מומלץ/חדש באתר

יום הולדת לכל החיים – יהודית רותם

לזכרו של צבי שלנו הבלתי נשכח – יהודית רותם  להאזנה לחצו כאןcanstockphoto43822126

לפני כשנה נסעתי בקו 42 בדרך אבא הילל. הנהג עצר בתחנה שמול מוזיאון רמת גן, ועד שהנוסעים ירדו ועלו, הייתה לי שהות מספקת להבחין בקבוצת נערות, תלמידות “אוהל שם”, שעמדו בתחנה. כמעט נפלטה מפי צעקה: הנה יעלי! זאת יעלי! היא עמדה במרכז וכולן פנו אליה, הקשיבו לדבריה, שנאמרו בשקט אך בהכרת ערך עצמית וצנועה כאחד. לרגע עלה חיוך על פניה. היא אמרה משהו וכולן צחקו. קל היה להבחין בעמדת המנהיגות שלה. היא לא דרשה אותה לעצמה. היא קיבלה אותה מחברותיה באופן הטבעי והפשוט ביותר. באותו רגע חשבתי, כמה חבל שצבי אינו יכול לראות את הילדה הנהדרת הזאת. עכשיו כשהיא משרתת בצבא בתפקידים כל כך חשובים, שהולמים את כישוריה, צבי היה בוודאי מנחה אותה ברוב אהבה וידע.
עם דניאל היו לי פגישות רבות השנה בבית הקפה האהוב עלי שבו, כמנהג צעירים רבים, הוא מילצר. כל פגישה כזאת, מבחינתי, הייתה זריקה של נחת ושמחה. הילד היפה הזה, השמח, האוהב והאהוב, הקשוב, מילא את לבי אושר. גם הוא משרת היום בצבא בתפקיד מאוד משמעותי. אין לי שום ספק שהמורשת שהשאיר צבי לילדיו, ממשיכה לפעום בליבם, יום יום ושעה שעה.
אבל הגיבורה האמיתית שלי היא דליה, חברתי, אחותי האהובה. בהקשר הזה, לצבי, לו היה עימנו, היה הרבה מה להגיד, אבל אפילו הוא, המנוסה, החזק, הגברי, שאינו משתף את זולתו במכאוביו, היה משתאה מעוצמתה הכבירה של אהובתנו המשותפת. דליה היא גיבורה, היא מנצחת, היא מלאה רוח חיים ותעצומות נפש. גם כשהיא נשברת, היא קמה כלביאה וממשיכה לנתב את חייה ואת חיי הסובבים אותה בחיוניות, באופטימיות ובעשיית טוב.
מי יגול עפר מעיניך, צבי, הבט ממקומך וראה.