שבע שנים בלי צבי – פרופ עדי ארמוני

לזכרו של צבי ינאי, 9 ביוני 1935 – 16 בדצמבר 2013 – פרופ’ עדי ארמוני

לפני שבע שנים הלך לעולמו צבי ינאי, האינטלקטואל האוטודידקט המרשים. האיש שידע כל-כך הרבה אף שלא למד באופן פורמלי דבר.

אני מרגיש חייב לצבי ינאי כי הוא השפיע על חיי. לפני 30 שנה הייתי קצין בקריה. בסמוך לקריה שכן בניין IBM שבו ניתן היה לקבל עותק של עיתון ״מחשבות״, שינאי ערך. הייתי מחכה כל חודש לגיליון חדש ואוסף אותו בחדווה.

הימים היו ימי העת העתיקה – לפני עידן האינטרנט והחיפוש בגוגל. אדם צמא לידע יכול היה לקרוא ספרים בספרייה, לפתוח אנציקלופדיה ולהעשיר את ידיעותיו (אבי המנוח נהג לקרוא את האנציקלופדיה העברית מתחילתה ועד סופה. כאשר סיים התחיל לקרוא שוב מההתחלה), אולם לא היה בנמצא מקור נגיש למדע עדכני.

צבי ינאי ועיתון ״מחשבות״ מילאו את החסר. היו ב”מחשבות” מדע והגות ברמה הגבוהה ביותר, כתובים בצורה נהירה ונגישה. העיתון הפך ללהיט בקרב צעירים ומבוגרים כאחד, שצמאו להגות מדעית.

לאחר כמה שנים למדתי שהאיש שמאחורי ״מחשבות״ הוא צבי ינאי. היה זה מעניין תמיד לצפות באינטלקטואל הכריזמטי בטלוויזיה. עושר ידיעותיו והשפה הנהירה שלו הרשימו כל מי שהקשיב לדבריו. תמיד תהיתי כיצד איש שלא למד באופן פורמלי הוא בעל ידע כל-כך עשיר ועמוק. צבי ינאי היה איש הרנסנס של המחצית השנייה של המאה העשרים.

לפני כעשר שנים נתבקשתי לכתוב לכתב-העת ״אודיסיאה״ מאמר על תורת המיתרים – תחום התמחותי. ״אודיסיאה״ בעריכת שמואל שם-טוב היה נסיון להחיות את ״מחשבות״. שמחתי עד מאוד על שנפלה בידי הזכות לכתוב ל״אודיסיאה״, כאשר ״מחשבות״ וצבי ינאי עמדו לנגד עיניי.

צוות ״מדע גדול, בקטנה״, שבו אני חבר, ממלא בעידן האינטרנט את מקומו של כתב-העת ״מחשבות״. כאשר אני כותב מאמרים עומדת לנגד רוחי דמותו של צבי ינאי.

יהיה זכרו של צבי ינאי ברוך.

פרופ’ עדי ארמוני

פרופסור לפיזיקה תאורטית של חלקיקים אלמנטריים באוניברסיטת סוונסי. בעבודתו עוסק עדי בכרומודינמיקה קוונטית ובתורת המיתרים.

הפוסט נכתב במיוחד לאתר מדע גדול בקטנה

צילום: מירי דוידוביץ