רק שעות ספורות נדרשו למחשב לשכת השרות של י.ב.מ. בתל-אביב להדפיס עשרות אלפי תעודות בגרות גמורות — על ציוניהן ושמות בעליהן — פרט לחתימתו של מנכ״ל משרד החינוך. כך, באחד מימי ינואר השנה, נסגר המעגל הממוכן על ביצוע בחינות הבגרות לשנים תשכ״ה ותשכ״ו.
הנהנים הראשונים מהפעלת השיטה הממוכנת הם, כמובן, הנבחנים עצמם ובני משפחותיהם. לפי שמיכון התהליכים האדמיניסטרטיביים עתיד לקצר בחודשיים, לפחות, את זמן הריכוז, העיבוד והרישום של הציונים, ולחסוך בכך מריטת עצבים יתירה. בין הנהנים האחרים אפשר למצוא את מוסדות ההשכלה הגבוהה, הזקוקים לדעת — מוקדם ככל האפשר — מי מבין הנרשמים להמשך לימודיהם זכאי להכנס בשעריהן. הוא הדין עם צ.ה.ל., הצריך בהקדם לתוצאות הבחינות, להכוונת הבוגרים למסגרות ולתפקידים שונים. אחרון הנהנים הוא, כמובן, משרד החינוך עצמו, שמצא לבסוף בשיטה הממוכנת פתרון מצוין לפעולותיה של מחלקת הבחינות — הרגישה והמורכבת מכל מחלקותיו.
40,000 נבחני בגרות ו-90 שאלונים שונים
על אופי התהליך הממוכן ועל הסיבות שהניעו את משרד החינוך לאמץ את השיטה, עומד בקצרה מר אריה שובל, מי שעמד במשך שנתיים בראש מחלקת הבחינות, והמשמש כיום מנהלה החינוכי של הטלויזיה הלימודית. ״שתי סיבות עיקריות עמדו ביסוד ההחלטה. אחת, הגידול הרב במספר הנגשים לבחינות הבגרות, והשניה — תוספת מגמות חדשות לתכנית הלמודים״. והוא מסביר: ״מדי שנה נגשים כארבעים אלף תלמידים לבחינות בגרות (מתוכם, 30,000 נבחנים חיצוניים). בנוסף להם מקיימת המחלקה בחינות הסמכה למורים לא-מוסמכים, בחינות-גמר ממשלתיות, בחינות לבוגרי בתי-ספר מקצועיים, חקלאיים, סמינרים, בתי-מדרש למורים ועוד. כל הכמות הזאת אילצה אותנו להגדיל את מנגנון כח-האדם מדי שנה בשנה. הסיבה השניה, כפי שאמרתי, נבעה מהוספת מגמות חדשות לתכנית הלמודים. יש כיום עשר מגמות כאלה (ביולוגית, מוסיקלית, מזרחנות וכו’) ומספרן, ודאי, עוד יגדל. מדיניות זו, שבאה לגוון את תכנית הלימודים, הטילה עול כבד מבחינה אדמיניסטרטיבית. אתן דוגמא, לתעודת בגרות צריכים לעמוד בחמישה מקצועות, אך בגלל המגמות, מצויים 90 שאלונים שונים מהם בונים מתכונות-בוחן שונות״.
מרישום התלמידים ועד הדפסת התעודות
שיטת המיכון, איפוא, באה לענות על שתי בעיות אלה. ואומנם, בשנה השלישית להפעלת השיטה, הוכתר הנסיון בהצלחה. כח-האדם המגוייס כיום בעונות השיא נמוך בהרבה, ביחס לגידול, מבשנים עברו, ואף אינו דורש הדרכה ממושכת, בשל אופיה הטכני והפשוט יותר של העבודה המוטלת עליו. למעשה מבצע המחשב את כל העבודות הקשורות בניהול הבחינות — פרט למלאכת ההערכה של מחברות הנבחנים.
השיטה הממוכנת נכנסת לפעולה כבר עם שליחת טפסי הרישום המיוחדים לבתי-הספר ומסתיימת, כאמור, בהדפסת התעודות עצמן. טפסי הרישום, המתקבלים מבתי הספר, נשלחים לניקוב ולעיבוד במחשב ונותנים — כבר בשלב ראשוני זה — תמונה מפורטת על מספר התלמידים העתידים לגשת לבחינות בכל מקצוע ומקצוע — בהתאם למתכונות-הבוחן השונות — כמה מחברות-מבחן ושאלונים יידרשו, כמה משגיחים ומעריכים, כמה חדרים לקיום הבחינות וכיו״ב.
בשלב שני, לאחר עבודת המעריכים, קובע המחשב אילו מחברות דורשות הערכה שניה ושלישית, ומסכם את הציונים בהתאם למתכונות-הבוחן השונות ושאר המרכיבים המשתתפים בציון הסופי, כמו ציון המגן של בית-הספר.
שלב המיכון האחרון — הוא הדפסת התעודה ע״י המחשב — חוסך פעולה אדמיניסטרטיבית מיגעת (ומועדת לשגיאות), שהיתה כרוכה בהעתקות חוזרות ונשנות של התוצאות ע״י פקידים, הן בבתי-הספר והן במחלקת הבחינות.
בית-ספר של ״גאונים”
״למעשה״, אומר מר שובל, ״נוכחנו ביתרונות הגדולים של השיטה הממוכנת רק השנה. בנסיון הראשון נתגלו שיבושים רבים וחמורים ולא אחת נתקלנו בתוצאות אבסורדיות ממש, כמו בית-ספר של גאונים שכל תלמידיו זכו בציון עשר, לעומת בית-ספר של מפגרים שזכה בציון כללי ארבע. הסתבר שלא היה בידינו ידע מספיק כדי להציג את כל השאלות הנחוצות למחשב לבצוע עבודתו. מה עוד שלא היה לנו ממי ללמוד. אני, מכל מקום, אינני יודע על מדינות אחרות שמפעילות תהליך מיכון מקיף כמו שלנו, של כל חלקי הבחינה״. מקיף, אבל לא שלם. לפי שמלאכת ההערכה נעשית בידי מעריכים בשר-ודם. קטע זה של העבודה מהווה ״צואר בקבוק״, אך על-אף-זאת אין בדעת משרד החינוך להמיר את שיטת ההערכה בשיטת ״הטסט״ (הניתנת לבדיקה במחשב) — כפי שמקובל במבחני הסקר של כתות ח׳ — מאחר שכוונת מבחני הבגרות לבחון את ידיעותיהם של הנבחנים ולא את האינטליגנציה בלבד.
ומה אם ייבנו פעם מחשבים שיוכלו לעשות גם את מלאכת המעריכים? לא יהיה צורך במבחני בגרות. • •5
