צבי ינאי | קורות חיים
צבי נולד בשנת 1935 בפסקרה אשר באיטליה, בהיותו בן 10, בשנת 1945 עלה ארצה ונקלט בקיבוץ רמת דוד. ב-1952 התגייס לצנחנים, שרת כמדריך צניחה והשתתף בפעולות תגמול שונות. ב-1955 חזר לשנת שרות בצבא קבע, הצטרף לקבוצה שהחלה להתאמן בצניחה חופשית והיה חבר במשלחת הישראלית שהשתתפה באליפות העולם לצניחה חופשית במוסקבה. עם שובו מהתחרויות נטל חלק במלחמת סיני ולאחר מכן השתחרר מצה”ל.
במהלך השנים עסק בעיסוקים שונים כמו דייג, כריית פוספטים בסדום ועבודה במשרד פרסום .
בשנת 1970 הצטרף לחברת יבמ ישראל, הקים את מחלקת ההסברה וקשרי החוץ של החברה ועמד בראשה במשך 20 שנה. במסגרת תפקידו כתב וערך את כתב העת המדעי-הגותי-תרבותי “מחשבות” שקנה לו מעמד ייחודי בנוף כתבי העת בישראל. במקביל ארגן והנחה אירועים תרבותיים רבי היקף, לרבות כנסים שנתיים של “מחשבות בעל פה” שמשכו אליהם קהל רב.
ב-1984 העלה עם רחל גורדין תכנית טלוויזיה על קולנוע (“סיפורי בדים”). לאחריה הגיש סדרת ראיונות טלוויזיונית בנושאי הגות ומדע (“דברים בגו”) , השתתף דרך קבע בתכניות רדיו על תגליות מדעיות, כתב לעיתונות ולכתבי עת סדרות מאמרים וסקירות ביקורת על ספרים בתחומי מדע, טכנולוגיה, תרבות ואמנות. בנושאים אלה הרצה גם בפורומים אקדמאיים, צבאיים וכן לקהל הרחב.
בשנת 1990, לאחר פרישתו מחברת יבמ, שימש צבי יועץ הסברה וחבר פעיל במועצה הציבורית של בית הספר למדעים ואמנויות בירושלים. כמו כן נתן יעוץ אסטרטגי בפילוסופיה ארגונית לחברות “היי טק”. בשנת 1992 התבקש על ידי שר הבריאות אהוד אולמרט לייעץ לו בנושא הרפורמה בשירותי הבריאות.
ינאי כיהן ארבע שנים (1997-1993) בתפקיד מנכ”ל משרד המדע. במסגרת תפקידו הגה וקידם את הרעיון של מחקר תשתיתי כחוליה מגשרת בין המחקר הבסיסי למחקר ופיתוח היישומי.
בשנת 1994, לאחר התמנותו למנכ”ל משרד המדע, פרסם את ספרו הראשון “בעקבות המחשבות” בהוצאת פואטיקה. ב-1999 ראה אור קובץ מאמרים שכתב וערך בהוצאת יבמ ישראל. ב-2000 פרסם את ספרו “החיפוש האינסופי” בהוצאת עם עובד. ב-2005 ראה אור בעם עובד ספרו “המסע לתודעת הטבע”.
ב-2006 יצא לאור ספרו “שלך, סנדרו”. בשנת 2008 הוענק לצבי ינאי “פרס ספיר על ספרו זה.
בשנת 2009 יצא ספרו “מאוחר מדי”.
בשנותיו האחרונות הקדיש צבי ינאי את זמנו לקריאה וכתיבה.
ב 16 דצמבר 2013 נפטר צבי ינאי והשאיר אחריו ארבעה ילדים ערד, אביב, דניאל ויעל ובת זוג דליה הוכברג, וכן כתבים רבים שעדיין לא פורסמו.