צבי ינאי

מה זאת אהבה? מולקולה הקרויה pea, עונים חוקרים וביניהם הלן פישר בספרה ״אנטומיה של אהבה״. המולקולה הפשוטה הזאת היא שגורמת לנאהבים ריגושים עזים של רוממות רוח, שיכרון אהבה ואופוריה. אבל לא לעולם חוסן, כי רמתו... (המשך)

אילו ידענו במדויק את חוקי הטבע ואת מצב העולם ברגע נתון, היינו יכולים לנבא בוודאות מה יהיה מצבו רגע אחר כך. אמונה זו בעולם המונחה על פי כללים סיבתיים מובהקים היתה נחלת המדע עד שנות... (המשך)

שש שנות מחקר ו-1288 מקרים של הורים לילדים חריגים וחולים נדרשו לד״ר מאירה וייס כדי לנפץ את המיתוס העתיק, שאין כוח בעולם חזק מאהבת אם. מחקרה של וייס מלמד, כי די במום חיצוני מכוער כדי... (המשך)

מכלל 3.8 מיליארדי השנים שבהן התקיימו חיים על פני כדור הארץ, יותר מ-3 מיליארדים הם היו במצב חד תאי. אף על פי כן המדע התעלם כמעט כליל מפרק זה באבולוציה, עד שבאה לין מרגוליס. היא... (המשך)

הברירה הטבעית פיתחה בבעלי החיים מנגנון אינטרפרטציה המאפשר להם להשלים את המידע החלקי שקולטים חושיהם, ועל ידי כך לזהות במהירות את הסיכונים ואת הסיכויים הניצבים לפניהם. אבל אם ידיעת המציאות מותנית באינטרפרטציה, ואם זו מושפעת... (המשך)

המאובנים של יצורים ימיים בני 530 מיליון שנים מביאים את סטיבן ג׳ גולד למסקנה הפוכה מזו של הדארוויניזם המסורתי: צורות החיים שנכחדו אינן נחותות ולא פרימיטיביות יותר מאלו ששרדו עד ימינו. הסיבה לכך שנכחדו היתה... (המשך)

ב1981 נערך בוותיקן סמינר בינלאומי על התהוות היקום, במסגרת מאמצי הכנסייה לסלק את המשקעים העכורים שנערמו בינה לבין הקהילה המדעית למן משפטו המפורסם של גליליאו גלילי. עם זאת, האפיפיור הדגיש לפני באי הסמינר כי אל... (המשך)

למה נודעת ליופי השפעה כה עמוקה עלינו למן שחר התרבות? למה הוא מעורר בנו ריגוש עז כל כך? הכיצד איכויות היופי של הנוף והפנים לא השתנו מהותית בשלושת אלפי השנים האחרונות, בעוד הלבוש והתסרוקת שינו... (המשך)

חקר התהליכים הביוכימיים של המוח עשוי לקרב אותנו להבנת ההפרעות הנפשיות, ובכך להעביר חלק ממחלות הנפש מתחום הפסיכיאטריה לתחום הנוירולוגיה. כיצד תשפיע הבנה זו על הטיפול במחלות נפש ובהתנהגויות אנטי חברתיות? האם בתי המשפט יתחשבו... (המשך)

תולדות האדם הפרהיסטורי איון רשומות על מגילות קלף או על חרסים, אלא על שברי עצם מאובנים, שאך בדרך נס ניצלו מתהליכי ההתפוררות הטבעיים העוברים על חומרים אורגנים. הואיל וכך, הניסיון להתחקות אחר החוליות החסרות בשרשרת... (המשך)

חידת מותו של הסופר האיטלקי פרימו לוי מביאה את הקורא לחפש את הפתרון בספרים האוטוביוגרפיים שלו. התנסותו הנוראה באושוויץ עירערה אצלו את אחיזתו בכימיה, ועל כן גם בחומר, שבו הוא רואה את המפתח האמיתי להבנת... (המשך)

שאלת המשותף לפיסיקה, לביולוגיה, לאנתרופולוגיה, למשפטים ולספרות מוצאת את ביטויה באחדות של ההכרה האנושית. על פי הפיסיקה החדשה החוקר איננו צופה פאסיבי בתהליכים הפיסיקליים שהוא בוחן; החלטתו מה למדוד קובעת איזו תכונה יגלה. גם ההיסטוריון... (המשך)

לרגל מלאות 85 שנה לפרופסור ישעיהו ליבוביץ נערך לכבודו סימפוזיון באוניברסיטת תל־אביב. מבחינת ״מחשבות״ ציין היובל קשר בן עשרים שנה עם פרופסור ליבוביץ. הרשימה המובאת בגיליון זה כוללת את ההרצאה שנשא עורך ״מחשבות" בסימפוזיון על... (המשך)

אין אתה מתענג על שבע או שבעים ושבע פליאותיה של עיר, כי אם על תשובה שעיר זו משיבה לשאלה שלך, אומר מרקו פולו לקובלאי חאן — שליטה האדיר של מונגוליה, בספרו המקסים והחכם של איטלו... (המשך)

לידתה של מכניקת הקוואנטים בשנות ה-20 של המאה הזאת חוללה מהפכה אדירה בפיסיקה ובתפיסתנו האינטואיטיבית את המציאות הפיסיקלית. האי־ודאות המובנית בעולם התת-אטומי קבעה גבול סופי ליכולתנו לרעת את הטבע באורח שלם ומלא. מכניקת הקוואנטים שמה... (המשך)

