מכונת-הזמן הגיאולוגית
האם הרי Rocky Mountains יהיו צוקיים או קמורים יותר בשנת 2966?
כמה זמן יעבור עד שהדלתה של נהר המיסיסיפי תמלא את מפרץ מכסיקו?
כיצד תשפיע הטיית המים מאגמי Great Lakes על הגיאוגרפיה — וכתוצאה מכך על הכלכלה — של העמקים העליונים של מיסיסיפי ואוהיו?
האם יש נפט, או חשוב יותר באזורים שונים — מים, באדמתה של מדינת קאנזס?
אלה הן מעט מן התשובות, להן מצפים מדעני אוניברסיטת סטנפורד בקאנזס לקבל ממכונת-הזמן הגיאולוגית, המורכבת משני מחשבי-ענק של י.ב.מ. מסוג 7090 ו-7094.
במדינה כמו קאנזס, שחקלאותה מבוססת במדה רבה על מי תהום, נודעת חשיבות עליונה למהירות בה יכולים שני מחשבים אלה לספק נתונים על כמויות המים האצורות במבני הסלע של הקרקע.
ג׳ון סטאורי, חבר בצוות י.ב.מ. העוסק בנושא זה, מוסר כי לפני שמוכנו מחקרים אלה, נדרשו לצורך זה מאות שעות חישוב ושבועות רבים של אנליזה בעזרת מכונות חישוב משרדיות. כיום, נעשית עבודת מחקר טפוסית של מאתיים נקודות-נתונים ב-46 שניות.
ד״ר ג׳ון הרבאוג מאוניברסיטת סטנפורד מוסיף מצדו, כי עיבודי המחשב נותנים תמונה מדוייקת וריאלית להדהים. ״סכומן של כמה מיליוני שנות היסטוריה גיאולוגית, נלמדות תוך 15 דקות של זמן-מחשב״.
שלב אוטומציה חדש בתעשיית המכוניות
מחשב י.ב.מ./360 דגם 40, שהותקן לאחרונה במפעלה של חברת אמריקן מוטורס, מהווה חלק של-מה שמכונה בפיה — המערכת המתקדמת ביותר לאינפורמציה ופיקוח על הייצור בתעשיית המכונות.
מטרת המערכת לחזות (ולאזן) את תהליך ההרכבה של המכוניות לתשעה חודשים מראש, דבר שעשוי לחסוך לחברה מיליוני דולרים.
החלק הראשון של המערכת הכוללת, המורכבת ממערכת הזמנה אוטומטית ויחידת בקרה, פועל כבר למעלה משנה. מערכת זו מקיימת פיקוח של המחשב על כל מכונית — מיום כניסת ההזמנה לתוקף ועד תום תקופת האחריות מקץ שנתיים, או כעבור 24,000 מיל.
המחשב מדגם 40 שהותקן, בודק כל מכונית לפי מפרט ההזמנה: סוג, רפוד, צבע ואביזרים שונים — לפני שהוא מאשר את ההזמנה.
לאחר שזו אושרה, נשלחות הוראות הייצור בטלה-טייפ לארבעת המפעלים של החברה השוכנים בויסקונסין (שלושה) ובברמפטון, אונטריו.
הוראות אלה מוודאות אוטומטית שכל חלק הנדרש למכונית יהיה נשיג בזמן. נוסף לפעולות אלה מכין המחשב מפרט יומי של פס ההרכבה.
שתי מערכות י.ב.מ./360 למרינס האמריקני
שתי מערכות מחשבים מדגם 30 ו-40 יהוו את נקודת המפתח בתכנית החיל לפתח שיטה לוגיסטית למלוי רשת ההתחייבויות הצבאיות הכל-עולמיות.
