י.ב.מ. 632 במחלבת תנובה בחיפה
מאת : דניאל אלרואי
לפני כשנתיים הותקנה מכונה מדגם י.ב.מ. 632 במחלבת תנובה בחיפה, ביזמת מנהל החשבונות הראשי של סניף מחוז חיפה, מר צבי אלבוים. המכונה משמשת להכנת חשבונות לכארבעים מחלקי חלב ותוצרת־חלב שבאיזור חיפה. מחלקים אלו באים לקבל את המוצרים לפנות בוקר, וחוזרים עם אריזות ריקות ותוצרת בלתי־מכורה לקראת הצהרים.
ה־632 מופעלת על־ידי עובדת אחת, והיא מבצעת במשולב ארבע פעולות אשר קודם לכן בוצעו בנפרד :
1. חישוב הערך הכספי של כל פריט קבלה או החזרה
2. הדפסת חשבון מכל מחלק
3. ניקוב נתוני החשבון בכרטיסי י.ב.מ.
4. בקורת נכונות הניקוב.
הכרטיסים המנוקבים מועברים ליחידת המחשב להמשך העיבוד ולביצוע דוחות וחשבונות תקופתיים, כגון : חשבונות לספקים, חשבונות עמלה למחלקים, וכד.
לעובדה שכרטיסי י.ב.מ. מתנקבים כתוצרת־לואי אוטומטית של חישוב והדפסת החשבון — שני יתרונות :
ראשית, הדבר מבטיח התאמה בין הנתונים המודפסים בחשבון לבין הנתונים המנוקבים בכרטיסים, בעוד שקודם לכן, כאשר נוקבו הכרטיסים בשלב נפרד לפי החשבונות שנכתבו ביד, ההתאמה לא היתה מובטחת, וכתוצאה מקריאה בלתי נכונה של כתב בלתי ברור היה מקום להווצרות טעויות אשר הצריכו בירורים ותיקונים. שנית, התנקבות הכרטיסים עם הכנת החשבונות מחסלת את פער הזמן שהיה קיים ממועד הכנת החשבונות ועד גמר ניקוב ובקורת הניקוב של הכרטיסים.
דמי־השכירות החודשיים למכונה מסוג זה, עם קבולת סטנדרטית, היא 235 דולר שהם 705 ל״י. היינו, כמשכורת של עובד אחד. מחיר ביצוע העבודות במחלבה, באמצעות המכונה י.ב.מ. 632, הוא כחצי ממחיר ביצוע העבודה בשיטה הקודמת.
לאחר שהאחראי למכונה במחלבה, מר עובדיה סניור, הכניס מספר שיפורים בתכניות המכונה ובשיטות ארגון העבודה, מבוצעת העבודה בזמן קצר ביותר. את זמן המכונה שנחסך החליט מר אלבוים לנצל לביצוע חשבונות מחלקי השימורים .8
ספור התקנתה של מערכת י.ב.מ./360 הראשונה בארץ
כך הובלה הותקנה והורצה המערכת י.ב.מ./360-דגם 40
בנגוד למחשבים הקודמים מבוצעת הרכבת יחידות המערכת של ה־360 במקום ההתקנה. זהו מבצע הדורש ידע רב ומחשבה מהירה ממהנדסי השרות והמומחים הטכניים של החברה
המחשב י.ב.מ./360 – דגם 40 נחנך רשמית בלשכת השרות בתל-אביב
חנוכתה הרשמית של המערכת י.ב.מ./360 — דגם 40 נקבעה ל־21 ביולי 1966. בשעה היעודה הגיעו שר העבודה מר יגאל אלון וראש לשכתו, ס/ראש העיר תל־אביב – מר אברהם עופר, יו״ר הועדה הבינמשרדית לאוטומציה — מר א. גרץ, יו״ר איל״א — מר ד. חביון, נכבדים אחרים ועתונאים.
לאחר דברי ברכתו של מר הנרי פולק – מנהל החברה — סקר מר דוד כהן — ס/מנהל החברה — את התפתחותם של דורות המחשבים והיישומים עד היום. בתום דבריו הוזמן שר העבודה לחנוך רשמית את המערכת בלחיצה על כפתור ההפעלה. כאן זומנה לו הפתעה קטנה, כאשר מדפסת המחשב החלה לפלוט 30 דיוקנים שלו בזה אחר זה, בקצב של 1100 שורות בדקה.
