פרופ’ דן אריאלי על צבי ינאי: 10 שנים למותו – מה צבי היה אומר
לזכרו של צבי ינאי
להאזנה לחץ כאן 
לזכרו של צבי ינאי
עשר שנים למותו של צבי וחוזרות אליי המון מחשבות מהמון רגעים שבהם אני יושב עם עיתון מחשבות ולומד על דברים רחבים ושונים, מפילוסופיה לטכנולוגיה.
והתחלתי לחשוב אם צבי היה בחיים, איך הוא היה מסתכל על המציאות שלנו ויותר חשוב, מה הוא היה מציע שנעשה בשלב הבא.
ואני רוצה להציע שצבי היה מצד אחד מסתכל על החולשה של הממשלה ומצד שני על החוזק של החברה האזרחית, והוא היה אומר שהמסקנה היא שכמובן צריך לחזק את הממשלה אבל שבנוסף צריך גם לחזק את החברה האזרחית. אני חושב שהוא היה מציע שהצעד הבא הוא דווקא לחזק את החברה האזרחית, ולחזק אותה בעוצמה כזאת שעם הזמן היא תגרור גם את הממשלה אחריה. ועכשיו השאלה היא, “איך עושים את זה?”
וצבי היה ידען גדול שעשה קישורים מכל מיני מקומות ואני חושב שהוא היה אוהב את המודל שקיים בבוגוטה, בקולומביה. ובבוגוטה שבקולומביה יש מיסים על משכורות. בערך חמישה אחוזים. כל חברה צריכה לשלם כל חודש חמישה אחוזים מהמשכורות שלה למס ספציפי. אבל מה שמעניין הוא שהמס הספציפי הזה לא הולך לממשלה, הוא הולך לחברה האזרחית. הוא הולך לארגון ללא מטרות רווח.
עכשיו, כל הארגונים ללא מטרות רווח מתחרים על הכסף הזה. הנציגים של הארגונים ללא מטרות רווח מגיעים לפגישות במשרדי החברות, הם מציגים מצגות על מה שהם עשו מהכסף שלהם בשנה שעברה, הם מציגים הצעות למה הם הולכים לעשות עם הכסף בשנה הבאה, ואם הם זוכים – הכסף, החמישה אחוזים האלה מכל חברה שמחליטה, עובר אליהם.
עכשיו, המנגנון הזה בעצם עושה כמה דברים. הוא מצד אחד מבטיח שיהיה כסף לחברה האזרחית, חמישה אחוזים ממיסי המשכורות. מצד שני, הוא יוצר תחרות בין הארגונים האזרחיים השונים, כאשר יש להם מחויבות. הם מראים מה הם עשו בכסף בשנה שעברה, הם מבטיחים מה הם הולכים לעשות בכסף החדש, וזה מין שילוב מאוד מאוד יפה בין העקרונות הסוציאליסטיים והקפיטליסטיים. ואני חושב שצבי היה מאוד אוהב את השילוב הזה. לא להסתכל על המערכת הסוציאליסטית בתור “זה טוב וזה רע” או על המערכת הקפיטליסטית בתור “זה טוב וזה רע”, אלא להסתכל על כל מערכת ולהגיד מה טוב במערכת הזאת ואיך אפשר ליצור מערכת שתיקח את הטוב מכולן.
ובמערכת הזאת יש מצד אחד כסף שמגיע לחברה האזרחית, שזה כמובן מאוד טוב, וזה החלק הסוציאליסטי. מצד שני, יש תחרות ויש אחריות, שזו נקודה מהצד הקפיטליסטי.
אני רוצה לדמיין עוד דבר אחד על צבי.
אני חושב שלצבי הייתה המון ביקורת על מה שקורה פה, אבל הסיבה שבחרתי להתמקד במחשבה הספציפית הזאת היא שאני תמיד התרשמתי שהוא חיפש את הכיוון קדימה. לא לחשוב רק על מה קורה שאנחנו לא אוהבים, אלא מה אפשר לעשות יותר טוב. ואני חושב שצעד מהסוג הזה זה צעד שהוא היה חושב שהוא חשוב בדרך שבה נתקדם מפה הלאה.
צבי, אתה חסר לי.