מה היה עושה צבי היום? / ינקי מרגלית

מה היה עושה צבי היום? / ינקי מרגלית

“הזדהותי עם המדינה אינה בלתי מותנית. היא תישמר כל עוד ישראל תעמוד על החירויות והזכויות הבסיסיות של כל אזרחיה, כל עוד תפעל במסגרת גבולות מדיניים מוכרים ומוסכמים. היא תתפוגג כשישראל תחדל להיות מדינה דמוקרטית ותאבד את ערכיה ההומניים והליברליים. במלים אחרות, הזדהותי נתונה בראש ובראשונה לישראליות שלי ולא ליהודיות שבי”.

ארבע שנים לאחר מותו של צבי ינאי אני שואל את עצמי מה היה עושה צבי היום? נראה שהעולם ההומני והליברלי, שצבי רצה כול כך, נמצא תחת מתקפה גלובלית וגם בישראל מתנהלת מערכה אנטי-ליברלית בוטה מהרחוב ועד בית המשפט. בימים כאלה, מה יעשה הספקן? ההומניסט? הליברל? צבי ינאי השאיר אחריו חור כואב. לא נראה שיש מי שיענה על השאלות הקשות האלה היום.

את צבי פגשתי לראשונה ברמת גן בחדר העבודה שלו. הוא לא היה שם. הוא כבר מת ונקבר והייתה זאת דליה שהכניסה אותי לבית המקדש שהשאיר אחריו. חדר מלבני, פשוט עם מדפי ספרים מהרצפה לתקרה. אלף חמש מאות ספרים, שרטוטים, רישומים, ציורים, חוברות, מאמרים. באחד הפינות עמדה פרוטומה של צבי. במבט קפוא הוא הביט בי ואני בו. תהיתי למה היא שם. מאוחר יותר הבנתי שהפרוטומה הייתה הממנטו מורי של צבי. אולי הריטלין של מי שנולד לפני דור הריטלין.

דליה הרשתה לי לבחור מספר ספרים. כמה שארצה. אברהם פאיס, פרימו לוי, ריי קורצוויל, הופשטדטר, יוסף אגסי וצבי ינאי. ניסיתי להרכיב תמונת עולם ולחבר בין הפיזיקה, השואה, הפילוסופיה והעתיד של המכונות החושבות. הסתכלתי על הפרוטומה בקצה החדר וניסיתי לקבל אישור. היא נותרה קפואה. לקחתי את הספרים והנחתי אותם על המדף הגבוה של ספריית חדר העבודה שלי. היום הם הממנטו מורי שלי.

צבי מת מוקדם מידי. רגע לפני המכונות החושבות באמת, רגע לפני שמחשבים ואנשים חולקים ויוצרים מחשבות משותפות. רגע לפני האלמוות וחיי הנצח של האינפורמציה ומערכות המידע. רגע לפני שההומו סאפיינס בגרסתו המשופרת החדשה 2.0 , מחליף את הגרסה הישנה. דור שלם של צעירים שגדל על מחשבות נותר ללא נביא וכהן שיחזיק את ידיו ויתמוך בכתפיו בזמן ההשתדרגות למודל החדש. אבל כן, צבי תמיד הציע לכולם לא לסמוך על גורואים וכוהנים.

אני מחכה לבינה המלאכותית העתידית שתקפוץ לביקור בספריה של צבי בדלית אל כרמל, לשם הגיעו כול ספריו למעט ה12 שזכיתי לקבל. הבינה תסרוק את ספריו, כתביו ושרטוטיו ותייצר עבורנו את צבי 2.0. הפרוטומה תתעורר לחיים. אז אוכל לשאול את צבי את השאלה שתמיד רציתי לשאול ולא הספקתי. צבי 2.0, תגיד לי, יש לנו רצון חופשי? יש לנו בחירה אמתית או שאנחנו רק מכונות מתוכנתות משוכללות, המריצות את התוכנית שנוצרת עוד מימי המפץ הגדול? אנחנו מנווטים או רק צופים? האשליה אמתית?