Issues

המדע של המאה העשרים חולל שינוי רדיקלי בהבנתנו את המציאות. שתי תורות היחסות של איינשטיין עירערו, בין השאר, את תפיסת החלל – זמן שלנו; הן הרסו את האינטואיציות היום יומיות שלנו בדבר זרימתו האחידה של... (המשך)

גיליון זה של מחשבות הוא הראשון היוצא לאור אחרי פטירתו של פרופ׳ ישעיהו ליבוביץ. ליבוביץ היה אורח תדיר במחשבות, והיתה לו השפעה לא מעטה על התפתחותו של כתב עת זה מפירסום עסקי רגיל לביטאון העוסק... (המשך)

גיליון זה של ״מחשבות״ המציג נושאים שונים בתחומי המדע, האמנות, הפילוסופיה והבלשנות, מעלה מחדש את חשיבותה של זיקת גומלין בין המדעים לחברה. חשיבות זו גדלה ככל שהמדע מעמיק לחדור לתוך הרקמה הפנימית של הטבע, אותה... (המשך)

הדחף העז המקנן באדם למצוא הסברים רציונליים לתופעות בטבע היה הדלק המניע להעלאתן של רבבות תיאוריות מדעיות למן המהפכה המדעית במאה ה-17. בשלהי המאה ה-20 נתקל דחף זה בזרם מתגבר של ממצאים, שאינם עולים בקנה... (המשך)

בראיון ל”מחשבות”, שנערך לפני כמה שנים, טען פרופ’ יוסף אגסי כי מה שחולל את המהפכה המדעית של המאה ה-17 היה הסטת החקירה והבחינה של הטבע מהחריג והתמהוני אל הרגיל והיומיומי. לדוגמה, במקום לחקור את הפלא... (המשך)

שקספיר כנראה לא האמין בטבע אחד ויחיד לאדם. במחזהו ״כטוב בעיניכם״, הוא מונה שבעה תפקידים בחיי כל אדם: ״תינוק פועה, נער בכיין, עלם אוהב, חייל רודף תהילה, שופט פוסק פסוקי שיגרה מלומדה, פנטלון צנום ששוקיו... (המשך)

גיליון זה של מחשבות בוחן מחדש כמה עקרונות מרכזיים באבולוציה הדארווינית. למשל, האם התחרות, התוקפנות והכוחניות הן אכן הכלי העיקרי של הברירה הטבעית לסילוק התכונות הפחות מוצלחות והפרטים הפחות יעילים? עד כמה המוטציות המתחוללות בחומר... (המשך)

“כל המהרהר בזמן נתקף בעל כורחו בהרגשה מוחצת של מגבלות השכל האנושי״, אמר הפילוסוף ויטהר, והוא ידע על מה הוא מדבר. כל רגע מרגעי חיינו חדור תחושה חריפה של זרימת זמן מהעבר אל העתיד, ואילו... (המשך)

גיליון זה בא לפרוע חוב ישן לקוראיו. במחשבות 57 הבטחנו מאמר מורחב ומפורט על הקוסמולוגיה, ואת ההבטחה הזאת אנו ממלאים עכשיו. הניסיון להבין כיצד נוצר היקום הוא לכאורה הנושא הפחות רלבנטי לחיי אדם, שהרי מדובר... (המשך)

ב־4 במאי בשנה שעברה נערך במוזיאון תל אביב המפגש השני של “מחשבות בעל פה”, והוא יוחד לשאלת היופי במדע ובאמנות. יש להניח שרבים מבין אלפיים ויותר המשתתפים באותו מפגש חשו פליאה מסוימת לנוכח הניסיון לקשור... (המשך)

לפני 20 שנה, באוקטובר 1969, התפרסם במחשבות ראיון עם פרופ’ הלל נתן המנוח, אז ראש המחלקה לאנטומיה ולאנתרופולוגיה בתל השומר, ועם ברוך ארנסבורג, אז תלמיד מחקר וכיום פרופסור במחלקה לאנטומיה ולאנתרופולוגיה באוניברסיטת תל אביב. קריאה... (המשך)

אנחנו מקיימים את הפגישה הזאת של ״מחשבות״ כעיתון בעל-פה. ככל עיתון, גם עיתון בעל-פה הוא בעל המרכיבים הרגילים: נושא, מחברים, עורך, וגם קוראים. תפקידי במסגרת העיתון בעל-פה הוא להיות מעין עורך גרפי. בתור עורך גרפי... (המשך)

