הקדמה:
הספור ראה אור בכתב-העת DATA PROCESSING
מציאת אליס באמצעות מחשב היתה אמצאה גאונית. מלכתחילה לא שיער, שהדבר באמת יפעל, אך עתה היה עליו להודות, כי התוצאות עלו על כל ציפיותיו. כמובן: ככל שהדבר נגע לו — היתה זו הצעת-נישואים על בסיס עסקי. מה שחיפש היתה אשה עם כסף, אשר אותה יוכל להפריד מכספה לאחר הנישואים.
הוא כבר עשה זאת מקודם, ואף הגיע לדרגה כזאת של שלמות ביצועית, שהשאירה בו תחושת-שיעמום, אך השמוש במחשב זרה תבלין מגרה על כל הענין.
״אני אדם בעל אמצעים ניכרים. אתה רשאי לבדוק את מצבי הכספי, אם יש לך ספקות״, אמר לאיש-שירות-המחשבים. ״אי-לכך איני רוצה ליהפך לקורבנה של רודפת בצע . רצוני שתזווג אותי עם אשה, אשר גם לה יש סכום-כסף ניכר, כדי שתהיה משוחררת מן הדחף לצבור הון נוסף״.
״אני מבין, אדוני״ אמר איש שירות-נישואי-המחשבים. ״ייעשה כל מאמץ לספק את רצונך בכיוון זה. עם זאת, בחירת בן או בת הזוג המתאימים כרוכה בהשוואה מפורטת של קווי-אופי רבים ובניתוח השפעת זיווגי קווים אלה על נישואי-כשל בעבר. מיבצע כזה יוכל להיעשות רק על-ידי מחשב. מסיבה זו אנו מבקשים מכל אחד מלקוחותינו לעבור מיבחן פסיכולוגי, אשר תוצאותיו נאצרות בזיכרון-המחשב״.
שאלות המיבחן היו ישירות למדי, לכן השיב עליהן במלוא היושר. אחרי הכל, מה היה לו להסתיר? בחיבה המוצהרת לכסף לדברים הנקנים בעזרתו לא היה, כשלעצמה, כל טעם-לגנאי, אחרת היו רגשי-בושה תוקפים במידה מסויימת את כולנו. אגב, חלק קטן בלבד מן השאלות נסב על כסף.
״עלי להזהירך, מר תומאס״, אמר לו איש שירות-נישואי המחשבים, ״כי אחדות מן השאלות אינן כלל מה שהן נראות על-פני-השטח. המחשב מנתח את השאלון כמיקשה אחת ורואה קשרים דקים בין תשובות לבין שאלות, אשר אינן מתקשרות אליהן לכאורה, קשרים שבוחן-אנושי לא יצליח לזהות. מסתבר, איפוא, שהשאלון מגלה אודותיך הרבה יותר משאתה סבור״.
אך תומאס נשאר בלתי-מודאג. אחרי הכול, מה היה לו להסתיר ?
כעבור שבוע הוצג לפני אליס ווינדהאם. ״אליס ווינדהאם, רוברט תומאס״, הודיע איש שירות-נישואי-המחשבים. הם הנידו ראשיהם זה לעבר זו וחייכו. ״המחשב שלנו זיווג אתכם מתוך למעלה ממאתיים מיליון יחידים ויחידות, האצורים בזיכרונו. והוא עשה זאת בחוסר-היסוס ראוי-לציון. לא הופנו אלינו כל בקשות למידע נוסף, בטרם נקבעה ההחלטה. זהו סימן טוב להתאמתכם השלמה, וממילא לסיכוייכם לאושר משותף בעתיד. מזל טוב לשניכם״.
אליס נתגלתה טהורה כתינוקת-בת-יומה ככל שנגע הדבר לגברים ולנישואים. היא טיפלה באם זקנה עד לעיצומו של גיל-העמידה. קשריה עם המין השני היו, למעשה, אפסיים.
אף-על-פי-כן, היתה היא רחוקה מלהיות דוחה. בעזרת מלתחתה הצליחה אפילו להיראות יפה. והיו בה מעלות נוספות. היא היתה טבחת מעולה ועקרת-בית למופת.