המדובר בהעברת אספקה ממרכזי החיל לבסיסים, וכן לבצוע עבודות שפוצים בבסיס המרינס באלבני, ארה״ב.13
הכנס השלישי לעיבוד נתונים מטעם איל״א
פברואר 1967
פעילותו של איל״א — הארגון הישראלי לעיבוד נתונים — לשנת 1966/67, נפתחת בנובמבר השנה עם כנוסו של הארגון הבינלאומי לעיבוד אינפורמציה בארץ. ארגון זה המונה 25 ארצות-חברות (ביניהן ישראל) ייוצג ע״י פרופיסורים ידועי-שם, שידונו באספקטים הקשורים בעיבוד אינפורמציה, ציוד ובעיות מינהל והדרכה של תקופתנו.
במקביל לכך מתנהלת פעילות מסועפת ביותר לקראת עריכתו של הכנס השלישי הארצי לעיבוד נתונים, במכון ויצמן, בפברואר 1967. לאור ההצלחה הרבה שנחל הכנס השני בינואר 1966, מצפה מר דב חביון — יו״ר איל״א — להשתתפות המונית של 800—900 איש. במסגרת ההכנות לכנס העבירה מזכירות איל״א ״קול קורא״ המפרט את מגמות הכנס ואת הנושאים שיועלו בו. הצצה קלה בנושאי ההרצאות מורה, כי נושאים מתקדמים בשטח המדע, שיתוף-זמנים והעברת נתונים מרחוק — יזכו לדגש גדול יותר מבכנס הקודם. בכך ניתן למצוא בטוי להתפתחותו המתמדת של נושא עיבוד הנתונים בישראל.
פרס בן 1,000 ל״י
כזכור הודיעה הנהלת איל״א — בכנס הארצי הקודם — על הענקת פרס בן 1,000 ל״י למחקר או להישג מצטיינים בשטח עיבוד האינפורמציה, שיוענק בכנס הנוכחי.
מזכירות איל״א מאיצה עתה במועמדים שיש ברשותם מחקר או הישג כזה, שהם פרי תקופת 6 השנים האחרונות — להגישו לא יאוחר מיום ה-15 בדצמבר ש.ז. לפי המען: מזכירות איל״א, ת.ד. 3009, ירושלים.
את פעולות איל״א ב-1967, יחתום סימפוזיון בינלאומי על בעיות מינהל ואוכלוסיה שיתקיים בספטמבר 1967, בירושלים, בחסותו של שר הפנים מר משה חיים שפירא.17
י.ב.מ. רשמה פטנט על ״להזיור״
פטנט ראשון על ״להזיור״ (זורק לייזר) מסוג גליום ארסני, נרשם ע״י חברת י.ב.מ. בארה״ב. הלייזר עצמו הוא גביש של גליום ארסני הפולט קרן אור אינפרא-אדום בעל אורך גל של 9,000 אנגסטרום. בתמונה, גביש הלייזר המותקן בתוך ״הלהזיור״ בשעת פעולה.
הייצור של דגם 20 בעליה
קצב הייצור של מחשבי 360 מדגם 20 הוגבר לאחרונה כדי לספק את זרם ההזמנות המגיעות ממקומות שונים בעולם.
פרס ראשון למחשב י.ב.מ. 1130
לוס אנג׳לס: בתחרות שקיימה WESCON באוגוסט השנה, בשטח התיכון (Design) התעשייתי, זכה המחשב י.ב.מ. 1130 בפרס הראשון.
מחשב זה שהוצא לשוק בראשית שנה שעברה, נועד לשרת בעיקר מהנדסים ואנשי מדע, הן בבצוע עבודות קונבנציונליות והן בבצוע סימולציות תהליכים, החל מפעולות מעגלים אלקטרוניים וכלה בפעולת הלב ומחזור הדם.
צרוף תקליטים מגנטיים לדגם 20 (נוסף לכרטיסי ניקוב ולסרטים מגנטיים), עליו הודיעה חברת י.ב.מ. לא מכבר, הפך מחשב קטן וחסכוני זה לבעל עוצמה רבה וטווח בצועים מגוון.
