בתום תכנית הפיתוח לשנים 1964 — 1966 נכנסת ברית הקואופרציה הצרכנית לתכנית פיתוח חדשה, אף היא בת שלוש שנים, כשהיא חזקה מבחינה משקית ואיתנה מבחינה ארגונית מכפי שהיתה בכל 35 שנות קיומה. ברשותה 30 סופרמרקטים גדולים — אותם תכפיל במרוצת תכנית הפיתוח התלת-שנתית החדשה — למעלה ממאה סניפים של שרות עצמי, עשרות סניפי ״כל-בו״ של ״המשביר לצרכן״ (מוסד משותף לה ול״משביר המרכזי״) ומפעלים אחרים. פדיונה הכולל של הרשת עתיד להגיע בשנה זו ל-263 מיליון ל״י.
מעמדה העכשוי המחוזק של תנועת הקואופרציה הצרכנית הוא פרי ״התארגנות מחדש״, שביצעה התנועה במערכותיה לאחר המשבר שפקד אותה בשנות ה-50. לרשותה עמדו אז מאות אגודות קטנות ועצמאיות, שהוקמו בתשובה לעליה המונית, בישובי עולים, אזורי פיתוח ושכונות חדשות.
למצוקה הכספית שנקלעו אז האגודות חברו כמה גורמים: דלותה הכלכלית של האוכלוסיה המקומית, העדר כח-אדם מקצועי ומאומן לניהול הסניפים, קשיי אספקה שהגדילו את ההוצאות וכדומה. החריפה את הבעיה שיטת היד הרחבה שנקטו האגודות במתן אשראי לקניות חבריה. כמוצא ראשון מהמשבר, החלו המוסדות של התנועה — ברית הקואופרציה הצרכנית וברית פיקוח — ללחוץ על האגודות העצמאיות להתמזג, במטרה ליצור גופים כלכליים בריאים יותר. במקביל לכך, ניסו צעדים ראשונים בהפעלת שיטת השרות העצמי.
צעדים אלה בישרו תהליך מקיף של מודרניזציה, שהביא בשלב מאוחר יותר לקצור הדרך בין הצרכן ליצרן ולהתאמת שיטות השיווק והשרות למציאות של חברת שפע.
ואמנם בכיוון זה החלה להתגבש החברה הישראלית. רמת השרות, שיטות השיווק וגיוון ההיצע הפכו להיות גורמים כבדי משקל בעולם הקמעונאי. מציאות חדשה זו הלמה יפה את המדיניות הריכוזית של תנועת הקואופרציה הצרכנית והמריצה את מגמת המיזוג במשנה תוקף. כיום מצויות 50 אגודות, העתידות להתמזג ל-8 אגודות אזוריות גדולות במהלך תכנית הפיתוח החדשה.
משקל יתר לקולו של הצרכן
תהליך ״ההתארגנות מחדש״ הביא במישרין לבחינה מחודשת של מבנה מוסדות תנועת הקואופרציה הצרכנית, למען יתאימו לצרכים ולתנאים החדשים שהחלו להיווצר. כתוצאה מכך הופרדו פונקציות שהיו קודם משותפות: תפקידי הבקורת והפיקוח נמסרו לברית הפיקוח של הקואופרציה הצרכנית, בעוד שסמכויות הכספים, המסחר וההסברה הופקדו בידי ברית הקואופרציה הצרכנית.
הבחינה המחודשת הוחלה גם על אופי הקשרים בין תנועת הקואופרציה הצרכנית לבין מוסדות האספקה הגדולים: ״תנובה״ כמרכז קואופרטיבי לשיווק תוצרת חקלאית — מזה, ו”המשביר המרכזי״ כמרכז קואופרטיבי סיטוני לאספקה — מזה. הקמת רשת מסועפת של סופרמרקטים והעברת הדגש לשיטת השרות העצמי העלו את הנחיצות החיונית שבהחדרת שיטות אספקה מודרניות לרשת הקמעונאית, קביעת מדיניות מחירים חדשה וגמישה יותר, צורות אריזה משוכללות ומושכות יותר וכדומה. מכלול התביעות והדרישות החדשות שהביאה תנועת הקואופרציה הצרכנית לפני מוסדות האספקה המרכזיים, נבעו רובן ככולן ממגעה הבלתי אמצעי והיומיומי עם הצרכן הבודד, שהעביר לאוזנה את רחשי השוק המודרני. תביעתה של ברית הקואופרציה לתיאום הדוק יותר בקביעת מדיניות מחירים ולמתן ביטוי ממשי יותר לקולו של הצרכן בשיטות השיווק הנהוגות, מוצאת לה עזר רב בכח הקניה שהיא מרכזת בידה, בשעור של 186 מיליון ל״י (להוציא את כח הקניה של ״המשביר לצרכן״ ומפעלים אחרים בסכום של 22 מיליון ל״י). זאת ועוד, המדיניות המסחרית של ברית הקואופרציה תהיה מכוונת לכריתת הסכמים אחידים עם הספקים הגדולים: ״תנובה״ ו”המשביר המרכזי״ בענפי המכולת והתוצרת החקלאית; הממשלה — בתחום הסוכר, האורז, הבשר הקפוא, הקמח ועוד, ובדומה לכך עם שורת מוסדות אחרים. במכלול נושאים אלה, מגלה מר י. שפן — מנהל ברית הקואופרציה — טרם הגיעו ל״שולחן עגול״ עם הנוגעים בדבר. אך ודאי הוא — שכאשר יגיעו אליו, יקבלו הקשרים צביון שונה משהיה להם בעבר.