גיליון זה של ״מחשבות״ רואה אור ביובל ה-40 למדינת ישראל, יובל המקדים אך במעט את תחילת פעילותה של יבמ בישראל לפני 39 שנים. במרכזה של חוברת זו רשימה מקיפה על מכניקת הקוואנטים, אולי הרשימה המקיפה... (המשך)

ריצ׳רד גרגורי, נוירופסיכולוג בריסי, מספר בספרו מושגים ומנגנונים בתפיסה על מקרהו המוזר של ס״ב. בגיל 10 חודשים התעוור ס״ב עקב זיהום בעיניו. הוא למד לחיות כעיוור, עבד כסנדלר, נשא אישה ואף רכב על אופניים ברחובות... (המשך)

גליון זה של ״מחשבות” הוא הראשון שרואה אור אחרי מותו של דוד כהן ז״ל. הסתלקותו של אדם מותירה תחושת אבדן לא רק בקרוביו ובידידיו, כי אם גם — עד כמה שהדבר נשמע מופרך — במוסדות... (המשך)

למלאכת הכתיבה והעריכה של גליון זה הצטרף ד״ר אילן עמית. בעלי הזיכרון הארוך מבין הקוראים זוכרים אולי את עמית מראיון משותף עמו ועם עמוס קינן בגליון 26 של ׳׳מחשבות״ (לפני 15 שנה) על השפעת טכנולוגיה... (המשך)

נאמר על הסוציוביולוגיה שהיא קמה על יסוד הנסיון להסביר את תופעת האלטרואיזם, דהיינו את נכונותם של בעלי חיים שונים לסכן ואף להקריב את חייהם למען צאצאיהם ושאיריהם, תופעה שדארווין והבאים אחריו התקשו להסבירה. שכן, אם... (המשך)

אחד השלבים היותר מעניינים בהוצאתו לאור של ״מחשבות״ הוא תהליך הדין ודברים עם המחברים בשלב העריכה של מאמריהם. בגליון 42 הגדיר ד״ר זאב בכלר את החלק הארי של 2500 שנות המחשבה המדעית כמחשבה רב־ ערכית,... (המשך)

גליון מיוחד זה של ״מחשבות״ יוצא לאור לציון 30 שנות יבמ בישראל. למטרה זו הוקמה מערכת מורחבת בהשתתפות הפרופסורים ישעיהו ליבוביץ ואסא כשר. המאמרים המתפרסמים כאן הוזמנו במיוחד לגליון חגיגי זה של ״מחשבות״ ולפיכך רואים... (המשך)

בראיון עם פרופ’ שוהם על ספרו “הליכי טנטלוס”, יוצא המחבר בשבח המחשבה המיסטית ותוקף את החיצוי השכלי בין האובייקטיבי לסובייקטיבי לדבריו, חיצוי מגונה זה אינו הכרח המציאות, אלא פרי האפיסטמולוגיה הגרמנית של 500 השנים האחרונות... (המשך)

משהו קרה לתיאטרון, מקוננים חסידיו הזוכרים לו עברו המפואר. רוברט ברונשטיין, דיקן הפקולטה לדרמה באוניברסיטת ייל, שואל למה כה קשה לעורר כיום התלהבות אצל הצופים, למרות החרות המלאה שנטל לעצמו התאטרון המודרני מהמסגרות והכללים המסורתיים.... (המשך)

שלא כמקובל אנו מייחדים את טור המערכת לא לנושאים ולרעיונות המתפרסמים בחוברת, כי אם למה שאינו מתפרסם בה: מכתבי קוראים לא נגזים אם נאמר שתרומתם של מכתבים אלה להתמדת הופעתו של כתב העת “מחשבות”, זו... (המשך)

אפשר שחוברת זאת לא תהיה לך מן הקלות, אך דומה כי שכר קריאתה בצידה. קח, למשל, את השאלה המרכזית במאמרו המפתיע של וילר: האם יכול היה היקום להברא רק כאשר מובטח שבנקודה כלשהי במהלך עתידו... (המשך)

... (המשך)

