ידיעות מעולם המחשבים

מאת: צבי ינאי
מחשבות 25 | אוגוסט 1968

הקדמה:

אוסף חדשות מעולם המחשבים

הטכנולוגים בעד הקולסטרול

צלומי חתך של טרנזיסטור בשעת פעולה מראים כיצד מאבחן גביש נוזלי של קולסטרול את העליה המודרגת של הטמפרטורה בטרנזיסטור. בתצלום העליון מופיעה קשת קטנה מתחת לחיבורי התיל של ההתקן. עם הגברת הזרם (בתצלום התיכון) גדלה הקשת בעקבות העליה בטמרפטורה. בתמונה התחתונה פועל הטרנזיסטור במלוא עוצמתו. בתצלום צבע מופיע האזור הרחוק של ההתקן בגווני אדום וירוק, ואילו הקרוב לו — כחול.

בשנים האחרונות הפך הקולסטרול למלה מגונה בפי הבריות, וכל השומר ליבו ירחק ממאכלים שומניים פן יבולע לו. לא כן הטכנולוגים. הללו מצאו ענין מקצועי רב בחומר אורגני זה — במיוחד באחד ממצביו, שאינו ממש מוצק אבל גם לא ממש נוזל, אלא מתקיים בשיווי משקל מולקולרי עדין, המקנה לו ניידות נוזלית ועם זאת — שומר על תכונות גבישיות של החזרת אור. החוקרים גילו, כי קולסטרול-ספק-גבישי זה משנה את צבעו בהתאם לשנויים בטמפרטורה סביבו. מכאן, שכל אחד מגווני הקשת של הגביש הנוזלי תואם דרגת חום ספציפית.

מאחר שכל מנגנון עובד יוצר בעת פעולתו חום, יוצא שטיפת קולסטרול שתונח עליו תגלה את השנויים הזעירים במדות החום שלו ע״י שנויי הצבע — אותם ניתן לצלם ולערוך מיפוי טרמי של המכונה.

השמוש המעשי הראשון בגביש הקולסטרול נעשה בחברת התעופה ״בואינג״. לאחר נסויים רבים ושכלולים שונים הצליחו חוקרי החברה לפתח טכניקה מעשית שאיפשרה להם לגלות בעזרת הקולסטרול איזה חלקים במטוס התחממו יתר על המידה בשעת הטיסה והיכן ארע קצר חשמלי. בדיקות אלה ארכו קודם זמן ממושך ותוצאותיהן היו פחות מדוייקות.

בעקבות חברת ״בואינג״ נכנס השמוש בקולסטרול לחברות נוספות. כיום משתמשים בו לבדיקת הפרשי החום בטרנזיסטורים, נגדים וקבלים של מחשבים אלקטרוניים, מקלטי רדיו וכדומה. בעתיד יתרחב השמוש בקולסטרול לבדיקה טרמית של מעגלים מיקרו-אלקטרוניים, שהם זעירים מדי, עדינים מדי, או קשים לגישה לטכניקות הבדיקה הנהוגות היום.

אבל לא רק בתחום הטכנולוגיה נמצא שמוש לקולסטרול. כידוע מקרינים אזורים סרטניים בגוף יותר חום מהרקמות הנורמליות. מצאו, איפוא, כי בעזרת צבעיו של גביש הקולסטרול ניתן לאתר גידולים סרטניים בגוף. זהו. מעכשיו אפשר יהיה לספר משהו בשבח הקולסטרול. בעתיד, כאשר מרבית אברי גופנו יהיו סינתטיים הוא יחדל כליל להיות מלה מגונה.

אליה ללא קוץ

בתמונה העליונה — קוי הפרספקטיבה מטשטשים את הצורה התלת-מימדית של המבנה. בתמונה התחתונה — המבנה לאחר טיפול בתוכניתו של פיליפ לנטרל.

כידוע, ניתן להזין למחשב נתונים ספרתיים של מבנה כלשהו ולקבל באמצעות היחידה הגראפית של המחשב שרטוט תלת-מימדי של המבנה. התפתחות זאת הביאה תועלת רבה למהנדסים ולטכנאים בארצות העולם הן ברווח זמן והן ברווח ממון. אולם, ״אליה וקוץ בה״.
השרטוטים, אמנם, מדוייקים להפליא, אך יער קוי הפרספקטיבה, המצטלבים זה בזה, מעלימים לא אחת מן העין את צורתו הכללית של המבנה.

פיליפ לוטראל, תלמיד מחקר פריסאי הלומד לקראת התואר השלישי שלו, הצליח להוציא את הקוץ מן האליה. התוכנית שכתב מחוללת שרטוט תלת-מימדי ומבטלת לאחר מכן את קוי הפרספקטיבה הלא נחוצים לגבי זוית הראיה המבוקשת. לשמחתם של המהנדסים, השרטוט התלת-מימדי של פיליפ לוטראל נראה כשרטוט תלת-מימדי.

