מחשבותשיחה(66)

האם אפשר להשוות בין תרבויות שונות זו מזו? התשובה מורכבת. ישנם מושגים אוניברסליים, אולם ישנם מושגים שהם במובהק תלויי תרבות. על כן יש לנהוג זהירות רבה בהעבירנו מושגים מתרבות לתרבות, אומר שלמה בידרמן. למשל, מושג... (המשך)

מהו יחודו של הקולנוע בהשוואה לצורות אמנות שונות? הקולנוע, שנוצר בשנת 1895 על ידי האחים לומייר בצרפת, שילב תלות מורכבת, ובעייתית לפעמים, בין כוח יצירתי אמנותי של האמן היוצר ובין הטכנולוגיה שבה הוא תלוי. בתלות... (המשך)

האקולוגיה הקלאסית התבססה על מודלים ניתנים לחיזוי של מערכות אקולוגיות. ביסודם עמדו מעין "קופסאות הומיאוסטטיות", שייצגו מערכות בעלות סביבה פנימית יציבה - אם גם דינמית אשר גבולותיהן היו יציבים פחות או יותר. באותן מערכות, הפרעות... (המשך)

המדע, אליבא דכולי עלמא, הוא תחום עיסוק רציונלי, שאינו סובל סתירות פנימיות. כשמתגלות סתירות כאלו או תצפיות שלא מתיישבות עם התיאוריה המדעית, אזי או שהתיאוריה מופרכת או שמתקנים אותה. בכך שונה המדע מכל תחום הגות... (המשך)

64 65 הדבר הראשון המתבקש כשמדברים על זיוף ועל אותנטיות, זה ניסיון להגדיר מהו בעצם זיוף. ההגדרה הפשוטה והבסיסית ביותר היא, שזיוף הוא כל דבר שמתחזה להיות מה שהוא איננו באמת, ואשר נעשה לשם הונאה.... (המשך)

במלאות 90 שנה לפרופ׳ ישעיהו ליבוביץ, הוא מתראיין ל״מחשבות" על מכלול נושאים, שדי בהיקפם כדי להעיד על ייחודו כהוגה ואיש אשכולות. ליבוביץ גורס שתורת הקוואנטים כפויה על הכרתנו, למרות שהיא מציגה לנו קשרים פונקציונליים בין... (המשך)

שש שנות מחקר ו-1288 מקרים של הורים לילדים חריגים וחולים נדרשו לד״ר מאירה וייס כדי לנפץ את המיתוס העתיק, שאין כוח בעולם חזק מאהבת אם. מחקרה של וייס מלמד, כי די במום חיצוני מכוער כדי... (המשך)

חקר התהליכים הביוכימיים של המוח עשוי לקרב אותנו להבנת ההפרעות הנפשיות, ובכך להעביר חלק ממחלות הנפש מתחום הפסיכיאטריה לתחום הנוירולוגיה. כיצד תשפיע הבנה זו על הטיפול במחלות נפש ובהתנהגויות אנטי חברתיות? האם בתי המשפט יתחשבו... (המשך)

לרגל מלאות 85 שנה לפרופסור ישעיהו ליבוביץ נערך לכבודו סימפוזיון באוניברסיטת תל־אביב. מבחינת ״מחשבות״ ציין היובל קשר בן עשרים שנה עם פרופסור ליבוביץ. הרשימה המובאת בגיליון זה כוללת את ההרצאה שנשא עורך ״מחשבות" בסימפוזיון על... (המשך)

בשלהי המאה ה־15 גלה ונהרס המרכז היהודי הגדול בספרד. הציבור היהודי כולו עמד במשבר של חורבן וגולה. צריך היה למצוא מענה לשאלות נוקבות ומקור עוצמה להמשך הדרך. התנועות הרוחניות שפעלו במסורת היהודית במהלך ימי הביניים... (המשך)

״סַפָר הכפר מְסַפֵר את כל אנשי הכפר שאינם מספרים את עצמם. האם הוא מספר גם את עצמו? ״ האם פרדוקס זה ודומיו הם שעשועים אינטלקטואליים, או, אפשר, השער לתגלית הפילוסופית — כלשונו של אפלטון, ואולר... (המשך)

מחקר בן 10 שנים על אורחות חייהם של הזנבנים, צפורי שיר קטנות החיות באיזור ים המלח, הביאו את פרופ׳ אמוץ זהבי לדחיית התאוריה של בירור השאירים, המהווה אבן יסוד של הסוציוביולוגיה. מחקר זה היווה גם... (המשך)

