מחשבותמתוייגות כ:אי-ודאות(17)

תורת הכאוס פופולרית מאוד בשני העשורים האחרונים. למעשה היא גורסת שקיימות מערכות מאקרוסקופיות לא ליניאריות, שלא ניתנות לחיזוי גם אם נדע את תנאי ההתחלה שלהן (ראה מאמרו של דוד יששכרי במחשבות 66). מערכות כאוטיות המעובדות... (המשך)

תורות הכאוס והפרקטלים מאששות את הקביעה המקראית שהארץ היתה תוהו ובוהו. רוב המבנים בטבע הם פרקטליים. פרקטלים הם מבנים שממדם הוא מספר שבור, כלומר מבנים שגודלם תלוי בקני המידה או ב״סרגלים״ שנשתמש בהם כדי למדוד... (המשך)

במלאות 90 שנה לפרופ׳ ישעיהו ליבוביץ, הוא מתראיין ל״מחשבות" על מכלול נושאים, שדי בהיקפם כדי להעיד על ייחודו כהוגה ואיש אשכולות. ליבוביץ גורס שתורת הקוואנטים כפויה על הכרתנו, למרות שהיא מציגה לנו קשרים פונקציונליים בין... (המשך)

אילו ידענו במדויק את חוקי הטבע ואת מצב העולם ברגע נתון, היינו יכולים לנבא בוודאות מה יהיה מצבו רגע אחר כך. אמונה זו בעולם המונחה על פי כללים סיבתיים מובהקים היתה נחלת המדע עד שנות... (המשך)

האם עובדה ואמת הן מלים נרדפות? מדוע המושג עובדה מתקשר עם המושג ודאות, ואילו המושג אמת מתקשר לפעמים עם מידה של אי ודאות? השאלה "מה יהיה הסוף?", אומר עמוס עוז, היא הנפוצה ביותר אצלנו. האם... (המשך)

כמה חם יהיה בשבוע הבא? מתי תקרה בארץ רעידת אדמה רבת עוצמה? חיינו מלאים אי ודאות, אומרים הפרופסורים מיה בר־הלל ועמוס טברסקי. עם זאת, השימוש שאנו עושים במונחים כגון סיכויים והסתברות מסייעים לנו לכמת את... (המשך)

מנקודת מבטה של ההיסטוריה, לוודאות ולאי ודאות נודעת חשיבות מיוחדת, כיוון שההיסטוריה עוסקת במהלך החיים הקולקטיביים של בני האדם, המבקשים להשיג מידה מירבית של ודאות להבטחת תנאי קיומם ולמימוש מאווייהם. פרופ׳ אריאלי טוען שמבחינת אופני... (המשך)

האי ודאות המיוחדת למדעי החברה בכלל ולתורת הכלכלה בפרט נובעת ממצב של מידע לא סימטרי, טוען פרופ׳ אריאל רובינשטיין. מישהו יודע משהו שמישהו אחר אינו יודע והיה מאוד רוצה לדעת, ואילו מחזיקי המידע אינם ששים... (המשך)

על פי ההשקפה הדטרמיניסטית מתקיימת ודאות מלאה לגבי אירועים בעתיד, שכן בכל רגע קיים רק עתיד אחד אפשרי מבחינה פיסיקלית. האי דטרמיניזם, לעומת זאת, קובע שבכל רגע ורגע נתון יש אפשרות פיסיקלית ליותר מעתיד אחד,... (המשך)

הזמן הוא מושג זהה לחיים, והחיים מושג זהה לאלוהים. ב״אדיפוס״ של סופוקלס הזמן הוא פראדוקסלי. אדיפוס מדמה בטעות שהוא מתרחק מהעבר בבואו להבי, אלא שבאמת הוא מתקרב. הסוף הוא ההתחלה. המשורר קוואפיס, בן המאה הקודמת,... (המשך)

תורת המחילות הקוואנטיות (תמ״ק) חותרת לאחד את תורת היחסות המוכללת עם תורת הקוואנטים, במטרה למצוא תשובה לשאלות הבסיסיות של הפיסיקה, כגון מדוע יש לקבועים הפיסיקליים ערכים מסוימים ולא אחרים ומהו המרחב שאנו חיים בו. לשם... (המשך)

לידתה של מכניקת הקוואנטים בשנות ה-20 של המאה הזאת חוללה מהפכה אדירה בפיסיקה ובתפיסתנו האינטואיטיבית את המציאות הפיסיקלית. האי־ודאות המובנית בעולם התת-אטומי קבעה גבול סופי ליכולתנו לרעת את הטבע באורח שלם ומלא. מכניקת הקוואנטים שמה... (המשך)

התפישה כי מידת אמינותו של ניסוי נקבעת על־ידי מידת הדיוק שלו, קנתה לה אחיזה במדע רק לפני 400 שנה. החל במאה ה-16 הפך הדיוק למכשיר מרכזי באישורן או בהפרכתן של תאוריות פיסיקליות חדשות. ד״ר יגאל... (המשך)

שאלת הזיקה בין דת למדע חזרה ועלתה ב״מחשבות" פעמים אחדות באמצעות ראיונות עם אנשי מדע דתיים - על מגוון עמדותיהם. הראיון עם פרופ' נתן שלזינגר מאוניברסיטת צפון קרוליינה הוא יוצא דופן, בכך שזו הפעם... (המשך)

רשימת־מבוא למאמרו של ד״ר זאב בכלר (״הפאראפסיכולוגיה — מדע או מהתלה ?״) המתפרסם בגליון זה. הרשימה מציגה את עמדותיהם המקוטבות של הפרופסורים קרייטלר ואגסי לגבי הפאראפסיכולוגיה. כן היא מביאה את דעותיהם של מדענים דגולים על... (המשך)

ראיון עם פרופסור יוסף גיליס, המחלקה למתמטיקה שמושית, מכון ויצמן.... (המשך)

במאמר שפרסם מנהל המרכז הישראלי לניהול — מטעים האלוף ישראל ברנע, כי ״אם קיים גורם יחיד הקובע באורח מכריע בחייו של מפעל, להצלחה או לכשלון, הרי זהו המנהל״. אם כך הדבר כדאי להקדיש מחשבה קצרה... (המשך)