היא נתגלתה כשותפת להתענינותו בספרים נדירים ובאמנות היוצר והפיסול, כבת-שיחה מחוננת החייתה את ערביו הביתיים. החשוב מכול : היא העריצה אותו. מסירותה הבלתי מעורערת ניפחה את האני שלו ולשה את השקפתו על החיים למשהו פריך יותר. סכום הכסף הגדול שירשה נהפך לגביה, ככל שיקשה להאמין בכך, לבלתי-חשוב-יחסית. שניהם היו באמת מאוהבים, בפעם הראשונה בחייהם. מאחר שהסתיר מפניה את כל נישואיו-הקודמים, פסע אל תוך נישואים אחרונים אלה כרווק. מבחינה מסוימת, לא היתה זו אלא האמת לאמיתה, שכן מעולם קודם-לכן לא חש את עצמו ממש נשוי. התלהבותם מכושרו של המחשב לזווג זיווגי-תואם היתה כנה. ״אני באמת סבור, שאני אדם מעולה יותר מאז נשאתי17 אותך״, אמר לה פעם. ״הרגשתי זהה״, אמרה היא.
״אומר לך מה, יקירי: הבה ונצווה, אני ואתה, את כספינו לשירות-נישואי-מחשבים, לאות-תודה על שהופגשנו בדרך זו״.
״יש לי רעיון טוב יותר, יקירתי, וגם שימושי יותר״, אמר הוא. ״הבה ונצווה את כספינו זה לזו. הנותר מבינינו יסכים לצוות את כל הכסף לשירות-נישואי-מחשבים. בדרך זו, מי שיוותר מבין שנינו לא יצטרך לדאוג לקיומו, ואילו שירות-נישואי-המחשבים יקבל בסופו-של-דבר, את רוב הכסף ממילא״.
״בדיוק מה שאני עצמי הייתי מציעה, יקירי, אילו רק הייתי מעשית ובעלת היקף-תפישה כשלך״.
מרגע שמיסמכים אלה נוסחו, גחה ממחבואה גישתו העסקית הנוקשה. אומנם נישואים אלה היו נעימים במיוחד, אך מעתה היו כבר מאות אלפי דולארים בטווח ידו. למרות רגשותיו כלפי אליס, יהיה זה פשע להחמיץ הזדמנות פז כזאת. ברגע שאליס תיעלם ימצא למענו המחשב אשה אחרת, הפעם ללא כסף, לבל יתפתה שוב.
אליס תהיה האחרונה בהחלט. הכסף, המושקע באחוזתה, יספק אותו.
הם תיכננו לבלות את יום-השנה- הראשון לנישואיהם על שפת אגם טאהו. לאחר סידרה חביבה של משחקי-הימורים בסטייטליין, החליטו לבלות יומיים על האגם עצמו, בסירה שכורה. בדרכם, צפונית ללוס-אנג׳לס, כמעט שינה שוב את דעתו. קסמה של אשה זו חילחל אל תוכו, עד שפירקו כמעט מכול כלי-הגנתו. אילו רק לא היה לה כסף רב כל-כך. אבל הוא הצליח לחזור ולהתקשח. ״יקירי, למען האמת אנחנו יודעים מעט מאוד זו על זה, למרות היותנו נשואים שנה תמימה״, אמרה ברגע מסויים. ״מצדי אתה עלול בהחלט להיות גם מין כחול-זקן״. דמו קפא בעורקיו, אך הוא הצליח לשוות לפרץ-הצחוק, שמילט מתוכו כתגובה על הבדיחה, גוון לא-איכפתי.
הוא הימר גבוהה גבוהה בסטייטליין והפסיד. היתה זו היא, שניתקה אותו משולחנות-ההימורים. הוא החליט, כי כאשר יהיה כספה בידו יבדוק כמה מישומיהם של מחשבים בתחום-ההימור, ואולי אפילו ירכוש לו מחשבון משלו. אבל עכשיו — לענין עצמו. ״לגבי — ההימורים תמו, יקירתי״, אמר לה. ״מחר נבלה את כל היום על פני האגם, בסירה ששכרתי״.
