|
מות ומיתוס, רציונליות ומשחקים
שיחה
(פורסם באפריל, 1995)
בתחום:
פילוסופיה של המדע
המדע, אליבא דכולי עלמא, הוא תחום עיסוק רציונלי, שאינו סובל סתירות פנימיות. כשמתגלות סתירות כאלו או תצפיות שלא מתיישבות עם התיאוריה המדעית, אזי או שהתיאוריה מופרכת או שמתקנים אותה. בכך שונה המדע מכל תחום הגות... (המשך)
|
|
צמחים המהמרים על חייהם
כתבה
(פורסם ביולי, 1993)
בתחום:
ביולוגיה
מדוע רוב הצמחים ובעלי החיים שונאים סיכון, ולמה אנשים צעירים פזיזים יותר מאנשים מבוגרים? כיצד יודעים צמחים לאמץ תוכניות פעולה מתוחכמות למרות שהם נטולי מחשבה והכרה? התשובות לשאלות אלו טמונות במנגנונים אבולוציוניים, שעברו תהליך של... (המשך)
|
|
המשפט והאדם הסביר
כנס מחשבות בעל פה
(פורסם במאי, 1992)
בתחום:
משפט
ביסוד מערכת המשפט מובלעות כמה הנחות המשקפות באופן תלקי את טבע האדם. המשפט, מסבירה ד״ר מירי גור אריה, מורה לנו למשל להתייחס לכל אדם כאל רודף חירות, הראוי ליחס של שוויון וכבוד. אבל, כידוע, בני... (המשך)
|
|
הליברליזם ופראדוקס האסירים
כתבה
(פורסם בדצמבר, 1984)
בתחום:
מדעי חברה
השקפת העולם הליברלית גרסה שאין עורך בהתערבות ובפיקוח מגבוה כדי להסדיר את היחסים בין הפרטים בחברה. אם כל פרט פועל באורח רציונאלי ועל־פי שיקולים של תועלתו־הוא. מובטחת טובתו האישית וגם טובת החברה בכללותה.
אידאה יפה זו,... (המשך)
|
|
על פרדוקסים ומשמעותם
שיחה
(פורסם בנובמבר, 1983)
בתחום:
פילוסופיה
״סַפָר הכפר מְסַפֵר את כל אנשי הכפר שאינם מספרים את עצמם. האם הוא מספר גם את עצמו? ״ האם פרדוקס זה ודומיו הם שעשועים אינטלקטואליים, או, אפשר, השער לתגלית הפילוסופית — כלשונו של אפלטון, ואולר... (המשך)
|
|
על אסטרולוגיה ועל מדע גבולי
כתבה
(פורסם בנובמבר, 1983)
בתחום:
מטאפיסיקה פילוסופיה של המדע
האסטרולוגיה גורסת, כי מיקומם של כוכבי לכת ושבת מסויימים בעת לידתו של אדם, קובע במידה רבה את אופיו, תכונותיו ויש גורסים גם — את עתידו.
לא מכבר נמצא לכאורה בסיס סטטיסטי להשפעת מאדים על הצלחה אתלטית... (המשך)
|
|
על שאלת הרציונליות המדעית
כתבה
(פורסם בדצמבר, 1979)
בתחום:
פילוסופיה של המדע
ההצלחות הישומיות המרשימות שזקפה לזכותה החקירה המדעית, הציגו אותה במרוצת הימים כמופת של חתירה רציונלית להרחבת הידע ולידיעת האמת. נשאלת השאלה האם קיימים עקרונות כלליים שבאמצעותם ניתן להכריע לטובת תורה מדעית אחת על־פני רעותה? פרופ׳... (המשך)
|
|
דיוקנו של רציונליסט כאיש צעיר
שיחה
(פורסם באוקטובר, 1975)
בתחום:
פילוסופיה
יורם סברוני, אדריכל ישראלי צעיר, יוצא בעקבות חזון האגואיזם הרציונלי של ד״ר משה קרוי להוכיח את מהותו הרציונלית של האדם, את כושרו של השכל לזהות במדוייק את המציאות — תוך חשיפת הסתירות הפנימיות; להוקיע את... (המשך)
|
|
האמונה כתורת משה מסיני
שיחה
(פורסם במרץ, 1974)
בתחום:
דת מטאפיסיקה
מכל התופעות האנושיות — זו של גילוי אמונה היא אולי המופלאה ביותר. מבחינת האדם הלא-מאמיו היא גם המביכה ביותר. שכן מהכרזה זו משתמע כי נגלו לאותו אדם עובדות חדשות, המבטלות את ספקנותו הקודמת והוא ניצב... (המשך)
|
|
האדם הרציונלי והקונפליקט המוסרי
שיחה
(פורסם במרץ, 1974)
בתחום:
אתיקה פילוסופיה
הנסיון לטפל במוסר בכלים רציונליים ולהפוך את ההתנהגות המוסרית לתוצאה בלתי נמנעת של פעולת השכל, העסיק הוגי דעות מכל הדורות. זהו גם הדבר הממלא את כל מעייניו של ד״ר קרוי מאוניברסיטת תל-אביב. בראיון עמו, המובא... (המשך)
|
|
מזרח מול מערב
שיחה
(פורסם ביוני, 1973)
בתחום:
פילוסופיה פסיכולוגיה
בספרו ״הלוטוס והרובוט״, כותב ארתור קסטלר כי תהום שאינה ניתנת לגישור כרויה בין המחשבה הלוגית־אמפירית של המערב לבין המחשבה הקדם־מושגית והמכלילה של המזרח. גם פרופ' ב״ע שרפשטיין אינו נוטה חסד לחשיבה המיסטית של המזרח. בספרו... (המשך)
|
|
ארעיותה של הידיעה
שיחה
(פורסם ביוני, 1973)
בתחום:
פילוסופיה של המדע
ההנחה הקלאסית בפילוסופיה של המדע גרסה, שהמדע נעשה על ידי שאוספים עובדות, מנתחים אותן ומסיקים מהן חוקי טבע. בא פופר והפך את היוצרות: מדע נעשה על ידי זה שמניחים תחילה תיאוריות נועזות ורק אחר כך... (המשך)
|
|
לחנך ל- או לחנך את
(פורסם בדצמבר, 1970)
בתחום:
חינוך
שיחה עם הסופר יזהר סמילנסקי על ״מהו חינוך״. האם חינוך זה תוכן או זה אופן ? האם אפשר ומותר לחנך אדם למשהו, או יש לחנכו כך שיהיה בן חורין בשימושי האנושיות שלו.... (המשך)
|
|
תורת המשחקים משחק?
שיחה
(פורסם בפברואר, 1970)
בתחום:
מדעי חברה מתמטיקה
תורת המשחקים נולדה כענף מדעי חדש לפני 40 שנה לערך, עם פירסום חיבוריו של המתמטיקאי הנודע פון נוימן בנושא. להכרה רחבה זכתה בשנת 1944 עם פרסום ספרם המשותף של פון נוימן ומורגנשטרן: ״תורת המשחקים והתנהגות... (המשך)
|