מחשבותמתחום:מדעי חברה(16)

השימוש הנורא שעשתה המהפכה הצרפתית בגיליוטינה סיפק לאידיאולוגיה השמרנית הוכחה חותכת, ברוח משנתו של תומס הובס, לרוע החבוי בטבע האדם. מנגד הציג ז׳אן ז׳ק רוסו תפיסה אחרת, לפיה האדם הוא טוב מטבעו ורק החברה המנוונת... (המשך)

למרות ההבדלים התרבותיים העמוקים בין חברות אנושיות שונות באזורי תבל השונים, מניחים אנתרופולוגים בני זמננו שקיים בסיס אנושי משותף לכל בני האדם. תפיסה זו מעוררת את שאלת האבחנה בין האנושי-כללי לבין התרבותי-ייחודי. לשון אחר, אם... (המשך)

השקפת העולם הליברלית גרסה שאין עורך בהתערבות ובפיקוח מגבוה כדי להסדיר את היחסים בין הפרטים בחברה. אם כל פרט פועל באורח רציונאלי ועל־פי שיקולים של תועלתו־הוא. מובטחת טובתו האישית וגם טובת החברה בכללותה. אידאה יפה זו,... (המשך)

הסוציוביולוגיה הוא ענף מדעי חדש יחסית, המבקש לאחד בתוכו תחומי מחקר שונים שעסקו בנפרד בעיצובם ובהתפשטותם של תכונות, מנהגים והתנהגויות חברתיות של בעלי חיים, תוך נסיון לאתר את השורשים הגנטיים־אבולוציוניים שלהם ולזהותם כמוצרים של הבירור... (המשך)

הקיבוץ: מניין הפער בין החלום דאז למציאות דהיום? האם התשובה נעוצה בטבע האדם, במבנה החברה האנושית או אולי באידאה עצמה? מהו הקיבוץ — יצירה של אנשים שהתחילו במהפכה וסיימו במעשי אבות (כדברי שלמה לביא)? תרומה... (המשך)

יורגן האברמאס (Jurgen Habermas) הוא פילוסוף מערב־גרמני בן זמננו (נולד ב־1929), אשר הגותו כמעט ואינה מוכרת בארץ — אפילו בקרב המתעניינים בפילוסופיה. אף־על־פי־כן, האברמאס הוא בין הפילוסופים החשובים של זמננו — אם לא החשוב שבהם.... (המשך)

"אין בנמצא ולו גם נימוק משכנע אחד שיכול לתמוך בחשיבות הבלתי רגילה שנזקפת כיום לזכות המדע בחברה”, פוסק פאול פיירהבנד, אחד הפילוסופים היותר פרובוקטיביים החיים עמנו. לדידו אין המדע ייחודי בהשוואה לאידאולוגיות אחרות - פוליטיות,... (המשך)

המדינה, קובע פרופ' ישעיהו ליבוביץ, אינה אלא מנגנון לסיפוק צרכים מסויימים ולפיכך אין לה משמעות ערכית. המדינה אפילו איננה מכשיר להגשמת ערכים. כל צידוקה בכך שהיא מספקת צרכים ומאפשרת קיומם של בני־אדם בצוותא, באשר ללא... (המשך)

התורשה כנגד הסביבה, מהי אינטליגנציה, מה בין אי־קיו לאינטליגנציה - והגזע הלבן והגזע השחור: עליונות מול נחיתות?... (המשך)

- אלימות הכושים, מרי הסטודנטים, מלחמת ויאטנם - אות להתפוררות או צירים של אמריקה חדשה ? שיחה עם פרופ׳ יהושע אריאלי, ראש החוג ללימודים אמריקניים באוניברסיטה העברית בירושלים.... (המשך)

תורת המשחקים נולדה כענף מדעי חדש לפני 40 שנה לערך, עם פירסום חיבוריו של המתמטיקאי הנודע פון נוימן בנושא. להכרה רחבה זכתה בשנת 1944 עם פרסום ספרם המשותף של פון נוימן ומורגנשטרן: ״תורת המשחקים והתנהגות... (המשך)

שיחה בשניים: ד״ר אילן עמית מחברת נת״ם והסופר עמוס קינן... (המשך)

לפני חודשים אחדים שב העוזר למנכ״ל של מקורות — המהנדס שאול ארלוזורוב — משליחות בת שנה בגאנה, שהוטלה עליו מטעם ארגון הבריאות העולמי, תה״ל וממשלת גאנה. בשנת שהותו שם אירגן המהנדס ארלוזורוב את מערכת... (המשך)

במוקדם או במאוחר — אומר המחבר — מגיע כל אדם בהכרח לרמה מסויימת של אי-יעילות. בסקירה הומוריסטית זו, הוא מתווה את הדרך הבטוחה ביותר כיצד להגיע לרמה זו וכיצד להישאר בה. ... (המשך)

ראיון עם פרופסור ד״ר פרנץ בריל, מנהל המרפאה לבריאות הנפש של קופ״ח ברמת־גן וראש החוג לפסיכיאטריה בביה״ס לרפואה ובפקולטה ללמודי המשך ברפואה באוניברסיטת תל־אביב.... (המשך)

ראיון עם ד״ר שרל בלוך מרצה בכיר להסטוריה חדשה ולמדע המדינה באוניברסיטת תל־אביב... (המשך)