עד המאה ה־17 לא היה המושג ״הסתברות״ מוכר במערב. מאז הפך להיות חלק בלתי נפרד של התרבות על גילוייה השונים. פסקל משתמש בהסתברות להוכחת מציאות האל ופלורנס נייטינגל, המלאך בלבן, הפכה אותה למכשיר במאבק ציבורי... (המשך)

קריאה בשיריה של אמילי דיקינסון, משוררת אמריקנית מן המאה שעברה. יש בהם התנסות עכשווית קונקרטית, אך הם חותרים אל מעבר לזמן ולמקום... (המשך)

אמנות מלחמה סינית עתיקה שהפכה לריקוד מסוגנן ולפילוסופיית חיים. מיצ׳יקו ניטובה, מורה יפנית שלימדה בישראל, מספרת על הטאי־צ׳י כחוויה, כמקצוע וכהשקפת־עולם... (המשך)

ביקוריהן של להקות מחול יפניות ובמיוחד הופעתה ה״מחשמלת״ של סנקאי־ג׳וקו, עוררה בלב רבים סקרנות עזה כלפי מחול הבוטו היפני העושה שימוש מרתק ורב־ניגודים בשפה הגופנית, בנסיון לחשוף היבטים נסתרים, ראשוניים ומטאפיסיים של המציאות היומיומית. דיאלקטיקה... (המשך)

מהמחקר הגנטי בשנים האחרונות התברר, ש־90% לערך מהדנ״א בגופנו אינו משתתף כלל בהפקת החלבונים הפונקציונאליים של התא. האם עודפי דנ״א אלה הם בבחינת ״אשפה״ שהצטברה במרוצת הדורות, כדעת חוקרים מסויימים, או יש לה תפקידים חשובים... (המשך)

״חוזה השרטט״, שנכתב ובויים ע״י פיטר גרינוואי, הוא חוויה קולנועית ממדרגה ראשונה. זהו סרט המקיים איזון כמעט מושלם בין תוכן אינטלקטואלי מבריק לצורה קולנועית ממושמעת ואסתטית להפליא. במבנה של ז'אנר בלשי נוסח אגאטה קריסטי, המתנהל בסוף... (המשך)

האסטרולוגיה גורסת, כי מיקומם של כוכבי לכת ושבת מסויימים בעת לידתו של אדם, קובע במידה רבה את אופיו, תכונותיו ויש גורסים גם — את עתידו. לא מכבר נמצא לכאורה בסיס סטטיסטי להשפעת מאדים על הצלחה אתלטית... (המשך)

התקפתו של זהבי על הבירור הקבוצתי ועל המודלים המתימטיים, המנסים להסביר את התנהגותם של בעלי חיים, מביאה את פרופ׳ דני כהן לצאת נמרצות להגנתם. בהן מסכים שהטבע מורכב ומתוחכם לאין ערוך מהמודל המתימטי, ואעפ״כ מסוגל... (המשך)

הסוציוביולוגיה הוא ענף מדעי חדש יחסית, המבקש לאחד בתוכו תחומי מחקר שונים שעסקו בנפרד בעיצובם ובהתפשטותם של תכונות, מנהגים והתנהגויות חברתיות של בעלי חיים, תוך נסיון לאתר את השורשים הגנטיים־אבולוציוניים שלהם ולזהותם כמוצרים של הבירור... (המשך)

מחקר בן 10 שנים על אורחות חייהם של הזנבנים, צפורי שיר קטנות החיות באיזור ים המלח, הביאו את פרופ׳ אמוץ זהבי לדחיית התאוריה של בירור השאירים, המהווה אבן יסוד של הסוציוביולוגיה. מחקר זה היווה גם... (המשך)

ספרה של סוזאן סונטאג על ״הצילום כראי התקופה״ מיקד את תשומת הלב למכשיר מרתק זה שמצא לו תוך זמן קצר יחסית אחיזה איתנה בתחומים רבים ומגוונים של הפעילות האנושית כמדיום אמנותי, תעודי, מסחרי, חברתי ואינטימי.... (המשך)

הפרופסורים הנס ושולמית קרייטלר מנהלים ביחד את עבודתם המדעית כבר יותר מעשרים שנה. בין פרסומיהם הרבים תופס מקום מרכזי ספרם על האוריינטציה הקוגניטיבית. על־פי תאוריה זאת אפשר לנבא התנהגותו של אדם, בכל מצב שהוא נקלע... (המשך)

סרטו הנודע של פורד קופולה על מוראותיה של מלחמת ויאטנם משופע מעמדים קולנועיים מרהיבים, ועם זאת דומה שאין הם מצטרפים לכלל סרט שלם. הסיבה? אולי משום שקולנוע מעולה הוא רק אותו קולנוע שמצליח לעורר בצופה... (המשך)

הקיבוץ: מניין הפער בין החלום דאז למציאות דהיום? האם התשובה נעוצה בטבע האדם, במבנה החברה האנושית או אולי באידאה עצמה? מהו הקיבוץ — יצירה של אנשים שהתחילו במהפכה וסיימו במעשי אבות (כדברי שלמה לביא)? תרומה... (המשך)

סרטו של רוברט אלטמן, "שלוש נשים״, דן כתהומות הבדידות, הניכור וחזרות של האדם, בלשון סימבולית ואפופת מסתורין הוא נמנה עם אותו סוג סרטים, הנעים בתנועה מתמדת בין קטבי ההזייה והמציאות האלגורי והקונקרטי, החלום והערות, המשל... (המשך)

ארבעה סרטים המעלים נושאים שונים זה מזה בכל מובן אפשרי כמעט. הראשון הוא שיר הלל לטבע ולאנשים ברי־לבב החיים בתוכו. השני מציג את הניוון, הכיעור והטמטום האנושי, אשר בבולמוס תאוותיו איבד יכולתו לאהוב. השלישי מגולל... (המשך)

