מחשבות 18 | 1966/08

גליון 18 של ״מחשבות״ מביא בסקירה מצולמת את ספור בואה, התקנתה, הפעלתה וחנוכתה של מערכת י.ב.מ./360 הראשונה שהגיעה ארצה.

בהשוואה לתמונות טריות אלה נראים תצלומי המחשב י.ב.מ. 1401 הראשון שהותקן בארץ כשייכים לתקופה אחרת, רווית זכרונות והיסטוריה, כאותן תמונות מתקופת ״העליה השניה״.

אלא שעל גב התצלומים ״ההיסטוריים״ של המחשב 1401 טבוע תאריך קרוב יותר: דצמבר 1961.

טעות־עין זו מלמדת הרבה על קצב ההתפתחות המדהים של המחשבים האלקטרוניים ושל הטכנולוגיה בכלל. אחד הבטויים המופלאים של התפתחות זו, הוא צמצום פער־הזמן בין התגלית המדעית ליישומה. אם במנוע החשמלי עמד פער זה על 65 שנה, מפרידה בין המצאת הטרנזיסטור לסוללת שמש — תקופה של 3 שנים בלבד.

אך נראה שפטור בלא כלום אי־אפשר. בצד הברכה הרבה הטמונה בהתפתחות הטכנולוגית, יוצר קצב יישומן המואץ של התגליות, אי־שקט ניכר בחברה, המשמש תרבית נוחה לחששות ודאגות. מן־ הסתם, רווח־הזמן הקצר בין התפעלות מהמצאה אחת להשתאות מהמצאה שניה, משאיר את החברה ללא שהות־הזמן הנדרשת לעכול החדש ולשבוצו בתוך מסגרות החיים המקובלות והשגורות.

מה הפתרון לאי־שקט זה ? אפשר, כמובן, לקצר את תקופת הסתגלותה של החברה לתגליות השונות ע״י הפצת ההבנה הטכנולוגית בקהל הרחב. הבנה כזאת עשויה בחשבון ארוך להסיר גם אותן מחיצות סמויות הקמות והולכות בין אנשי המדע והטכנולוגיה לצבור הרחב. אך אין בזה די. גם צבור המדענים והטכנולוגים צריך להרחיב ולהעמיק את הבנתו להלכי נפשם של אנשים מן השורה. שכן, כל הסתגרות ב־ד׳ אמותיהם עלולה לנתק את המדע והטכנולוגיה מכל מה שהללו, בסופו של דבר, נועדו לשרת.