מחשבותמתחום:פילוסופיה(34)

מהם היחסים בין מדע לפילוסופיה? האם הם דו־סטריים? האם הם מפרים זה את זה? רבים סבורים כי השפעות בין-תחומיות הן בלתי נמנעות, משום שקשה להציב גבולות חדים בין תחומים. למשל, האם השאלה בדבר היווצרות היקום... (המשך)

האם אפשר להשוות בין תרבויות שונות זו מזו? התשובה מורכבת. ישנם מושגים אוניברסליים, אולם ישנם מושגים שהם במובהק תלויי תרבות. על כן יש לנהוג זהירות רבה בהעבירנו מושגים מתרבות לתרבות, אומר שלמה בידרמן. למשל, מושג... (המשך)

הפילוסופיה הדתית של ליבוביץ היא מהפכנית. ליבוביץ המדען וההוגה הגדול הושפע עמוקות מן הפוזיטיביזם הלוגי. זרם פילוסופי זה ביקר את המטאפיסיקה בטענה שאין היא ניתנת לאימות - לא לוגי ואף לא אמפירי - ועל כן... (המשך)

היחס לבעלי חיים עוצב, לפחות בתרבות המערבית, על יסוד כתבי הקודש, ובמיוחד על ספר בראשית, שבו עוברים כל בעלי החיים לפני אדם הראשון, והוא מורשה לרדות בהם. אלא שאדנותו של האדם מרוסנת על ידי מצוות... (המשך)

שני מנגנונים מכוונים את נטייתנו לבחור בבני/בנות זוג מסוימים: האחד גורם לנו להימשך לדומים לנו ככל האפשר, ואילו השני בולם את המשיכה הזאת על סף המשפחה הגרעינית כדי למנוע גילוי עריות. גם האבולוציה של החי... (המשך)

על פי ההשקפה הדטרמיניסטית מתקיימת ודאות מלאה לגבי אירועים בעתיד, שכן בכל רגע קיים רק עתיד אחד אפשרי מבחינה פיסיקלית. האי דטרמיניזם, לעומת זאת, קובע שבכל רגע ורגע נתון יש אפשרות פיסיקלית ליותר מעתיד אחד,... (המשך)

הסינים תפסו את הזמן באופן די דומה לתפיסה המערבית בת ימינו. בניגוד לתפיסה ההודית, ה״משך״ הסיני היה מחולק וקצוב. אבל בדבר אחד דמו להודים, ובדבר הזה היו שונים בתכלית מהנוסח הנוצרי שהתקבל במערב: אורך הזמן.... (המשך)

הטרגדיה וההיסטוריה, אומר ד״ר יוסף מאלי, צמחו במקביל במאה השישית לפה״ס מההכרה שהזמן הוא לא רק הפכפך כי אם גם בלתי הפיך. התשובה לאימת האדם מפני הזמן המכלה כל, שבאה לביטוי בדמות המיתולוגית של כרונוס,... (המשך)

בניגוד לאפלטון, שראה ביופי בבואה ראשונה של האידיאה של היופי, הכיר אריסטו באוטונומיה של היפה. הוא ראה בדחף למצוא עונג בצורות הרמוניות ובדחף ליהנות מחיקוי מושלם את המקור של כל האמנויות היפות. פרופ׳ מנחם ברינקר... (המשך)

האסתטיקה היפנית שונה מהאסתטיקה המערבית. באמנות המערב הטבע הוא הרקע והאדם הוא העיקר. מה שהניע את האמן המערבי לפסל או לצייר הוא גוף האדם, שלמות הגוף של העלם או העלמה המסמלת את המשיכה המינית. באמנות... (המשך)

ערכים אינם ניתנים להנמקה רציונלית ולא להגדרה פורמלית, לפיכך אי־אפשר להתווכח עליהם. הערכים הם מוצרים של תודעת האדם, הם אינם מעוגנים במציאות שאנו מכירים בתפיסתנו הישירה או במחקרנו המדעי. החיים הם התנאי לאפשרות מציאותם של... (המשך)