ההצגה ”קריזה" בביומה של נולה צ'ילטון היתה לרבים הארוע התאטרוני הבולט של שנת 1976 וביססה את מעמדה כאחד הכשרונות המחוננים והמקוריים שקמו לתאטרון הישראלי. בראיון עמה, המופיע בגליון זה, מתברר שגישתה של צ'ילטון לתאטרון היא... (המשך)

שאלת הזיקה בין דת למדע חזרה ועלתה ב״מחשבות" פעמים אחדות באמצעות ראיונות עם אנשי מדע דתיים - על מגוון עמדותיהם. הראיון עם פרופ' נתן שלזינגר מאוניברסיטת צפון קרוליינה הוא יוצא דופן, בכך שזו הפעם... (המשך)

האם ניתן להקנות לעבריינים צעירים התנהגויות רצויות לחברה, באותה טכניקה של חיזוקים המשמשת חוקרים להקניית התנהגויות מסויימות לחיות ניסוי? הביהוויוריסטים סבורים שכן. לדידם החרות והרצון החפשי אינם אלא אשלייה. התנהגותם של כל היצורים... (המשך)

מאז נתגלה האינטרפרון כמערכת הגנה אנטי־נגיפית ורב־תכליתית של גופנו, האמורה לעמוד בפרץ עד לכניסתה של המערכת האימונולוגית לפעולה, נמשכים המאמצים להפכו לתרופה ראשונה במעלה נגד מחלות נגיפיות. תקווה זו נכזבה במידת־מה לנוכח קשיי... (המשך)

מלחמתו העיקשת והמתמשכת של פרופ' יוסף אגסי בממסד בכלל ובממסד המדעי בפרט, הוציאה לו שם של "ילד סורר", להטוטן לוגי ומתנגד להכעיס, לצד סופרלטיבים מופלגים בשבחו. לאחרונה פרסם פרופ׳ אגסי ספר מכתבים יוצא... (המשך)

24 פגישתו הראשונה של אסא כשר — אז סטודנט למתמטיקה באוניברסיטה העברית — עם יהושע בר-הלל התקיימה בראשית שנות ה-60, בקורס על הפילוסופיה של המתמטיקה. השיעורים של בר-הלל עסקו בכל הנושאים המרתקים, עליהם כתב שנים... (המשך)

ארבעה כוחות גדולים קיימים בטבע. שלושה פועלים ברמה האטומית של החומר; הרביעי, הגרביטציה, הוא החלש שביניהם. כל המאסה האדירה של כדור הארץ יוצרת אנרגיה שהספקה 0.01 ואט בלבד. ועם זאת, לו רצינו להחזיק את כדור... (המשך)

ספרו של שודרלו דה־לקלו, "יחסים מסוכנים", נמנה עם אותם ספרים נדירים שיד הזמן לא פגעה בהם. 175 המכתבים שמחליפים ביניהם גבורי הספר מהווים את אחד המסמכים היותר נוקבים שנכתבו בזמן מן הזמנים אודות יצרי הלב... (המשך)

הנסיון להגדיר מהי אמנות הוא בן 2,500 שנה לפחות, ודומה שככל שהמאמץ גובר והאמנות מתעשרת אנו מתרחקים יותר מהגדרה ברורה, שהיא גם מקיפה, מספקת ואוניברסלית. ד״ר גדעון עפרת, תאורטיקן ומבקר אמנות, מציע פתרון סופי ומלא... (המשך)

תערוכת המיחזור במוזיאון ישראל, יער הכבסים של קדישמן, לשונות הפרה של גבע, השמיכות של לביא, תערוכתו הישראלית של ראושנברג — אלו ואחרות הטילו מבוכה לא רק בציבור הרחב, כי אם גם בקרב קהילת האמנים עצמה. לדעת... (המשך)

הארבה הוא אחת משואות הטבע הידועות והמוכרות ביותר לאדם, ועם זאת דברים רבים הקשורים בהתנהגותו של הארבה ואפילו בעצם נוכחותו בחצי המזרחי של כדור הארץ — אינם מחוורים לחוקרים. מסתבר, כי כל עוד שרויים פרטי... (המשך)

רופא הנפש, גורס פרופ' פרנץ בריל, צריך למצוא דרכו לחולה לא באמצעות גישה מחקרית אובייקטיבית, שנדונה מראש לכשלון, ואף לא באמצעות גישות דוגמטיות של אסכולות מבוססות, שכל עיקרן לספק לרופא תשובה גזורה מראש על אופי... (המשך)

יורם סברוני, אדריכל ישראלי צעיר, יוצא בעקבות חזון האגואיזם הרציונלי של ד״ר משה קרוי להוכיח את מהותו הרציונלית של האדם, את כושרו של השכל לזהות במדוייק את המציאות — תוך חשיפת הסתירות הפנימיות; להוקיע את... (המשך)

רשימת־מבוא למאמרו של ד״ר זאב בכלר (״הפאראפסיכולוגיה — מדע או מהתלה ?״) המתפרסם בגליון זה. הרשימה מציגה את עמדותיהם המקוטבות של הפרופסורים קרייטלר ואגסי לגבי הפאראפסיכולוגיה. כן היא מביאה את דעותיהם של מדענים דגולים על... (המשך)

מדי שניה מזדקנים ומתים בגופנו מיליוני תאים. מדוע ? החוקרים מצביעים בכיוונים שונים, אך טרם נמצאה תשובה ברורה ומלאה. אף שההזדקנות והמוות הם תופעות בלתי נמנעות של החיים למן הופעתם, אנו רחוקים עדיין מרחק רב,... (המשך)

