שתי ערים

מאת:
מחשבות 16 | מרץ 1966

מבחינה גיאוגרפית מפריד מרחק של כ-20 ק״מ בלבד את חולון מפתח-תקוה. מבחינת הגיל המרחק ביניהם הוא 60 שנה בקירוב. כאן מקור צביונם השונה כל-כך.

חותם הראשונים רשום עד היום על אם המושבות. הוא ניכר ברחובותיה הצרים, בבתים הרבים, השומרים על סגנונם המיוחד, בהליכות תושביה הנוצרים את ייחודם ובאמרה המיוחדת רק לה.

לעומתה, חולון היא כל כולה מוצר מודרני מובהק. העובדה שהעיר קמה סביב הגרעין הותיק של קרית העבודה, העניקה, אמנם חותם ותיקות לעולים שהתישבו במקום, אך אין בזה כדי להבדילה מכל עיר מודרנית אחרת. רחובותיה רחבים, מבניה חדישים וכל אתר יונק ממקורותיה של תכנית מיתאר קבועה מראש .

במישור הכלכלי, כנגד זה, ההבדלים קטנים והולכים. אופיה החקלאי מאז דורות, של פתח-תקוה, מפנה אט אט מקומו, עם שעולה משקלה המסחרי (2400 בעלי עסק) והתעשייתי (11,000 עובדי תעשיה).

ואם כך הדבר במישור הכלכלי, הרי שבתחומי המינהל והכספים, לא רק שההבדלים נמוגים, אלא שבמקרים רבים הבעיות זהות וחופפות זו את זו. שכן, בעיות אלו אינן בנות 88 שנה, או 25 שנה. הן כל כולן פרי המציאות והתנאים של שנות הששים.

חולון

ראיון עם גזבר העיריה

מר וישינסקי

את המשימות הנובעות ממציאות זו מגדיר מר וישינסקי — גיזברה הותיק של עיריית חולון — בארבע נקודות עיקריות:

א) יעול העבודה במטרה להוזילה

ב) שפורה מבחינת הטיב והדיוק

ג) הגדלת ההכנסות

ד) שפור השרות לקהל.

אין אלה משימות חדשות במהותן, אך מדת חריפותן משתנה עם גידול האוכלוסיה והיקף הפעולות של העיריה. עוד ב-1960 נוכח מר וישינסקי, כי השיטות הנהוגות בגביה ובניהול חשבונות מסים ומים, לא יעמדו במבחן הגידול הצפוי בחמש השנים הבאות, וכי הפתרון למכלול הבעיות הכרוכות בהתפתחותה של חולון, טמון במיכון. על אף ידיעה זו, נשקלו הצעדים בזהירות רבה, במיוחד לאור נסיון המיכון של הערים הגדולות, אשר התלבטו באותו זמן בקשיים ניכרים במיכון פעולותיהן.

הכרטיס ההסטורי – להסטוריה

למר וישינסקי וצוות עוזריו היה ברור, כי למיכון הפעולות תהיה השפעה מרחיקת לכת גם על עבודת הפקידות של העיריה וגם על מגעי התושבים עמה.

דוגמה מצויינת לתמורות הצפויות מהמיכון, יכול לשמש הכרטיס ההסטורי של משלמי המס, המקובל בהנה״ח. כרטיס זה אינו רק הסטורי בעקרונו אלא גם בגילו. הפקידות העירונית אמונה על ברכיו למן ימיה הראשונים, ולא פחות ממנה — התושבים. עיקרו של כרטיס זה, שהוא מקנה לפקיד הרגשת בטחון ושליטה על מכלול הפעולות. ממנו בלבד הוא לומד על מצב שומותיו, יתרותיו ונכסיו של התושב. לעומתו, הכרטיסים האופרטיביים שמביא עמו המיכון, משקפים כל פעולה ופעולה בנפרד. כלומר, לא תמונה אחת, אלא קטעים קטעים, המתחברים בידי המכונה לכדי תמונה שלמה.

לתמורה זו משמעות טכנית, ולא פחות מזה, — פסיכולוגית, הן לגבי הפקידות והן לגבי התושבים . מכאן הזהירות הרבה בהכנסת המיכון — שלב אחרי שלב. עד היום, על אף העובדה שחולון מיכנה כ-75,000 חשבונות, מוסיף הכרטיס ההסטורי להתקיים (אם כי בצורה מוגבלת, על גבי כרטיס ניקוב) לצד הכרטיס האופרטיבי. יתר על כן, לדעת מר וישינסקי ומר פרידמן (חשב העיריה), עשוי הכרטיס ההיסטורי להתקיים גם להבא כשהוא מנוהל באמצעות המחשב. ואמנם, עוסקים עכשיו אנשי י.ב.מ. בתכנון נושא זה.

מר פרידמן — חשב עיריית חולון

 

10

הגישה הזהירה בה ליוותה עיריית חולון את צעדיה הנועזים בשדה המיכון, סללה את הדרך לעיריות שבאו בעקבותיה ולאלו שעוד עתידות להצטרף למעגל המיכון.

