9 שנים למותו של צבי ינאי – געגועים

ומה היה צבי ינאי אומר היום?

 פרופ’ אסא כשר

אדם יקר ואהוב לא נעלם מן העולם לאחר חייו. אדם יקר ואהוב ממשיך להיות נוכח בחייהם של הנשארים אחריו והוא ממלא בחייהם תפקידים מיוחדים.

אוהביו של אדם שהלך לעולמו שואלים את עצמם מדי פעם מה הוא היה אומר היום או מה הוא היה עושה עכשיו. כך הם לומדים ממנו, גם לאחר חייו, על פי החוכמה ובהתאם למידות הטובות שהכירו במהלך חייו.

בשבועות האחרונים, תשע שנים לאחר קץ ימיו של צבי ינאי, שבועות אחדים לאחר הבחירות האחרונות לכנסת, טבעי לשאול מה היה צבי ינאי חושב, אומר, מציע לעשות, מתנדב להתחיל לעשות.

בהקשר של הבחירות אני זוכר את צבי ינאי בעמדה מסוימת. זו הייתה התקופה הראשונה של ממשלת רבין וגם התקופה הראשונה של הרשימה המשותפת של ר”ץ (בראשות שולמית אלוני), מפ”ם (בראשות יאיר צבן) ושינוי (בראשות אמנון רובינשטיין).

שולמית אלוני הייתה שרת המדע ומינתה את צבי ינאי למנכ”ל משרדה. השותפות הערכית הייתה נתונה ומובנת מאליה.

צבי ינאי הביא למשרד המדע רעיון מקורי, בדבר זהותו של המשרד. האקדמיה עוסקת במחקר בסיסי, התעשייה עוסקת ביישום תובנות מדעיות, ונחוץ מתווך ביניהן, מתוחכם ומעשי. את תפקיד התיווך הזה הועיד צבי ינאי למשרד המדע, במחשבה מקורית ומוצלחת, לטובת הכלל, לטובת הכלל! היום אנחנו מציבים סימן קריאה בצד הביטוי “לטובת הכלל”, נוכח המהומה המחפירה של פוליטיקאים שכל עולמם הוא טובת עצמם, טובת התומכים בהם, האמורים לתמוך בהם גם בהמשך הדרך למימוש טובת עצמם.

לא קשה לדעת מה צבי ינאי היה אומר על המחזה המביש המתחולל עכשיו בפוליטיקה הישראלית. מה היה מציע לעשות, עכשיו ולעתיד לבוא, אני לא יודע. כדאי לחשוב על זה.