מחשבותמתחום:מטאפיסיקה(19)

מהם היחסים בין מדע לפילוסופיה? האם הם דו־סטריים? האם הם מפרים זה את זה? רבים סבורים כי השפעות בין-תחומיות הן בלתי נמנעות, משום שקשה להציב גבולות חדים בין תחומים. למשל, האם השאלה בדבר היווצרות היקום... (המשך)

הפילוסופיה הדתית של ליבוביץ היא מהפכנית. ליבוביץ המדען וההוגה הגדול הושפע עמוקות מן הפוזיטיביזם הלוגי. זרם פילוסופי זה ביקר את המטאפיסיקה בטענה שאין היא ניתנת לאימות - לא לוגי ואף לא אמפירי - ועל כן... (המשך)

מעבר לתכונות הפיסיקליות של העצם הנקלט בחושינו ולתמונתו הרשומה בהכרתנו, אומר דוד טולדנו, מצוי "העצם כשלעצמו", המייצג את מהותו האמיתית, האובייקטיבית והבלתי תלויה בחושינו ובהכרתנו. המחבר מתפלמס עם האסכולות הפילוסופיות שניסו להתמודד בחוסר הצלחה עם... (המשך)

במלאות 90 שנה לפרופ׳ ישעיהו ליבוביץ, הוא מתראיין ל״מחשבות" על מכלול נושאים, שדי בהיקפם כדי להעיד על ייחודו כהוגה ואיש אשכולות. ליבוביץ גורס שתורת הקוואנטים כפויה על הכרתנו, למרות שהיא מציגה לנו קשרים פונקציונליים בין... (המשך)

הסינים תפסו את הזמן באופן די דומה לתפיסה המערבית בת ימינו. בניגוד לתפיסה ההודית, ה״משך״ הסיני היה מחולק וקצוב. אבל בדבר אחד דמו להודים, ובדבר הזה היו שונים בתכלית מהנוסח הנוצרי שהתקבל במערב: אורך הזמן.... (המשך)

הפיסיקאי לא מכיר בזרימת הזמן, נם לא במושגים של עבר, הווה ועתיד, שכן כל חוקי הפיסיקה הבסיסיים (למעט אחד) הם סימטריים ביחס לכיוון הזמן. כלומר, הם אינם משתנים גם אם הופכים את סדר האירועים מהסוף... (המשך)

ב1981 נערך בוותיקן סמינר בינלאומי על התהוות היקום, במסגרת מאמצי הכנסייה לסלק את המשקעים העכורים שנערמו בינה לבין הקהילה המדעית למן משפטו המפורסם של גליליאו גלילי. עם זאת, האפיפיור הדגיש לפני באי הסמינר כי אל... (המשך)

על פי העיקרון האנתרופי (האנושי), היקום שלנו נבחר מבין כל היקומים האפשריים על ידי העובדה שעלינו להיות נוכחים בו על מנת שנוכל לצפות בו. מכאן משתמע, שהיקום לא היה יכול להתקיים בלי שיהיו באיזשהו מקום... (המשך)

שאלת המשותף לפיסיקה, לביולוגיה, לאנתרופולוגיה, למשפטים ולספרות מוצאת את ביטויה באחדות של ההכרה האנושית. על פי הפיסיקה החדשה החוקר איננו צופה פאסיבי בתהליכים הפיסיקליים שהוא בוחן; החלטתו מה למדוד קובעת איזו תכונה יגלה. גם ההיסטוריון... (המשך)

האסטרולוגיה גורסת, כי מיקומם של כוכבי לכת ושבת מסויימים בעת לידתו של אדם, קובע במידה רבה את אופיו, תכונותיו ויש גורסים גם — את עתידו. לא מכבר נמצא לכאורה בסיס סטטיסטי להשפעת מאדים על הצלחה אתלטית... (המשך)

על מעמדן של התאוריות המדעיות: בעיות באינדוקציה ובהבחנה, בעיות הנובעות מתורת היחסות וכאלה המעוגנות במכאניקה הקוואנטית.... (המשך)

ההיסטוריה המתמטית של מאת השנים האחרונות מעניינת יותר מזו של שלושים השנים האחרונות. אי־לכך הרשו לי לנהוג כמנהג המתימטיקנים, ובמקום להשיב בהרחבה על מה שנשאלתי: מה קרה ב־30 השנים האחרונות, ברצוני לסטות ולדון ביתר פירוט... (המשך)

התפישה כי מידת אמינותו של ניסוי נקבעת על־ידי מידת הדיוק שלו, קנתה לה אחיזה במדע רק לפני 400 שנה. החל במאה ה-16 הפך הדיוק למכשיר מרכזי באישורן או בהפרכתן של תאוריות פיסיקליות חדשות. ד״ר יגאל... (המשך)

24 פגישתו הראשונה של אסא כשר — אז סטודנט למתמטיקה באוניברסיטה העברית — עם יהושע בר-הלל התקיימה בראשית שנות ה-60, בקורס על הפילוסופיה של המתמטיקה. השיעורים של בר-הלל עסקו בכל הנושאים המרתקים, עליהם כתב שנים... (המשך)

פרופי וילר, אחד מגדולי וחשובי הפיסיקאים של תקופתנו, מעלה תיזה נועזת משלו לשאלה העתיקה אודות המקריות, או המשמעות, העומדת ביסוד הופעתם של החיים בעולם. בהסתמכו על המהפכה שחוללה תורת הקוונטים במושגי הפיסיקה והממשות גורס וילר... (המשך)

רשימת־מבוא למאמרו של ד״ר זאב בכלר (״הפאראפסיכולוגיה — מדע או מהתלה ?״) המתפרסם בגליון זה. הרשימה מציגה את עמדותיהם המקוטבות של הפרופסורים קרייטלר ואגסי לגבי הפאראפסיכולוגיה. כן היא מביאה את דעותיהם של מדענים דגולים על... (המשך)

הוויכוח בין אנשי הפאראפסיכולוגיה לבין המחנה השמרני על ערכה של הפאראפסיכולוגיה, היה ויכוח חסר תקווה למן הרגע הראשון, טוען ד״ר זאב בכלר, מחבר המאמר. ד״ר בכלר מדגיש, כי מאבקו של המימסד המדעי בראציונליות של הפאראפסיכולוגיה... (המשך)

מכל התופעות האנושיות — זו של גילוי אמונה היא אולי המופלאה ביותר. מבחינת האדם הלא-מאמיו היא גם המביכה ביותר. שכן מהכרזה זו משתמע כי נגלו לאותו אדם עובדות חדשות, המבטלות את ספקנותו הקודמת והוא ניצב... (המשך)

מאמר של פרופ' יוסף אגסי הטוען, כי המהפכה האינשטניאנית מתבטאת לא רק בתחום הפיסיקה אלא גם בתחום יחסי האנוש. יחסו של אינשטיין לתורות יריבות העמיד אותו (ואחדים מממשיכיו) כג׳נטלמן בודד ביו פרימדונות (הפרופסורים למדע). המהפכה... (המשך)