הדחיפה האחרונה

ב-1960, לאחר שגמלה החלטה חיובית בענין המיכון אצל מר וישינסקי ועוזריו, הזמינו סקר פעולות, לקביעת נחיצותו וכדאיותו של המיכון לעיריה. עם קבלת המסקנות החיוביות, החלו אנשי העיריה בפעולה של ״הכשרת לבבות״ בקרב הפקידות, מצד אחד, ובקרב הציבור, מצד שני.

את הדחיפה האחרונה להפעלת המיכון נתן חוק המים שהתקבל בכנסת. בהתאם לחוק זה, נצטוו העיריות להתקין מוני מים בדירות התושבים. כיון שהחיובים הפכו דו-חודשיים (לעומת שאר האגרות שהן חד-שנתיות), הוכפל כמעט מספר החשבונות שבטיפול העיריה . בסקר שהוגש לעיריית חולון, אנו מוצאים את המספרים הבאים: לעומת 1960/61 גדל מספרם הכולל של החשבונות בשנת 1961/62 ב-70%, בשנת 1962/63 ב-106% ובשנת 1963/64 ב-141% (משוער). לאחר הפעלת המיכון, ממשיך הסקר, חלה עליה תלולה בפרודוקטיביות של עובדי העיריה. מול 390 חשבונות לעובד ב-1960, עלה הפריון לעובד ב-1963/64, ל-1050 חשבונות. כלומר, גידול של 270% .

פנקס התשלומים

מבחינות רבות מהווה פנקס התשלומים ששולחת עיריית חולון לתושביה, ״חלון ראווה״ של שיטת המיכון. מידת ההצלחה של פנקס זה הפתיעה גם אותה. לא זו בלבד שהתושבים הסתגלו חיש קל לקיומו, אלא גם גברה הענות תשלומיהם, וממילא גדלו הכנסות העיריה. בעקבות השמוש בפנקסים הגיע מספר התושבים המשלמים מראש את מסיהם, ל-10% בקרוב, ואילו הדיוק בפרעון התשלומים עלה כמה מונים יותר.

על אף הצלחתה המלאה של השיטה, בודקים אנשי העיריה דרכים לשפרה עוד יותר. שתי סבות לכך. ראשית: הזמן. מבצע הפנקסים ותוצרת הלואי שלהם נמשך 2—3 חודשים. במשך תקופה זו מועסק הציוד (הנוכחי) כמעט כולו בשרות המבצע, בעוד העבודות האחרות נדחות וגורמות לאחר מכן ״צוארי בקבוק״. שנית: השמוש. 8% מתושבי חולון משלמים את מיסיהם מראש, 7% משלמים באמצעות גביה מרוכזת וכ-10% נמנים עם תושבים חדשים וכאלה שהעתיקו את מקום מגוריהם. משמע, שלגבי 25% של משלמי המסים אין כל שמוש לפנקסים. הפתרון שמציע מר וישינסקי – מעבר לחשבונות חיוב תקופתיים, דוגמת חיובי המים. אגב, נושא זה נידון לא מזמן בפגישה ארצית של פקידים בכירים בעיריות שזומנו ע״י חברת י.ב.מ.

בפרשת דרכים

במסגרת המחשבות והמגמות המצויות בשלב התגבשות, אין ספק בדבר, כי ההחלטה אם, או מתי להזמין מחשב לעיריה, היא המרכזית. החלטה זו מציבה את עיריית חולון בפרשת דרכים, הדורשת הכרעה ברורה לכאן או לכאן. דרך אחת מובילה להרחבת ציוד המיכון הקיים, תוך ביצוע עבודות מסוימות בלשכת השרות, ואילו השניה מובילה ישר לעולם המחשבים האלקטרוניים.

ההכרעה הנדרשת כאן כרוכה בשקולים רבים ובנתוח קפדני של הבעיות. את זה בדיוק מתכוונת עיריית חולון לעשות. • •

12

פתח-תקוה

ראיון עם גזבר העיריה

מר כהן

תנאים אלה הביאו ב-1964 את עירית פתח-תקוה לפנות לעזרת המיכון. העבודה הראשונה שמוכנה היתה מפעל המים. חצי שנה לאחר מכן נתמנה מר שמואל כהן לגזבר עיריית פתח-תקוה. הנסיון שהביא עמו מר כהן מתפקידו הקודם — כ-ס/גזבר עיריית חולון וממונה על יחידת המיכון — קבע מראש את יחסו, או נכון יותר, את אמונו במיכון. כאיש מיכון מובהק רואה מר כהן בכלים אלה את הפתרון לבעיות המינהל והכספים המודרניות. אין הוא, כמובן, מתעלם מקשיי המעבר וממלחמת המאסף הקשורה ב״מסורת״ (הכרטיס ההסטורי, למשל). על אף זאת, אין לדעתו מנוס מהכנסת האוטומציה ומוטב, לכן, לאלה שטרם התחילו — לכוון צעדיהם לכך, ואלה שכבר החלו — לחשוב בכיוון של הרחבה והעמקה.

