מחשבות 36-37 | 1973/01
הכתב לשחרור התנועה
דבר המערכת
פעמים רבות נשאלנו על סמך-מה נבחרים הנושאים ל״מחשבות״ ומה להם ולכתב-עת היוצא מטעם חברת מחשבים. חמשת המאמרים המופיעים בגליון זה עשויים אולי לתת מענה כלשהו. החמישה עוסקים בהסטוריה, בתנועה, בסכיזופרניה, באוטומטים ובפיסיקה של המצב המוצק. להלכה ללא מכנה משותף פרט לאכסניה, למעשה שותפים החמישה לנסיון להבין את החוקים הניצבים ביסוד התופעה בה הם דנים. בכך בעצם עוסק ״מחשבות״, בדיווח על הנסיון המרתק והבלתי נלאה להבין את הגיונה ומשמעותה של המציאות הסובבת אותנו; מציאות שהחברה ומוצריה תורמים לתמורתה המתמדת. הבה נשמע על המשותף הזה מפי המרואיינים עצמם. פרופ׳ גדעון גילת וד״ר אלישע כהן מעידים על עצמם, כי האתגר שהם מוצאים בעיסוקם במצב המוצק טמון בגילוי החוקים הקובעים את מבניהם והתנהגותם של החומרים המוצקים, בעוד שאת הסיפוק הם שואבים מגילוי היופי החבוי עמוק עמוק בטבע. יופי שאינו אלא חוק פיסיקלי המוצא ביטויו בארגון ובהגיון המאפיינים את הסדר בטבע.
בגילוי אחר של יופי הטמון בעולם התנועה, עוסקת נועה אשכול. ואף היא עושה זאת על ידי חקירת החוקים המסתתרים מאחורי היחסים המתימטיים שבין התנועות. יחסים המשמשים בידה אמצעי להביע את התחושות הדקות שביסוד הרגשות.
נראה כי כמיהה זאת לאיתור החוקים העומדים ביסוד התופעות והארועים הסובבים אותנו נתונה לנו ממבנה הכרתנו. שהרי צויין כבר לא אחת, כי החוק שאנו מגלים איננו יותר ממנהג שאנו מבחינים ברציפותם של הארועים, אך אין שום הכרח במנהג. דומה איפוא, שהחוק הוא המכשיר באמצעותו מנווטות התבונה וההשגה את מהלכן. מטעם זה אנו מתעקשים למצוא חוקים המנחים את מהלך ההסטוריה, שכן רק קיומם של חוקים כלשהם עשוי לשפוך אור על מעגל הקסמים של מעשי האוילות המאפיינים את דפי ההסטוריה.
נראה כי האי־רציונליות המתגלה לנו בהתנהגות הסכיזופרנית היא בבואתה המוגדלת עד-עיוות של האי-רציונליות הטבועה בהוויה האנושית הנורמלית — כפי שהיא משתקפת מבעד לעדשה המגדלת של הסכיזופרניה. בעזרת עדשה זו עשויים אולי להתגלות אותם חוקי התנהגות סתומים שהתבונה וההגיון מכסים עליהם במהלך החיים התקין.
ולבסוף האוטומטים. הפולמוס המתמשך יותר מימי דור בדבר יכולתם או אי-יכולתם של מחשבים לפתח כושר חשיבה, צופן בתוכו נסיון להגדיר ולנסח את החוקים המדריכים את ההוויה הנפשית-שכלית שלנו. מאמרם של ניברגלט ופראר הוא המשך לויכוח המרתק שניהלו הפרופסורים בר-הלל וליבוביץ בנושא זה מעל דפי ״מחשבות״. אף כי התרשמותם האופטימית של המחברים מההשגים שהשיגו המחשבים בתחום האינטלגנציה המכאנית אינה עולה בקנה אחד עם הסתיגויותיו החמורות של בר-הלל ובודאי לא עם המגבלות העקרוניות שמעלה ליבוביץ. פרופ׳ בר-הלל טען כזכור, כי הכושר ליצור תיאוריות חדשות והיכולת ללמוד שפת-אנוש הם כושרים בלעדיים לבני אדם, שאיננו יודעים כיצד הם פועלים ולכן איננו יכולים כרגע לתכנת אותם למחשב. ואילו פרופ׳ ליבוביץ טען, כי שיחה אינטליגנטית כרוכה בפעולת חשיבה ולפיכך בלתי אפשרית למחשב, מאחר שהמחשב יכול לבצע מעצם מהותו רק פעולת חישוב ולא פעולת חשיבה.
הכתב לשחרור התנועה
|
מסתרי המצב המוצק
|
היש משמעות להסטוריה?
|
היכולה מכונה לחשוב ולהכפיל את עצמה?
|
הסכיזופרניה כבדידות אנושית
|