|
הפרדוקסליות של הוודאות
כתבה
(פורסם בדצמבר, 1992)
בתחום:
היסטוריה פוליטיקה
מנקודת מבטה של ההיסטוריה, לוודאות ולאי ודאות נודעת חשיבות מיוחדת, כיוון שההיסטוריה עוסקת במהלך החיים הקולקטיביים של בני האדם, המבקשים להשיג מידה מירבית של ודאות להבטחת תנאי קיומם ולמימוש מאווייהם. פרופ׳ אריאלי טוען שמבחינת אופני... (המשך)
|
|
דטרמיניזם וחופש הרצון
כתבה
(פורסם בדצמבר, 1992)
בתחום:
פילוסופיה
על פי ההשקפה הדטרמיניסטית מתקיימת ודאות מלאה לגבי אירועים בעתיד, שכן בכל רגע קיים רק עתיד אחד אפשרי מבחינה פיסיקלית. האי דטרמיניזם, לעומת זאת, קובע שבכל רגע ורגע נתון יש אפשרות פיסיקלית ליותר מעתיד אחד,... (המשך)
|
|
האוניברסליות האנושית והשוני התרבותי
כנס מחשבות בעל פה
(פורסם במאי, 1992)
בתחום:
אנתרופולוגיה
הדעה הרווחת בין האנתרופולוגים בני ימינו היא, שאין לדבר על טבע האדם במנותק מתרבותו, באשר בתרבות ניתן לראות צורת הסתגלות מיוחדת לאדם, בדומה לתכונות של התמחות ביולוגית, המאפיינות אופני הסתגלות שונים של בעלי חיים. מנקודת... (המשך)
|
|
בין האנושי לתרבותי
כנס מחשבות בעל פה
(פורסם בנובמבר, 1988)
בתחום:
מדעי חברה
למרות ההבדלים התרבותיים העמוקים בין חברות אנושיות שונות באזורי תבל השונים, מניחים אנתרופולוגים בני זמננו שקיים בסיס אנושי משותף לכל בני האדם. תפיסה זו מעוררת את שאלת האבחנה בין האנושי-כללי לבין התרבותי-ייחודי. לשון אחר, אם... (המשך)
|
|
הזכות לחיים כחרות יסוד
כנס מחשבות בעל פה
(פורסם בנובמבר, 1988)
בתחום:
משפט
הזכות לחיים היא התשתית הלוגית לכל יתר זכויות האדם. אפשר לחיות בלי חופש ביטוי, אבל אי־אפשר לקיים חופש ביטוי בלי חיים. הקושיה הכרוכה בעונש המוות, אף בהנחה שהוא עומד בכל קני המידה הדרושים של שיפוט... (המשך)
|
|
עברית קדומה ועברית בת ימינו – לשון אחת?
שיחה
(פורסם בדצמבר, 1979)
בתחום:
בלשנות
יש המסבירים את השתמרותה ורציפותה של השפה העברית בכך, שחדלה לתקופה ארוכה להיות שפה חיה ונותרה חנוטה בטכסטים כתובים, שמורה ומוגנת מפגעי השימוש היום־יומיים. האם השבתה לחיק הלשונות החיות תמנע מילד ישראלי בעוד 300 שנה... (המשך)
|
|
האדם כהומו סימבוליקוס
שיחה
(פורסם בדצמבר, 1979)
בתחום:
אנתרופולוגיה
מה טיבה של אותה ישות אמורפית ובלתי נראית, שבלעדיה האדם אינו אדם, הקרויה תרבות? כולנו חיים במסגרת של תרבות (תרבות־משנה), ולמרות זאת אנו יודעים על כך כמעט ולא כלום. כיצד ניתן להבין תרבויות, ובמיוחד אלו... (המשך)
|
|
אירופה – משטרים וחברות בתמורה
שיחה
(פורסם בדצמבר, 1979)
בתחום:
מדעי חברה פוליטיקה
יורגן האברמאס (Jurgen Habermas) הוא פילוסוף מערב־גרמני בן זמננו (נולד ב־1929), אשר הגותו כמעט ואינה מוכרת בארץ — אפילו בקרב המתעניינים בפילוסופיה. אף־על־פי־כן, האברמאס הוא בין הפילוסופים החשובים של זמננו — אם לא החשוב שבהם.... (המשך)