את חלקו השני של הטכס פתח מר ג׳ מסון — חבר הנהלת י.ב.מ. אירופה. הוא עמד על יתרונותיה הכלכליים של המערכת י.ב.מ./360 וציין בהקשר לכך, כי 2,000 מערכות 360 מותקנות כבר בעולם, בעוד שמספר ההזמנות הגיע כבר לכ־10,000.
ס/ראש העיר תל־אביב — מר אברהם עופר — הדגיש את כוונתה של ישראל להיות מדינה בעלת כלכלה מודרנית ואת החשיבות שנודעת לאוטומציה בהבטחת כושר עמידתה .
שר העבודה, מר יגאל אלון פתח את דבריו בוידוי אישי, שהוא ״התחתן״ עם האוטומציה עוד לפני הגיעו למשרד העבודה. ״הנושא כבש אותי לא מהצד הטכנולוגי, אלא מבחינת השרות שהוא עשוי לתת ליעול השרותים והייצור. עם כניסתי לתפקיד״, המשיך, ״החלטתי לעשות כל שידי משגת לרומם, לעודד ולהרחיב את השמוש באוטומציה״.
מר אלון הפריך קיום נגודי אינטרסים בין האוטומציה לעובדים וקבע, כי הפועל בימינו יודע שהמכונה אינה אויבתו אלא בת־בריתו. ״כיום אין יותר שאלה של ‘אם אוטומציה׳, אלא ‘כיצד והיכן׳. בכל מקום שבאים לבחון את שאלת הייצור והפריון, יש להתחיל בשאלה : מדוע לא אוטומציה״.
בסיום דבריו בירך הנואם את חברת י.ב.מ. על שהכניסה לשרות מכונה חדשה זו ואיחל לשרותים במדינה לעשות שמוש מועיל במיכון, באוטו־ מציה ובמחשבים בכלל.
בתום הטכס הרשמי נפתחו דלתות לשכת השרות עד לשעות הערב לפני מאות לקוחותיה של החברה.12
בנאומו העלה שר העבודה את הסברה, שהשם 360 בא כנראה לסמל שהמחשב יעבוד 360 יום בשנה, ומכאן שלא יחול עליו חוק שעות העבודה והמנוחה שהוגש לאישור הכנסת…
בהמשך דבריו הביע מר פולק את שמחתו וגאוותו על ההזדמנות שניתנה לו להציג רשמית את המחשב הראשון מסוג י.ב.מ./360 לפני ממשלת ישראל, בתי המדרש ללמודים גבוהים והצבור כולו, המיוצגים בקהל המוזמנים הנכבד.
מנהל החברה ציין את דבר התקנתו של מחשב דומה במשרדי המרכז למיכון משרדי בירושלים. את דבריו סיים בהבעת תקווה, כי מחשבי ה־360 יוסיפו רבות ליעול ולעיבוד הנתונים בממשלה ובשטח האזרחי, ועל־ידי־כך, יתרמו לבסוסה הכלכלי של מדינת ישראל.
בסקרו את התפתחות הדורות של המחשבים האלקטרוניים, הציג מר דוד כהן את שפופרות הדור הראשון, את הטרנזיסטורים של הדור השני ולבסוף — את ״השבבים״ של הדור השלישי. במקביל להתפתחות זו הציב המרצה התפתחות של שלושה דורות של יישומים : היישום המדעי; היישום המסחרי העוסק באיסוף נתונים וניתוח פעילויות שנעשו בעבר ; והיישום המשלב שיטות מדעיות וציוד מיוחד לבצוע עבודות מסחריות, כדי לשמש את המנהל לתכנון פעולותיו בעתיד.
את דבריו סיים באמרו, כי על אף שהגענו לדור השלישי של מחשבים אלקטרוניים, אנו נמצאים עדיין מבחינת הנצול בדור השני.
מר דוד כהן קרא לנוכחים להרתם למאמץ משותף כדי לקדם את המדינה לעבר דור היישומים השלישי.13
תמונות מהמסיבה
