תן תאור – קבל ציור
במפעלי ״בואינג״ בסיאטל נעשה שימוש מענין במחשב. למחשב מכניסים תיאור של חלקים שונים, בשפה דמויית אנגלית, ומקבלים ממנו שרטוט מדוייק של החלק המתואר (באמצעות PLOTTER) וכן רשימה מפורטת של מדות החלקים.
במפעלי החברה בוושיטה, קאנזס, נעזרים מהנדסי ״בואינג״ בפלוטר של המחשב 7090 כדי לקבל ציורים.
ציורים אלה מצולמים ומוקרנים לאחר-מכן בתור סרטון. בדרך זו, למשל, עמדו טייסי המבחן של החברה ומהנדסיה על תופעת הריטוט במטוסים, בצורה ברורה ומשכנעת.
ערב הכנס השלישי לעיבוד נתונים
מאת פלו שטיין, מזכיר איל״א
בימים 15 ו-16 בפברואר, נפתח במכון ויצמן למדע הכנס הארצי השלישי לעיבוד נתונים מטעם האיגוד הישראלי לעיבוד אינפורמציה. אם להשוות את ההכנות לכנס זה עם קודמיו, קשה להאמין שאך לפני שלוש שנים התלבטנו במציאת מסגרות ודפוסים ארגוניים לכנסים השנתיים. אך מוטב לדלג על תאור הבעיות וחבלי הלידה הקשים של הכנסים הקודמים ונסקור מה יביא לנו הכנס הנוכחי.
בכנס השלישי לעיבוד נתונים יושמעו 34 הרצאות במסגרת שמונה קבוצות-דיון ושש הרצאות-אורח במסגרת שלוש המליאות. הנושאים שיעסיקו את קבוצות-הדיון הם: יישומים מינהליים, יישומים מדעיים וטכנולוגיים, חקר ביצועים, ציוד, מדעי המחשב ותכניות שונות בשטח האופטימיזציה, סימולציה, תכנון ליניארי ובעיות מתמטיות של עיבוד נתונים. כן הגיע במיוחד לכנס מ. ד. סברסקי מחברת י.ב.מ., ארצות הברית, שירצה באחת מקבוצות הדיון על ניהול מלאי.
סקירתו של מר דב חביון, על עיבוד הנתונים בשנה החולפת, תיפתח את סדרת ההרצאות במליאות. ירצו במסגרת המליאות: מר משה זנדברג, על השפעת המדיניות הכלכלית על קידום האוטומציה; פרופ׳ עמוס דה-שליט, על הוראת מדעים בבתי- ספר תיכוניים; ד״ר א. שמיר, על תחביר של שפת תיכנות; פרופ׳ י. פלדמן — מאוניברסיטת קליפורניה — על הוראת מחשבים ולמידה. יחתום את סדרת הרצאות-האורח, פרופ׳ יוסף גיליס, נשיא איל״א, על תפקידי המחשב במחקר מדעי.
בכנס השנה יוענק לראשונה פרס עיבוד נתונים תשכ״ז מטעם איל״א. אנו מאחלים לכל באי הכנס דיונים פורים וממצים. • •
אופנה בייצור המוני בעזרת מחשב
בתצוגה שנערכה לפני הנהלת אגוד פועלי המחט של מדינת צפון קרולינה, ארה״ב, הוכיח המחשב י.ב.מ. 1130 כי בכוחו לחסוך לתעשיית הבגדים שני שלבים יקרי-זמן: השרטוט והחיתוך.
וזאת, בלי לפגוע באיכות הייצור. להיפך, עבודת המחשב מדוייקת הרבה יותר, כך שהיא מבטלת כליל את הבדלי הגודל במלבושים בעלי אותה מידה — מקור כרוני של עגמת נפש, הן ליצרני הבגדים והן לצרכנים. המחשב י.ב.מ. 1130 (המיועד בעיקר לבצוע יישומים הנדסיים, נעזר בעבודתו ב״מחולל גזרה״ (plotter), החותך את גזרת-האב לגדלים שונים, תוך זיקה קפדנית לסגנון ולפרופורציות של המקור.