בגליון מחשבות זה תמצא מספר מושגים, כמו אמת, ודאות, רציונליות, ערכיות, חרות וכיו״ב, המוצגים ומוארים מנקודות תצפית שונות ואף סותרות: לדידו של פרופ׳ בריל האדם הוא יצור מלא חרדות באשר הוא יודע שהוא בן־תמותה, אך... (המשך)

... (המשך)

גליון זה הושלם בנסיבות יוצאות דופן למדי. עריכת החומר נעשתה בצידה המערבי של תעלת סואץ, התכנון הגראפי בצידה המזרחי, ואילו ההנחיות לאילוסטרציות הועברו לרמת הגולן — מקום שרותו של הצלם. נסיבות מוזרות אלו מעלות אל־נכון... (המשך)

שני ראיונות המופיעים בגליון זה, ״ארעיותה של הידיעה” ו״מזרח מול מערב״, עוסקים במה שנראה כיום כשני צידיה של הידיעה האנושית. בסדרת מאמרים, ״מעבר לרציונלי״, אשר הופיעה בשבועון ״טיים״, אומר פרופ’ יוב כי אחת הטעויות המקובלות... (המשך)

פעמים רבות נשאלנו על סמך-מה נבחרים הנושאים ל״מחשבות״ ומה להם ולכתב-עת היוצא מטעם חברת מחשבים. חמשת המאמרים המופיעים בגליון זה עשויים אולי לתת מענה כלשהו. החמישה עוסקים בהסטוריה, בתנועה, בסכיזופרניה, באוטומטים ובפיסיקה של המצב המוצק.... (המשך)

בגליון זה נמשך הדיון במושג ״החיים״, והפעם מפי פרופ׳ ישעיהו ליבוביץ, המציג גרסה שונה בתכלית מזו שהעלה פרופ׳ מישל רבל בגליון הקודם. צריך להודות, ניסוחיו של פרופ׳ ליבוביץ אינם קלים להבנה; רעיון שתופש ברגיל מאמר... (המשך)

שאלת התהוות החיים, עליה משוחח פרופ’ מישל רבל ממכון וייצמן, הינה אחת המרתקות שאפשר להעלות על הדעת, לפי שהצד הביולוגי של שאלה זאת אינו ניתן להפרדה מהצד הפילוסופי של שאלה שניה: מה הם החיים. מכאן... (המשך)

(לא מופיע דבר המערכת בחוברת)... (המשך)

במכתב תגובה לדבריו של פרופ׳ פלדמן, שפורסמו בגליון הקודם של “מחשבות”, דוחה פרופ׳ ליבוביץ את הטענה שהועלתה בראיון, לפיה אין עוצר ביד המחקר המדעי להבין ברבות הימים את המציאות הפסיכית, בעזרת אותן שיטות מדעיות המאפשרות... (המשך)

האם האדם, כמו כל יצור חי אחר, הוא פרי השתלשלותן של מוטציות מקריות שפקדו את האורגניזמים החיים במהלך האבולוציה, או הוא תוצאה של תכנית מכוונת, שקויה העיקריים היו רשומים בספר הטבע כבר בשעת כתיבתו של... (המשך)

בין דברי הטעם שנשמעו בעקבות נחיתת האדם על הירח בלטה רשימתו של ד״ר ירמיהו יובל ב״הארץ״ (28.11.69). ד״ר יובל מפריך דעה רווחת, כאילו ניתקה טיסת אפולו את חבל הטבור שקשר את האדם לאדמה. להיפך, היא... (המשך)

טור המערכת אך לעתים רחוקות קורה, שהסתלקותו של אדם דגול נתפשת לחברה שלמה לא רק כאבידה קונקרטית לאותו תחום שפעל בו וייחד לו את חייו, אלא כאבידה כוללת, ויותר מכך — אישית. תחושה כזאת אפפה... (המשך)

הרשימה ״אינשטיין והאיש הפשוט על הזמן״ (שאת סופה אנו מביאים בגליון זה) זכתה, בין השאר, להערכה חמה ביותר מצד פרופ׳ דה־שליט ולבקורת חריפה ביותר מצד פרופ’ יובל נאמן. נראה לנו שהסיבה לניגוד הבולט בין שתי... (המשך)

עשרים וארבע השעות האחרונות בחייו של קוונטין קומפסון, גיבורו הבלתי נשכח של ויליאם פוקנר ב״הקול והזעם״, עוברים עליו בנסיון נואש לנתק את קיומו מאחיזתו המפלצתית של הזמן. קוונטין עוקר את מחוגי שעונו בטקס סימלי של... (המשך)

