בדיקה איזוטופית של קליפות ביצים
מקור זערורי של חומר רדיואקטיבי פותח על-ידי ר. ס. פרסליי ממחלקת האיזוטופים של המעבדות האטומיות האמריקאיות באוקרידג׳. הוא ישמש למדידת עוביים של חפצים דקים, או אפילו של שכבות-ציפוי על פני חפץ כלשהו.
המקור הינו גליל קראמיקה, המכיל רותניום 106 — רודיום 106. גודלו אינו עולה על זה של נקודת דפוס רגילה. הוא קבוע בקצהו של מוט דמוי עפרון. כאשר מקורב אליו חפץ כלשהו, נתזים מן החפץ חלקיקי ביתה, המוקרנים על ידי האיזוטופים וחוזרים על מונה גייגר שבקצה המוט. ככל שהחפץ עבה יותר, כן חוזרת אל המונה קרינה רבה יותר.
כיום שובץ מקור זה במכשיר, שתוכנן על-ידי משרד החקלאות האמריקני, לשם בדיקת חוזקן של קליפות ביצים. הוא רגיש עד כדי כך שהוא מסוגל להבחין בין שתים עשרה דרגות שונות של חוזק הקליפה, וכבר נקבע כי קיים קשר ישיר בין עובי הקליפה לחוזקה . במקור הקרינה, אשר עוצמתו פחותה מן הדרגה המצריכה רשיון-הפעלה רשמי, אפשר להשתמש גם לבדיקת חוזקם של צדפים ואגוזים. שנוי קל במבנה המכשיר יאפשר את הפעלת המקור גם לשם קביעת כמות העצמות במאכלים, כגון סאלאט עוף, או המבורגרים.
״עכביש” מפיק חשמל
ה״עכביש” בעל תריסר הזרועות אינו אלא מסגרת של רוטור הידרו-חשמלי ענק. קוטרו 8 מטרים וגובהו 1.8 מטרים. הרוטור יורכב בסכר וולס, על נהר קולומביה בקרבת וושינגטון. הוא הוכן על ידי חברת אליס צ׳למרס האמריקאית, הבונה עשרה מן הגנראטורים בשביל סכר זה. סיבובו של הרוטור, שמשקלו כ-500 טון יפיק 78 אלף קילוואט חשמל, שיחולקו בצפון מערב ארצות הברית.
בטאטרון חדש למלחמה בגידולים ממאירים
הרשות לענייני חיילים משוחררים בארצות-הברית הזמינה אצל חברת ״אליס צ׳אלמרס״ בטאטרון רפואי בן 25 מיליון וולט. הבטאטרון יותקן באגף חולי הסרטן של בית החולים לחיילים משוחררים בעיר היינס, שבמדינת אילינוי, אשר ייפתח בשנת 1969 .
הבטאטרון הינו מקור גמיש של קרני רנטגן ואלקטרונים, הניתנים לשיגור מהיר ומדוייק. האנרגיה שלו נעה בין 10 ל-25 מיליון וולט, כך שיהיה אפשר להפעילו הן נגד גידולים עמוקים, והן נגד גידולים, הסמוכים לפני העור.
אחד הדברים האופייניים לטיפול באמצעות בטאטרון הוא, שאינו פוגע ברקמות הסמוכות לגידול ומבטל את השפעת הקרינה על מקבלי הטיפול עד למינימום.19
מראה ענקית תשחזר את קרינת השמש בחלל
מראת אלומיניום עגולה, שקוטרה 5-7 מטר ומשקלה 15 טון תורכב בתא סימולאטור חללי במכון הטכנולוגי של קאליפורניה בעיר פאסאדנה. היא תאפשר את שיחזור קרינת השמש בחלל החיצון, ובדיקות מתאימות של חלליות, המיועדות לחקר הירח וכוכבי הלכת.
המראה הגדולה ועמודי התמיכה שלה יוצרו על ידי חברת ״ווסטינגהאוז״ האמריקאית מלוחות אלומיניום. המומחים בחרו בנתך אלומיניום 5086, בשל הלחמתו הקלה ועמידותו בטמפרטורות הנמוכות, האופייניות לחלל החיצון.
