למה שאני מכנה בשם רמת אי היעילות שלהם.
העובדים מספר שישה עד מספר עשרה עבדו ביעילות בדרגה הנמוכה שלהם, כך שהם זכאים להעלאה לדרגת ״עוזר צעיר לעיבוד ניירות״. כעבור שנתיים מתגלה, כי עובדים מספר שישה, שבעה ושמונה אינם יעילים. מספר שישה אינו יכול לעמוד בנטל האחריות הנוספת הכרוכה בתפקידו החדש, כמו כן הוא סובל מכיב בקיבה. מספר שבעה אינו מחונן בכושר הנפשי לעבודה קשה יותר, והוא ממלא את תפקידו החדש באיטיות. אצל מספר שמונה החל מופיע רטט מרגיז ומביש בשרירי הפנים, שאינו הולם את דיוקנה הציבורי של חברת חהל״נ. שלושה אלה שוב לא יזכו בקידום בדרגה ; הם הגיעו לרמת אי היעילות שלהם.
העובדים מספר תשעה ועשרה, גילו בשלב זה את יעילותם, וקודמו לדרגת ״מעבד ניירות זוטר״.
שלוש שנים לאחר מכן, בלחץ העבודה הכבדה שהוטלה עליו, התפתחו הרגלי השתיה המופרזת של מספר תשעה לאלכוהוליזם של ממש. היעדרויותיו התכופות מן העבודה, וההאטה במהירות תגובותיו השכליות, עושים אותו בלתי כשיר להעלאה בדרגה. הוא הגיע לרמת אי היעילות שלו.
מספר עשרה מועלה לדרגה של ״מעבד ניירות״, עובד ביעילות בתפקידו זה, ובתום השנה הרביעית הוא מטפס ועולה לדרגת ״מעבד ניירות בכיר״. אולם, בתפקידו זה, הוא סובל משתי התקפות לב. הרופא שלו מצווה עליו להאיט את קצב עבודתו ולנוח. ואכן מספר עשרה מתחיל לנוח. הוא מאיט את הקצב בעבודה. עתה שוב אין הוא מסוגל לעשות את כל העבודה המוטלת עליו, וכתוצאה מכך פוסל הוא את עצמו לקידום נוסף בעבודה.
כל עשרת העובדים החדשים הגיעו עתה, איש איש, לרמת אי היעילות שלהם.
השתלשלות דברים זו אינה תולדה של מדיניות כוח אדם לקויה ב-חהל״נ. אותו תהליך מתרחש בכל9הירארכיה שהיא. לאמיתו של דבר, זהו תהליך בלתי נמנע, החייב להתרחש.
המקרה של י. סלווין
מאז ומעולם היה הטיפוס במעלה סולם הדרגות, עד לרמות של חוסר יעילות, בלתי נמנע. אנו מוצאים הוכחות לכך אפילו במקומות שונים בכתבי הקודש, המתארים את תהליך הקידום בדרגה: ״נאמן היית במעט, ואני אפקידך על הרבה…״ (מתתיהו, 21:25).
אך, כמובן, אין כל ערובה לכך שעובד אשר מילא בנאמנות תפקידים אחדים, מסוגל למלא ביעילות תפקידים רבים. זוהי נקודת התורפה העיקרית של ההירארכיה ושל תהליך הקידום בדרגה.
חולשה זו מתגלית בכל מקום שבו קיימות הירארכיות. ראש ממשלת סין, צ׳ו-אן-לאי, התאונן בשנה שעברה, כי אנשים בלתי מוכשרים במשרד החוץ, משרד הביטחון, ומשרד האוצר והתעשייה, עירערו את המוניטין של ארצם וחיבלו במדיניות החוץ שלה. צ׳ו נמצא חסר אונים נוכח חוסר היעילות הטבוע בהירארכיות שהוא עצמו הקימן.