מחשב ענק לסוכנות החלל האמריקנית
סוכנות החלל האמריקנית הזמינה מחשב-ענק מסוג י.ב.מ./360 — דגם 95 למרכזה בגודארד, במקום שני מחשבים מדגם 92 שהזמינה קודם לכן.
אנשי הסוכנות עמדו בהודעתם על ההבדל במהירות בין המחשבים מדגם 92 ו-95. כידוע בנוי הזכרון של ה-92 מטבעות-מיגנוט, בעוד זכרון ה-95 משתמש בפילמים דקים.
רשימת המחשבים מסוג י.ב.מ./360 שהוזמנה עד כה ע״י סוכנות החלל, כוללת את הדגמים הבאים: דגם 75 (הותקן כבר) במרכז למחקר החלל בניו-יורק, 2 דגמים 65 ודגם 91 בגודארד.18
מחשב במעמקי מכרה
מכרה הברזל של חברת LKAB השוודית, בעל תפוקה שנתית של 11 מיליון טון עפרות ברזל, הפעיל לאחרונה מחשב מסוג י.ב.מ. 1710 בעומק של 1,260 רגל מתחת לפסגת ההר. המחשב מפקח ומכוון את רכבות המטען לנתיבי היעדים השונים בתוך המכרה.
חברת lkab היא הראשונה בעולם להפעלת מערכת עיבוד נתונים לפקוח התנועה בתוך מכרה.
המחשב קובע לכל רכבת את אזור טעינתה ופריקתה, בהתאם לסוג, לאיכות ולכמות העפרות המצויות באזורים השונים.
בדרך לאזור הטעינה נשקלת הרכבת אוטומטית ומספר קרונותיה נרשם — לצורך חישוב משקל הנטו של העפרות, ואילו בדרך לאזור הפריקה בודק המחשב אם העפרות זקוקות להעשרה, על סמך בדיקות בשלוש תחנות ביניים הנותנות תוצאות מידיות שמוזנות למחשב.
המחשב מדפיס דו״ח הכולל את הפרטים המלאים של כל רכבת, ומזין נתונים אלה במקביל ליחידת תקליטים מגנטיים וזו מוציאה בסוף כל משמרת דו״ח תפוקה מלא לאותו יום.
מערכת ה-1350 מסוגלת למלא עד 1,000 בקשות כאלה לשעה. כן יכולה היא לאחסן 2.5 מיליון דיוקנים נוספים במאגרי-מדף מיוחדים.
השמושים של מערכת חדשה זו אינם מוגבלים למטרות הנדסיות-טכניות דווקא. כיון שכך, הסכויים הם שיותר ויותר מוסדות יתנו דעתם לאפשרויות המגוונות הטמונות במערכת.
אחסון ואחזור דיוקנים
חברת י.ב.מ. פיתחה מערכת חדשה — י.ב.מ. 1350 — לאחסון ואחזור 504,000 דיוקנים (שרטוטים, דיאגרמות, דו״חות וכו׳) מיקרו-פילמיים.
באמצעות מערכת כזו, הקשורה למחשב י.ב.מ./360, יכולים סניפים מרוחקים של משרדי הנדסה ותכנון גדולים לקבל תוך 3—6 שניות עותק מפותח של כל שרטוט מבוקש.
הטכנולוגיה בשער בתי-הספר – סוף
המחשב יגדיל במדה עצומה את כמות האינפורמציה הניתנת להחסנה ולגישה מיידית, וע״י כך יצמצם שוב את כמות החומר שצריך לשמור בזכרון. הוא גם ישנה יסודית את תפקידו של המורה ; אך לא יבוא במקומו, כך מבטיחים המצדדים במכונה ומוסיפים: כל מורה שהמכונה יכולה לבוא במקומו, ראוי לגורל זה. אכן, השפעתו של המחשב על המורה תהיה פחותה בהרבה מזו של הספר המודפס, שהרי הספר הוא ששם קץ למונופולין של המורים על הידע. תהליך הלמידה החדש לא רק שלא יבטל את המגע האישי, אלא אף יגביר אותו — עקב נטילת תפקידי התירגול והשינון ע״י המחשב וציוד העזר שלו. הודות לכך יוכלו המורים למלא תפקיד של קטליזטור בדיונים קבוצתיים, ולהקדיש יותר זמן לעבודה אישית עם קבוצות קטנות של תלמידים. קיצורו של דבר, המורה יהיה לדיאגנוסטיקון, מחנך ומנהיג במובן הסוקרטי, במקום מתרגל — כמקובל היום.
