מחשבות 53 | 1984/12
דבר המערכת
גליון זה של ״מחשבות” הוא הראשון שרואה אור אחרי מותו של דוד כהן ז״ל. הסתלקותו של אדם מותירה תחושת אבדן לא רק בקרוביו ובידידיו, כי אם גם — עד כמה שהדבר נשמע מופרך — במוסדות ובמפעלים, שעמם היה קשור ומזוהה בחייו.
מפעלו המרכזי של דוד היה חברת יבמ ישראל, בראשה עמד 17 שנים, אותה טיפח בשקידה עד שהפכה גורם מרכזי בענף המיחשוב בארץ. על מפעלו זה נאמרו ונכתבו דברים רבים, ולבטח עוד יאמרו. כאן, באכסניה זאת, נעלה את יחסו המיוחד למפעל אחר, קטן יותר, שהיה קרוב לליבו — ״מחשבות״.
כשהתמנה דוד למנכ״ל החברה בארץ, ״מחשבות״ נשא אופי של בטאון מסחרי, לא שונה ממאות כתבי־עת דוגמתו, להוציא אולי גישושים ראשונים שהחל לעשות בכיווני מחשבה חדשים.
דוד תמך בגישושים אלה ונתן להם ברכתו. היו אלה חיפושי דרך בנושאים ובתחומים שלא היה בינם ובין פעילותה העיסקית של החברה ולא כלום. וככל שהתרחקו נושאי החוברת מעיסוקיה היומיומיים של החברה, צצו ועלו שאלות ותהיות באשר לדרך, לכיוון ולתכלית של ״מחשבות״.
העובדה שחיפושים אלה לא נקטעו באיבם, כשעוד היו מהוססים ולא ברורים ולא מבטיחים, יותר משהיא מלמדת על מי שעסקו במישרין בתוכן ובחומר, היא מעידה על התכונות שאיפיינו את דוד כאדם וכמנהל בעל סגולות ייחודיות.
דוד כהן עלה וצמח מתוך העשייה של מקצועות ההנדסה. בעקבות שחרורו מצה״ל נסע לארה״ב והשלים בהצטיינות תואר ראשון ושני בהנדסת מחשבים באוניברסיטאות קולומביה ופרינסטון. בתקופת שהותו בארה״ב עבד גם כמהנדס צוות פיתוח של מחשבים אלקטרוניים בחברת RCA, ועם שובו ארצה, בשנת 1957, נמנה עם מקימי מערכת המחשבים במשרד הבטחון. לאחר מכן התמנה מהנדס ראשי וראש ענף תפעול וביצוע של יחידת המחשב של מערכת הבטחון.
לצד עיסוק אינטנסיווי זה במחשבים ובאלקטרוניקה, טיפח דוד את אהבתו לציור, למוסיקה ולתיאטרון. הוא הרגיש עצמו בן־בית בתחומי התרבות כמו בתחומי הטכנולוגיה, ואולי משום האזרחות שקנה לו ב״שתי התרבויות״ ראה בחיוב את הנסיון של ״מחשבות״ לעשות לצמצום הפער המתרחב בין מדעי הטבע למדעי הרוח, על־ידי כינוס מאמרים משני התחומים באכסניה משותפת, כדי לאפשר לאלה כמו לאלה לעמוד על השורש המשותף המזין את ״שתי התרבויות״ גם יחד: הסקרנות האנושית.
ואולי אף יותר מכך, שכן עצם הבאת הנושאים הללו תחת קורת גג אחת יש בה כדי להעיד, כי השאלות הפילוסופיות והאמנותיות על מהותה של המציאות הסובבת אותנו חבויות גם במקצועות המדעיים הקרויים מדוייקים, באותם הבטים שלא ניתנים להגדרה במונחים מתימטיים או ביולוגיים או פיסיקליים או כימיים, באשר התשובות עליהן לא נגזרות מהיחסים המתקיימים בין מערכות ומנגנונים כימו־פיסיקליים, כי אם נובעות מאופיה הייחודי של התודעה האנושית.
גליון זה של ״מחשבות״ מוקדש לזכרו של דוד כהן, איש שרבים הוקירוהו ורבים אהבוהו.3
![]() |
הליברליזם ופראדוקס האסירים
השקפת העולם הליברלית גרסה שאין עורך בהתערבות ובפיקוח מגבוה כדי להסדיר את היחסים בין הפרטים בחברה. אם כל פרט פועל באורח רציונאלי ועל־פי שיקולים של תועלתו־הוא. מובטחת טובתו האישית וגם טובת החברה בכללותה.
אידאה יפה זו,... (המשך)
|
![]() |
על גנים ועל נגיפים
מהמחקר הגנטי בשנים האחרונות התברר, ש־90% לערך מהדנ״א בגופנו אינו משתתף כלל בהפקת החלבונים הפונקציונאליים של התא. האם עודפי דנ״א אלה הם בבחינת ״אשפה״ שהצטברה במרוצת הדורות, כדעת חוקרים מסויימים, או יש לה תפקידים חשובים... (המשך)
|
![]() |
הגוף כשלעצמו
ביקוריהן של להקות מחול יפניות ובמיוחד הופעתה ה״מחשמלת״ של סנקאי־ג׳וקו, עוררה בלב רבים סקרנות עזה כלפי מחול הבוטו היפני העושה שימוש מרתק ורב־ניגודים בשפה הגופנית, בנסיון לחשוף היבטים נסתרים, ראשוניים ומטאפיסיים של המציאות היומיומית. דיאלקטיקה... (המשך)
|
![]() |
העולם כדרמה רצופת משברים
בשלהי המאה ה־15 גלה ונהרס המרכז היהודי הגדול בספרד. הציבור היהודי כולו עמד במשבר של חורבן וגולה. צריך היה למצוא מענה לשאלות נוקבות ומקור עוצמה להמשך הדרך. התנועות הרוחניות שפעלו במסורת היהודית במהלך ימי הביניים... (המשך)
|
![]() |
מדוע על הפסיכולוגים ללמוד פילוסופיה
כמי שהחל דרכו בפסיכולוגיה כ״פסיכולוג של חולדות״, הגיע מחבר המאמר, ד״ר סם רקובר, למסקנה שאי־אפשר לה לפסיכולוגיה ללא פילוסופיה. עוד בהיותו סטודנט עמד סם רקובר על ההבדל המהותי בין מדעי הטבע לפסיכולוגיה. בניגוד למדעי הטבע,... (המשך)
|