השפה האנושית היא אולי הייחוד האנושי היותר מופלא בטבע. היכולת להעביר מידע מחשבתי באמצעות מילים היא בלעדית לאדם ונתונה לו, ככל הנראה, על ידי תשתית נוירונלית מיוחדת. השאלה היא כיצד מתהוות שפות, מדוע הן מתפתחות... (המשך)

העולם הסובב אותנו הוא אסימטרי במלוא מובן המילה: כל הנחלים זורמים לים ולא ממנו, אורגניזמים חיים מזדקנים עם הזמו ולא מצעירים, השמש פולטת קרינה ממנה החוצה ולא להיפך. על אף זאת, סברו עד לפני עשור,... (המשך)

הנסיון לטפל במוסר בכלים רציונליים ולהפוך את ההתנהגות המוסרית לתוצאה בלתי נמנעת של פעולת השכל, העסיק הוגי דעות מכל הדורות. זהו גם הדבר הממלא את כל מעייניו של ד״ר קרוי מאוניברסיטת תל-אביב. בראיון עמו, המובא... (המשך)

סרטיו של ברגמן מעלים אצל רבים את השאלה שמא מיצה יוצר גדול זה את עולמו המיוחד וכמו גיבוריו הוא שב וחוזר על עקבותיו במעגלים העקרים של האין-מוצא. הרגשה זו מקורה בתפישה מוטעית של המוטיב והאינטרפרטציה... (המשך)

מכל התופעות האנושיות — זו של גילוי אמונה היא אולי המופלאה ביותר. מבחינת האדם הלא-מאמיו היא גם המביכה ביותר. שכן מהכרזה זו משתמע כי נגלו לאותו אדם עובדות חדשות, המבטלות את ספקנותו הקודמת והוא ניצב... (המשך)

ההנחה הקלאסית בפילוסופיה של המדע גרסה, שהמדע נעשה על ידי שאוספים עובדות, מנתחים אותן ומסיקים מהן חוקי טבע. בא פופר והפך את היוצרות: מדע נעשה על ידי זה שמניחים תחילה תיאוריות נועזות ורק אחר כך... (המשך)

בספרו ״הלוטוס והרובוט״, כותב ארתור קסטלר כי תהום שאינה ניתנת לגישור כרויה בין המחשבה הלוגית־אמפירית של המערב לבין המחשבה הקדם־מושגית והמכלילה של המזרח. גם פרופ' ב״ע שרפשטיין אינו נוטה חסד לחשיבה המיסטית של המזרח. בספרו... (המשך)

אך סרטים ספורים זכו לפרסום שזכה להם "התפוז המיכני", בין השאר בזכות הטיפול המנוכר והמסוגנן באלימות. אך דומה שמה שבמיוחד מיכני בסרטו של קובריק הוא אופן טיפולו בניכור, המופעל בצורה סכימטית על תוכן רגשי. אצל... (המשך)

להסטוריה יש משמעות, אבל איש אינו יכול להבינה. במאה ה-19 האמינו שכל תפקידו של ההסטוריון הוא לרשום עובדות. עד מהרה התברר כי מלאכת הבחירה והמיון של העובדות על ידי ההסטוריון היא שיוצרת בפועל את ההסטוריה.... (המשך)

הגישה הפיסיולוגית הקלאסית ראתה בהפרעה הנפשית ביטוי לשינוים במוח ולפיכך כוונו עיקר מאמציה לחקר המרכזים במוח. לעומתה ראתה בה הגישה הפסיכולוגית פנומן של הנפש ולכן התייחסה לתהליך הנפשי הנובע מההפרעה כאל תופעה מעשית אותה יש... (המשך)

היכולה מכונה לחשוב ? הפולמוס סביב שאלה זו משתרע על פני שנים ארוכות ולפי שעה ללא מענה חד-משמעי המוסכם על הכל. מאמרם של ג׳ ניברגלט ופראר, המובא בגליון זה, משקף גישה אופטימיסטית השואבת עדוד מההשגים... (המשך)

הנסיון לרשום תנועות ריקוד ליווה כנראה את התרבות האנושית משחר ימיה. אך אף אחד מן הכתבים שפותחו לא הצליח להקנות לריקוד אותה אוטונומיה של ביטוי שהתוים העניקו למוסיקה, הא״ב לשירה ולספרות והצבע לציור. האם כתב... (המשך)

סרטו של ברנרדו ברטולוצ׳י הוא מן הסרטים החשובים והמענינים שהוצגו בשנים האחרונות, אך גם מן היותר שנויים במחלוקת. האם עוסק סרט זה בתאור המכניזם הפנימי של הפשיזם, של השנאה ושל הרע האנושי ו או אולי... (המשך)

״הספר המשוגע״ של חיים גורי הוא לדעת רבים אחד הספרים המקסימים שנכתבו בארץ בשנים האחרונות. זהו קולאז׳ צבעוני להפליא של אנשים ומקומות המחיה את ריחותיה של ארץ ישראל הקטנה של שנות ה-30 וה-40, תוך שימוש... (המשך)

כיום, מאה שנה כמעט למן אותה תערוכה היסטורית, לא המכונות האדירות מפחידות את האדם, אלא המכשירים העדינים המשמשים את הביולוגים במעבדותיהם. אותם כהנים באצטלות לבנות האוחזים במפתח, שעשוי אולי ביום מן הימים לשנות את אישיותו... (המשך)

על המנגנון החמקמק של הארוס, הלובש צורות עדנה מופלאות של כמיהה ליופי עליון ... (המשך)