המראה לוטשה משך שישה חודשים במעבדות חברת ״טינסליי״ בקליפורניה. חברה זו אף בנתה, במיוחד לצורך זה, את מכשיר הליטוש המדוייק הגדול בעולם. כן צופתה המראה בניקל, לפי תהליך מיוחד שפותח על ידי חברת ״אלקטרופורמט״. לאחר התקנת המראה במכון הטכנולוגי של קליפורניה היא תצופה בשכבה נוספת של אלומיניום, המצטיינת בכושר שיקוף גבוה.
בשלב הסימולאציה של התנאים בחלל, תחתם החללית בתוך תא הסימולאטור, והאוויר יישאב מתוכו. חנקן נוזלי יוזרם במערכת הצינורות שבכותלי התא, כדי להוריד את הטמפרטורה ל-300 מעלות פארנהייט מתחת לאפס. האנרגיה של השמש תשוחזר על ידי סוללת מקורות אור קסנון, שירוכזו על ידי עדשה ויוקרנו אל איזור הניסוי על ידי מראת האלומיניום הגדולה.
בתא הסימולאטור אפשר יהיה לשחזר את כל המסע בן שלושת הימים מכדור הארץ אל הירח.
החללית תפעל בתא כאילו נמצאה ממש בחלל. לצורך המסעות הארוכים יותר אל כוכבי הלכת, שיימשכו בין שלושה לשבעה חדשים, ינוסו החלליות רק לגבי השלבים המכריעים של כל מסע.
זרוע נוספת למחשב י.ב.מ. 1130
או: היונק הקטן שירש את הדינוזאורים
מה בין עולם הטבע למחשבים ?
הרבה יותר מכפי שסבורים רבים. חוק הברירה הטבעית, למשל. טול לדוגמה את המחשב המדעי-מסחרי הקטן י.ב.מ. 1130. מבחינת גודלו הפיסי אפשר להגדירו כמחשב-שולחני, ועם זאת מהיר פי 1.000 (זמן מחזור: 3.6—2.2 מיקרו שניות) מה״דינוזאורים״ ששלטו בראשית עולם המחשבים, ובעל בצועים מגוונים ועשירים כמה וכמה מונים. המפליא הוא לא בהכחדת המחשבים-הדינוזאורים ע״י ״היונקים״ הזריזים מסוג ה-1130, אלא בזה שנדרשו לכך רק 20 שנה, בעוד שבטבע ארך התהליך 150,000,000 שנים.
המאפיין את ה״יונק״ שלנו, שהוא דומה יותר למדוזה. זרועות הקלט-פלט שלו כוללות יחידת סרט ניר, תיק-תקליטים מגנטיים (בעל תכולה של 512,000 מלים), רשם גרפי (plotter), ועתה נוספו לו ״עיניים״ — בדמות יחידה חזותית י.ב.מ. 2250, המאפשרת לו ״להציץ״ לתוך המחשב ולתרגם את הנתונים המקודדים לטבלאות, דיאגרמות, ציורים וכתב אלפאנומרי — בהקרנה ישירה, ע״פ המסך דמוי הטלויזיה. לגבי טכנאים, מהנדסים, מדענים ואנשי עסקים, פרוש הדבר, שמעתה, בהוצאה של מחשב קטן, יוכלו להשיג אותה קומוניקציה מהירה וישירה עם המחשב שהיתה עד כה נחלת המחשבים הגדולים בלבד — יונק או לא יונק .20
ככלי בידי האמן – גם המחשב אבנגרדי
״במקום להתיחס למחשב כאל אמן-רובוט סנסציוני, עלינו לראותו כאמצעי להרחבת דמיונו היוצר של האמן. בכך הופך הוא עצמו להיות אבנגרדי באמת״.
דברים אלה כתב פרופ׳ היידון מאוניברסיטת שיקגו, מבקרו האמנותי של ״שיקגו סאן טיימס״, במאמר על שמוש במחשבים בשדה האמנות. תכלית המאמר: להבחין בין אמנות מעשה-ידי-מחשבים לבין אמנות הנעזרת במחשב כבכלי עבודה.
