מחשבותמתוייגות כ:אבולוציה(32)

תורת הכאוס פופולרית מאוד בשני העשורים האחרונים. למעשה היא גורסת שקיימות מערכות מאקרוסקופיות לא ליניאריות, שלא ניתנות לחיזוי גם אם נדע את תנאי ההתחלה שלהן (ראה מאמרו של דוד יששכרי במחשבות 66). מערכות כאוטיות המעובדות... (המשך)

האקולוגיה הקלאסית התבססה על מודלים ניתנים לחיזוי של מערכות אקולוגיות. ביסודם עמדו מעין "קופסאות הומיאוסטטיות", שייצגו מערכות בעלות סביבה פנימית יציבה - אם גם דינמית אשר גבולותיהן היו יציבים פחות או יותר. באותן מערכות, הפרעות... (המשך)

אחד ממסעי המחקר האחרונים של פרופ' יואל רק באתיופיה הניב תגלית שהיא הגשמת חלום של כל פליאונטולוג החוקר את שאלת מוצאו האבולוציוני של האדם. ברוב כתבי העת המדעיים היא הוכרה כאחד ההישגים המדעיים החשובים ביותר... (המשך)

מדוע רוב הצמחים ובעלי החיים שונאים סיכון, ולמה אנשים צעירים פזיזים יותר מאנשים מבוגרים? כיצד יודעים צמחים לאמץ תוכניות פעולה מתוחכמות למרות שהם נטולי מחשבה והכרה? התשובות לשאלות אלו טמונות במנגנונים אבולוציוניים, שעברו תהליך של... (המשך)

שני מנגנונים מכוונים את נטייתנו לבחור בבני/בנות זוג מסוימים: האחד גורם לנו להימשך לדומים לנו ככל האפשר, ואילו השני בולם את המשיכה הזאת על סף המשפחה הגרעינית כדי למנוע גילוי עריות. גם האבולוציה של החי... (המשך)

הדעה הרווחת בין האנתרופולוגים בני ימינו היא, שאין לדבר על טבע האדם במנותק מתרבותו, באשר בתרבות ניתן לראות צורת הסתגלות מיוחדת לאדם, בדומה לתכונות של התמחות ביולוגית, המאפיינות אופני הסתגלות שונים של בעלי חיים. מנקודת... (המשך)

המאובנים של יצורים ימיים בני 530 מיליון שנים מביאים את סטיבן ג׳ גולד למסקנה הפוכה מזו של הדארוויניזם המסורתי: צורות החיים שנכחדו אינן נחותות ולא פרימיטיביות יותר מאלו ששרדו עד ימינו. הסיבה לכך שנכחדו היתה... (המשך)

מכלל 3.8 מיליארדי השנים שבהן התקיימו חיים על פני כדור הארץ, יותר מ-3 מיליארדים הם היו במצב חד תאי. אף על פי כן המדע התעלם כמעט כליל מפרק זה באבולוציה, עד שבאה לין מרגוליס. היא... (המשך)

הגיאולוגיה הדינמית מסבירה את מחזורי היציבות והמשבר האקלימיים כתוצר של פעולת גומלין בין הקליטה והפליטה של אנרגיית השמש על ידי כדור הארץ. איזון זה תלוי בחומר שבו פוגעת הקרינה. משטח מים קולט את רוב הקרינה... (המשך)

הסביבה האופפת את החי והצומח מייצרת אותות מחזוריים, ביניהם מחזורי אור וחושך, חילופי עונות וגיאות ושפל. מחזוריות בולטת מתקיימת גם בהתנהגותם של בעלי חיים, כגון נדידת עופות ופעילות סרטני ים. למעשה, התפתחות האורגניזם מהביצה המופרית... (המשך)

לכאורה נבדל המדע מהאמנות בשאלת האמת. האמת היא מה שקיים, והלא מדעי הטבע עוסקים בגילוי העובדות הקשורות במה שקיים. לעומת זאת, האמנות מבוססת על הדמיון, והדמיון, כידוע, אינו מוגבל על ידי הקיים. זאת ועוד, כיוון... (המשך)