דצנטרליזציה של ידע
יתר על כן, במשך הזמן יחישו הטכנולוגיות החדשות של אינפורמציה והוראה את תהליך הדצנטרליזציה של הידע והחינוך שהתחיל עם הופעת הספר. הודות לטלביזיה וליתר צינורות האינפורמציה ההמוניים, שלא להזכיר את שיפעת הקורסים המנוהלים ע״י חברות העסקים והצבא, הולכים בתי הספר ומאבדים את זכותם הבלעדית על המונח ״חינוך״. אנו חוזרים למושגים הקלסים של אפלטון וג׳פרסון, שלפיהם החינוך הוא תהליך המתבטא בהשתתפותו של האזרח בחיי סביבתו. בתי הספר יצטרכו להביא בחשבון, לפחות, את העובדה, שהתלמידים לומדים גם מחוץ לבתי-הספר (ואולי לא פחות מאשר בתוכו), ויצטרכו לכן, להתרכז בדברים אותם הם מיטיבים ביותר ללמד.
שיטות הפדגוגיה והטכנולוגיות החדשות ישנו יסודית את הארגון הפנימי של בתי-הספר, וגם את היחס בינם לבין מוסדות חינוך אחרים. השיטות הקיימות של חלוקת הלומדים בביה״ס לפי דרגות וכתות, ודרכי הארגון בתוך הכתה, אינן עולות בקנה אחד עם קוי ההדגשה הממשית של הבדלי הלמידה. יתכן שבטווח קצר תכשיל אי-התאמה זו את המאמצים לאינדיבידואליזציה של ההוראה, אך בטווח ארוך יאלצו שיטות אלו להתאים את עצמן לדרישות החינוך. בסופו של דבר יהיו דרישות החינוך תלויות בדרישות שהחברה מעמידה לחינוך, היינו — בערך המיוחס לפיתוח הידע. הגילויים החדשים בדבר למידה, בצד טכנולוגיות ההוראה החדשות, ירחיבו את יכולתנו ללמוד בכמה סדרי-גודל. בכך עשויים הללו להיות אותו ״מישהו״ — עליו כתב אמרסון — ״שיביא אותנו לבצע את אשר אנו מסוגלים לו״…19
מחשב-מדבר בשרות הבנק
כיוון ששלושת הבנקים פועלים בשיטה ובהיקף דומים, מלמד נסיונו של מנופקצ׳ורר נשיונל בנק על הכלל. בבנק זה קשורה המערכת י.ב.מ. 7770 ל-62 סניפים (לרבות המשרד הראשי) באמצעות 600 תחנות טלפון, דרכם יכולים 2,000 עובדי הבנק לקבל כל אינפורמציה שהיא על 170,000 חשבונות עובר- ושב, 20,000 חשבונות משכנתא ו- 120,000 חשבונות לווים שבטפול הבנק.
ציוד החישוב של הבנק כולל כרגע 2 מחשבי י.ב.מ. 1401 ושתי יחידות תקליטים מגנטיים מדגם 1301, אך כבר הוזמנו 2 מערכות י.ב.מ./360 מדגם 40, 3 יחידות תקליטים מגנטיים מדגם 2314 ומאגר נתונים גדול מסוג DATA CELL שישרת במשותף את שתי המערכות.