הפרופסורים הנס ושולמית קרייטלר מנהלים ביחד את עבודתם המדעית כבר יותר מעשרים שנה. בין פרסומיהם הרבים תופס מקום מרכזי ספרם על האוריינטציה הקוגניטיבית. על־פי תאוריה זאת אפשר לנבא התנהגותו של אדם, בכל מצב שהוא נקלע... (המשך)

מה טיבה של אותה ישות אמורפית ובלתי נראית, שבלעדיה האדם אינו אדם, הקרויה תרבות? כולנו חיים במסגרת של תרבות (תרבות־משנה), ולמרות זאת אנו יודעים על כך כמעט ולא כלום. כיצד ניתן להבין תרבויות, ובמיוחד אלו... (המשך)

יורגן האברמאס (Jurgen Habermas) הוא פילוסוף מערב־גרמני בן זמננו (נולד ב־1929), אשר הגותו כמעט ואינה מוכרת בארץ — אפילו בקרב המתעניינים בפילוסופיה. אף־על־פי־כן, האברמאס הוא בין הפילוסופים החשובים של זמננו — אם לא החשוב שבהם.... (המשך)

הקיבוץ: מניין הפער בין החלום דאז למציאות דהיום? האם התשובה נעוצה בטבע האדם, במבנה החברה האנושית או אולי באידאה עצמה? מהו הקיבוץ — יצירה של אנשים שהתחילו במהפכה וסיימו במעשי אבות (כדברי שלמה לביא)? תרומה... (המשך)

יש המסבירים את השתמרותה ורציפותה של השפה העברית בכך, שחדלה לתקופה ארוכה להיות שפה חיה ונותרה חנוטה בטכסטים כתובים, שמורה ומוגנת מפגעי השימוש היום־יומיים. האם השבתה לחיק הלשונות החיות תמנע מילד ישראלי בעוד 300 שנה... (המשך)

ספרו של פרופ׳ שלמה שוהם, "הליכי טנטלוס", מציג תורת אישיות דיאלקטית בעיקרה, הנעה לאורך קו רצוף — ששני קצותיו מייצגים שני וקטורים מנוגדים: וקטור האיחוד מזה ווקטור הפירוד מזה. הראשון מעורר את היחיד, בכל שלב... (המשך)

רבים נוטים לייחס את ראשיתה של הכלכלה המודרנית לספרו של אדם סמית, "עושר העמים". אבל במיוחד גרם ספר זה להחרפת הפולמוס בין שתי השקפות עיקריות השולטות זה כ-300 שנה בחשיבה הכלכלית: יזמה חופשית מזה וכלכלה... (המשך)

שאלת הזיקה בין דת למדע חזרה ועלתה ב״מחשבות" פעמים אחדות באמצעות ראיונות עם אנשי מדע דתיים - על מגוון עמדותיהם. הראיון עם פרופ' נתן שלזינגר מאוניברסיטת צפון קרוליינה הוא יוצא דופן, בכך שזו הפעם... (המשך)

מלחמתו העיקשת והמתמשכת של פרופ' יוסף אגסי בממסד בכלל ובממסד המדעי בפרט, הוציאה לו שם של "ילד סורר", להטוטן לוגי ומתנגד להכעיס, לצד סופרלטיבים מופלגים בשבחו. לאחרונה פרסם פרופ׳ אגסי ספר מכתבים יוצא... (המשך)

מאז נתגלה האינטרפרון כמערכת הגנה אנטי־נגיפית ורב־תכליתית של גופנו, האמורה לעמוד בפרץ עד לכניסתה של המערכת האימונולוגית לפעולה, נמשכים המאמצים להפכו לתרופה ראשונה במעלה נגד מחלות נגיפיות. תקווה זו נכזבה במידת־מה לנוכח קשיי... (המשך)

24 פגישתו הראשונה של אסא כשר — אז סטודנט למתמטיקה באוניברסיטה העברית — עם יהושע בר-הלל התקיימה בראשית שנות ה-60, בקורס על הפילוסופיה של המתמטיקה. השיעורים של בר-הלל עסקו בכל הנושאים המרתקים, עליהם כתב שנים... (המשך)

הנסיון להגדיר מהי אמנות הוא בן 2,500 שנה לפחות, ודומה שככל שהמאמץ גובר והאמנות מתעשרת אנו מתרחקים יותר מהגדרה ברורה, שהיא גם מקיפה, מספקת ואוניברסלית. ד״ר גדעון עפרת, תאורטיקן ומבקר אמנות, מציע פתרון סופי ומלא... (המשך)

