מחשבותכנס מחשבות בעל פה(27)

ביסוד מערכת המשפט מובלעות כמה הנחות המשקפות באופן תלקי את טבע האדם. המשפט, מסבירה ד״ר מירי גור אריה, מורה לנו למשל להתייחס לכל אדם כאל רודף חירות, הראוי ליחס של שוויון וכבוד. אבל, כידוע, בני... (המשך)

הכל מסכימים שחולי נפשי דורש הסבר, אך בריאות נפשית היא תעלומה לא פחות גדולה. ד״ר עמיחי לוי דן בשתי חידות אלה של הנפש הבריאה והחולה. הפסיכיאטריה, מסביר לוי, משופעת מודלים המנסים להסביר את מחלות הנפש... (המשך)

טבע האדם הוא תוצר משולב של השפעות הסביבה, שבה גדל והתפתח, של המטען הגנטי שירש מהוריו ושל פרופיל ההורמונים שלו. השאלה, עליה חלוקים חסידי הסביבה וחסידי התורשה, היא מה חלקו של כל אחד ממרכיבים אלה... (המשך)

הדעה הרווחת בין האנתרופולוגים בני ימינו היא, שאין לדבר על טבע האדם במנותק מתרבותו, באשר בתרבות ניתן לראות צורת הסתגלות מיוחדת לאדם, בדומה לתכונות של התמחות ביולוגית, המאפיינות אופני הסתגלות שונים של בעלי חיים. מנקודת... (המשך)

השימוש הנורא שעשתה המהפכה הצרפתית בגיליוטינה סיפק לאידיאולוגיה השמרנית הוכחה חותכת, ברוח משנתו של תומס הובס, לרוע החבוי בטבע האדם. מנגד הציג ז׳אן ז׳ק רוסו תפיסה אחרת, לפיה האדם הוא טוב מטבעו ורק החברה המנוונת... (המשך)

בפואטיקות הראשונות של אירופה, תפקידה הייחודי של השירה הוא לשיר על טבע העולם ועל טבע האדם, אומר ד״ר אהרון שבתאי. האפוס מתאר את טבע האדם כאספקלריה אתית ליחסי הכוחות (האלוהויות) בטבע בכלל. התגברות זאוס והאלים... (המשך)

שש שנות מחקר ו-1288 מקרים של הורים לילדים חריגים וחולים נדרשו לד״ר מאירה וייס כדי לנפץ את המיתוס העתיק, שאין כוח בעולם חזק מאהבת אם. מחקרה של וייס מלמד, כי די במום חיצוני מכוער כדי... (המשך)

הסינים תפסו את הזמן באופן די דומה לתפיסה המערבית בת ימינו. בניגוד לתפיסה ההודית, ה״משך״ הסיני היה מחולק וקצוב. אבל בדבר אחד דמו להודים, ובדבר הזה היו שונים בתכלית מהנוסח הנוצרי שהתקבל במערב: אורך הזמן.... (המשך)

הפיסיקאי לא מכיר בזרימת הזמן, נם לא במושגים של עבר, הווה ועתיד, שכן כל חוקי הפיסיקה הבסיסיים (למעט אחד) הם סימטריים ביחס לכיוון הזמן. כלומר, הם אינם משתנים גם אם הופכים את סדר האירועים מהסוף... (המשך)

הטרגדיה וההיסטוריה, אומר ד״ר יוסף מאלי, צמחו במקביל במאה השישית לפה״ס מההכרה שהזמן הוא לא רק הפכפך כי אם גם בלתי הפיך. התשובה לאימת האדם מפני הזמן המכלה כל, שבאה לביטוי בדמות המיתולוגית של כרונוס,... (המשך)

הסביבה האופפת את החי והצומח מייצרת אותות מחזוריים, ביניהם מחזורי אור וחושך, חילופי עונות וגיאות ושפל. מחזוריות בולטת מתקיימת גם בהתנהגותם של בעלי חיים, כגון נדידת עופות ופעילות סרטני ים. למעשה, התפתחות האורגניזם מהביצה המופרית... (המשך)

הזמן הוא מושג זהה לחיים, והחיים מושג זהה לאלוהים. ב״אדיפוס״ של סופוקלס הזמן הוא פראדוקסלי. אדיפוס מדמה בטעות שהוא מתרחק מהעבר בבואו להבי, אלא שבאמת הוא מתקרב. הסוף הוא ההתחלה. המשורר קוואפיס, בן המאה הקודמת,... (המשך)

את הניסיון להגדיר את הזמן כמושג חיצוני, הקשור עם תנועה ועם מדידה של מאורעות מחזוריים, אומר פרופ׳ פונקנשטיין, אנו חבים כנראה לאריסטו. ואילו מושג הזמן הפנימי־חווייתי, המאופיין בייחודה של החוויה ולא בחזרה של מאורע על... (המשך)

