מחשבותמתוייגות כ:דטרמיניזם(14)

תורת הכאוס פופולרית מאוד בשני העשורים האחרונים. למעשה היא גורסת שקיימות מערכות מאקרוסקופיות לא ליניאריות, שלא ניתנות לחיזוי גם אם נדע את תנאי ההתחלה שלהן (ראה מאמרו של דוד יששכרי במחשבות 66). מערכות כאוטיות המעובדות... (המשך)

מהם היחסים בין מדע לפילוסופיה? האם הם דו־סטריים? האם הם מפרים זה את זה? רבים סבורים כי השפעות בין-תחומיות הן בלתי נמנעות, משום שקשה להציב גבולות חדים בין תחומים. למשל, האם השאלה בדבר היווצרות היקום... (המשך)

אילו ידענו במדויק את חוקי הטבע ואת מצב העולם ברגע נתון, היינו יכולים לנבא בוודאות מה יהיה מצבו רגע אחר כך. אמונה זו בעולם המונחה על פי כללים סיבתיים מובהקים היתה נחלת המדע עד שנות... (המשך)

על פי ההשקפה הדטרמיניסטית מתקיימת ודאות מלאה לגבי אירועים בעתיד, שכן בכל רגע קיים רק עתיד אחד אפשרי מבחינה פיסיקלית. האי דטרמיניזם, לעומת זאת, קובע שבכל רגע ורגע נתון יש אפשרות פיסיקלית ליותר מעתיד אחד,... (המשך)

הברירה הטבעית פיתחה בבעלי החיים מנגנון אינטרפרטציה המאפשר להם להשלים את המידע החלקי שקולטים חושיהם, ועל ידי כך לזהות במהירות את הסיכונים ואת הסיכויים הניצבים לפניהם. אבל אם ידיעת המציאות מותנית באינטרפרטציה, ואם זו מושפעת... (המשך)

חקר התהליכים הביוכימיים של המוח עשוי לקרב אותנו להבנת ההפרעות הנפשיות, ובכך להעביר חלק ממחלות הנפש מתחום הפסיכיאטריה לתחום הנוירולוגיה. כיצד תשפיע הבנה זו על הטיפול במחלות נפש ובהתנהגויות אנטי חברתיות? האם בתי המשפט יתחשבו... (המשך)

קריאה בשיריה של אמילי דיקינסון, משוררת אמריקנית מן המאה שעברה. יש בהם התנסות עכשווית קונקרטית, אך הם חותרים אל מעבר לזמן ולמקום... (המשך)

הסוציוביולוגיה הוא ענף מדעי חדש יחסית, המבקש לאחד בתוכו תחומי מחקר שונים שעסקו בנפרד בעיצובם ובהתפשטותם של תכונות, מנהגים והתנהגויות חברתיות של בעלי חיים, תוך נסיון לאתר את השורשים הגנטיים־אבולוציוניים שלהם ולזהותם כמוצרים של הבירור... (המשך)

הפרופסורים הנס ושולמית קרייטלר מנהלים ביחד את עבודתם המדעית כבר יותר מעשרים שנה. בין פרסומיהם הרבים תופס מקום מרכזי ספרם על האוריינטציה הקוגניטיבית. על־פי תאוריה זאת אפשר לנבא התנהגותו של אדם, בכל מצב שהוא נקלע... (המשך)

שאלת הזיקה בין דת למדע חזרה ועלתה ב״מחשבות" פעמים אחדות באמצעות ראיונות עם אנשי מדע דתיים - על מגוון עמדותיהם. הראיון עם פרופ' נתן שלזינגר מאוניברסיטת צפון קרוליינה הוא יוצא דופן, בכך שזו הפעם... (המשך)

מדי שניה מזדקנים ומתים בגופנו מיליוני תאים. מדוע ? החוקרים מצביעים בכיוונים שונים, אך טרם נמצאה תשובה ברורה ומלאה. אף שההזדקנות והמוות הם תופעות בלתי נמנעות של החיים למן הופעתם, אנו רחוקים עדיין מרחק רב,... (המשך)

להסטוריה יש משמעות, אבל איש אינו יכול להבינה. במאה ה-19 האמינו שכל תפקידו של ההסטוריון הוא לרשום עובדות. עד מהרה התברר כי מלאכת הבחירה והמיון של העובדות על ידי ההסטוריון היא שיוצרת בפועל את ההסטוריה.... (המשך)

מביא את גרסתו של פרופ׳ ישעיהו ליבוביץ בנושא שפרופ׳ מישל רבל דן בו בגליון הקודם. שתי התכונות שהוצגו באותו ראיון כמאפיינות את מושג החיים — היציבות והשכלול — הם לדברי פרופ׳ ליבוביץ מכאניזמים הפועלים בחיים,... (המשך)

ברגמן על העימות הברוטלי בין ערכי הרוח ליצר הקיום... (המשך)