במחצית חודש אפריל, כאשר הוגשה חוברת ״מחשבות״ הנוכחית לדפוס, דנה כתבת השער בהצלחתם הגדולה של פרחי ישראל בשוקי אירופה, בעקבות שיטת השיווק הממוכנת שהוכנסה לשימוש. תמונת השער החדשה ממחישה בצורה סמלית את המעבר הקיצוני מ״עת הפרחים״ של חודש אפריל ל״עת הקסדות״ של חודש מאי — יוני. מבחנם של
המחשבים ומערכות הציוד האלקטרוניות החל ימים רבים לפני שנורתה היריה הראשונה; ראשיתו בגיוס כוחות המלואים.
רגע זה נחרת במיוחד בזכרונו של מר אשכול מ-י.ב.מ.: ״בבוקר החלו הטלפונים לצלצל. אחרי כל צלצול היה קם אחד האנשים מהשולחן, נפרד לשלום ויוצא. בסוף היום מצאתי את עצמי לבד באולם המכירות הגדול של החברה, המכיל בימים כתיקונם עשרות עובדים״.
במצב דומה מצאו עצמם באותו יום עשרות ומאות מנהלים בכירים של מפעלים ומוסדות ישראליים. ניקוז פתאומי זה של כח-האדם הטעים בבת-אחת את חשיבותם של מערכות המיכון יותר מכל הרצאותיהם של כל חברות המחשבים ביחד בכל שנות פעילותם בארץ. אל-על, למשל, הוסיפה להפעיל את מערכת המחשב החדשה שלה (י.ב.מ./360 דגם 30) במשך חודש ימים בכח של אדם וחצי. חרף זאת ביצעה את כל עבודותיה השוטפות, על אף השנויים הרבים שחלו בתכניות הטיסה ובחישוב שעות הטיסה של צוותות האויר.
התארגנות לשעת חרום
אותו סיפור בשנויים קלים ניתן לשמוע בכל החברות והמוסדות המפעילים מערכות לעיבוד נתונים. במחלקת שרותי הרישוי נותרו מנהל המחלקה והמתכנת לטפל בכרטסת רשיונות הרכב והנהגים בת 600,000 כרטיסים, מה גם שהתבקשו לספק למוסדות שונים דיווחים חיוניים הקשורים במצבת הרכב. מנהל המחלקה, מר אליעזר כהן, רק קובל על כך שמערכת ה-1401 שברשותו פועלת על בסיס של כרטיסים ולא של סרטים מגנטיים, דבר שמנע בעדו לספק דיווחי אינפורמציה עשירים ומגוונים עוד יותר.
פעולת ההתארגנות בחברת י.ב.מ. ובמוסדות הקשורים עמה החלה כבר למחרת הגיוס. היתה זו התארגנות נגד מחוגי השעון. מתכנתים של החברה שטרם גוייסו הושאלו לכתיבת תכניות חיוניות בחברות השונות. כך, למשל, נכתבה עבור ״המשביר המרכזי״ תכנית לשליפת פריטים מהמלאי, שנעשתה דחופה ביותר לנוכח צריכת הסחורות המוגברת ע״י הציבור. בו-בזמן הוצע לכל החברות להעתיק את רשומות-האב שלהן לסרטים מגנטיים כדי להבטיח אותן מפני פורענות אפשרית.
מחלקת ההנדסה של החברה נקטה אף היא בצעדי חרום מיוחדים. ראשית חכמה פיזרה את מחסן החלפים בכמה רכוזים, עליהם מינתה פקידות שהוכשרו במהירות לתפקידן החדש. בשלב שני החליטה על ביצוע רישום יומי של הפריטים היוצאים, במקום הרישום התקופתי המקובל, וזה כדי להבטיח רמת מלאי של חלפים בכל שעה.
אחרון אחרון הוקם מטה חרום דרכו עברו כל הפניות והבקשות של הלקוחות. תפקיד המטה היה למיין את הקריאות ולקבוע את סדר העדיפות. צעדים אלה הוכיחו את עצמם מעל למשוער, מכלל 34 המחשבים ועשרות המערכות הקונבנציונליות שבטיפול החברה לא עמדה אף מכונה אחת.
הציוד הפתיע
אולם, מבלי לגרוע כזית מחשיבותה של ההערכות המופתית מצד כל הנוגעים בדבר, ודאי הוא שהיתה מעלה חרס אילולי התגלה ציוד המכונות כבעל דרגת אמינות יוצאת דופן. בנימה בדוחה מציין מנהל לשכות השרות של י.ב.מ. — מר ארז, כי ״המחשבים הרגישו בחומרת המצב והסתדרו״. אך מנהלי החברות, אליהם פנינו, מצביעים ללא חיוך על מערכות שפעלו אצלם במשך חודש ימים ללא תקלה אחת וזוקפים הישג זה לזכות ״רצונן הטוב״ של המכונות, משל היו מדברים באנשים ולא במחשבים.
״תתפלא״, אומר באזנינו מר בן אהרון, מנהל יחידת המיכון של אחד המפעלים הגדולים והחשובים בארץ, ״אבל למכונות אלה יש נשמה״, ולראייה: ״היו כמה מכונות שהבינו את המצב והתנהגו בסדר ולעומתן היו כאלה שרק ציפו שתסובב אליהן את גבך כדי לסדר אותך״.
האם אנחנו לא מתקרבים קירבה מסוכנת לספרות בדיונית? ״לא״, פוסק מר בן-אהרון. ״המכונות זקוקות למלוא תשומת הלב והחיבה שהן מורגלות בהן. אתן לך דוגמה. בימים הראשונים, כאשר טבענו כמעט בעומס העבודה, ירדתי לחדר המכונות וראיתי שם את האחראי מפסיק את העבודה, מחלק לעובדים שואבקי-אבק ומברשות ומורה להם לנקות את הרצפה ואת המכונות כבימים תקינים. אני מוכרח להגיד לך את האמת שעמדתי נדהם, אבל מלא הערכה לבחור זה, שהיה לו העוז בשעה כזאת לתת למכונות את כל הטפול המגיע להם״.
על-פי שיחות חטופות אלה נראה, ש״עת הקסדות״ היוותה גם בשביל עובדי המיכון שנשארו רתוקים למקומותיהם את אחת השעות היפות שלהם. ובראשם צוות המנהלים הבכיר שהפשיל שרווליו ומילא את מקום המפעילים המגוייסים.
לא מעט בזכותם הוכיח המיכון האלקטרוני סגולה כמוסה אך יקרה שלו: שהוא מסוגל לקיים את פעילותה המשקית של מדינה שרוב עמה שרוי בחזית. בכך, נראה, פינה העימות הישן-נושן בין אדם למכונה את מקומו לשיתוף פעולה אמיץ ונאמן שלא ידענו כמותו עד היום.
• •2