תולדות האדם הפרהיסטורי איון רשומות על מגילות קלף או על חרסים, אלא על שברי עצם מאובנים, שאך בדרך נס ניצלו מתהליכי ההתפוררות הטבעיים העוברים על חומרים אורגנים. הואיל וכך, הניסיון להתחקות אחר החוליות החסרות בשרשרת... (המשך)

באמצע שנות ה-60 הטילו הביולוגים פצצה בעולמם של האנתרופולוגים. כנגד ממצאי המאובנים, שהראו כי האדם התפצל מקופי-העל לפני 15 מיליוני שנים, הציגו הביולוגים את הדמיון המדהים בין מבנה החלבונים של הקופים והאדם, המעיד כי ההתפצלות... (המשך)

אבות האדם התפתחו משימפנזים שנטשו את היערות ועברו לחיות במישורי הסוואנה. החלפת תפריטם מפירות יער למזון צמחי קשה יכלה להסתכם בשיווי המישנן ומערכת הלעיסה בלבד, כפי שאירע הדבר לבבונים שיצאו אף הם מן היער לסוואנה.... (המשך)

המאובנים שהתגלו בשנות ה-70 הפריכו הערכות רווחות, שעל פיהן החיים במישורי הסוואנה אילצו את קופי-העל שיצאו מהיער לפתח הליכה זקופה ולהניע את התהליך שבסיומו הופיע האדם. ממצאים חדשים שנחשפו הוכיחו, כי ההומינידים הקדומים הילכו על... (המשך)

בניגוד לתפיסה הקרטזיאנית הרואה את הקשר בין גוף לנפש כבלתי ניתן להבנה, הגישה הנטורליסטית רואה במנטליות מערכת של כשרים, שהתפתחו באבולוציה בדומה לתכונות הגופניות, הכפופים לתהליכי האבולוציה והברירה הטבעית. המנטליות היא שיאו של תהליך התפתחותי... (המשך)

התא החי הוא מערכת מאורגנת, שכל חלקיה וכל התהליכים החלים בה מכוונים להשגת התכלית הראשונית של כל אורגניזם חי, הלא היא הקיום האינדיווידואלי. בכל תופעות החיים מתגלה התכליתיות כתכונה דומיננטית, המטביעה את חותמה על המבנה... (המשך)

לרגל מלאות 85 שנה לפרופסור ישעיהו ליבוביץ נערך לכבודו סימפוזיון באוניברסיטת תל־אביב. מבחינת ״מחשבות״ ציין היובל קשר בן עשרים שנה עם פרופסור ליבוביץ. הרשימה המובאת בגיליון זה כוללת את ההרצאה שנשא עורך ״מחשבות" בסימפוזיון על... (המשך)

מהמחקר הגנטי בשנים האחרונות התברר, ש־90% לערך מהדנ״א בגופנו אינו משתתף כלל בהפקת החלבונים הפונקציונאליים של התא. האם עודפי דנ״א אלה הם בבחינת ״אשפה״ שהצטברה במרוצת הדורות, כדעת חוקרים מסויימים, או יש לה תפקידים חשובים... (המשך)

הסוציוביולוגיה הוא ענף מדעי חדש יחסית, המבקש לאחד בתוכו תחומי מחקר שונים שעסקו בנפרד בעיצובם ובהתפשטותם של תכונות, מנהגים והתנהגויות חברתיות של בעלי חיים, תוך נסיון לאתר את השורשים הגנטיים־אבולוציוניים שלהם ולזהותם כמוצרים של הבירור... (המשך)

האם הצטברות הדרגתית של שינויים זעירים, נוסח תורתו של דארווין, יכולה להסביר הופעתם של איברים מורכבים כמו העין, או המעבר הבעייתי מביצה של דו־חיים לביצה של זוחלים, או היווצרותם של מינים חדשים? אם־כן, מדוע אין... (המשך)