מעלה נוספת, המחשב מרשה לבצע שנויים קלים במדה הסטנדרטית, כדי לאפשר התאמה טובה ואישית יותר לצרכן הספציפי.
גזרת-האב נוצרת על שולחן שרטוט אלקטרוני, בעל זרוע שנעה לאורך קוי הגיזרה ומעביר, אגב כך, לניקוב בכרטיסי י.ב.מ. את מדות הגיזרה — בצורת נקודות מתמטיות על עקומה דמיונית.
על-פי כרטיסים אלה שמוזנים לו, מפקח המחשב על פעולת מחולל הגזרה.
מעתה בראותך אשה לבושה יפה — חפש את המחשב. • •22
המפעל הגדול בעולם לטיהור מים
בשטח המשתרע על 240 דונם בקירוב של אגם מישיגן, ניצב אחד המפעלים הגדולים והחדישים בעולם לטיהור מים, ואף הראשון המבוקר ע״י מחשב בודד.
בעזרת מחשב זה, מסוג י.ב.מ. 7010, מספק המפעל 3,744,000 קוב מים מטוהרים ליום, לכשלושה מיליון תושבי שיקגו, אילינויס ו-36 פרברים.
מה עושה המחשב? מקבל כל שש דקות 300 קריאות העוברות דרך המפעל, מדפיס אוטומטית דוחות — כל אימת שמתגלה מצב לא סביר — מפיק דוחות שעתיים ויומיים אחרים, מבקר, מפקח ועוד כיוצא באלה.
איחזור נתונים ״אבודים” מהחלל
טכניקה חדשה לאיחזור אינפורמציה לא מפוענחת מסרטי הקלטה של לווינים וחלליות, פותחה על-ידי מדענים ומהנדסים של סוכנות החלל האמריקנית.
אינפורמציה זו נחשבה בעבר לאבודה עקב רעשים מקריים, או סטטיים, שנקלטו בסרט בזמן השדור מהחלליות אל תחנות הקליטה על- פני כדור הארץ. שיטת האיחזור החדשה מתבצעת באמצעות ציוד עיבוד נתונים מיוחד, הכולל מערכת בקרה ואסוף נתונים מסוג י.ב.מ. 1800 (שתי מערכות מסוג זה יותקנו בקרוב במכון הגיאופיסי ובחברת תה״ל בארץ).
הציוד מבצע אנליזה של סרטי ההקלטה, ״מבחין״ בקטעי השדור מהחלל ומקליט אותם על סרט כשהם נקיים מהפרעות. איכות ההקלטה גבוהה לאין ערוך מכל מה שהושג בעבר • •
מחשבי י.ב.מ./360 מגלים רב צדדיות
המערכת י.ב.מ./360 מוסיפה להעשיר את קשת בצועיה המגוונת. בין החברות שהכניסו לאחרונה לשרותן את המערכת מצויים בנק, עתון, חברה לחפוש נפט וחברת ביטוח. Dry Dock Saving Bank — החל להריץ באמצעות מערכת י.ב.מ./360 את חשבונות החסכון בסניפו הראשי בניו-יורק סיטי.
Dry Dock — הוא הבנק לחסכון הראשון בארה״ב, אשר הצמיד את פעולות אשנב הקופה למערכת מסוג י.ב.מ./360 — דגם 30.
לקראת סוף השנה, יוצמדו חמשת סניפי ה-Dry Dock במנהטן למערכת זו, וכתוצאה מכך, כל אחד מ-185,000 לקוחות הבנק, יוכל לגשת לקופאי, בכל סניף מקומי של הבנק, ולבצע במקום כל עיסקה בנקאית. שירות חדש זה התאפשר הודות להצמדת 27 ״קופאיות״ מדגם י.ב.מ. 1062 — אחת בכל אשנב קופה — למחשב, אשר בו ״רשומים״ כל חשבונות הבנק על גבי תקליטים מגנטיים.