כמה ממבקרי טוענים, כי העיקרון שלי טומן בחובו סכנה: — הוא נותן בידי העובדים אמצעי בלתי הוגן למעט בערכם של הממונים עליהם. ואין הדבר כך. העיקרון כחו יפה בכל הרמות, לרבות הנמוכה ביותר. העובדים מספר אחד עד חמישה, כפי שנוכחנו לדעת, הגיעו לרמת אי היעילות שלהם כבר בדרגה הנמוכה ביותר. בכל ההירארכיות מצויים אנשים, הגוררים עצמם במשך כל תקופת עבודתם ומפלסים את דרכם בקושי, מבלי שיזכו בהעלאה אחת ויחידה בדרגה.
לעומת זאת טוענים מבקרים אחרים, כי אמנם ייתכן שאי-פעם היה העיקרון נכון ושיקף את המציאות, אולם השיטות המדעיות של גיוס עובדים ושיבוצם, מאפשרות שיבוץ יעיל ומדויק ביותר של כל עובד במקום המתאים לו, ומחסלות את חוסר היעילות התפקודי והמקצועי.
ואכן, שיטות אלה מרשימות מאד. אך מה בדבר התוצאות? בדקתי את תהליך מבחני הכשירות, כפי שהם מבוצעים, בדרך כלל, על ידי מחלקות כוח אדם. על המועמד לעמוד בשורה של מבחנים, שכל אחד מהם נועד למדוד נטיה או כישור כלשהו — אינטליגנציה כללית, כשרון חישוב, זריזות מיכאנית, כושר שיכנוע, וכיוצא באלה. המטרה היא לשבץ את העובד במהירות בתפקיד, בו יבואו לידי מיצוי בצורה יעילה נתוניו הטובים ביותר וכושרו הגבוה ביותר.
לדוגמה, בוגר צעיר של מכללה מסחרית, בשם י. סלווין, הגיש בקשה להתקבל לעבודה בחברה למוצרי עץ ״טקי בע״מ״. נערכו לו מבחנים פסיכוטכניים, שתוצאותיהם הסתכמו בטבלת הכשירות דלקמן: —
רמה אינטלקטואלית 87
כושר שיכנוע 78
כושר חישוב 76
כושר מיכאני 60
נטיה ללבלרות 45
נטיה לאמנות 43
יחסי אנוש 29
על סמך הציון הגבוה של ״כושר השיכנוע״ ו״כושר החישוב״, נתקבל סלווין לעבודה כזבן. הוא נתגלה כמוכר מצליח. במשך הזמן הועלה לתפקיד מנהל מכירות אזורי; בתפקיד זה נתגלה אצלו ליקוי-מה בניהול מסמכים, אולם הוא עדיין עשה חלק מזמנו במכירה ללקוחות חשובים, ומכל מקום, — נראה כי הוא ממלא את תפקידו כהלכה.
מאוחר יותר הועלה סלווין לכהונת מנהל מכירות כללי — תפקיד שבו שוב לא היה לו כלל קשר ישיר עם לקוחות, וכל אשר נדרש ממנו היה לגייס, לאמן, לארגן ולעודד את סגל מחלקת המכירות. מן הראוי לציין, כי בכל הנוגע לקיום יחסים עם הבריות, הרי ציונו של סלווין במבחנים הפסיכוטכניים הוא הרבה מתחת לממוצע. והרי זו התכונה בה עליו להשתמש עתה בקביעות. השיטות הערמומיות, הבלתי-מוסריות וחסרות המעצורים בהן טיפל בחבר העובדים, הורידו את המוראל בקרב האנשים — וכן את המכירות — לרמה נחותה ביותר. בהתאם ל״עקרון פיטר״ הגיע סלווין לדרגה הסופית שלו ברמת אי היעילות האישית.
אני סבור, כי התוצאה העיקרית של המבחנים הפסיכוטכניים — בנוסף לכך שהם משמשים מקור של פרנסה לאלה העוסקים בעריכתם ובאירגונם — היא להבטיח יעילות בשיבוץ הראשוני. כתוצאה מכך מוחש קצב ההעלאה בדרגה, ובאורח בלתי נמנע — בכיוון לתחום שבו היעילות פחותה. בסופו של דבר מגיע העובד לרמת אי היעילות שלו בפחות זמן, משהיה מגיע ללא המבחן!