שיחה עם פרופסור יעקב לורך, המחלקה לבוטניקה והמחלקה להיסטוריה ופילוסופיה של המדע, האוניברסיטה העברית בירושלים. הנושא המעסיק את פרופ׳ לורך יותר מכל נושא אחר, פרט אולי לתחום עיסוקו הישיר, הוא החינוך.... (המשך)

כבר לפני 300 שנה הוכח, כי יצירה ספונטנית של החיים היא בלתי אפשרית, וכי כל יצור חי נוצר מיצור חי אחר שקדם לו. כיצד, אם כן, נוצרו החיים הראשונים ? כיצד הפך אוסף סתמי של... (המשך)

התורשה כנגד הסביבה, מהי אינטליגנציה, מה בין אי־קיו לאינטליגנציה - והגזע הלבן והגזע השחור: עליונות מול נחיתות?... (המשך)

שיריה של דליה רביקוביץ האם הם ביטויים אמנותיים של מצבי רוח מתחלפים, או הם מבטאים במדוייק את יחסה האמיתי לחיים ? ואם אכן הם משקפים את יחסה האמיתי לחיים — למה אינה נוקטת צעדים המתחייבים... (המשך)

האם המדעים המדוייקים אמנם מדוייקים כפי שסוברים ? האמנם מצוים בטבע יחסים מתימטיים חד משמעיים ? כלום צודקים המדענים בהציגם את המדע כדובר אמת ? הכי משוחררת קהיליית המדענים מצרות אופק ודוגמטיות ? על שאלות... (המשך)

סרטו של אנטוניוני, Up־Blow, כמיטפורה מקסימה של הינתקות האדם המודרני מהממשות של הדברים וקיומו בעולם של מראות המשקפות את בבואת הדברים. כושרה המופלא של המצלמה (שלא כמסרטה) לעקור קטע זעיר של המציאות מתוך רצף הזמן... (המשך)

שיחה עם הסופר יזהר סמילנסקי על ״מהו חינוך״. האם חינוך זה תוכן או זה אופן ? האם אפשר ומותר לחנך אדם למשהו, או יש לחנכו כך שיהיה בן חורין בשימושי האנושיות שלו.... (המשך)

כאשר גרעין האטום, בו מתרכזת המסה, תופש רק 100,000 : 1 משטח האטום — מהו הכסא שאנו יושבים עליו ? ואקום מושלם כמעט. על השניות המוזרה של חלקיקי הגרעין, שלפעמים הם חומר ולפעמים גלים,... (המשך)

— סרטו של קוסטא גבראס על פרשת משפטו של ארתור לונדון. נסיונו של הבמאי ליצור אפקט תיעודי ע"י חיקוי המציאות — הצלחה או כשלון ? רשימה על המציאות הפיקטיבית של הסרט כנגד המציאות הממשית. ... (המשך)

תקציר הרצאתה של גב׳ שולמית אלוני בכנס עובדי י.ב.מ. על הסכנות הצפויות לחרות הפרט ולפרטיותו משלטון תאב מידע, הנעזר בבנק נתונים מרכזי בעל מידע מלא על האזרח.... (המשך)

על נסיונה של הביולוגיה לפענח את סוד האות הראשון והאחרון של התא החי. שיחה עם פרופ׳ מיכאל פלדמן, דיקן מדרשת פיינברג וראש המחלקה לביולוגיה של התא במכון וייצמן. ... (המשך)

— סקירה קצרה על מהות הצילום התלת־ממדי והשימושים הצפויים בו.... (המשך)

- על אהבתם המפותלת של שלושת גבורי סרטו של פרנסוא טריפו - ז'ול וג׳ים, שהוקרן בקולנוע פריז, תל־אביב.... (המשך)

- אלימות הכושים, מרי הסטודנטים, מלחמת ויאטנם - אות להתפוררות או צירים של אמריקה חדשה ? שיחה עם פרופ׳ יהושע אריאלי, ראש החוג ללימודים אמריקניים באוניברסיטה העברית בירושלים.... (המשך)

האם המהות האלוהית, כפי שהיא מתגלה בתורה, מגלמת את הביטוי העליון של מוסריות צרופה ? שיחה עם פרופ' משה טנדלר, המחלקה לבקטריולוגיה, אוניברסיטת בר־אילן.... (המשך)

על מידות היקום ומהותוכיצד נוצרים כוכבים ?לידתו ומותו של כוכבאלה הם חיי כוכבענקים אדומים וננסים צבעונייםמה הם הפולסרים המסתוריים?תופעות מוזרות ביקום האין תגלית נסיונית זו מאשרת את התיאוריה של ״המפץ הגדול״ ומבכרת אותה ע״פ שאר... (המשך)

תורת המשחקים נולדה כענף מדעי חדש לפני 40 שנה לערך, עם פירסום חיבוריו של המתמטיקאי הנודע פון נוימן בנושא. להכרה רחבה זכתה בשנת 1944 עם פרסום ספרם המשותף של פון נוימן ומורגנשטרן: ״תורת המשחקים והתנהגות... (המשך)

חידת הראםשנת ראם כפונקציה של גיל שטף נתונים זורם ללא הפוגה למוחנו בכל שעות היום. אנו קוראים, רואים ושומעים. אנו נוגעים, טועמים ומכוונים את פעולותינו המוטוריות. ע״י הוראות קבועות מראש במוחנו מחליטים אנו האם וכיצד... (המשך)

ברגמן על העימות הברוטלי בין ערכי הרוח ליצר הקיום... (המשך)