בגליון הקודם של ״מחשבות” ביקשנו תגובות על הראיון עם מר אסא כשר, שדן ביחסי דת ומדע. קיבלנו, בעל־פה ובכתב. פרופ׳ דוד סמפולינסקי (אוניברסיטה בר־ אילן) כתב אלינו, כי ״הפילוסופיה״ של מר כשר איננה חדשה. לא... (המשך)

ב״מחשבות״ 24 אנו מביאים זה בצד זה את חזונו האורבני של באקמינסטר פולר, לשנות ה־2,000, ואת דבריו של עזריה אלון על הטבע. סמיכות הנושאים אינה מקרית. בעשור האחרון נזעקו טובי המוחות בעולם לסכנה המאיימת על... (המשך)

בחודש דצמבר ערך מכון ויצמן קורס בן שבועיים לכתבים לעניני מדע, שבמהלכו נסקרה התפתחותם של ענפי מדע שונים והאתגרים הניצבים לפניהם. היה זה קורס מיוחד במינו — מעמיק, פרובוקטיבי ומגרה. דומה כי כל אחת מהרצאותיו... (המשך)

מעולם לא היו הכוחות הערוכים נגד הפרט חזקים יותר. י. דוגלס – שופט בית הדין העליון של ארה״ב הסימפוזיון הבינלאומי לאוטומציה במינהל האוכלוסיה נינעל בירושלים, ב־28 בספטמבר, בתום ארבעה ימי דיונים שעמדו על רמה נאותה.... (המשך)

בגליון זה שני ראיונות מרכזיים. האחד עם פרופ’ בר־הלל, המציע אמת־מדה חדשה ל״מותר האדם מן המחשב”, והשני עם פרופ׳ שרפשטיין, הדן בשאלת המוות. לשני הנושאים שלוחות עמוקות בקרקע המדע והפילוסופיה; והשאלה היא, אם אין פופולריזציה... (המשך)

המסוגל מחשב אלקטרוני לגלות תכונות של חשיבה, אינטליגנציה ותבונה ? בשאלה זו דן מאמר מאת נחמן גבעולי, המופיע בגליון זה של ״מחשבות״. השאלה היא לא רק אחת המענינות ביותר לגבי הערכת משמעותם של כלים אלה,... (המשך)

כמעט שלא תשמע כיום שיחת חולין, כל שכן — עסקים, שאינה נוגעת במוקדם או במאוחר ב״מיתון”. כך גם “מחשבות״, אך בהוראה חיובית. בכתבה המתפרסמת בגליון זה מגלה מנהל המרכז למיכון משרדי בירושלים, שהמיתון הכלכלי משמש... (המשך)

גליון 18 של ״מחשבות״ מביא בסקירה מצולמת את ספור בואה, התקנתה, הפעלתה וחנוכתה של מערכת י.ב.מ./360 הראשונה שהגיעה ארצה. בהשוואה לתמונות טריות אלה נראים תצלומי המחשב י.ב.מ. 1401 הראשון שהותקן בארץ כשייכים לתקופה אחרת, רווית... (המשך)

עד לכתיבת שורות אלה, הגיעו ארצה שלוש מערכות י.ב.מ./360 הראשונות: דגם 30 ל״כור״, דגם 30 ל״מרכז למיכון משרדי״ בירושלים, דגם 40 ללשכת השרות של י.ב.מ. בתל־אביב.... (המשך)

דומה שהאביב הפך להיות חלק אינטגרלי של מערכת המחשבים י.ב.מ./360. היא נולדה באביב 1964 בסימן הבטחה חגיגית לחולל אביב חדש בתחום עיבוד הנתונים, בעוד המבנה הלוגי של מערכת מהפכנית זו מבטיח לה אביב נצחי כמעט.... (המשך)

הפעילות המופלגת סביב מערכת המחשבים של ה־360, התנהלה ב־ 1965 בשני מישורים מקבילים. מצד החברה, התעשרה המערכת ביחידות ובדגמים חדשים, בבצועים משופרים ובשפע תכניות סטנדרטיות, ואילו מצד הלקוחות, גבר קצב ההכנות לקליטתה. שני מישורים אלה... (המשך)

... (המשך)