״מחשב המחלק את החלל על יסוד נוסחאות מתימטיות, או צר צורות על-פי פקטורים מקריים, מצליח להפיק מהקהל קריאות התפעלות מסוג: ‘אה! אמנות ללא מגע אדם!׳ אולם, שמוש אמיתי במחשב ראיתי אצל סטודנט מאוניברסיטת שיקגו, שהשתמש במחשב לפיתוח רישומים של פסלים״. הסטודנט הנזכר במאמרו של פרופ׳ היידון הינו יוהן סברסטון הצעיר (25), הבונה את יצירותיו הרב-תנוחתיות ״במגמה להתקיים ללא תלות עם כח הכובד״.
מטעים יוהן: ״ליצירות שלי אין בסיסים״. אשתו, סיוזן, המשמשת כתוכניתנית למחשב י-ב-מ. 7094 במכון לחקר המחשבים של האוניברסיטה, מוסיפה: פיתחנו למעלה מ-150 קוי-הוראות במטרה לקבל פרמטרים שונים במספר רב ככל האפשר של צרופים. מיגוון זה של צרופים מסייע ליוהן לגלות את התמורות האפשריות של מבנה נתון״.
מסכם יוהן את נסיונו : ״הפלט של המחשב סיפק לי מבחר עשיר של צרופים, מתוכם בחרתי את הנראים לי ביותר. בכך סייע לי המחשב להגדיל ולהעמיק את הדמיון היוצר שלי ועם זאת לא צימצם ולא מיעט את מאמץ היצירה״.
לאחר קבלת תואר מוסמך באמנות, מקוה מר יוהן להרחיב את תחולת מחקריו לשמוש באביזרי תצוגה, תכנון פורמטים קויים (במקום פורמטים של סמני דפוס) ופיתוח גישות נסיוניות חדשות בתחום הציוד של המחשבים והתכניות. את ה״אני מאמין״ האמנותי שלו העלה מר יוהן בחוברת שחילק בין באי התערוכה שערך: ״אמן יכול להרחיב את אופקיו האסטטיים ככל שהוא מעמיק להבין את ההתקדמות הטכנולוגית של החברה בתוכה הוא חי״.
מלך לשעתיים בשבוע
אין זה קל להיות מלך, במיוחד אם אתה תלמיד הכיתה השישית, ממלכתך היתה קיימת לפני 5000 שנה ועכברים זוללים את התבואה הדרושה להזנת נתיניך הרעבים.
בעיות אלו — ורבות אחרות — עמדו מאז שנת 1965 בפני בני-נוער במטה מועצת שירותי החינוך הקואופרטיביים בצפון ווסטצ׳סטר, מדינת ניו- יורק.
למעלה מ-35 נערים ונערות — רובם תלמידי שישיות — ניסו את כוחם בשליטה על העיר-מדינה העתיקה לגאש, שבארץ שומר, בשנת 3500 לפני הספירה הנוצרית.
החיים וההיסטוריה של תרבות קדומה זו שוחזרו בנאמנות בקרב הזכרון של מחשב י.ב.מ., כאשר פעולת הניהול עצמה נעשית באמצעות יחידת מסוף (Terminal) י.ב.מ. 1050, המחוברת למחשב. תחילה היה המסוף מחובר עם מחשב מסוג י.ב.מ. 7090 של המחלקה לפיתוח מערכות מתקדמות, אך כיום הוא מחובר אל מחשב י.ב.מ. 1401 של מועצת שירותי החינוך הקואופראטיביים, הנמצא במרחק חמישה קילומטרים מן המקום.
לדברי ד״ר ריצ׳ארד ווינג, המנהל ניסוי זה בשדה הכלכלה וההיסטוריה, נהנים הילדים עד מאד משיטת לימוד זו. נראה אף, כי הם קולטים את חומר הלימוד במהירות גדולה יותר.
במשך שעתיים בשבוע יושב ה״מלך״ הצעיר ליד המסוף ומנהל את ממלכתו. הוא מקבל דוח, המראה את גודל האוכלוסיה ואת כמות התבואה בלגאש, ועליו להחליט מה כמות התבואה שעליו לחלק לעם, מה הכמות שעליו לאגור ומה הכמות שעליו לזרוע.
התלמיד מדפיס את החלטתו באמצעות המסוף, העוברת לעיבוד במחשב, וזה מחזיר אליו דוחות נוספים, המלצות, ציונים לשבח, או21 קווי פעולה חילופיים.
הדוחות נמסרים בשמו של המשרת הנאמן ״אורבאבה״, המדריך את המלך הצעיר (באורח דיפלומאטי) בדרך המועילה ביותר לממלכתו.