21

״הילטון” על הירח

אחד הנואמים שהוזמן לישיבה של האגודה האמריקאית לחקר החלל לא היה מלומד, אלא מומחה עולמי בשטח המלונאות, שהוזמן להרצות על אפשרויות של הפיכת הירח לאתר תיירות — כולל בתי-מלון וכיו״ב. המומחה, מר בארון הילטון, בעל שרשרת בתי המלון הידוע, אמר: ״יום אינו עובר מבלי שמישהו ישאל אותי בחיוך בדבר ״הילטון״ על הירח. הם צוחקים, אבל אני מתיחס לזה ברצינות״.

לאחר שהתעמק בנושא זה, החליט מר הילטון שרק אנשים צעירים, כלומר — תלמידי בתי הספר למלונאות, יתאימו לדיון רציני בתכניותיו. באוניברסיטה קורנל גילה מר הילטון שיש כבר קבוצה של תלמידים שהכינה תכנית למלון על הירח. לפי תכנית זו התברר לו, שמלון כזה יהיה בעל שלוש קומות: אולמות ציבוריים בקומה העליונה; ציוד טכני והספקת חשמל — בקומה התחתונה; ובין שני אלה יהיו שני מסדרונות ארוכים, אליהם יפתחו מאה חדרים לתיירים. יהיו אלה חדרים גדולים, ולא תאי חלל דמיוניים. יהיו בהם שטיחים, סדינים, ואף שתילים. המלון ימצא בחלקו הגדול כעשרה מטרים מתחת לפני אדמת הירח, כדי לשמור על מידת חום קבועה. הקירות יהיו מצופים בחומר פלאסטי, המסוגל להתפשט בלחץ אויר דחוס. כך שבמקרה של נזילת אויר באחד החדרים, אפשר יהיה לפתור את התקלה כמו שמתקנים תקר במכונית.

לארוחות, אומר מר הילטון, לא יקבלו אורחי הירח טבליות של ויטמינים, אלא מאכלים ממש. רק אותם אניני טעם, המבקשים מאכלים מיוחדים, יאלצו לדחות את מבוקשם עד לשובם לכדור הארץ. תיווצר אולי בעיה קלה של הובלה ואיכסון המזון, אבל ההתפתחות הרבה בשטח היבוש וההקפאה של מזון תפתור את מרביתה. המבורגר של קילו אחד אפשר כבר כיום לצמצם עד למשקל של חמישית האונקיה. סטייק טוב אפשר לכווץ לגודל של מטבע. אחרי בישול נכון יהיו מאכלים אלה טעימים מאד. האחראי על הבשול ילחץ על כפתור במכונה — וזו תפתח את אריזות המזון, תרווה אותו מחדש ברטיבות ותחמם אותו — כל זה, כמובן, בשיטה אוטומטית.

מר הילטון אינו רואה את חזונו כמהפכני, אלא כהתקדמות פרוגרסיבית. ככלות-הכל, מי מאתנו חלם לפני עשרים שנה שנוכל לבצע השתלות לב?

המחשב העתיד מפלאסטיק?

מכבש של 50 טון, המשמש לעשיית חלקי מחשב, הוזמן ע״י מחלקת הייצור של י.ב.מ.

כימאי צעיר עבד קשה לפני מאה שנה במעבדה שלו, כדי למצוא כדור טוב יותר למישחק הביליארד. הוא גילה את החומר הפלאסטי הראשון — צלולואיד — ותרם תרומה חשובה לביליארד. מאז תום מלחמת העולם השניה הפך הפלאסטיק יסוד לתעשיה של ביליון דולאר, המיצרת מיכלים, צעצועים, מעילי-גשם, אביזרי בנין, ואפילו שסתומים מלאכותיים להשתלה בלבבות חולים.

עתה מגיע הפלאסטיק להיות גם מרכיב חשוב ביותר בין החמרים המרכיבים את המחשבים האלקטרוניים. לפני חמש שנים היו רק 50 מתוך 1500 חלקי המחשב עשויים מחומר פלאסטי. כיום מגיעים כבר ליותר מ-250 חלקים כאלה במחשב, ואילו ביחידת הצ׳קים — י.ב.מ. 1260 — מגיעים כבר לכדי 40%.

