מחשבות 47 | 1978/05
דבר המערכת
בראיון עם פרופ’ שוהם על ספרו “הליכי טנטלוס”, יוצא המחבר בשבח המחשבה המיסטית ותוקף את החיצוי השכלי בין האובייקטיבי לסובייקטיבי לדבריו, חיצוי מגונה זה אינו הכרח המציאות, אלא פרי האפיסטמולוגיה הגרמנית של 500 השנים האחרונות
גם סידני דראל, מחבר הרשימה “אבני-היסוד של הטבע”, נדרש ל-500 השנים האחרונות, אך זוקף לזכותו את המתודה המדעית המהוללת, שהעמידה את הדרישה לניסויים ולחוקים בעלי כושר ניבוי, הנבנים בתהליך של הפשטה והכללה אלא שמשחו ממפורשו-תו אבד למדע עם הופעת המכאניקה הקוואנטית, ובהמשך — עם הנחת קיומם של הקווארקים אותם חלקיקים היפוטיתיים, האמורים להיות אבני-היסוד הסופיות של החומר. כל המאמצים לגלות קווארקים בתצפית ישירה או לבודדם מתוך החלקיקים, עלו עד כה בתוהו. ולכן, בהזדקקות לקווארק הנסתר מעין, רואה דראל נסיגה של המדע משיטות ומסורות שהנחוהו ב-500 השנים האחרונות, מסורות שנטעו את חוקי הטבע במושגים ברי-תצפית. יתירה מזאת, לפנים גרסו הפיסיקאים שהחלל רווי אתר סמוי, המשמש תווך להעברת האור. ככל שנכשלו מאמציהם לגלותו פיתחו מסכת תרוצים עשירה, שנועדה להסביר את אי-התגלותו בפועל, עד שבאה תורת היחסות המצומצמת של אינשטיין ושמה קץ למצב מפוקפק זה. על רקע זה, אומר דראל, אפשר שגורלם של כמה ממושגי הפיסיקה בת ימינו יחיה כגורל האתר
אפשר כן ואפשר לא. ובכל זאת שונה היפוטיזת הקווארקים מההיפוטיזות המיסטיות למיניהן; לא משום שהיא דמיונית ונועזת פחות, אלא משום שהיא מכפיפה את הנחותיה למבחן חמור של הקונסיסטנטיות והאישוש הניסויי, בעוד המיסטיקה נוטלת לה באקראי כל אישוש אפשרי ודוחה מראש כל פירכה אפשרית
התורה הויטאליסטית, המוזכרת במאמרו של פרופ אטלן היא דוגמא נאה לכך. הויטאליזם היווה נסיון ליישב את עליית הסדר והארגון במערכות ביולוגיות עם החוק השני של התרמודינמיקה, הקובע שכל מערכת מבודדת נוטה להגדיל בהתמדה את דרגת אי-הסדר (האנטרופיה) של חלקיה. הויטאליסטים ייחסו את ירידת האנטרופיה במערכות חיות לקיומם של נוזלים ויטאליים בגוף תשובת המדע היתה שונה, היא הראתה מצד אחד שאורגניזמים חיים אינם מערכות מבודדות, והצביעה מצד שני על דרכים שבהן יכולות מערכות פתוחות לארגן את עצמן לקראת רב גוניות ומורכבות גדולה יותר. למשל, על-ידי החדרת מושג של הפרעות אקראיות למערכת.
רעיון זח של הווצרות סדר מתוך אי-סדר ממלא תפקיד מרכזי באבולוציה, שכן המוטציות האקראיות אחראיות להתפתחות מינים מורכבים יותר, דהיינו לירידת האנטרופיה.
יש אם כן משהו מתמיה בחתירתם העיקשת של מיסטיקנים להסביר את המציאות וחוקיה, תחת להסתפק ביעד הרחב והעמוק של מתן פשר למציאות הפנימית של האדם ולערגתו לשלמות הבלתי אפשרית, כמעשהו של אלטמן בסרטו “שלוש נשים”
צילומי השער והמאמרים: פיטר לרסן
אבני היסוד של הטבע
|
בין טנטלוס לסיזיפוס
|
יצירתיות והפיכות הזמן
|
על אמונה וחרות
|
“שלוש נשים”
|