מה הקשר בין אוקיאנוגרפיה לאטמוספירה, בין צפיפות החומר בפנים כדור הארץ למדעי החלל ? קשר הדוק ביותר מסתבר. למעשה אין להבין אחד מהם כהלכה ללא הבנה טובה בשני. כיוון שכך, איחדו נושאים אלה ואחרים תחת... (המשך)

הגורל כהסתברותזאבתמסע באיטליהההסתברות כגורלהומו פאברחנה לנדסברגמותו של הומו פאברEcce Homo הגורל כהסתברות וואלטר פאבר יוצא מטעם אונסקו להתקין טורבינות בקאראקס. שכנו במטוס, גרמני מרבה להג, עושה דרכו למטע טבק של חברה גרמנית בגואטמלה להחליף את... (המשך)

מוטציה או מטען גנטי ?האם נעצרו הקופים ?מוח גדול לעולם יתרון ?האם לאבולוציה מפתח אחד ? אפתח בשאלה המתבססת על פתיחתו הפרובוקטיבית של החוקר דסדמונד מוריס, בספרו ״הקוף הערום״. מצויים 193 מינים של קופים, הוא... (המשך)

אהבת האוהבים, מנוסתם מפני החברה ושימת קץ לנפשם, משמשים עילה לבמאי השוודי, בו ווידרברג להציג את האידיאה הנצחית של האהבה הרומנטית. בעולמה של אידיאה זאת אלווירה מדיגן לעולם אינה מתה, כי אם פושטת ולובשת צורות,... (המשך)

2000 שנה ויותר שימש האבקוס בנאמנות את חכמי סין והמזרח הקרוב, אך התעוררות המדע המודרני במאה ה־17 נתנה דחף לפיתוח מכונות חישוב משוכללות יותר.... (המשך)

בצר לו פנה האיש הפשוט לפיסיקאים שונים שיורו לו היכן הדיח אותו הגיונו, אך הללו התקשו לרדת לסוף מצוקתו. מהו אותו הגיון, שאלו אותו, בשמו אתה דוחה את מסקנותיה של תורת היחסות ?... (המשך)

אמא: כשגייסו את אריה היתה לי הרגשת מועקה. לא כמו בפעמים הקודמות. היתה לי הרגשה שלא ייצא שלם מהמלחמה הזאת. ד״ר עירן: יום אחד, אחרי שרפול אמר לנו שאנחנו מתוכננים לפרוץ בכל מחיר את מתחמי... (המשך)

כל יצור אנושי מתחיל לחשוב על החיים כעל מכלול. אך ככל שהוא מדייק לחשוב עליהם הולך המכלול וצר. בהגיעו לבשלות יש לך אדם, שידיעתו על מילימטר מסויים יסודית ביותר. אדם זה יודע, שכל מי שאינו... (המשך)

ראיון עם פרופ׳ אריה וינרב, המחלקה לפיסיקה נסיונית, האוניברסיטה העברית.... (המשך)

הפולמוס הציבורי, שהגיע לכותרות העתונים עם התארגנותו של ״חוג אזרחים למען כתיב עברי ברור וחד־משמעי״ מחזיר אותנו כבמטה קסם מאה שנה אחורנית, לתקופה הסוערת של תחיית הלשון ולדמות המופלאה שעמדה במרכזה — אליעזר בן־יהודה.... (המשך)

עיקרי תורת היחסות המצומצמת של איינשטיין ומקצת השאלות שמעוררות מסקנותיה בליבו של האיש הפשוט.... (המשך)

סוד הפירמידה ואמנות ממוחשבת 1968... (המשך)

שיחה בשניים: ד״ר אילן עמית מחברת נת״ם והסופר עמוס קינן... (המשך)

מוקד אור מסנוור מתפשט אט־אט ע״פ מסך הקולנוע, מלווה שריקה חדה הגוברת ומתעצמת לצפירה מחרישת־אזניים. כך נפתח סרטו של הבמאי־תסריטאי השוודי אינגמר ברגמן — ״פרסונה״ (הוצג בבתי קולנוע ״פריז״, תל־אביב, ו-״רון", ירושלים), אולי המופלא והמורכב... (המשך)

שיחה עם המשוררת דליה רביקוביץ בעקבות הספר ״מיכאל שלי״ של עמוס עוז, על תהליך היצירה, על יחסים, אכזבה ושגעון. הגיבורה, חנה גונן, נישאת לגיאולוג צעיר ומרגישה שיחסיה עם בעלה מוליכים למבוי סתום.... (המשך)

הנסיון המעשי שנרכש עד כה בתיכנות בבראייל למחשבים מורה בודאות, כי התוכניתן העיוור אינו נופל מעמיתו הפיקח מבחינת יכולתו ויעילותו. עם זאת, בעיה אחת חשובה מונעת שוויון מלא בין השניים והיא — ניצול זמן... (המשך)

הטכנולוגים בעד הקולסטרול, אליה ללא קוץ, "הילטון" על הירח, המחשב העתיד מפלאסטיק?... (המשך)

גבול עליון למהירות החישוב של המחשב לפי נוסחה, ספר ישראלי ראשון על המחשב, פרס על כל שגיאה, ועוד.... (המשך)

את גוף האדם ניתן להמשיל למתחם מבוצר, המצוי שעה שעה ויום אחר יום תחת הרעשה כבדה ממאות ואלפי כלי־נשק מטפוסים שונים — החל מחיצים וחניתות וכלה בטילים בעלי ראש חץ גרעיני. ברם שיטת התגוננותו מוזרה... (המשך)