הבנק התקין מערכת י.ב.מ./360 נוספת על מנת לטפל ביותר מ-46,000 חשבונות משכנתאות, 20,000 חשבונות של מועדוני חברים, ובנוסף לאלה — ניהול גליונות התשלום של הבנק והפעולות הקשורות בהן. • •23
פרס המחקר
פרס המחקר ע״ש פרופסור יואל רקח ז״ל — מיסודו של חברת י.ב.מ. — הוענק זו השנה השניה ברציפות לתלמיד המחקר יעקב ברונשטיין (ראה גליון 16 של ״מחשבות״). על הענקת הפרס המליץ פרופסור לב, המציין את התקדמותו של יעקב ברונשטיין בעבודת המחקר שלו ועל עובדת הימנותו עם התלמידים המעולים שלו. • •
שיא חדש בפיתוח מעגלים
מרוץ המעגלים האלקטרוניים בעיצומו : בתמונה, מעגל מונוליטי חדש שצולם מבעד לעדשת מיקרוסקופ (125 x) לצד יצורים חד-תאיים (PARAMECIA). מעגל מונוליטי זה, אשר כל מרכיביו החיוניים בנויים בתוך שבב סיליקון בודד, מוחזק כזעיר וכמהיר מכל קודמיו. המעגל פועל במהירות של פחות מ-400 פיקו-שניות (טריליוניות השניה) ותופש שטח של 1:10,000 אינץ׳ מרובע. כל אחד מן הטרנזיסטורים קטן יותר מגרעין החד-תאי. • •
רעמסס השני והמחשב האלקטרוני
3200 שנה ניצבו פסלי רעמסס השני שלווים בשער מקדשי אבו-סימבל, כשהם מונים באפס מעשה את מנין התרבויות שקמו ונכחדו סביבם. עד שנתחלף להם שעון החול המדברי בשעון המים של הנילוס הגואה. וגם אז לא איבדו משלוותם. לא כן שוחרי התרבות בעולם, שנזעקו להציל את הנכס היקר ל-3200 שנה נוספות, לפחות.
מההצעות הרבות שהוגשו, נבחרה תכניתה של החברה השוודית וואטנבינאדסבירן, שהציעה לנסר את המקדשים ואת הפסלים שבחזיתם לגושים בני 30 טון כל אחד, ולהרכיבם מחדש בנקודה גבוהה יותר על פני הצוק. במקום החדש שהועד למקדש הציעה החברה השוודית לצקת קליפת בטון דרוך מעל ההיכלות, הן להגנה על המבנה והן לשמירה על צורתו המקורית.
כאשר ניגשה החברה לתכנון המפורט של העבודות, נוכחה לדעת, שהבעיות קשות וסבוכות מששיערה. שכבת העפר, שנועדה לכסות את המקדש, אמורה היתה להיות בעלת עובי משתנה כדי לשמור על צורתו המדוייקת של ההר המקורי. תנאי זה סיבך את חישובי העומס של קליפת הבטון לאין שעור.
אפשר שרעמסס השני היה פותר בעיה זו ע״י גיוס כמה אלפי עבדים נוספים. לא כן חברת וואטנבינאדסבירן. היא העדיפה לגייס את המחשב י.ב.מ. 7044, המותקן במשרדיה בשטוקהולם. החברה בנתה מודל של הקליפה, אשר 350 נקודות הצומת ו-650 קורות הדריכה שלו, יצרו מערכת של 10,000 נעלמים. על אלה נוספו משתנים שונים, כמו טמפרטורה ומשקל עצמי. מערכת אדירה זו של חישובים ביצע המחשב (בעזרת תכנית מיוחדת) ב-3.7 שעות.
פגישה קצרה, אך מענינת, בין שני עידנים רחוקים. • •
