|
בין פילוסופיה למדע
כתבה
(פורסם בספטמבר, 1996)
בתחום:
מטאפיסיקה פילוסופיה פילוסופיה של המדע
מהם היחסים בין מדע לפילוסופיה? האם הם דו־סטריים? האם הם מפרים זה את זה? רבים סבורים כי השפעות בין-תחומיות הן בלתי נמנעות, משום שקשה להציב גבולות חדים בין תחומים. למשל, האם השאלה בדבר היווצרות היקום... (המשך)
|
|
המציאות כאינטרפרטציה של המציאות
מסה
(פורסם בדצמבר, 1991)
בתחום:
פסיכולוגיה
הברירה הטבעית פיתחה בבעלי החיים מנגנון אינטרפרטציה המאפשר להם להשלים את המידע החלקי שקולטים חושיהם, ועל ידי כך לזהות במהירות את הסיכונים ואת הסיכויים הניצבים לפניהם. אבל אם ידיעת המציאות מותנית באינטרפרטציה, ואם זו מושפעת... (המשך)
|
|
האם יש בפיסיקה עבר ועתיד?
כנס מחשבות בעל פה
(פורסם באפריל, 1991)
בתחום:
מטאפיסיקה פיסיקה
הפיסיקאי לא מכיר בזרימת הזמן, נם לא במושגים של עבר, הווה ועתיד, שכן כל חוקי הפיסיקה הבסיסיים (למעט אחד) הם סימטריים ביחס לכיוון הזמן. כלומר, הם אינם משתנים גם אם הופכים את סדר האירועים מהסוף... (המשך)
|
|
מחילות תולעים בין יקומים
כתבה
(פורסם בדצמבר, 1990)
בתחום:
פיסיקה
תורת המחילות הקוואנטיות (תמ״ק) חותרת לאחד את תורת היחסות המוכללת עם תורת הקוואנטים, במטרה למצוא תשובה לשאלות הבסיסיות של הפיסיקה, כגון מדוע יש לקבועים הפיסיקליים ערכים מסוימים ולא אחרים ומהו המרחב שאנו חיים בו. לשם... (המשך)
|
|
העקרון האנושי (האנתרופי) של היקום
כתבה
(פורסם בדצמבר, 1990)
בתחום:
מטאפיסיקה פיסיקה
על פי העיקרון האנתרופי (האנושי), היקום שלנו נבחר מבין כל היקומים האפשריים על ידי העובדה שעלינו להיות נוכחים בו על מנת שנוכל לצפות בו. מכאן משתמע, שהיקום לא היה יכול להתקיים בלי שיהיו באיזשהו מקום... (המשך)
|
|
ההכרה האנושית כמקור האחדות
כנס מחשבות בעל פה
(פורסם בנובמבר, 1988)
בתחום:
אנתרופולוגיה ביולוגיה היסטוריה מטאפיסיקה פילוסופיה של המדע
שאלת המשותף לפיסיקה, לביולוגיה, לאנתרופולוגיה, למשפטים ולספרות מוצאת את ביטויה באחדות של ההכרה האנושית. על פי הפיסיקה החדשה החוקר איננו צופה פאסיבי בתהליכים הפיסיקליים שהוא בוחן; החלטתו מה למדוד קובעת איזו תכונה יגלה. גם ההיסטוריון... (המשך)
|
|
הוודאות האבודה של הטבע והאחדות הקוואנטית
כתבה
(פורסם באפריל, 1988)
בתחום:
פילוסופיה של המדע פיסיקה
לידתה של מכניקת הקוואנטים בשנות ה-20 של המאה הזאת חוללה מהפכה אדירה בפיסיקה ובתפיסתנו האינטואיטיבית את המציאות הפיסיקלית. האי־ודאות המובנית בעולם התת-אטומי קבעה גבול סופי ליכולתנו לרעת את הטבע באורח שלם ומלא. מכניקת הקוואנטים שמה... (המשך)
|
|
הבריאה והצפייה
כתבה
(פורסם באוגוסט, 1976)
בתחום:
מטאפיסיקה פילוסופיה של המדע
פרופי וילר, אחד מגדולי וחשובי הפיסיקאים של תקופתנו, מעלה תיזה נועזת משלו לשאלה העתיקה אודות המקריות, או המשמעות, העומדת ביסוד הופעתם של החיים בעולם. בהסתמכו על המהפכה שחוללה תורת הקוונטים במושגי הפיסיקה והממשות גורס וילר... (המשך)
|
|
האידיאולוגיה של המהפכה האיינשטנית
כתבה
(פורסם במרץ, 1974)
בתחום:
היסטוריה מטאפיסיקה
מאמר של פרופ' יוסף אגסי הטוען, כי המהפכה האינשטניאנית מתבטאת לא רק בתחום הפיסיקה אלא גם בתחום יחסי האנוש. יחסו של אינשטיין לתורות יריבות העמיד אותו (ואחדים מממשיכיו) כג׳נטלמן בודד ביו פרימדונות (הפרופסורים למדע). המהפכה... (המשך)
|
|
עולם ואנטי עולם
כתבה
(פורסם במרץ, 1974)
בתחום:
פיסיקה
העולם הסובב אותנו הוא אסימטרי במלוא מובן המילה: כל הנחלים זורמים לים ולא ממנו, אורגניזמים חיים מזדקנים עם הזמו ולא מצעירים, השמש פולטת קרינה ממנה החוצה ולא להיפך. על אף זאת, סברו עד לפני עשור,... (המשך)
|