מנהל מחלקת ההנדסה הפלאסטית הוסיף כי הוא מקווה, שיום אחד נוכל לייצר מחשב פלאסטי. הכוון כרגע הוא ליצר מפלאסטיק את החלקים המדויקים של המכונה. יתרונה של הפלאסטיקה הוא, שניתן לייצר פריט כזה בפעולה אחת, במקום 50 פעולות הדרושות לייצר אותו פריט ממתכת. הוא הדין לגבי העלות: מערכת מסוף של י.ב.מ. ממתכת עולה פי 28 יותר מאשר בפלאסטיק. אין מקריבים לשם כך דבר, ובכמה מקרים מקבלים מהחומר הפלאסטי חלקים חזקים וטובים יותר מאשר מתכת. באותו זמן מפחיתים את הרעש ואת הצורך בסיכה. הערכה של מומחים אומדת, כי בשנת 1981 יהיו במחשב האלקטרוני יותר חלקים מפלאסטיק, מאשר מכל שאר החמרים גם יחד.

22

המחשב מכריע את הטסונמי

מלבד רעידות אדמה, סובלת יפן קשה גם מסופות האוקיאנוס המקיף אותה סביב סביב. אחת מסופות אלה, הנקראת טסונמי, תוקפת לעתים מזומנות את עיר הנמל קוצ׳י, השוכנת לחוף האי שיקוקו.

סופת הטסונמי נוצרת בעקבות רעידת אדמה הפוקדת את קרקעית הים. בהימצאה בלב ים קשה להבחין בטסונמי, אך בהגיעה למים הרדודים שבקירבת החוף, מתגודדים המים למשברי-ענק שמהירותם 700 קמ״ש וגובהם 20 מטרים.

קוצ׳י, למודת הסבל, חשה על בשרה את עוצמתם האדירה של גלי הטסונמי, אך לא היה לאל ידה לעשות דבר.

לאחרונה נחלץ משרד התחבורה היפני לעזרתה של קוצ׳י. צוות מהנדסים בטוקיו מתכנן עתה, בעזרת מחשב י.ב.מ. 7090, הקמת שובר-גלים גדול שיבלום את תנופת הטסונמי.
התכנית שהזינו המהנדסים למחשב אמורה למצוא את הגובה והחוזק האופטימליים של שובר הגלים, דבר שיאלץ את המחשב 7090 לאמץ היטב את אלפי הטרנסיטורים שב-״מוחו״.

אם תתקבלנה תוצאות חיוביות, יאמצו להן ערים יפניות אחרות, השוכנות לחוף האוקיאנוס, את התכנית. בעשור הבא, עשויים אולי ילדי יפן ללמוד על אימי הטסונמי מספרי האגדות.

המחשב האנושי

לצד כל המחשבים האלקטרוניים המסובכים של המרכז האירופי למחקר גרעיני, בגבול צרפת שויצריה, מועסק במחלקת המחקר גם מחשב אלקטרוני אנושי; מר וויליאם קליין.

זה שנים רבות מפגין מר קליין את כושרו המדהים בחישובים מהירים של פעולות חשבון מסובכות — בעל-פה. פעולה קשה מאד כמו:
1388978361X5645418496 = 7841364129733165056
נעשית כולה במוחו תוך 64 שניות, על עשרות פעולות הכפל והחיבור שבה.

סיוע רב נותנת לו זכירה של כל לוח הכפל עד 100X100; של כל הריבועים עד 1000X1000 ; זכירת הלוגריתמים של כל המספרים הקטנים מ-150 כולל חמש ספרות אחרי הפסיק, זכירת כל המספרים הראשוניים עד 10,000, וכן מספר רב של עובדות מוזרות וכמה כללים ומשפטים — משלו ומשל מלומדים אחרים.

רק לעתים נדירות פועל מר קליין בשיטות של מחשב אלקטרוני. שיטתו שלו מחייבת מאמץ ממושך, זיכרון בעל-פה, וכללים.

בתערוכה בה הוצגו הישגי העסקים הבריטיים לפני כמה שנים, ניתנה לו הזדמנות להציג כשרון זה. בהגיעו לביתן של חברת ״פרידן״, ביקש לראות את המכונה החדשה שלהם לחישוב שורשים ריבועיים. הסוכן המסחרי חייך בעונג, הכניס את המספר 555555555555, אבל לפני שהספיק ללחוץ על כפתור ההפעלה הפטיר מר קליין חרישית, כי המספר 745356 נראה לו כתשובה מספקת. הסוכן התעלף כמעט כאשר המכונה העלתה כעבור זמן את המספר 745355,9924.

מר קליין לא למד מתימטיקה גבוהה, אלא רפואה. הוא נולד באמסטרדם בשנת 1912. המורים שלו לחשבון התלוננו על כך שאינו עושה בדיוק את הדברים שהם ניסו ללמדו. כשהוזמן לעבוד כמיעץ במחשבים אלקטרוניים, היפנו אותו לעסוק בתיכנות.

כדי לא לשכוח את החשבון הרגיל, ממשיך מר קליין ללמד בבתי-ספר משך שלושה שבועות בשנה, בצרפת, גרמניה, ואיטליה.

24