אפילו מכונות משועבדות ל״עקרון פיטר״. כאשר מכונה מסויימת מוציאה עבודה טובה ברמה מסויימת, היא ״מועלית בדרגה״, ומוטל עליה לבצע, מפעם בפעם, עבודה קשה יותר, עד אשר, בסופו של דבר, תגיע גם המכונה לרמת אי היעילות שלה.
גיליתי מספר סימנים, שלגבי מתבונן רגיש מהווים הם אות אזהרה ראשון, המבשר כי עובד הגיע לשיבוץ הסופי שלו.
הפונופיליה — היא תאווה לא-נורמאלית לטלפונים, מכשירי תקשורת פנימית ומקליטי-קול. העובד נתפס להכרה, כי אם יעלה בידו לשפר במידה מספקת את ציוד הקשר שלו, ייתכן שיהיה מסוגל להפיק עבודה כלשהי.
הפּפּירומאניה — הבאה לידי ביטוי באגירה חולנית של כמויות מיותרות של ניירת וספרים, מעידה, בביטחון מוסרי מוחלט, כי העובד הגיע לרמת אי היעילות שלו.
סימן אחר, לא פיסי, לשיבוץ סופי, הוא תסביך ״הימים הטובים ההם״ — המתבטא בתלונות תדירות לגבי המתרחש בהווה, ובאידיאליזציה רומנטית של אותם ״ימי אושר״, כאשר היה העובד ברמת היעילות שלו.
רבים מן האותות הללו, המעידים על שיבוץ סופי, יתוארו בספרי על נושא זה, העומד להתפרסם בקרוב. כמו-כן מצאתי, כי מיחושי גוף מסויימים קשורים לשיבוץ הסופי ברמת אי היעילות. על אלו נימנים: לחץ דם גבוה, עצירות, השמנה, אלרגיות שונות, נדודי-שינה, כיבי קיבה, מחלות לב וכלי הדם ואלכוהוליזם. בדרך כלל סובל החולה בעת ובעונה אחת משנים או שלושה מיחושים, או אף יותר, ובכך הוא מציג את ״איפיוני השיבוץ הסופי״.
תרופות וניתוחים מביאים להקלה זמנית בלבד, מאחר שאין הם מגיעים אל גורם המחלה. המיחושים המקוריים חוזרים תוך זמן קצר, ויש גם שמתפתחים אצל החולה מיחוש או שניים נוספים.
ה״במקום” המושלם
שיטת המחליף, ה״במקום״, היא הטכניקה העשוייה לרפא את ״איפיוני השיבוץ הסופי״. ואם מפעילים אותה בעוד מועד, עשויה היא אף למנוע את התהוותו. בשיטת ה״במקום״ מזניח החולה, — ולמעשה הוא מצליח, בדרך כלל, לשכוח כליל — את חובות תפקידו שאין הוא מסוגל לעמוד בהן, ובמקום זאת הוא מעסיק את עצמו במשהו שהוא מוכשר לעשותו. חובות ״במקום״ אלה הוא ממלא על הצד הטוב ביותר.
להלן פרשת מקרה לדוגמה: י. ווקר הגיע לרמת אי היעילות שלו כסוהר. במקום להיאבק לשוא על מילוי החובות הנדרשות בתפקידו, הוא הקדיש את כל זמנו ומרצו לאירגון תנועת הולכי-הרגל באולמות וחדרי המדרגות של בית הסוהר. בעזרת פסים וחיצים צבעוניים, מסדרונות חד-סטריים, ופקחי תנועה לשעות הדוחק — שגייס מקרב אסירים בעלי התנהגות טובה — הוא הצליח להגיע לכך ששום אסיר לא נאלץ לדחוף את רעהו.