המחשב חולש לא רק על מסוף, אלא גם על מקרין שקופיות, המציג תמונות מן החיים בלגאש (כפי שהוכנו וצולמו על ידי אנשי מועצת שירותי החינוך).
כל תלמיד ״שולט״ בלגאש משך שלוש תקופות של שתיים עשרה שנה כל אחת. בתקופות אלו מחריפים המשברים והבעיות מיום ליום. עכברים משמידים את אסמי התבואה, מחלות משמידות את התושבים והיבול, שכנים עוינים פושטים ובוזזים וכדומה.
כנגד אסונות אלה פועלות המצאות ותגליות רבות, אשר נעשו למעשה בשומר הקדומה: אחסנת תבואה בכדי חרס (במקום סלי נצרים) לבלימת העכברים, מחזור זרעים, זיבול, מתכות טובות יותר, מחרשות, ניהול רישומים בכתב וטיפוח מיסחר במקום מלחמה.
״הדבר הגרוע ביותר, העלול לקרות למלך, אומר ד״ר ווינג, הוא העלמה המודרג של האוכלוסיה, כתוצאה מרעב ואסונות. אולם, כמעט בכל המקרים השאירו השליטים הצעירים שלנו את ממלכתם, לאחר שלושים ושש שנות ממשל, במצב טוב למדי.״
המחשב וצפרי הנוד
האמנם יודעות הצפורים, במהלך נדודיהן, לאן פניהן מועדות? כאשר מדובר ב״עגור המזמר״ (ראה צלום), אחד העופות הגדולים והנדירים בעולם, אין הביולוגים מסוגלים עדיין להשיב תשובה ברורה. בכל אביב וסתו עורכים 43 אחרוני העגורים ממין זה מסע בן 4000 קילומטרים בין אזורי הקינון שלהם בטכסאס ובמחוזות הצפוניים-מערביים של קנאדה. ובכל שנה עורכים אנשי האגודות להגנת הטבע מחקרים אינטנסיביים על הרגלי הנדידה שלהם, כדי לקבוע את נתיבם האווירי.
תוך כדי מאמץ להביא להבנה חדשה של המסתורין הביולוגי של חוש הניווט בעופות, השתמשו לאחרונה שני חוקרים בנתונים הרבים על ה״עגורים המזמרים״, כדי לבנות דגם מתמאטי ולשחזר את מעופם בתוך מחשב. מאות מעופים אינדיבידואלים של עגורים הורצו במערכת מסוג י.ב.מ. 7094/7040, במרכז המחשבים של אוניברסיטת ייל בארצות הברית.
לדברי החוקרים מעידות התוצאות, כי לעופות חסר הכושר החושי הדרוש לניווט מדוייק, וכי הם מגיעים ליעדם תודות לתהליך ניווט מקרי כמעט, שהוא פרי נסיון וכשלון. החוקרים מציינים עוד, כי בתנאי זמן מספיקים מסוגלים העופות להגיע ליעדים מרוחקים כדי אלפי קילומטרים, למרות אי-הדיוק של חוש הכיוון שלהם.
תצלומים חדים יותר מפני הירח
מתכנתי מרכז המערכות הפדראלי של י.ב.מ. בארצות הברית, נעזרו לאחרונה במחשב י.ב.מ./360 דגם 44, כדי לספק ל״מעבדות ההנעה הסילונית״ תמונה ברורה יותר של פני הירח.
בשלב ראשון העבירו מצלמות החללית תמונות בשחור-לבן של פני הירח. אינפורמציה זו הוקלטה על סרטים אנלוגיים, ולאחר מכן צויינה בערכים ספרתיים, שתאמו את גווני האפור השונים.
בשלב השני הוזנו הנתונים הספרתיים למחשב דגם 44, אשר סינן אותם — תוך הדגשת התדירויות הגבוהות יותר והחזרתן לעוצמתן המקורית. התוצאה : תמונות מקורבות, ברורות ומדוייקות יותר של פני הירח.
המענין הוא, שדגם 44 מעבד ומגביר את התצלומים תוך חמש שעות, בעוד שקודמו, המחשב י.ב.מ. 7094 הענק, עשה זאת בשלושה ימים.