אילו היתה ההסטוריה רק קובץ של עובדות היא היתה משעממת. ההסטוריה מרתקת כי היא גדושה סמלים ומוסר השכל, הצומחים לא אחת על חורבותיהן של עובדות. האימרה המפורסמת של גליליאו גלילי Eppur si muove — אעפי״כ... (המשך)

התפתחותם המהירה של המדעים והטכנולוגיה בעשרים השנים האחרונות משתקפת באחד מביטוייה הרבים בנחשול אדיר של אינפורמציה בכתב. מאות אלפי כתבי־עת, חוברות, עתונים, פרסומים וספרים — הרואים אור חדשים לבקרים, מעלים בלב רבים וטובים חששות כבדים... (המשך)

בשיחה קצרה (בת 5 דקות) מעלה עזריה אלון רישומים קצרים מעולם הטבע... (המשך)

ציורים ממוחשבים של פרופ׳ צ׳רלס סורי והמתכנת ג׳מס שאפר מאוניברסיטת קולומבוס, אוהיו.... (המשך)

הם צעירים, כשרוניים, שאפתניים ומעשיים מאד. הם לבושים בקפידה (חליפות אפורות או שחורות) ונושאים מזוודות־עסקים דקות גזרה מעור משובח. הם אינם שוגים בחלומות, אלא בחישובים של כדאיות, יעילות ומיטביות; וחרף זאת מהווה מקצועם תערובת של... (המשך)

מלחמת ששת הימים שמה כמעט לאל את יציאת המשלחת הישראלית של נוער שוחר מדע למפגש הבינלאומי שעמד להתקיים באנגליה, ביולי 1967.... (המשך)

ראיון עם פרופסור ד״ר פרנץ בריל, מנהל המרפאה לבריאות הנפש של קופ״ח ברמת־גן וראש החוג לפסיכיאטריה בביה״ס לרפואה ובפקולטה ללמודי המשך ברפואה באוניברסיטת תל־אביב.... (המשך)

מאגר נתונים לטריליון ספרות, תמונה תלת־ממדית באמצעות הולוגרמים ספרתיים, סאטורן 5, טנגו י.ב.מ. 1130, מחשב רב־עוצמה ל-.u.c.l.a לקידום מחקרים ביו־רפואיים ועט מיוחד לסימון מקום הכאב.... (המשך)

בדיקה איזוטופית של קליפות ביצים, ״עכביש" מפיק חשמל, מלחמה בגידולים ממאירים, מראה ענקית תשחזר את קרינת השמש בחלל, ועוד.... (המשך)

בנסיון להבין כיצד חודרים מבעד לשערים המוגפים, פנינו לאמן יגאל תומרקין, שהרי הוא עדות חיה למצב מוזר זה: יצירותיו של תומרקין מקשטות 29 מוזיאונים, גלריות ואוספים פרטיים באמריקה ובאירופה, וחרף זאת שרויות עדיין במחלוקת —... (המשך)

בתור מי שראה והכיר את העולם לפני שנתעטף בגלימת הטכנולוגיה הנוצצת, הזמנו את מר סלוצקר לחזות במחשבים האלקטרוניים מקרוב. כשהוא נשען על מקלו הילך בין המכונות, הזין בהן עיניו והאזין לכל ההסברים, אך ניכר היה... (המשך)

במאמר שפרסם מנהל המרכז הישראלי לניהול — מטעים האלוף ישראל ברנע, כי ״אם קיים גורם יחיד הקובע באורח מכריע בחייו של מפעל, להצלחה או לכשלון, הרי זהו המנהל״. אם כך הדבר כדאי להקדיש מחשבה קצרה... (המשך)

הזמנו אנשי מחשבה ישראליים, כדי לדון ״סביב שולחן עגול״ בסכנות האפשריות לפרטיות האזרח, העשויות לנבוע מהפעלת מאגר נתונים ממוכן ומרכזי, שיכיל אינפורמציה מלאה ומפורטת אודותיו — מיום לידתו ועד שעת מותו.... (המשך)

על ההתארגנות לשעת חרום ועל הציוד שהפתיע.... (המשך)

ראיון עם פרופסור בן־עמי שרפשטיין ראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל־אביב... (המשך)

בחודש יולי השנה ייפתח באנגליה הכנס התשיעי הבינלאומי של נוער שוחר מדע, בחסותו של הנסיך פיליפ — הדוכס מאדינבורג. בתכנית הכנס הרצאות, דיונים וסיורים, הערוכים סביב נושאים מדעיים (ואחרים) קבועים מראש. מטרת הכנס הזה והדומים... (המשך)

בעולם בו כל נבואה היא (כמעט) בגדר עובדה, נקל להבין להנאתו המיוחדת של פרופ יהושע בר־הלל שעה שהוא מנפץ זו אחר זו שלפוחיות מלאות תחזיות ספקולטיביות, המרחפות אשכולות אשכולות מעל התיבות האפורות של המחשבים האלקטרוניים.... (המשך)

״אכספו 67", שיא במעגלים אלקטרוניים, זכרון־מחשב חדש, בוטיק אלקטרוני, מחשב באמנות, מחשבים מאיצים את המחקר במאיצים, התפתחות חדשה בצלום תלת־מימדי, פגישה עם המחר, מחשב במחקרי קרינה רדיו־אקטיבית, תיכון חלקים וקרן ריתוך אלקטרונית.... (המשך)

מהנדסי "בואינג" הנעזרים ב-PLOTTER, הכנס השלישי לעיבוד נתונים, אופנה הנעזרת במחשב, המפעל הגדול בעולם לטיהור מים, איחזור נתונים ״אבודים" מהחלל, רב-צדדיות במחשבי י.ב.מ./360, פרס המחקר, שיא בפיתוח מעגלים והקשר בין רעמסס השני למחשב האלקטרוני.... (המשך)