רופא הנפש, גורס פרופ' פרנץ בריל, צריך למצוא דרכו לחולה לא באמצעות גישה מחקרית אובייקטיבית, שנדונה מראש לכשלון, ואף לא באמצעות גישות דוגמטיות של אסכולות מבוססות, שכל עיקרן לספק לרופא תשובה גזורה מראש על אופי... (המשך)

הארבה הוא אחת משואות הטבע הידועות והמוכרות ביותר לאדם, ועם זאת דברים רבים הקשורים בהתנהגותו של הארבה ואפילו בעצם נוכחותו בחצי המזרחי של כדור הארץ — אינם מחוורים לחוקרים. מסתבר, כי כל עוד שרויים פרטי... (המשך)

יורם סברוני, אדריכל ישראלי צעיר, יוצא בעקבות חזון האגואיזם הרציונלי של ד״ר משה קרוי להוכיח את מהותו הרציונלית של האדם, את כושרו של השכל לזהות במדוייק את המציאות — תוך חשיפת הסתירות הפנימיות; להוקיע את... (המשך)

מדי שניה מזדקנים ומתים בגופנו מיליוני תאים. מדוע ? החוקרים מצביעים בכיוונים שונים, אך טרם נמצאה תשובה ברורה ומלאה. אף שההזדקנות והמוות הם תופעות בלתי נמנעות של החיים למן הופעתם, אנו רחוקים עדיין מרחק רב,... (המשך)

הנסיון לטפל במוסר בכלים רציונליים ולהפוך את ההתנהגות המוסרית לתוצאה בלתי נמנעת של פעולת השכל, העסיק הוגי דעות מכל הדורות. זהו גם הדבר הממלא את כל מעייניו של ד״ר קרוי מאוניברסיטת תל-אביב. בראיון עמו, המובא... (המשך)

מכל התופעות האנושיות — זו של גילוי אמונה היא אולי המופלאה ביותר. מבחינת האדם הלא-מאמיו היא גם המביכה ביותר. שכן מהכרזה זו משתמע כי נגלו לאותו אדם עובדות חדשות, המבטלות את ספקנותו הקודמת והוא ניצב... (המשך)

בספרו ״הלוטוס והרובוט״, כותב ארתור קסטלר כי תהום שאינה ניתנת לגישור כרויה בין המחשבה הלוגית־אמפירית של המערב לבין המחשבה הקדם־מושגית והמכלילה של המזרח. גם פרופ' ב״ע שרפשטיין אינו נוטה חסד לחשיבה המיסטית של המזרח. בספרו... (המשך)

אוכלוסיית חרקים הקונה לעצמה טעם דוחה מבטיחה לכל פרטיה הגנה מלאה מפני טורפים. אבל מה מונע מיחידים בקרב אוכלוסיה זאת לפטור עצמם מנטל הטעם הדוחה וליהנות בחינם מההגנה המובטחת להם על ידי כלל האוכלוסיה? אלטרואיזם?... (המשך)

ההנחה הקלאסית בפילוסופיה של המדע גרסה, שהמדע נעשה על ידי שאוספים עובדות, מנתחים אותן ומסיקים מהן חוקי טבע. בא פופר והפך את היוצרות: מדע נעשה על ידי זה שמניחים תחילה תיאוריות נועזות ורק אחר כך... (המשך)

ספרי הלימוד לפני 30 שנה הסבירו כי בניגוד למצבי הצבירה של הגז והנוזל מאורגנים האטומים במצב המוצק בסדר קבוע ומופתי. חקר החומרים האמורפיים הפריך לחלוטין גירסה נאיבית זאת. שאלת הסדר והארגון בחומר הפכה אחת החידות... (המשך)

הגישה הפיסיולוגית הקלאסית ראתה בהפרעה הנפשית ביטוי לשינוים במוח ולפיכך כוונו עיקר מאמציה לחקר המרכזים במוח. לעומתה ראתה בה הגישה הפסיכולוגית פנומן של הנפש ולכן התייחסה לתהליך הנפשי הנובע מההפרעה כאל תופעה מעשית אותה יש... (המשך)

״הספר המשוגע״ של חיים גורי הוא לדעת רבים אחד הספרים המקסימים שנכתבו בארץ בשנים האחרונות. זהו קולאז׳ צבעוני להפליא של אנשים ומקומות המחיה את ריחותיה של ארץ ישראל הקטנה של שנות ה-30 וה-40, תוך שימוש... (המשך)