באותו לילה ביקר במעגן-הסירות ונקב חריר בכרית-ההצלה, זעיר מכדי להיראות בלתי-מקרי, ועם זאת גדול למדי לחדירה הדרגתית של המים אל המילוי הספיג, עד גרימתם לשקיעתה. כושר-השחיה נמנה עם אותם השגים שאליס לא הצליחה לכובשם. הוא הצמיד אל לחי-החרטום של הסירה מיטען-נפץ, כדי שיבקע בה בקע, אשר נועד להיראות לאחר-מכן כתוצאת היתקלות בקצה קורה צפה. כשחזר, כבר ישנה. בהביטו כך על פניה החמודים, החפים-מפשע, חש שוב פעימת-חרטה רגעית. אחר-כך החליק אל-תוך המיטה ונרדם גם הוא תוך דקות ספורות.
הבוקר היה בהיר וטוב-ראות. רוח קלה איווששה את פני האגם. ריח-אורנים זילף את האוויר. הוא ניבט באליס. ניכר בבירור, שהיא אחוזה התרגשות עמוקה.
״את יודעת״, אמר לה : ״נדמה לי, שהסיבה להיותנו מאושרים כל-כך בשנה החולפת נעוצה בעובדה, שאנחנו נהנים לעשות דברים רבים כל-כך ביחד״. והיא אישרה שוב את הצהרתו. ״לעתים תכופות חשבתי אותו דבר עצמו״, אמרה. ״למשל, היתה זו הצעתך לבוא ולבלות כאן את יום-השנה, אבל לא הייתי מעלה על דעתי רעיון אחר כלשהו״.
מיטען-הנפץ נשתחרר משום-מה מוקדם מדי, אך עובדה זו לא שינתה דבר. ריחוקם מן החוף ועומק-המים הספיקו להצלחת מיבצעו. הוא חש כמעט אסירות-תודה על ההתפוצצות המוקדמת — אחרת עלול היה להתרכך חלילה, ולבטל את כל הענין.
היא צעקה, כאשר הדבר קרה. ״רק קורה שקועה-למחצה, יקירתי״, אמר. ״נראה, כאילו ספגנו שרטת עמוקה בתחתית. אבל אין טעם לבהלה. כרית-המושב שלך היא גם כרית-הצלה. פשוט היצמדי אליה, עד שתגיע עזרה.״
״אבל אינני יודעת לשחות”.
״אני יודע, יקירתי. הכרית תחזיק אותך על-פני המים. אל תדאגי״.
כעבור דקות מעטות נעלמה הסירה מתחת לפני המים, ושניהם נצמדו לכריות-המושב שלהם. ברגע זה ממש החלו המים לחדור אל תוך המילוי הספיג של כריתה, ובקרוב, כשיתפיחוהו עד כדי הכבדה, תיגרף אליס למצולות-האגם.
״יקירי״, קראה אליס המתרחקת, מטווח של כמאה מטר. ״אני רוצה להתוודות על משהו״.
רגע מתאים מאינכמוהו לוידוים, הירהר. ״להתוודות על מה, יקירתי ?״
״אני באמת אוהבת אותך. אני אוהבת אותך יותר משאהבתי כל גבר אחר לפניך. רק כספך הוא שגרם לי לעשות זאת. אני אדם חלש, לא יכולתי להתגבר על הפיתוי״.
״על מה את מדברת״?
״נקבתי חור בכריתך. בעוד דקות הוא ישקע וימשוך אותך אחריו. לא חשתי כל דבר דומה כלפי ג׳והן וביל, אבל אתך זה היה שונה. אני רוצה שתדע, שאהבתי אותך באמת. אני פשוט אדם חלש. נקבתי חור בכרית…״
הוא נתקף בהלה, כשחש, כיצד כרית ההצלה מתחילה לשקוע.
רוברט קילל ודש נואשות את המים, מנסה לשווא להחזיק את עצמו על-פניהם ואליס מצדה שוב לא הקדישה לו תשומת-לב כולשהי, שכן, כמוהו ממש היתה עסוקה מעתה בביטוש פראי של המים, כשהיא מנסה להחזיק את ראשה מעל לפניהם ופולטת זעקות-אימה. כעבור דקות אחדות חזרו פני-האגם להיות חלקים כשהיו, ורק בועות מקריות החליקו עליהם בקלילות. • •18