לרגל מלאות 85 שנה לפרופסור ישעיהו ליבוביץ נערך לכבודו סימפוזיון באוניברסיטת תל־אביב. מבחינת ״מחשבות״ ציין היובל קשר בן עשרים שנה עם פרופסור ליבוביץ. הרשימה המובאת בגיליון זה כוללת את ההרצאה שנשא עורך ״מחשבות" בסימפוזיון על... (המשך)

כמי שהחל דרכו בפסיכולוגיה כ״פסיכולוג של חולדות״, הגיע מחבר המאמר, ד״ר סם רקובר, למסקנה שאי־אפשר לה לפסיכולוגיה ללא פילוסופיה. עוד בהיותו סטודנט עמד סם רקובר על ההבדל המהותי בין מדעי הטבע לפסיכולוגיה. בניגוד למדעי הטבע,... (המשך)

הרקליטוס, אחד הפילוסופים המעניינים, אך גם הסתומים, מקרב הפילוסופים היוונים הקדומים, מוכר לציבור הרחב באמצעות הפתגם הנודע: ״אי־אפשר לעבור באותו נהר פעמיים״. פתגמיו האחרים פחות ידועים, אך זכו לפרושים רבים, ביניהם לפרושו של הפילוסוף בן... (המשך)

״סַפָר הכפר מְסַפֵר את כל אנשי הכפר שאינם מספרים את עצמם. האם הוא מספר גם את עצמו? ״ האם פרדוקס זה ודומיו הם שעשועים אינטלקטואליים, או, אפשר, השער לתגלית הפילוסופית — כלשונו של אפלטון, ואולר... (המשך)

ד״ר זאב בכלר עומד על ההבדל העמוק בין המדע לבין הפילוסופיה של המדע. המדע טעון מידע ותוכן אמיתי על העולם, בעוד הפילוסופיה של המדע הינה מעגלית מטבעה ולפיכך ריקה מתוכן וממשמעות. ד״ר בכלר תוקף את... (המשך)

שאלת הזיקה בין דת למדע חזרה ועלתה ב״מחשבות" פעמים אחדות באמצעות ראיונות עם אנשי מדע דתיים - על מגוון עמדותיהם. הראיון עם פרופ' נתן שלזינגר מאוניברסיטת צפון קרוליינה הוא יוצא דופן, בכך שזו הפעם... (המשך)

מלחמתו העיקשת והמתמשכת של פרופ' יוסף אגסי בממסד בכלל ובממסד המדעי בפרט, הוציאה לו שם של "ילד סורר", להטוטן לוגי ומתנגד להכעיס, לצד סופרלטיבים מופלגים בשבחו. לאחרונה פרסם פרופ׳ אגסי ספר מכתבים יוצא... (המשך)

למן הופעתם על במת ההסטוריה נטלו הפילוסופים על עצמם לפסוק בשאלות מוסריות על־פי משפטו האובייקטיבי של השכל. אלפי שנים ועשרות משנות פילוסופיות - שכל אחת מהן מתיימרת לתשובה הכוללת, המלאה והסופית לתהיות המוסריות... (המשך)

24 פגישתו הראשונה של אסא כשר — אז סטודנט למתמטיקה באוניברסיטה העברית — עם יהושע בר-הלל התקיימה בראשית שנות ה-60, בקורס על הפילוסופיה של המתמטיקה. השיעורים של בר-הלל עסקו בכל הנושאים המרתקים, עליהם כתב שנים... (המשך)

"אין בנמצא ולו גם נימוק משכנע אחד שיכול לתמוך בחשיבות הבלתי רגילה שנזקפת כיום לזכות המדע בחברה”, פוסק פאול פיירהבנד, אחד הפילוסופים היותר פרובוקטיביים החיים עמנו. לדידו אין המדע ייחודי בהשוואה לאידאולוגיות אחרות - פוליטיות,... (המשך)