המיכון בעקבות המודרניזציה
תכנית הפיתוח החדשה של ברית הקואופרציה דורשת השקעה של 28 מיליון ל״י לשנים 1967-1968. כדי לא להסתייע רק במקורות הון זרים הכריזה ברית הקואופרציה על מפעל מניות לצבור הרחב, שמטרתו להגדיל את ההון העצמי בכחמישה מיליון ל״י, ולא פחות חשוב מזה — לרכוש חברים חדשים לתנועה. ההערכה היא, שהמפעל יביא 50 אלף חברים חדשים לתנועה.
רכישת מניה בת 100 ל״י מזכה את הקונה-חבר ביתרונות לא מבוטלים: הנחה כללית על כל קניה בסופרמרקט בשעור 2%, הנחה כללית על כל קניה בחנויות ״המשביר לצרכן״ בשעור 5%, ריבית שנתית על המניה בשעור 6%. לדעת הנהלת הברית עשויה רכישת המניה להביא חסכון של 74 ל״י בשנה לחבר, לפי התחשיב הבא:
מגמת הריכוזיות והמיזוגים בשנים האחרונות הביאה ליצירת אגודות אזוריות גדולות בעלות מחזור כספים גדול. הבולטת בהם היא אגודת תל-אביב רבתי, שפדיונה בשנת 1966 הגיע ל-50 מיליון ל״י ומעלה. עובדה זו עוררה את הצורך בקביעת מדיניות מסחרית לטווח ארוך וקצר. בעיקר באותם ענפים שפדיונם גדול: מכולת, בשר וירקות. במקביל לכך התעוררה גם דרישה לתחזיות מקיפות ומדוייקות ולאינפורמציה מעודכנת על מצב העסקים. דרישות אלו, אומר מר זאב וייץ — מנהל ברית פיקוח — לא מצאו תשובה הולמת בשיטות הידניות ואף לא בקופות הרושמות שהוכנסו לפני שנים לשימוש. כתוצאה מכך המריצה ברית הפיקוח של הקואופרציה הצרכנית את האגודות למכן עבודותיהן בלשכות השרות. תקופת ההכנה וההתארגנות לעבודה עם מחשב אלקטרוני דרשה ניתוח מפורט ביותר של הנושאים החדשים ונמשכה, לכן, זמן רב. כיום, שנה וחצי למן תחילת המיכון, מצויות כבר שבע אגודות בשלבים שונים של מיכון, כאלה שמיכנו רק את נושא המשכורות וכאלה שהשלימו גם את נושאי הירקות, הבשר והמכולת. אף שאלה רק הצעדים הראשונים, סבור מר נתן צאודרר — מעובדיה הבכירים של ברית הפקוח והממונה על תכנון המיכון — כי המיכון הוכיח את כדאיותו ללא פקפוק. מיכון המשכורות, למשל, מאפשר להנהלות האגודות לקבל פיצול לפי סניפים וסוגי עובדים — זמניים, קבועים, חלקיים ועוד. מזה מתקבל דו״ח פעילות המשקף את פריון העבודה לעובד במחלקות השונות.
במחלקת הירקות מתקבלים דיווחים יומיומיים על תנועת המלאי במחסן המרכזי — לפי הערך הכמותי והכספי — ניתוח הקניות לפי הספקים ולפי הפריטים, הרווח לכל פריט ופריט, חלוקת המצרכים לפי סניפים ועוד. במחלקת הבשר הפירוט אף מורכב יותר, לאחר שהנתונים מפוצלים לפי סוגי הבשר השונים לכל ראש בקר בנפרד.
נושא המכולת, אותו ביצעה לפי שעה רק אגודת תל-אביב (הגדולה ובעלת הפדיון הגבוה ביותר מבין האגודות), הוא הקשה והמורכב מכולם. במרוצת הכנתו, שנמשכה שנה וחצי, נבדק כל פרט ופרט של העבודה ונערכו עשרות דיונים על כל שלב ושלב של תהליך המיכון. אך התוצאות הצדיקו את המאמץ הגדול: תכנית המכולת עברה את הרצתה הראשונה במחשב בהצלחה. קטלוג המכולת הממוכן מכיל יותר מ-6000 פריטים, המקובצים במאה קבוצות סוגים, שאף הן מופיעות תחת עשרים קבוצות-אב.
הדוחות המתקבלים מהמחשב מאפשרים מעקב על תנאי הקניה אצל הספקים השונים ובקורת על מחירי המכירה בסניפים. יתרונותיו של הקטלוג הממוכן מתבטאים בעיקר בתרומה שתרם להגדרה אחידה של הפריטים והמחירים, ובכך שביטל את הצורך להדפיס מראש את סימול הפריט.
התועלת שמפיקים ברית הפיקוח והאגודות מהמיכון היא רבת ערך, וזו תגדל ותלך ככל שעבודות המיכון יגבירו את חדירתן לעומק ולרוחב הנושאים. המיכון עתיד להשלים גם את עבודות הסקר והמחקר הנערכות כיום באמצעות כלכלנים, לקביעת כדאיותם של המפעלים השונים, על סמך הרכב האוכלוסיה ותחזית האיכלוס בעתיד, ניתוח הרגלי הקניה, הצריכה וכיו״ב. תכליתם המרכזית של מחקרים אלה לשמש בידי מוסדות התנועה מכשיר רב-עזר לקביעת מדיניותה המסחרית לטווח קצר וארוך.
המטרה שאיוותה לעצמה תנועת הקואופרציה הצרכנית אינה קטנה, לפי שהיא חותרת להפוך את מפעליה לגורמים העומדים בראש המסחר והשיווק הלאומי. מטרה זו היא מבקשת להשיג לא ע״י הזנחת העקרונות האידיאולוגיים, המונחים ביסוד התנועה, אלא ע״י התאמתם לרוח הזמן. • •21
