הקדמה:
2000 שנה ויותר שימש האבקוס בנאמנות את חכמי סין והמזרח הקרוב, אך התעוררות המדע המודרני במאה ה-17 נתנה דחף לפיתוח מכונות חישוב משוכללות יותר.
היה זה וילהלם שיקרד — אסטרונום ומומחה לשפות עתיקות — אשר תיכנן ב-1623 מכונה, המסוגלת לחבר ולחסר. אך המכונה עלתה באש בטרם נכנסה לשימוש.
ב-1648 פיתח בלייז פסקאל — עלם צרפתי בן 19 — את מכונת החישוב המעשית הראשונה, שנעזרה בסדרת חוגות להעברת העשרות מטור לטור.
“איוולת היא שאנשים נבונים ישחיתו זמנם כעבדים במלאכת החישובים׳׳, אמר המתימטיקאי המהולל לייבניץ, ופיתח (1694) מכונת חישוב המסוגלת לבצע פעולות חיבור, חיסור, כפל וחילוק.
בראשית המאה ה-19 (1822) הגה צ׳רלס בבאז׳ מחשב אוטומטי, הפועל לפי תכנית קבועה מראש ומדייק עד עשרים מקומות אחרי הפסיק. ברם, דרושה היתה הטכנולוגיה של המאה ה-20 כדי להוציא את רעיונו הגאוני של בבאז׳ אל הפועל.
משהבשילה הטכנולוגיה החדשה נדרשו אך 20 שנה למעבר מהמחשב הספרתי הראשון, מארק I — שפותח ב-1944 ע״י י.ב.מ. ואוניברסיטת הרוורד — למחשבי הדור השלישי של י.ב.מ. הפועלים במהירות של חלקי הבליון של שניה.