מר בוקשפן — מנהל יחידת המיכון של עיריית פתח-תקוה

 

תכנית משכורת ממוכנת

ספור המיכון של עיריית פתח-תקוה הוא קצר ודינמי, ותחילתו, כאמור, ב-1964. הגביה באמצעות גובים בוטלה בבת אחת ב-1965/66 והומרה בפנקסי תשלומים. יתר על כן, העיריה הצליחה עד ה-31 במרץ 1965 לשלוח לכל תושביה הודעות על יתרת חוב מצטברת. התוצאות, בדומה לעיריית חולון, השביעו רצון. כ-10% מהתושבים שלמו את מסיהם מראש, סולקו פיגורים רבים, הדיוק התקופתי בפרעון התשלומים גדל באורח ניכר, והעיקר, המעבר לשיטת תשלומים זו — המבוססת בעיקרה על בנקים — הצליחה וקנתה את אמון התושבים.

כיום ממוכנים בעיריית פתח-תקוה כ-50,000 חשבונות, המקיפים את כל המסים פרט להנה״ח של הארנונות. כן קיים סכוי סביר להוציא תכנית משכורת ממוכנת כבר בתחילת 1966/67.

זהו, לכל הדעות השג נכבד, אך מה לגבי תכניות המיכון בעתיד?

הללו מורות על שני כוונים. הראשון נוטה להעמקת הנושאים הממוכנים היום, ואילו השני נוטה גם להרחבתם. השוני בין השניים מבטא את ההבדל בין הציוד הקונבנציונלי למחשב. ע״י הרחבת הציוד שברשותה, יכולה עיריית פתח-תקוה להעמיק את הנושאים הממוכנים כבר, אך לא להרחיבם, אלא אם כן תבצע חלק ניכר מפעולותיה במחשב של לשכת השרות . כיון שכך, מצדד מר כהן במחשב עצמאי לעיריה. לדעתו אפשרי הדבר בתנאים הנוכחיים. גם מר בוקשפן — מנהל יחידת המיכון11 של העיריה — מתגלה כחסיד נלהב של המחשב. לדעתו יאפשר המחשב להשיג אינטגרציה בין המחלקות, להביא לכלל איחוד את מגעי התושב עם העיריה וליעל בכך, באורח יסודי, את הפעולות.

בשאלת המחיר וההוצאות הכרוכות בהפעלת מחשב — לעומת הציוד הקונבנציונלי — סבורים השניים, כי אחזקתו שקולה פחות או יותר להוצאות הדרושות להרחבת הציוד הקיים, לצורך קליטת פעולות העיריה כיום וגידולן בעתיד. לדעת מר כהן ומר בוקשפן יהיה אפשר גם להפעיל את המחשב כמרכז חישובים אזורי בשביל המועצות השכנות. אחדות מהן נעזרות כבר היום בידע ובציוד המצויים ברשות עיריית פתח-תקוה.

על סף ההחלטה

לאור היתרונות הגדולים הצפויים מהפעלת המחשב, והבעיות האירגוניות (ואחרות) בהן מתלבטת העיריה כיום, החליט ראש העיר, מר פ. רשיש, להזמין סקר מקיף על כל שטחי פעולתה: שומה, הנה״ח של מסים, הנה״ח מרכזית, תיקצוב, גביית מים ומסים, חינוך ועוד. לפני זמן מה סיימה חברת י.ב.מ. את הסקר שביצעה, והגישה אותו בכרך עב-כרס לראש העיר מר פ. רשיש. מר רשיש גילה התענינות רבה בהסברים שניתנו לו, והגדיר מצידו את הדרישות המרכזיות מהמערכת: כדאיותה והצלחת פעולתה. אשר לכשרו ולתכונותיו הטכניות של המחשב, מוכן מר רשיש לקבל פסק דינם של המומחים בעירייתו. כצעד ראשון העביר מר רשיש את הסקר לכל חברי ההנהלה של העיריה ולועדת הסקר שמונתה על ידו מבין עובדי העיריה הבכירים: מזכיר העיריה, גזבר העיריה ומבקר העיריה; וביקשם תוך זמן מוגבל לעיין בחומר ולהגיש לו את מסקנותיהם.

חשיבות הסקר שהוגש לעיריית פתח-תקוה חורג מעבר לגבולותיה . הידע הצבור בו ומסקנות אנשי העיריה שיתלוו אליו, עתיד להביא תועלת מרובה לרשויות מקומיות אחרות. ואמנם, באישורו של מר רשיש, נשלח עותק של הסקר למר רותם — יו״ר הועדה הממשלתית לאוטומציה ברשויות מקומיות.

אם אמנם תפול החלטה חיובית בענין המחשב, תציין אם המושבות את יובלה ה-90, באחד הכלים המהפכניים ביותר המצויים ברשות המאה ה-20. • •