ההכרה שהמדע מלווה בתחושה של יופי איננה חדשה. מה שפחות ידוע הוא שהיופי הוא אחד השיקולים המרכזיים ביצירתן של תיאוריות מדעיות. מדענים מהשורה הראשונה אומרים, כי אין זה מקרה שהטבע מופיע בצורות הנתפסות על ידינו... (המשך)

בניגוד לאפלטון, שראה ביופי בבואה ראשונה של האידיאה של היופי, הכיר אריסטו באוטונומיה של היפה. הוא ראה בדחף למצוא עונג בצורות הרמוניות ובדחף ליהנות מחיקוי מושלם את המקור של כל האמנויות היפות. פרופ׳ מנחם ברינקר... (המשך)

האסתטיקה היפנית שונה מהאסתטיקה המערבית. באמנות המערב הטבע הוא הרקע והאדם הוא העיקר. מה שהניע את האמן המערבי לפסל או לצייר הוא גוף האדם, שלמות הגוף של העלם או העלמה המסמלת את המשיכה המינית. באמנות... (המשך)

לכאורה נבדל המדע מהאמנות בשאלת האמת. האמת היא מה שקיים, והלא מדעי הטבע עוסקים בגילוי העובדות הקשורות במה שקיים. לעומת זאת, האמנות מבוססת על הדמיון, והדמיון, כידוע, אינו מוגבל על ידי הקיים. זאת ועוד, כיוון... (המשך)

פרופ׳ מריו ליביו מעמיד את היופי בקוסמולוגיה על שלושה מרכיבים מרכזיים: סימטריה, פשטות והעדר מרכז ליקום. אך בסיום מאמרו הוא מצביע על אפשרות, כי ייתכן ואנו חיים בכל זאת בזמן מאוד מיוחד, ולפיכך אפשר שעולמנו... (המשך)

למה נודעת ליופי השפעה כה עמוקה עלינו למן שחר התרבות? למה הוא מעורר בנו ריגוש עז כל כך? הכיצד איכויות היופי של הנוף והפנים לא השתנו מהותית בשלושת אלפי השנים האחרונות, בעוד הלבוש והתסרוקת שינו... (המשך)

למצבו של האדם יש קשר אמיץ מאוד אל משמעות החיים. שאלת השאלות של החיים היא, אם יש להם משמעות. שאלת השאלות לגבי משמעות החיים היא, אם המוות מותיר להם משמעות. היצירה מעניקה ליוצר ולאנושות את... (המשך)

שאלת המשותף לפיסיקה, לביולוגיה, לאנתרופולוגיה, למשפטים ולספרות מוצאת את ביטויה באחדות של ההכרה האנושית. על פי הפיסיקה החדשה החוקר איננו צופה פאסיבי בתהליכים הפיסיקליים שהוא בוחן; החלטתו מה למדוד קובעת איזו תכונה יגלה. גם ההיסטוריון... (המשך)

התא החי הוא מערכת מאורגנת, שכל חלקיה וכל התהליכים החלים בה מכוונים להשגת התכלית הראשונית של כל אורגניזם חי, הלא היא הקיום האינדיווידואלי. בכל תופעות החיים מתגלה התכליתיות כתכונה דומיננטית, המטביעה את חותמה על המבנה... (המשך)

בניגוד לתפיסה הקרטזיאנית הרואה את הקשר בין גוף לנפש כבלתי ניתן להבנה, הגישה הנטורליסטית רואה במנטליות מערכת של כשרים, שהתפתחו באבולוציה בדומה לתכונות הגופניות, הכפופים לתהליכי האבולוציה והברירה הטבעית. המנטליות היא שיאו של תהליך התפתחותי... (המשך)

למרות ההבדלים התרבותיים העמוקים בין חברות אנושיות שונות באזורי תבל השונים, מניחים אנתרופולוגים בני זמננו שקיים בסיס אנושי משותף לכל בני האדם. תפיסה זו מעוררת את שאלת האבחנה בין האנושי-כללי לבין התרבותי-ייחודי. לשון אחר, אם... (המשך)

הזכות לחיים היא התשתית הלוגית לכל יתר זכויות האדם. אפשר לחיות בלי חופש ביטוי, אבל אי־אפשר לקיים חופש ביטוי בלי חיים. הקושיה הכרוכה בעונש המוות, אף בהנחה שהוא עומד בכל קני המידה הדרושים של שיפוט... (המשך)

ערכים אינם ניתנים להנמקה רציונלית ולא להגדרה פורמלית, לפיכך אי־אפשר להתווכח עליהם. הערכים הם מוצרים של תודעת האדם, הם אינם מעוגנים במציאות שאנו מכירים בתפיסתנו הישירה או במחקרנו המדעי. החיים הם התנאי לאפשרות מציאותם של... (המשך)

חידת מותו של הסופר האיטלקי פרימו לוי מביאה את הקורא לחפש את הפתרון בספרים האוטוביוגרפיים שלו. התנסותו הנוראה באושוויץ עירערה אצלו את אחיזתו בכימיה, ועל כן גם בחומר, שבו הוא רואה את המפתח האמיתי להבנת... (המשך)