|
|
רב-שיח על הקיבוץ כאידאה
שיחה
(פורסם בדצמבר, 1979)
בתחום:
מדעי חברה
הקיבוץ: מניין הפער בין החלום דאז למציאות דהיום? האם התשובה נעוצה בטבע האדם, במבנה החברה האנושית או אולי באידאה עצמה? מהו הקיבוץ — יצירה של אנשים שהתחילו במהפכה וסיימו במעשי אבות (כדברי שלמה לביא)? תרומה... (המשך)
|
|
אינטרמצו עם נולה צ’ילטון
כתבה
(פורסם ביולי, 1977)
בתחום:
אמנות
ההצגה ”קריזה" בביומה של נולה צ'ילטון היתה לרבים הארוע התאטרוני הבולט של שנת 1976 וביססה את מעמדה כאחד הכשרונות המחוננים והמקוריים שקמו לתאטרון הישראלי. בראיון עמה, המופיע בגליון זה, מתברר שגישתה של צ'ילטון לתאטרון היא... (המשך)
|
|
שוק חופשי מול שוק מודרך
שיחה
(פורסם ביולי, 1977)
בתחום:
כלכלה
רבים נוטים לייחס את ראשיתה של הכלכלה המודרנית לספרו של אדם סמית, "עושר העמים". אבל במיוחד גרם ספר זה להחרפת הפולמוס בין שתי השקפות עיקריות השולטות זה כ-300 שנה בחשיבה הכלכלית: יזמה חופשית מזה וכלכלה... (המשך)
|
|
איך להגן על החברה מפני המדע
הרצאה
(פורסם באוגוסט, 1976)
בתחום:
מדעי חברה פילוסופיה
"אין בנמצא ולו גם נימוק משכנע אחד שיכול לתמוך בחשיבות הבלתי רגילה שנזקפת כיום לזכות המדע בחברה”, פוסק פאול פיירהבנד, אחד הפילוסופים היותר פרובוקטיביים החיים עמנו. לדידו אין המדע ייחודי בהשוואה לאידאולוגיות אחרות - פוליטיות,... (המשך)
|
|
המילה והגוף
כתבה
(פורסם בדצמבר, 1974)
בתחום:
אנתרופולוגיה שפה
השפה האנושית היא אולי הייחוד האנושי היותר מופלא בטבע. היכולת להעביר מידע מחשבתי באמצעות מילים היא בלעדית לאדם ונתונה לו, ככל הנראה, על ידי תשתית נוירונלית מיוחדת. השאלה היא כיצד מתהוות שפות, מדוע הן מתפתחות... (המשך)
|
|
שנת 2000
שיחה
(פורסם באוקטובר, 1969)
בתחום:
טכנולוגיה עתידנות
שנת 2000 מולטון: מה ערכם השימושי של חישובים לטווח ארוך ? וינר: בראש וראשונה, שגיאה היא לחשוב שיש למחקרים לטווח ארוך ערך כלשהו לגבי חיזוי העתיד. אתה לא יכול לבנות תמונת עתיד ולהתכוון לשלפה מהמגירה בבוא היום,... (המשך)
|
|
מומחה ישראלי בגאנה
כתבה
(פורסם באוגוסט, 1968)
בתחום:
הנדסה מדעי חברה
לפני חודשים אחדים שב העוזר למנכ״ל של מקורות — המהנדס שאול ארלוזורוב — משליחות בת שנה בגאנה, שהוטלה עליו מטעם ארגון הבריאות העולמי, תה״ל וממשלת גאנה. בשנת שהותו שם אירגן המהנדס ארלוזורוב את מערכת... (המשך)
|
|
ראיון עם עודד חרמוני
שיחה
(פורסם בנובמבר, 1966)
בתחום:
חינוך
הסטודנטים לא אדישים • למה למרוד? • ההפגנות — דבר מזוייף • תפקיד המדינה להציב אתגרים בדרך מתאימה • לסטודנט הישראלי אין זמן לפעילות • הפרופסורים לא עולים אף הם על בריקדות • אין שום... (המשך)
|