אמנות הפליאה – ד”ר חיים שפירא

אמנות הפליאה

ד”ר חיים שפירא

(מתוך ספרו “מחשבות לעת לילה”)

  לזכרו של צבי ינאי

פליאה זו בעיניי התכונה שהכי איפיינה את צבי, יהיה זה סרט של פיטר גרינוויי או התנהגותן של לביאות או טיפת מים הנופלת מעלה של לוטוס – הכל היה מפליא בעיניו.

אני חב לו חוב נעים על הפליאה בה אני רואה את העולם.

“תחילת המופע לא רמז במאומה על העומד להתרחש. הלהטוטן הוציא חמישה כדורים מן הארגז, הטיל אותם באוויר, גרם להם לרדוף זה אחר זה בסדר מופתי ולחזור לידיו המיומנות ולהתחיל הכול מהתחלה. גם כאשר הצטרפו עוד ועוד כדורים למופע הכדורים המעופפים, הדבר לא הצליח לגרום לעניין רב בין יושבי אוהל הקרקס. אך לאחר דקות מספר של ג’אגלינג משמים למדי עם עשרה כדורים, קרה הדבר שאיש לא ראה מעולם, לא בתוך אוהל קרקס ולא בשום מקום אחר.

צופי המופע בהו בהשתאות בכדורים שהלהטוטן הטיל באוויר והם פשוט נשארו שם וסירבו ליפול. כל עשרת הכדורים התמקמו קרוב לתקרת האוהל ללא ניע. הקהל היה בהלם. הלהטוטן הוציא עשרה כדורים נוספים מן המזוודה, הטיל אותם באוויר וגרם להם להסתחרר סביב הכדורים הנייחים. ואז הוציא עוד עשרה, ועוד עשרה… כעבור דקות מספר צופי המופע ראו מול עיניהם מופע לא יאמן של עשרות רבות של כדורים, כאשר חלקם היו תלויים באוויר, חלקם נעו במסלולים מעגליים או אליפטיים, וחלקם נעו באופן כאוטי למדי…

מבלי שהצליחו להבחין איך וכיצד גילו הצופים ההמומים כי הלהטוטן עצמו נעלם מן הבימה. כל שנשאר זה המופע המרהיב של הכדורים המעופפים.

“איזה פלא!”, “דבר כזה לא ראיתי מעולם!”, “זה נס אמיתי!”, זעקו הצופים.

זה נס? אז מה נגיד על מופע הלהטוטים של גרמי השמיים?

אתם יודעים עד כמה גדול היקום? הגלקסיה “הקרובה” אלינו “אבק אנדרומדה” נמצאת במרחק של שניים וחצי מיליון שנות אור. אור עובר כ-300 אלף קילומטר בשנייה אחת. נסו לדמיין את המרחק שהוא יעבור בשניים וחצי מיליון שנים! וזו הגלקסיה השכנה…

מדענים סבורים שביקום הנצפה ישנם כ-300 סקסטיליון כוכבים.

300 000 000 000 000 000 000 000

רק בגלקסיה שלנו “שביל החלב” ישנם מעל למאה מיליארד כוכבים, רובם גדולים מהשמש, ולכן גדולים בהרבה מהכוכב הכחול שבו חיים כל מי שקורא את הכתוב כאן ועוד אנשים רבים מאוד מאוד שלא יקראו את אשר כתבתי לעולם.”