מחשבות 24 | 1968/06

ב״מחשבות״ 24 אנו מביאים זה בצד זה את חזונו האורבני של באקמינסטר פולר, לשנות ה־2,000, ואת דבריו של עזריה אלון על הטבע.

סמיכות הנושאים אינה מקרית. בעשור האחרון נזעקו טובי המוחות בעולם לסכנה המאיימת על שיווי המשקל הביולוגי בטבע, עקב התיעוש המוגבר והתפתחות הטכנולוגיה.

האויר שאנו נושמים, המים שאנו שותים, המזון שאנו אוכלים — הם תוצאה של מערכת יחסי גומלין מורכבת, אך מאוזנת להפליא, בין כל האורגניזמים בטבע : החל מחידקים זעירים ואצות מיקרוסקופיות ע״פ אוקיאנוסים וכלה ביונקים גדולים ועצים אדירי קומה ביערות־עד.

במאמרו השבועי (10 במאי 1968) כתב השבועון ״טיים״, כי אוכלוסייתם השוקקת של כמה מן האגמים והנהרות של ארה״ב נכחדה כליל בהשפעת שפכי התעשיה שנוקזו אליהם. וחמור מזה, תכולת דו־תחמוצת הפחמן באטמוספירה עלתה ב־14% במאת השנים האחרונות.

ההסתאבות ההדרגתית של הטבע, מטעים ה״טיים״, משקפת את אשלייתו המסוכנת של האדם הטכנולוגי (שבטחונו בכוחו מעוורת אותו לחולשתו) להקים חברה מתועשת, תוך התעלמות מחוקי הברזל של הטבע. והוא מסיים : ההנחה שהטבע קיים כדי לשרת את האדם מופרכת מיסודה. ברירתו היחידה של האדם בשעה זו היא לחיות בהרמוניה עם הטבע ולא להכניעו.

דברים אלה אינם זקוקים לפירושים נוספים. הם בודאי נותנים משנה תוקף לבקשתו של עזריה אלון, המופנית למוסדות ולאנשי הטכנולוגיה, להתחשב בטבע בבואם להנציח עליו את פאר יצירתם.

* * *

בגליון זה תמצא גם ראיון עם מר אסא כשר — מדען צעיר מאוניברסיטה בר־אילן — על יחסי דת ומדע.

גישתו של מר כשר (המייצגת, כנראה, מיעוט בקרב המחנה הדתי) שמה קץ לאנטגוניזם ההיסטורי בין שתי פעילויות אנושיות אלה, ע״י הפרדת התוכן האינפורמטיבי מהתוכן ההילכתי בתוך כתבי הקודש.

נשמח לשמוע מכם תגובות.