כבר לפני 300 שנה הוכח, כי יצירה ספונטנית של החיים היא בלתי אפשרית, וכי כל יצור חי נוצר מיצור חי אחר שקדם לו. כיצד, אם כן, נוצרו החיים הראשונים ? כיצד הפך אוסף סתמי של... (המשך)

שיריה של דליה רביקוביץ האם הם ביטויים אמנותיים של מצבי רוח מתחלפים, או הם מבטאים במדוייק את יחסה האמיתי לחיים ? ואם אכן הם משקפים את יחסה האמיתי לחיים — למה אינה נוקטת צעדים המתחייבים... (המשך)

האם המהות האלוהית, כפי שהיא מתגלה בתורה, מגלמת את הביטוי העליון של מוסריות צרופה ? שיחה עם פרופ' משה טנדלר, המחלקה לבקטריולוגיה, אוניברסיטת בר־אילן.... (המשך)

על נסיונה של הביולוגיה לפענח את סוד האות הראשון והאחרון של התא החי. שיחה עם פרופ׳ מיכאל פלדמן, דיקן מדרשת פיינברג וראש המחלקה לביולוגיה של התא במכון וייצמן. ... (המשך)

תורת המשחקים נולדה כענף מדעי חדש לפני 40 שנה לערך, עם פירסום חיבוריו של המתמטיקאי הנודע פון נוימן בנושא. להכרה רחבה זכתה בשנת 1944 עם פרסום ספרם המשותף של פון נוימן ומורגנשטרן: ״תורת המשחקים והתנהגות... (המשך)

האין תגלית נסיונית זו מאשרת את התיאוריה של ״המפץ הגדול״ ומבכרת אותה ע״פ שאר התיאוריות ? ד״ר שביב: קרוב לודאי, שמבין התיאוריות הקוסמולוגיות — זו של ״המפץ הגדול״ (BIG BANG) היא המבוססת ביותר כיום. תיאוריה... (המשך)

שנת 2000 מולטון: מה ערכם השימושי של חישובים לטווח ארוך ? וינר: בראש וראשונה, שגיאה היא לחשוב שיש למחקרים לטווח ארוך ערך כלשהו לגבי חיזוי העתיד. אתה לא יכול לבנות תמונת עתיד ולהתכוון לשלפה מהמגירה בבוא היום,... (המשך)

אפתח בשאלה המתבססת על פתיחתו הפרובוקטיבית של החוקר דסדמונד מוריס, בספרו ״הקוף הערום״. מצויים 193 מינים של קופים, הוא אומר שם, אחד מהם ערום — הוא האדם. בן הוא מציין שם שהקוף הקדום ביותר הידוע... (המשך)

כל יצור אנושי מתחיל לחשוב על החיים כעל מכלול. אך ככל שהוא מדייק לחשוב עליהם הולך המכלול וצר. בהגיעו לבשלות יש לך אדם, שידיעתו על מילימטר מסויים יסודית ביותר. אדם זה יודע, שכל מי שאינו... (המשך)

אמא: כשגייסו את אריה היתה לי הרגשת מועקה. לא כמו בפעמים הקודמות. היתה לי הרגשה שלא ייצא שלם מהמלחמה הזאת. ד״ר עירן: יום אחד, אחרי שרפול אמר לנו שאנחנו מתוכננים לפרוץ בכל מחיר את מתחמי... (המשך)

ראיון עם פרופ׳ אריה וינרב, המחלקה לפיסיקה נסיונית, האוניברסיטה העברית.... (המשך)

שיחה בשניים: ד״ר אילן עמית מחברת נת״ם והסופר עמוס קינן... (המשך)

שיחה עם המשוררת דליה רביקוביץ בעקבות הספר ״מיכאל שלי״ של עמוס עוז, על תהליך היצירה, על יחסים, אכזבה ושגעון. הגיבורה, חנה גונן, נישאת לגיאולוג צעיר ומרגישה שיחסיה עם בעלה מוליכים למבוי סתום.... (המשך)

המלה העברית ״מוח״ אינה מופיעה בתנ״ך. הדיון בתכנים של המציאות הפסיכית - מחשבה, רציה וכוונה של בני-אדם, המופיעים בתנ״ך - אינם מוסמכים אף פעם למוח. ביוונית הקלאסית מופיעים שמות ספציפיים ללב — ״קרדיה״, ולמעי... (המשך)