יורם סברוני, אדריכל ישראלי צעיר, יוצא בעקבות חזון האגואיזם הרציונלי של ד״ר משה קרוי להוכיח את מהותו הרציונלית של האדם, את כושרו של השכל לזהות במדוייק את המציאות — תוך חשיפת הסתירות הפנימיות; להוקיע את... (המשך)

המדינה, קובע פרופ' ישעיהו ליבוביץ, אינה אלא מנגנון לסיפוק צרכים מסויימים ולפיכך אין לה משמעות ערכית. המדינה אפילו איננה מכשיר להגשמת ערכים. כל צידוקה בכך שהיא מספקת צרכים ומאפשרת קיומם של בני־אדם בצוותא, באשר ללא... (המשך)

במשך 250 שנה בקירוב שלט בכיפה חזון מלהיב ומרגש, לפיו מתקדם המדע לאמת בתהליך רצוף ובלתי פוסק, וכי כל שנדרש כדי להבטיח תהליך זה הוא איסוף שקדני של העובדות — ללא דעות קדומות. מאמרו של... (המשך)

השאלה הפילוסופית הרצינית היחידה, אומר קאמי, היא שאלת טעם החיים: להחליט אם החיים ראויים לחיותם — אם לאו. היינו, לבחור בין התאבדות לבין חיים בעולם עויין, זר, חסר משמעות. שאלה זו, אומרת מחברת המאמר, א.... (המשך)

הנסיון לטפל במוסר בכלים רציונליים ולהפוך את ההתנהגות המוסרית לתוצאה בלתי נמנעת של פעולת השכל, העסיק הוגי דעות מכל הדורות. זהו גם הדבר הממלא את כל מעייניו של ד״ר קרוי מאוניברסיטת תל-אביב. בראיון עמו, המובא... (המשך)

בספרו ״הלוטוס והרובוט״, כותב ארתור קסטלר כי תהום שאינה ניתנת לגישור כרויה בין המחשבה הלוגית־אמפירית של המערב לבין המחשבה הקדם־מושגית והמכלילה של המזרח. גם פרופ' ב״ע שרפשטיין אינו נוטה חסד לחשיבה המיסטית של המזרח. בספרו... (המשך)

הערות לוויכוח בשאלת הקונפליקט בין דת ומדע, בין פרופ׳ אריה וינרב ומר אסא כשר — ב״מחשבות״ 26... (המשך)

כל יצור אנושי מתחיל לחשוב על החיים כעל מכלול. אך ככל שהוא מדייק לחשוב עליהם הולך המכלול וצר. בהגיעו לבשלות יש לך אדם, שידיעתו על מילימטר מסויים יסודית ביותר. אדם זה יודע, שכל מי שאינו... (המשך)

המחלוקת אם מסוגל המחשב לטפל רק בבעיות כמותיות (פרופ' ישעיהו ליבוביץ), או גם בבעיות איכותיות (פרופ׳ יהושע בר־הלל), לידתה בסקירה שהופיעה ב״מחשבות״ 20, אשר דנה בסוגיה של אינטליגנציה מכאנית.... (המשך)

בעולם בו כל נבואה היא (כמעט) בגדר עובדה, נקל להבין להנאתו המיוחדת של פרופ יהושע בר־הלל שעה שהוא מנפץ זו אחר זו שלפוחיות מלאות תחזיות ספקולטיביות, המרחפות אשכולות אשכולות מעל התיבות האפורות של המחשבים האלקטרוניים.... (המשך)

ראיון עם פרופסור בן־עמי שרפשטיין ראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל־אביב... (המשך)

דומה, אמנם, כי אין הגדרה מתאימה יותר לתקופה שלנו מאשר עידן המדע. ולא רק משום שפיתחה את האטום, את טילי החלל, את הלייזר, ויש אומרים — את המחשבים האלקטרוניים. השפעת המדע והשיטות המדעיות חדרו בזמננו... (המשך)

איש אינו תמה על כך שדעות קדומות, הנובעות על־פי רוב מבערות או לפחות — בורות, מאריכות ימים מכולן. כך, דומה, קרה בפרשת יחסי אדם־מכונה.... (המשך)