עשרים שנה ל-11 בספטמבר: כשמערכות בריאות בעולם הבינו שעליהן להיערך לטרור
20 שנה ל-11 בספטמבר: כשמערכות בריאות בעולם הבינו שעליהן להיערך לטרור
הפיגועים של אל-קאעידה בארה”ב האיצו מאוד את היכולת לטפל בצורה נכונה בנפגעי טרור ולהפחית תמותה ותחלואה
פרופ’ שמואל שפירא
הפיגוע במגדלי התאומים. האיץ את היכולת לטפל בצורה נכונה בנפגעי טרור ולהפחית תמותה ותחלואה צילום: SETH MCALLISTER – AFP
כל אחד מאתנו זוכר היכן היה בדיוק, לפני 20 שנה בזמן הפיגוע הנורא במגדלי התאומים ובל נשכח את מתקפות הטרור המתואמות של ריסוק מטוס הנוסעים על בניין הפנטגון ונוסף בשדה פתוח בפנסילבניה לאחר שנוסעיו נאבקו במחבלים. היתה זו מתקפת הטרור הקשה ביותר שידע העולם וקריאת השכמה למאבק בטרור. מכתבי האנתרקס שהופיעו ימים ספורים אחר כך בכתובות שונות בארה”ב הוסיפו לטלטלה העולמית.
באירועים המחרידים של חטיפת מטוסי הנוסעים וריסוקם נספו 2977 אנשים, אך מבחינה רפואית טהורה ומידית לא הוצב אתגר עצום מאחר ובעיר ניו יורק הגיעו “רק” 1100 נפגעים לבתי החולים כש 810 מהם שוחררו תוך שעות. כתוצאה ממכתבי האנתרקס נפטרו 5 אמריקאים ו 16 נוספים חלו במחלת האנתרקס (גחלת). בנוסף לזיעזוע מערכות הביטחון, היוו אירועים קשים אלה קריאת השכמה למערכות הבריאות בעולם להתארגן למענה לנגע הטרור.
עבורי התחיל הכל הרבה קודם ב 1975 בזמן פיצוץ מקרר התופת בכיכר ציון שבירושלים. אירוע אליו הגעתי כחובש באמבולנס מד”א בהיותי סטודנט לרפואה בשנה השניה באוניברסיטה העברית. את ריחות הבשר החרוך אני חש עד היום 46 שנה אחר כך. באירוע זה 15 אנשים איבדו את חייהם ונמנו 60 פצועים. מאז הובילו אותי תפקידי ועשייתי לטפל ולנהל עשרות אירועים של מענה לטרור בארץ, אך גם מעט בחו”ל.
פצוע לאחר הפיגוע במגדלי התאומים בניו יורק. העוסקים ברפואת טרור נדרשים להכיר היטב את מנגנוני ההיפגעות צילום: Louis Lanzano / ASSOCIATED PRESS
בישראל החלה להתפתח בהדרגה תורת טיפול בנפגעי טרור, הליך שהואץ עוד יותר במקביל לבניית מערך הטראומה הלאומי בשנות ה-90. טיפול בנפגעי הטרור היה פרק בתורת הגישה לנפגעי טראומה, פרק שהסתעף תוך הבנת הצרכים והשיקולים המיוחדים הנובעים מאופי וחומרת היתר של פציעות הנלוות לפיגועי טרור. משנת 2002 התחלנו להדגיש עוד יותר במאמרים ובהוראה את האספקטים המיוחדים בטיפול בנפגעי הטרור, כשבשנת 2005 טבעתי את המושג “רפואת טרור” “Terror Medicine” ובעקבותיו ערכתי בסיוע שותפים בעולם בארץ ובעולם את הספר “יסודות רפואת הטרור” “Essentials of Terror Medicine” . במקביל הפצנו את התורה. את המתודה הפצנו לא רק לציוותי בריאות וזאת מתוך הבנה שנדרשת עבודת צוות וניהול שפה. הדרכנו בארץ ובחו”ל בנוסף לצוותי רפואה גם אנשי חוק, אנשי צבא, פוליטיקאים ומחוקקים. ידענו שפשוט בהרבה לקיים סדנאות נפרדות על פי דיסציפלינות לצוותי רפואה, כוחות שיטור וכיוב’ אך מעניין ורלבנטי בהרבה לקיים סדנאות רב תחומיות משותפות המשביחות את השיח הקריטי בזמן מתקפת טרור.