אילו היתה ההסטוריה רק קובץ של עובדות היא היתה משעממת. ההסטוריה מרתקת כי היא גדושה סמלים ומוסר השכל, הצומחים לא אחת על חורבותיהן של עובדות. האימרה המפורסמת של גליליאו גלילי Eppur si muove — אעפי״כ... (המשך)

בשיחה קצרה (בת 5 דקות) מעלה עזריה אלון רישומים קצרים מעולם הטבע... (המשך)

ראיון עם פרופסור ד״ר פרנץ בריל, מנהל המרפאה לבריאות הנפש של קופ״ח ברמת־גן וראש החוג לפסיכיאטריה בביה״ס לרפואה ובפקולטה ללמודי המשך ברפואה באוניברסיטת תל־אביב.... (המשך)

מלחמת ששת הימים שמה כמעט לאל את יציאת המשלחת הישראלית של נוער שוחר מדע למפגש הבינלאומי שעמד להתקיים באנגליה, ביולי 1967.... (המשך)

ראיון עם פרופסור יוסף גיליס, המחלקה למתמטיקה שמושית, מכון ויצמן.... (המשך)

בתור מי שראה והכיר את העולם לפני שנתעטף בגלימת הטכנולוגיה הנוצצת, הזמנו את מר סלוצקר לחזות במחשבים האלקטרוניים מקרוב. כשהוא נשען על מקלו הילך בין המכונות, הזין בהן עיניו והאזין לכל ההסברים, אך ניכר היה... (המשך)

הזמנו אנשי מחשבה ישראליים, כדי לדון ״סביב שולחן עגול״ בסכנות האפשריות לפרטיות האזרח, העשויות לנבוע מהפעלת מאגר נתונים ממוכן ומרכזי, שיכיל אינפורמציה מלאה ומפורטת אודותיו — מיום לידתו ועד שעת מותו.... (המשך)

בנסיון להבין כיצד חודרים מבעד לשערים המוגפים, פנינו לאמן יגאל תומרקין, שהרי הוא עדות חיה למצב מוזר זה: יצירותיו של תומרקין מקשטות 29 מוזיאונים, גלריות ואוספים פרטיים באמריקה ובאירופה, וחרף זאת שרויות עדיין במחלוקת —... (המשך)

במאמר שפרסם מנהל המרכז הישראלי לניהול — מטעים האלוף ישראל ברנע, כי ״אם קיים גורם יחיד הקובע באורח מכריע בחייו של מפעל, להצלחה או לכשלון, הרי זהו המנהל״. אם כך הדבר כדאי להקדיש מחשבה קצרה... (המשך)

ראיון עם פרופסור בן־עמי שרפשטיין ראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל־אביב... (המשך)

בחודש יולי השנה ייפתח באנגליה הכנס התשיעי הבינלאומי של נוער שוחר מדע, בחסותו של הנסיך פיליפ — הדוכס מאדינבורג. בתכנית הכנס הרצאות, דיונים וסיורים, הערוכים סביב נושאים מדעיים (ואחרים) קבועים מראש. מטרת הכנס הזה והדומים... (המשך)

בעולם בו כל נבואה היא (כמעט) בגדר עובדה, נקל להבין להנאתו המיוחדת של פרופ יהושע בר־הלל שעה שהוא מנפץ זו אחר זו שלפוחיות מלאות תחזיות ספקולטיביות, המרחפות אשכולות אשכולות מעל התיבות האפורות של המחשבים האלקטרוניים.... (המשך)

ראיון עם ד״ר שרל בלוך מרצה בכיר להסטוריה חדשה ולמדע המדינה באוניברסיטת תל־אביב... (המשך)

הסטודנטים לא אדישים • למה למרוד? • ההפגנות — דבר מזוייף • תפקיד המדינה להציב אתגרים בדרך מתאימה • לסטודנט הישראלי אין זמן לפעילות • הפרופסורים לא עולים אף הם על בריקדות • אין שום... (המשך)

דומה, אמנם, כי אין הגדרה מתאימה יותר לתקופה שלנו מאשר עידן המדע. ולא רק משום שפיתחה את האטום, את טילי החלל, את הלייזר, ויש אומרים — את המחשבים האלקטרוניים. השפעת המדע והשיטות המדעיות חדרו בזמננו... (המשך)

איש אינו תמה על כך שדעות קדומות, הנובעות על־פי רוב מבערות או לפחות — בורות, מאריכות ימים מכולן. כך, דומה, קרה בפרשת יחסי אדם־מכונה.... (המשך)