ווקר בילה זמן מועט מאד במשרדו: הוא שוטט תדיר בבנין בית הסוהר ובחצר, כשהוא אורב ומנסה לתפוס מישהו העובר פס צבעוני, או הולך בכיוון הפוך לחץ; הוא היה מלווה קבוצות של מומחים לעבריינות בביקוריהם בין כתלי בית הסוהר; הוא נהג לסייר ברחבי המדינה ולשאת הרצאות על השיטה שלו. תמיד היה עסוק, מאושר, ובריא: הוא הגיע ל״במקום״ מושלם.
אולם, עובדים מעטים בלבד ניחנו ביוזמה, או ניתנת להם ההזדמנות לעבד ולפתח עיסוקי ״במקום״ מושלמים כגון זה. החיים ברמת אי היעילות מורכבים, בדרך כלל, משורה של תיסכולים ומחלות.
דרך טובה יותר היא לא לחתור לדרגה הגבוהה ביותר; אלא לעלות מהר ככל האפשר למשרה הנמצאת בדרגה אחת מתחת לרמת אי היעילות שלך, ולהישאר שם.
איני ממליץ על סירוב להעלאה לדרגה הבלתי רצויה. בחברה שלנו מעורר סירוב כזה חשד מצד נותן העבודה ובוז מצד המשפחה והידידים. הדרך הטובה ביותר היא לסדר את הענינים כך, שלעולם לא תוצע לך ההעלאה העשוייה להוביל, בסופו של דבר, לשיבוץ הסופי.
במלים אחרות, עליך ליצור את הרושם, שהנה כבר הגעת לרמת אי היעילות שלך. לשם כך אפשר להמציא כיב קיבה דמיוני, ולהתמיד בבליעת גלולות במופגן. מפעם לפעם, בעלותך במדרגות, עליך להיעצר לפתע, להטות ראשך כאילו מאזין אתה למשהו, ולהפטיר לעבר חבר-לעבודה הנמצא לידך: ״שומע ?… הלב הזה… הולם כמו מקדח-אוויר… אסור לי לטפס במדרגות, אתה מבין… אולם…״ — וכאן עליך לחייך בגבורה, ולהמשיך לדדות בכבדות למעלה.
קיימת גם אפשרות אחרת: הפגן אי-אלו אותות סתמיים של אי-יעילות: השאר את מגירות שולחן העבודה פתוחות בסיומו של יום עבודה ; החזק את המסמכים באי-סדר בולט לעין; או הפגן דאגנות קטנונית וטורדנית לגבי משהו שאיננו מתפקידך כלל (מין פסיאודו-״במקום״), כגון: החל והתמד בנוהג של הוצאת גומיות ומהדקי-נייר מתוך סלי הפסולת.
חוסר-יעילות יוצרת
שיטות כאלה למניעת ההעלאה לדרגה הסופית אני מגדיר כ״חוסר-יעילות יוצרת״. התיקים בארוני מלאים עד להתפקע מאות של תכניות אשר הצליחו להבטיח למב-צעיהן את היציבות המבוקשת.
״חוסר-יעילות יוצרת״ יתן את התוצאות הטובות ביותר, אם תבחר לך תחום של חוסר יעילות אשר לא יפריע לך במישרין במילוי תפקידך הנוכחי. ״חוסר-יעילות יוצרת״ ישמור על כושר הייצור שלך, על השקט הנפשי ועל אורך חייך. לבטח טמון בו אתגר גדול, — לא פחות מזה הטמון במירוץ המסורתי אחר דרגה גבוהה יותר!
בחודשים האחרונים הצגתי את ההירארכולוגיה בפני העולם באמצעות הרצאות ומאמרים בכתבי-עת. ספרי, ״עקרון פיטר״, מוכן לפירסום. אני מצפה בביטחה, כי לא יעבור זמן רב עד אשר יקום איזה נדבן ידוע-שם שיתרום את התקציב הדרוש להקמת קתידרה להירארכולוגיה באחת המכללות החשובות. ברגע שיקום הדבר, אהיה אני מוכן להעלאה לתפקיד זה, לאחר שהוכחתי עצמי יעיל במאמצי הנוכחיים…
■ ■15
לעתים קרובות אני משתמש בשמות בדויים — כדי לחפות על האשמים. ראה אור בכתב-העת ”THINK” ↩
