בגליון זה שני ראיונות מרכזיים. האחד עם פרופ’ בר־הלל, המציע אמת־מדה חדשה ל״מותר האדם מן המחשב”, והשני עם פרופ׳ שרפשטיין, הדן בשאלת המוות. לשני הנושאים שלוחות עמוקות בקרקע המדע והפילוסופיה; והשאלה היא, אם אין פופולריזציה של נושאים אלה עלולה לסלף את העיקר.
על נושא הפופולריזציה של המדע שמענו לאחרונה שתי הרצאות. האחת מפי כתבו המדעי הנודע של ״מיניאפוליס טריביון״ — מר ויקטור כהן, והשניה מפי פרופ׳ יהושע בר־הלל. שני המרצים רואים חשיבות רבה בהעברת השגי המדע לקהל הרחב, אולם בעוד אצל הראשון עיקר ההעברה במסירת ״הטעם״ של המדע, מדגיש פרופ׳ בר־הלל את בעית המסירה השלמה של ההישג המדעי. בר־הלל מתריע מפני סכנת הפישוט (המדומה) של נושא מדעי מסובך, העלול לטעת בהדיוט •אשליה של הבנה ולהוליד תוצאות הרות־ אסון. דילמה זו מתרחבת לנוכח תהליך התיאורטיזציה, העובר על ענפי המדע והתרחקותם, עקב זאת, מהקרקע המוצקה של דימויים ומונחים מובנים לכל. מספר הנושאים שאין להסביר אותם אלא במונחים מקצועיים ובמשפטים מסובכים — הולך וגדל, אומר בר־הלל, ולכן ההנחה שאפשר להסביר את המדע במונחים פשוטים היא שקר ורמאות.
דומה שפרופ׳ בר־הלל עשה תיאורטיזציה יתירה בנושא הרצאתו. לפי שפופולריזציה של המדע לא נועדה מעיקרה לספק אינפורמציה מדעית מדוייקת ושלמה להדיוט (שאז היה מדען ולא היה זקוק לפופולריזציה), אלא להרחיב דעתו, להקנות לו מושג, לעורר בו סקרנות ולגרות את צמאונו לרכוש יותר דעת. כל נושא, בין מדעי או אחר, משול לפירמידה רבת־דרגים, שבסיסה ההכללה הגסה וקודקודה ההבהרה הספציפית. לכל קהל דרגת פישוט ההולמת את ידיעותיו ואת מגבלותיו, ואשר חותמת את הסברה בסימן שאלה ואחריו חץ, המורה לעבר הדרגה שמעליה. ולצידה של כל דרגת הסבר — פישוט הסכנות הנובעות מן הנושא. כך אתה מסביר לילד את הגיונן של מלחמות ושל מערכות הכוכבים בשמיים, את מסעות גוליבר ועלילות עליסה בארץ הפלאות, את תעוזת דון־קישוט ומוראות מובי דיק. ״מחשבות״, כשאר כתבי־העת, מסתפק בתפקיד החץ, המורה לעבר הדרגות העליונות של הפירמידה.
בחודש יולי השנה ייפתח באנגליה הכנס התשיעי הבינלאומי של נוער שוחר מדע, בחסותו של הנסיך פיליפ — הדוכס מאדינבורג. בתכנית הכנס הרצאות, דיונים וסיורים, הערוכים סביב נושאים מדעיים (ואחרים) קבועים מראש. מטרת הכנס הזה והדומים... (המשך)
בעולם בו כל נבואה היא (כמעט) בגדר עובדה, נקל להבין להנאתו המיוחדת של פרופ יהושע בר־הלל שעה שהוא מנפץ זו אחר זו שלפוחיות מלאות תחזיות ספקולטיביות, המרחפות אשכולות אשכולות מעל התיבות האפורות של המחשבים האלקטרוניים.... (המשך)
אחד מסימניה הבולטים של התפתחות השירותים הרפואיים בזמננו הנו העליה הגדולה במספר הבדיקות המעבדתיות, הנערכות במרפאות, בבתי־ חולים ובמוסדות רפואה שונים. הכפלת עומס העבודה במעבדות הקליניות, אחת ל-5 שנים, הנה תופעה שכיחה. הבדיקות הכימיות, הבקטריולוגיות,... (המשך)
״אכספו 67", שיא במעגלים אלקטרוניים, זכרון־מחשב חדש, בוטיק אלקטרוני, מחשב באמנות, מחשבים מאיצים את המחקר במאיצים, התפתחות חדשה בצלום תלת־מימדי, פגישה עם המחר, מחשב במחקרי קרינה רדיו־אקטיבית, תיכון חלקים וקרן ריתוך אלקטרונית.... (המשך)