ההספק הושלש
הפעלת השיטה החדשה איפשרה למנופקצ׳ורר נשיונל בנק לקצץ את הוצאותיו השוטפות וכן להגדיל פי שלוש את הטפול בפניות. מספר הפניות הממוצע המתקבלות על ידו עכשיו מגיע ל-5,500 ביום, כ-11 פניות בממוצע לדקה (המגיעות בתקופות שיא ל-18). זמן התגובה לפניה כלשהי עומד על 35 שניות.
סוג האינפורמציה שאפשר לקבל כוללת את יתרת החשבון העובר- ושב, תאריך וסכום הפעולה האחרונה, אינפורמציה על הקפאת החשבון, יתרת החשבון נגד משכנתא, סכום התשלום הקרוב ותאריכו, חיובי פיגורים, יתרות חשבונות הלוואות בשעורין, תאריך הסילוק וסכום התשלום הבא.
חשבונות עובר-ושב מהווים 46% מהפניות, חשבונות נגד משכנתא — 1%, הלוואות בשעורין — 37%, ויתר ה-16% הם חשבונות שונים אחרים. המערכת מחושבת להחיש את השרות ללקוחות, ולהיות לעזר בקביעת החלטות. דבר זה מושג ע״י הצבת גבולות לחובה, ו/או לזכות חשבונות עובר-ושב עם חישוב היתרה המותרת.
יתרונותיה המרכזיים של מערכת התגובה י.ב.מ. 7770, ניתנים לסיכום בשלוש נקודות :
א. שרות מהיר יותר של הקופאי ללקוח. פחות מ-30 שניות דרושות בכדי לאמת יתרה בחשבון.
ב. אינפורמציה סודית יותר ללקוחות.
ג. האינפורמציה הסטטיסטית המתקבלת ע״י המעקב אחרי הפניות, יישומן וניתוחן, מקנה ידע חשוב על צרכי הקופאים והמנהלים. ידע זה הוא חיוני לצורך התכנון להגדלת המערכת בעתיד.
האם שימוש מישרי (On-Line) של המחשב גוזל הרבה מזמנה של יחידת העיבוד המרכזית? לא! רישום המעקב מוכיח כי רק שעה מזמנה של יחידה זו מנוצלת לצורך הפניות המישריות, מתוך 8 השעות המוקדשות לפניות כאלו.
15 בספטמבר 1966 – יום גדול למחשב קטן
אם בכלל מסוגל מחשב לחוש חרדה, התרגשות והתרוממות-רוח, הרי ש-״מחשב-הכיס״ של י.ב.מ. שהיה מותקן בחללית ג׳מיני 11, התנסה במנה גדושה של אלה.
הדבר ארע כאשר שני האסטרונאוטים — קונרד וגורדון — הורו למחשב הקטן לנווט בעצמו את החללית חזרה לכדור הארץ.
היתה זו הפעם הראשונה בתולדות מבצעי ג’מיני שהוטל על המחשב לבצע בעצמו את ההנחתה ללא עזרת האסטרונאוטים.
התוצאה? נחיתה חלקה, כשני קילומטר מנקודת-היעד. הנחיתה המדוייקת ביותר שהושגה עד היום.
אין שום עדות לכך שהמחשב הקטן יצא בקריאת ״הללויה״ בתום המבצע, אך יש מקום להניח שהתאריך 15 בספטמבר 1966 שמור עדיין באיאלה תאים בזכרונו.
שלושה בנקים בארה״ב — בנק דלוואר, וולס פראגו ומנופקצ׳ורר נשיונל בנק — מייצגים כיום את המלה הטכנולוגית האחרונה בשטח תפעול הבנקים, בזכות מערכות- תגובה קוליות מסוג י.ב.מ. 7770 הפועלות בשרותם. מערכות אלה מאפשרות לפונים לחייג טלפונית למחשב קבוצות ספרות (עד 29 תוים בסה״כ), המייצגות את מספר החשבון, מספר הזהוי, הסניף, המחלקה וכיו״ב, ולקבל את האינפורמציה המבוקשת ממנו בשפת דבור רגילה.