את תחום רפואת הטרור נתן לאפיין דרך סרגל הזמן; בטרום האירוע: מניעה והגברת המוכנות, בזמן האירוע ניהול מושכל תוך מיצוי המשאבים ולאחר האירוע שיקום הפרט, הקהילה וחזרה מהירה למוכנות. בתחום קיים אספקט מיקרו של ניהול הטיפול בנפגע הבודד וגם בפצוע היחיד ניתן להבחין בין ניהול כולל לטיפול ברמת הפציעה הספציפית. בניהול האירוע קיימים היבטים מיוחדים לביצוע ברמת השטח, בבית החולים ואף ברמה הלאומית. מודגשים אלמנטים של: קביעת קדימויות טיפול, מיון לבתי חולים וביניהם, פעולה לאופטימיזצית משאבים, ניהול נכון של הדוברות והאבטחה. על העוסקים ברפואת הטרור להכיר היטב את מנגנוני ההיפגעות ומשמעותם: פציעות חודרות בצורותיהן השונות, פגיעות הדף, פגיעות שאינן קונבנציונליות (ביולוגיות, כימיות וקרינה) וכמובן תגובות דחק במטופלים ובמטפלים. לעיתים קרובות נפגע יחיד יציג מספר מנגנוני פגיעה.
קיימות דוגמאות רבות לתובנות שנלמדו בדם והוטמעו בזיעה אציג חלק מהן: פעל בפשטות, מה שפשוט הוא זה שיעבוד, ניסיון לארגן את הכאוס בשטח יותר מידי יכשל, מתבקש מיון פשוט לנפגעים לכאלה שטיפולם ופינוים דחוף ואלה שפחות. וויסות נכון יביא את הנפגע למקום שהטיפול בו יהיה אופטימלי ויחלק את העומס בין בתי החולים. המקום לייצוב נפגע קשה הוא חדר הניתוח בו תתבצע התערבות ראשונית קצרה של בקרת נזקים. תקשורת טובה בין המנהלים והמטפלים היא קריטית. מיד בתום האירוע יבוצע תחקיר פתוח ושקוף להסקת מסקנות ולהפקת לקחים.
תורת רפואת הטרור הופצה בפורומים אקדמיים תוך בקרת עמיתים, בקבוצות מגיבים ראשונים ומטפלים תוך קבלת משובים וביקורת מבעלי ניסיון. עקרונות רפואת הטרור אומצו במלואם או בחלקם במדינות שונות. המשך התהליך מצריך פיתוח אבולוציוני תוך התאמה לנסיבות משתנות ולא המצאת הגלגל בכל יום מחדש ובפרט על ידי מומחים מטעם עצמם.
באירוע הקורונה הזהה לחלוטין לאירוע ביו-טרור, אף כי ברור כמעט בוודאות שאינו כזה, לא מימשנו כמעט דבר מכל מה שלמדנו בדם. מנגד ראוי בצד הזיכרון להכיר כי אירועי הטרור הנוראים אותם אנו מציינים בימים אלה, מיתקפת ה- 11 לספטמבר 2001, האיצו מאוד את ההבנה והיכולות לטפל נכון בנפגעי טרור בכדי להפחית תמותה ולהקטין התחלואה.
פרופ’ שמואל שפירא הוא לשעבר מנהל המכון הביולוגי ולשעבר סמנכ”ל בית החולים הדסה, מנהל משברים וסיכונים, סופר ומרצה
פורסם ב”הארץ” – 12.9.21