מחשבותמתחום:פילוסופיה של המדע(21)

מהם היחסים בין מדע לפילוסופיה? האם הם דו־סטריים? האם הם מפרים זה את זה? רבים סבורים כי השפעות בין-תחומיות הן בלתי נמנעות, משום שקשה להציב גבולות חדים בין תחומים. למשל, האם השאלה בדבר היווצרות היקום... (המשך)

המדע, אליבא דכולי עלמא, הוא תחום עיסוק רציונלי, שאינו סובל סתירות פנימיות. כשמתגלות סתירות כאלו או תצפיות שלא מתיישבות עם התיאוריה המדעית, אזי או שהתיאוריה מופרכת או שמתקנים אותה. בכך שונה המדע מכל תחום הגות... (המשך)

מעבר לתכונות הפיסיקליות של העצם הנקלט בחושינו ולתמונתו הרשומה בהכרתנו, אומר דוד טולדנו, מצוי "העצם כשלעצמו", המייצג את מהותו האמיתית, האובייקטיבית והבלתי תלויה בחושינו ובהכרתנו. המחבר מתפלמס עם האסכולות הפילוסופיות שניסו להתמודד בחוסר הצלחה עם... (המשך)

במלאות 90 שנה לפרופ׳ ישעיהו ליבוביץ, הוא מתראיין ל״מחשבות" על מכלול נושאים, שדי בהיקפם כדי להעיד על ייחודו כהוגה ואיש אשכולות. ליבוביץ גורס שתורת הקוואנטים כפויה על הכרתנו, למרות שהיא מציגה לנו קשרים פונקציונליים בין... (המשך)

אילו ידענו במדויק את חוקי הטבע ואת מצב העולם ברגע נתון, היינו יכולים לנבא בוודאות מה יהיה מצבו רגע אחר כך. אמונה זו בעולם המונחה על פי כללים סיבתיים מובהקים היתה נחלת המדע עד שנות... (המשך)

ההכרה שהמדע מלווה בתחושה של יופי איננה חדשה. מה שפחות ידוע הוא שהיופי הוא אחד השיקולים המרכזיים ביצירתן של תיאוריות מדעיות. מדענים מהשורה הראשונה אומרים, כי אין זה מקרה שהטבע מופיע בצורות הנתפסות על ידינו... (המשך)

שאלת המשותף לפיסיקה, לביולוגיה, לאנתרופולוגיה, למשפטים ולספרות מוצאת את ביטויה באחדות של ההכרה האנושית. על פי הפיסיקה החדשה החוקר איננו צופה פאסיבי בתהליכים הפיסיקליים שהוא בוחן; החלטתו מה למדוד קובעת איזו תכונה יגלה. גם ההיסטוריון... (המשך)

לרגל מלאות 85 שנה לפרופסור ישעיהו ליבוביץ נערך לכבודו סימפוזיון באוניברסיטת תל־אביב. מבחינת ״מחשבות״ ציין היובל קשר בן עשרים שנה עם פרופסור ליבוביץ. הרשימה המובאת בגיליון זה כוללת את ההרצאה שנשא עורך ״מחשבות" בסימפוזיון על... (המשך)

לידתה של מכניקת הקוואנטים בשנות ה-20 של המאה הזאת חוללה מהפכה אדירה בפיסיקה ובתפיסתנו האינטואיטיבית את המציאות הפיסיקלית. האי־ודאות המובנית בעולם התת-אטומי קבעה גבול סופי ליכולתנו לרעת את הטבע באורח שלם ומלא. מכניקת הקוואנטים שמה... (המשך)

האסטרולוגיה גורסת, כי מיקומם של כוכבי לכת ושבת מסויימים בעת לידתו של אדם, קובע במידה רבה את אופיו, תכונותיו ויש גורסים גם — את עתידו. לא מכבר נמצא לכאורה בסיס סטטיסטי להשפעת מאדים על הצלחה אתלטית... (המשך)

ד״ר זאב בכלר עומד על ההבדל העמוק בין המדע לבין הפילוסופיה של המדע. המדע טעון מידע ותוכן אמיתי על העולם, בעוד הפילוסופיה של המדע הינה מעגלית מטבעה ולפיכך ריקה מתוכן וממשמעות. ד״ר בכלר תוקף את... (המשך)

על מעמדן של התאוריות המדעיות: בעיות באינדוקציה ובהבחנה, בעיות הנובעות מתורת היחסות וכאלה המעוגנות במכאניקה הקוואנטית.... (המשך)

ההצלחות הישומיות המרשימות שזקפה לזכותה החקירה המדעית, הציגו אותה במרוצת הימים כמופת של חתירה רציונלית להרחבת הידע ולידיעת האמת. נשאלת השאלה האם קיימים עקרונות כלליים שבאמצעותם ניתן להכריע לטובת תורה מדעית אחת על־פני רעותה? פרופ׳... (המשך)

פרופי וילר, אחד מגדולי וחשובי הפיסיקאים של תקופתנו, מעלה תיזה נועזת משלו לשאלה העתיקה אודות המקריות, או המשמעות, העומדת ביסוד הופעתם של החיים בעולם. בהסתמכו על המהפכה שחוללה תורת הקוונטים במושגי הפיסיקה והממשות גורס וילר... (המשך)

במשך 250 שנה בקירוב שלט בכיפה חזון מלהיב ומרגש, לפיו מתקדם המדע לאמת בתהליך רצוף ובלתי פוסק, וכי כל שנדרש כדי להבטיח תהליך זה הוא איסוף שקדני של העובדות — ללא דעות קדומות. מאמרו של... (המשך)

ההנחה הקלאסית בפילוסופיה של המדע גרסה, שהמדע נעשה על ידי שאוספים עובדות, מנתחים אותן ומסיקים מהן חוקי טבע. בא פופר והפך את היוצרות: מדע נעשה על ידי זה שמניחים תחילה תיאוריות נועזות ורק אחר כך... (המשך)

מביא את גרסתו של פרופ׳ ישעיהו ליבוביץ בנושא שפרופ׳ מישל רבל דן בו בגליון הקודם. שתי התכונות שהוצגו באותו ראיון כמאפיינות את מושג החיים — היציבות והשכלול — הם לדברי פרופ׳ ליבוביץ מכאניזמים הפועלים בחיים,... (המשך)

הערות לוויכוח בשאלת הקונפליקט בין דת ומדע, בין פרופ׳ אריה וינרב ומר אסא כשר — ב״מחשבות״ 26... (המשך)

המלה העברית ״מוח״ אינה מופיעה בתנ״ך. הדיון בתכנים של המציאות הפסיכית - מחשבה, רציה וכוונה של בני-אדם, המופיעים בתנ״ך - אינם מוסמכים אף פעם למוח. ביוונית הקלאסית מופיעים שמות ספציפיים ללב — ״קרדיה״, ולמעי... (המשך)

ראיון עם פרופסור יוסף גיליס, המחלקה למתמטיקה שמושית, מכון ויצמן.... (המשך)

דומה, אמנם, כי אין הגדרה מתאימה יותר לתקופה שלנו מאשר עידן המדע. ולא רק משום שפיתחה את האטום, את טילי החלל, את הלייזר, ויש אומרים — את המחשבים האלקטרוניים. השפעת המדע והשיטות המדעיות חדרו בזמננו... (המשך)