כאשר טבע דן אלמגור את הנוטריקון החדש ״לעע״מ״ (לא עונים על מכתבים), בסדרת כתבות החוץ שלו ב״מעריב״, לא שיער — מן הסתם — את עוצמת ההד שיעורר, כל־שכן — שאת התשובה הקולעת ביותר ללקוי אנושי... (המשך)

בתום תכנית הפיתוח לשנים 1964 — 1966 נכנסת ברית הקואופרציה הצרכנית לתכנית פיתוח חדשה, אף היא בת שלוש שנים, כשהיא חזקה מבחינה משקית ואיתנה מבחינה ארגונית מכפי שהיתה בכל 35 שנות קיומה.... (המשך)

ראיון עם ד״ר שרל בלוך מרצה בכיר להסטוריה חדשה ולמדע המדינה באוניברסיטת תל־אביב... (המשך)

רק שעות ספורות נדרשו למחשב לשכת השרות של י.ב.מ. בתלאביב להדפיס עשרות אלפי תעודות בגרות גמורות... (המשך)

בית סהר, הנבנה על־ידי חברת ״מגדלות״, במקום שניצב קולנוע גןרינה ברחוב בן־יהודה, נמנה — אל נכון — עם סוג הבנינים שאדריכלים רבים היו מוכנים לתת לו את שמם. צורתו (על הנייר, לפי שעה) המקורית של... (המשך)

יבמ 1287... (המשך)

אנשים הנוטים לראות עדיין את ההתישבות החקלאית באור פסטורלי של העבר — עשויים למצוא במיכון משהו הנוגד כאילו את מורשתה של ״החקלאית״. אך האמת שונה — משקים חקלאיים ותיקים היום הם בין הגופים היותר מאורגנים... (המשך)

הסטודנטים לא אדישים • למה למרוד? • ההפגנות — דבר מזוייף • תפקיד המדינה להציב אתגרים בדרך מתאימה • לסטודנט הישראלי אין זמן לפעילות • הפרופסורים לא עולים אף הם על בריקדות • אין שום... (המשך)

שיחה עם הנהלת המרכז למיכון משרדי בירושלים לרגל הפעלת המחשב י.ב.מ./360 — דגם 30... (המשך)

דומה, אמנם, כי אין הגדרה מתאימה יותר לתקופה שלנו מאשר עידן המדע. ולא רק משום שפיתחה את האטום, את טילי החלל, את הלייזר, ויש אומרים — את המחשבים האלקטרוניים. השפעת המדע והשיטות המדעיות חדרו בזמננו... (המשך)

איש אינו תמה על כך שדעות קדומות, הנובעות על־פי רוב מבערות או לפחות — בורות, מאריכות ימים מכולן. כך, דומה, קרה בפרשת יחסי אדם־מכונה.... (המשך)

תחנת הקשר האוניברסלית, הבנויה מחומרים קלים ונעדרת תיול חיצוני, תצטיין בקומפקטיות יתירה, ניידות מלאה (אפשר יהיה לקפלה כמו תיק) והפעלה פשוטה (גם מרחוק). בזכות תכונותיה אלה, יוכלו להפעילה בבית, במשרד ובביה״ס; מבוגרים וילדים כאחד.... (המשך)

10,000 ל״י חסכוןסדרת תכניות בתכנית אחת האם יש גבול לשיפור שיטות, תכניות וישומים ? יתכן, אלא שגבול זה הוא מעין אופק המתרחק ככל שמתקרבים אליו. מסיבה זו הנהיגה חברת י.ב.מ. בינואר 1965 מבצע בשם ״תכנית... (המשך)

חברת י.ב.מ. פיתחה לאחרונה טכניקת רישום, שהביאה ליצירת סרט מגנטי חדש, המסוגל בכל ס״מ שלו לאחסן כפליים אותיות/ספרות מקודמיו. בפועל יכול סרט כזה להכיל נתוני תשלום של חצי מליון צ׳קים. הסרטים המתקדמים מופיעים בדגמים החדשים... (המשך)

מה סכוייו של בוב קרלסון לפגוש את בריאן וינינגטון מלונדון ? טובים למדי, כיון ששניהם חברים בקבוצת מומחים נבחרת של י.ב.מ. המונה כמה אלפים בלבד. כחברים בצוות נבחר זה, עשויים בוב קרלסון — בעל תאר... (המשך)

כיצד לאחסן טריליון סביות (Bits) של אינפורמציה? תשובה לאתגר זה, שנזרק לפני שנתיים ע״י נציגי הועדה 10 לאנרגיה אטומית (ארה״ב), ניתנה ע״י מדעני המחלקות למחקר ולפיתוח שיטות מתקדמות של י.ב.מ. בסן-הוזה, קליפורניה — באמצעות תא... (המשך)

מודד הזמןאצבע על הדופקסדרן עבודה אלקטרוני   חברת אל על רחוקה מלהמנות עם ענקי התעופה בעולם, אך אין זה מפריע לה להכלל ברשימת חברות התעופה המצליחות ביותר. אפילו בעיצומו של משבר כספי חמור שפקד את... (המשך)

למזלנו, אנו משוחררים מנזקן של אמונות טפלות : חתול שחור, סולם זקוף, טפו־טפו־טפו, הקש בעץ, מספר 13 ועוד. לא שאנו נבונים יותר מקודמינו, אלא שאצל בני התקופה שפיתחה את האטום והמציאה את המחשבים האלקטרוניים —... (המשך)