מחבר הרשימה, ד״ר אבי שמידע, מציע הסבר נוסף להתפתחותן של תכונות שונות בבעלי חיים: לא די למין מסויים בהתאמה לתנאים ולדרישות הסביבתיות של גומחתו, עליו להתאים עצמו גם לתכונות ולהתנהגויות של המינים השכנים. שמידע מצביע... (המשך)

התקפתו של זהבי על הבירור הקבוצתי ועל המודלים המתימטיים, המנסים להסביר את התנהגותם של בעלי חיים, מביאה את פרופ׳ דני כהן לצאת נמרצות להגנתם. בהן מסכים שהטבע מורכב ומתוחכם לאין ערוך מהמודל המתימטי, ואעפ״כ מסוגל... (המשך)

מחקר בן 10 שנים על אורחות חייהם של הזנבנים, צפורי שיר קטנות החיות באיזור ים המלח, הביאו את פרופ׳ אמוץ זהבי לדחיית התאוריה של בירור השאירים, המהווה אבן יסוד של הסוציוביולוגיה. מחקר זה היווה גם... (המשך)

מה טיבה של אותה ישות אמורפית ובלתי נראית, שבלעדיה האדם אינו אדם, הקרויה תרבות? כולנו חיים במסגרת של תרבות (תרבות־משנה), ולמרות זאת אנו יודעים על כך כמעט ולא כלום. כיצד ניתן להבין תרבויות, ובמיוחד אלו... (המשך)

מאז נתגלה האינטרפרון כמערכת הגנה אנטי־נגיפית ורב־תכליתית של גופנו, האמורה לעמוד בפרץ עד לכניסתה של המערכת האימונולוגית לפעולה, נמשכים המאמצים להפכו לתרופה ראשונה במעלה נגד מחלות נגיפיות. תקווה זו נכזבה במידת־מה לנוכח קשיי... (המשך)

הארבה הוא אחת משואות הטבע הידועות והמוכרות ביותר לאדם, ועם זאת דברים רבים הקשורים בהתנהגותו של הארבה ואפילו בעצם נוכחותו בחצי המזרחי של כדור הארץ — אינם מחוורים לחוקרים. מסתבר, כי כל עוד שרויים פרטי... (המשך)

יצחק אסימוב, סופר ומדען ידוע, מגולל ספור דמיוני על מצב העולם בשנת 2430— שנה בה תגיע אוכלוסיית העולם ל־15 טריליון בני אדם. כדור הארץ, כך אומר אסימוב, מסוגל לכלכל עד 2 טריליון טונות בעלי חיים... (המשך)

אוכלוסיית חרקים הקונה לעצמה טעם דוחה מבטיחה לכל פרטיה הגנה מלאה מפני טורפים. אבל מה מונע מיחידים בקרב אוכלוסיה זאת לפטור עצמם מנטל הטעם הדוחה וליהנות בחינם מההגנה המובטחת להם על ידי כלל האוכלוסיה? אלטרואיזם?... (המשך)

מביא את גרסתו של פרופ׳ ישעיהו ליבוביץ בנושא שפרופ׳ מישל רבל דן בו בגליון הקודם. שתי התכונות שהוצגו באותו ראיון כמאפיינות את מושג החיים — היציבות והשכלול — הם לדברי פרופ׳ ליבוביץ מכאניזמים הפועלים בחיים,... (המשך)

כבר לפני 300 שנה הוכח, כי יצירה ספונטנית של החיים היא בלתי אפשרית, וכי כל יצור חי נוצר מיצור חי אחר שקדם לו. כיצד, אם כן, נוצרו החיים הראשונים ? כיצד הפך אוסף סתמי של... (המשך)

אפתח בשאלה המתבססת על פתיחתו הפרובוקטיבית של החוקר דסדמונד מוריס, בספרו ״הקוף הערום״. מצויים 193 מינים של קופים, הוא אומר שם, אחד מהם ערום — הוא האדם. בן הוא מציין שם שהקוף הקדום ביותר הידוע... (המשך)