מחשבות 25 | 1968/08

בגליון הקודם של ״מחשבות” ביקשנו תגובות על הראיון עם מר אסא כשר, שדן ביחסי דת ומדע. קיבלנו, בעל־פה ובכתב.

פרופ׳ דוד סמפולינסקי (אוניברסיטה בר־ אילן) כתב אלינו, כי ״הפילוסופיה״ של מר כשר איננה חדשה. לא רק חז״ל עמדו כבר על אופיה, כי אם גם הרמב״ם, בספר המדע, פוסק (הלכות תשובה פ״ג) — ש״המכחיש נבואתו של משה רבנו נקרא אפיקורוס. והאומר שאין תורה מעם ה׳, או אם אמר משה אמרו מפי עצמו, הרי זה כופר בתורה״.

מר אלחנן ברשינסקי מחיפה סבור, כי ״להיות דתי בלי להאמין בתורה מן השמיים, זה כמו רבוע המעגל״. מר ברשינסקי כותב, כי לא קיימת כלל סתירה בין מדע לתורה, כיון שהתורה היא האמת המוחלטת ואילו המדע מבוסס על אכסיומות המשתנות לבקרים. המדע אומר שהעולם נברא לפני מיליון שנים, ולא כפי שקובעת התורה — לפני 5,728 שנה, — על סמך הנחה מוקדמת, שהתנאים הקיימים עכשיו — לפיהם היא שופטת — הם אלה ששררו לפני אלפי שנים. אך להנחה זו אין כל הוכחה מדעית. יותר מזה, מוסיף מר ברשינסקי, אפילו נניח שלא חל שנוי בחוקי ד,טבע מיום הבריאה, כלום העובדה שבגן מסויים פורחים פרחים — שפריחתם מתחילה שלושה חודשים לאחר שתילתם – היא הוכחה מדעית שהפרחים מצויים באותו גן כבר שלשה חודשים ? ואולי נשתלו בגן זה כאשר היו כבר בפריחתם ? והוא מסיים בנמשל: ״אין כל מניעה הגיונית שלפני 5,728 שנה לא יצר אלוקים דב-רים מוכנים, שלהיווצרותם בדרך הטבע היינו צריכים למיליוני שנים״.

נסיים את שרשרת התגובות במכתבו של מר ש. רותם, סגן המנכ״ל לשלטון המקומי במשרד הפנים, המביע תקותו שניתן ביטוי, באחד הגליונות הבאים, ״ליחס החיובי של הדת היהודית המקורית והמדע המודרני״, באמצעות ראיון עם אנשים דתיים אחרים. ואכן, אנו מתכוונים למלא את בקשתו בקרוב.

אך ״התגובה” היותר פיקנטית הגיעה לידינו מהואתיקן. החשמן של וינה מסר בועידה של חתני פרס נובל, כי ועדה שתוקם מטעם האפיפיור תדון בטיהורו של גליליאו גלילי מהרשעת הכפירה שגזרה עליו הכנסיה לפני יותר מ-300 שנה.

אין זאת שקוראי ״מחשבות״ מצויים בעמדות הטובות ביותר.