Texts

מהם היחסים בין מדע לפילוסופיה? האם הם דו־סטריים? האם הם מפרים זה את זה? רבים סבורים כי השפעות בין-תחומיות הן בלתי נמנעות, משום שקשה להציב גבולות חדים בין תחומים. למשל, האם השאלה בדבר היווצרות היקום... (המשך)

האם אפשר להשוות בין תרבויות שונות זו מזו? התשובה מורכבת. ישנם מושגים אוניברסליים, אולם ישנם מושגים שהם במובהק תלויי תרבות. על כן יש לנהוג זהירות רבה בהעבירנו מושגים מתרבות לתרבות, אומר שלמה בידרמן. למשל, מושג... (המשך)

מהו יחודו של הקולנוע בהשוואה לצורות אמנות שונות? הקולנוע, שנוצר בשנת 1895 על ידי האחים לומייר בצרפת, שילב תלות מורכבת, ובעייתית לפעמים, בין כוח יצירתי אמנותי של האמן היוצר ובין הטכנולוגיה שבה הוא תלוי. בתלות... (המשך)

תורת הכאוס פופולרית מאוד בשני העשורים האחרונים. למעשה היא גורסת שקיימות מערכות מאקרוסקופיות לא ליניאריות, שלא ניתנות לחיזוי גם אם נדע את תנאי ההתחלה שלהן (ראה מאמרו של דוד יששכרי במחשבות 66). מערכות כאוטיות המעובדות... (המשך)

היחס לבעלי חיים עוצב, לפחות בתרבות המערבית, על יסוד כתבי הקודש, ובמיוחד על ספר בראשית, שבו עוברים כל בעלי החיים לפני אדם הראשון, והוא מורשה לרדות בהם. אלא שאדנותו של האדם מרוסנת על ידי מצוות... (המשך)

לפני כ־40 שנה גרם נועם חומסקי למהפך בבלשנות. חומסקי הראה, כי אי אפשר להסביר את הידע הלשוני בלי להניח מראש קיומם של מבנים מנטלים מופשטים, מולדים ואוניברסליים. הידע הלשוני לפי חומסקי משמעותו ידיעה של כללים... (המשך)

מה זאת אהבה? מולקולה הקרויה pea, עונים חוקרים וביניהם הלן פישר בספרה ״אנטומיה של אהבה״. המולקולה הפשוטה הזאת היא שגורמת לנאהבים ריגושים עזים של רוממות רוח, שיכרון אהבה ואופוריה. אבל לא לעולם חוסן, כי רמתו... (המשך)

64 65 הדבר הראשון המתבקש כשמדברים על זיוף ועל אותנטיות, זה ניסיון להגדיר מהו בעצם זיוף. ההגדרה הפשוטה והבסיסית ביותר היא, שזיוף הוא כל דבר שמתחזה להיות מה שהוא איננו באמת, ואשר נעשה לשם הונאה.... (המשך)

תורות הכאוס והפרקטלים מאששות את הקביעה המקראית שהארץ היתה תוהו ובוהו. רוב המבנים בטבע הם פרקטליים. פרקטלים הם מבנים שממדם הוא מספר שבור, כלומר מבנים שגודלם תלוי בקני המידה או ב״סרגלים״ שנשתמש בהם כדי למדוד... (המשך)

על פי ההשקפה הדטרמיניסטית מתקיימת ודאות מלאה לגבי אירועים בעתיד, שכן בכל רגע קיים רק עתיד אחד אפשרי מבחינה פיסיקלית. האי דטרמיניזם, לעומת זאת, קובע שבכל רגע ורגע נתון יש אפשרות פיסיקלית ליותר מעתיד אחד,... (המשך)

אילו ידענו במדויק את חוקי הטבע ואת מצב העולם ברגע נתון, היינו יכולים לנבא בוודאות מה יהיה מצבו רגע אחר כך. אמונה זו בעולם המונחה על פי כללים סיבתיים מובהקים היתה נחלת המדע עד שנות... (המשך)

האם עובדה ואמת הן מלים נרדפות? מדוע המושג עובדה מתקשר עם המושג ודאות, ואילו המושג אמת מתקשר לפעמים עם מידה של אי ודאות? השאלה "מה יהיה הסוף?", אומר עמוס עוז, היא הנפוצה ביותר אצלנו. האם... (המשך)

האי ודאות המיוחדת למדעי החברה בכלל ולתורת הכלכלה בפרט נובעת ממצב של מידע לא סימטרי, טוען פרופ׳ אריאל רובינשטיין. מישהו יודע משהו שמישהו אחר אינו יודע והיה מאוד רוצה לדעת, ואילו מחזיקי המידע אינם ששים... (המשך)

קיימת הסכמה כללית על כך, שיצירות מוסיקליות מכילות משמעויות ומסרים רגשיים. עם זאת, מוסיקאים, פסיכולוגים ואסתטיקנים מודים באי יכולתם להוכיח או להסביר משמעויות אלה בכל דרך מדעית מקובלת. חוסר יכולת זה, סבורה אסתר שינברג, נעוץ... (המשך)

מנקודת מבטה של ההיסטוריה, לוודאות ולאי ודאות נודעת חשיבות מיוחדת, כיוון שההיסטוריה עוסקת במהלך החיים הקולקטיביים של בני האדם, המבקשים להשיג מידה מירבית של ודאות להבטחת תנאי קיומם ולמימוש מאווייהם. פרופ׳ אריאלי טוען שמבחינת אופני... (המשך)

כמה חם יהיה בשבוע הבא? מתי תקרה בארץ רעידת אדמה רבת עוצמה? חיינו מלאים אי ודאות, אומרים הפרופסורים מיה בר־הלל ועמוס טברסקי. עם זאת, השימוש שאנו עושים במונחים כגון סיכויים והסתברות מסייעים לנו לכמת את... (המשך)

סרטו של רוברט אלטמן, "שלוש נשים״, דן כתהומות הבדידות, הניכור וחזרות של האדם, בלשון סימבולית ואפופת מסתורין הוא נמנה עם אותו סוג סרטים, הנעים בתנועה מתמדת בין קטבי ההזייה והמציאות האלגורי והקונקרטי, החלום והערות, המשל... (המשך)

הפרסום הרחב שהעניקו כלי התקשורת לחוזרים בתשובה, הפך את החזרה לדת לאחת התופעות המענינות של השנה החולפת, מעדותם של בעלי התשובה עולה, כי האמונה שנתגלתה להם הביאה לחייהם "אור גדול", ”אמת מוחלטת" וכיו״ב ד״ר... (המשך)

ההכרה כי בחיפוש אחר אבני-היסוד של הטבע אנו יוצאים מהעולם הנתפש ע״י החושים אל העולם האטומי הנסתר מעין, היתה ציון-דרך חשוב בתפישתנו את הטבע השאלה עתיקת-היומין אודות האטום, אם הוא מייצג את היחידה הסופית של... (המשך)

ספרו של פרופ׳ שלמה שוהם, "הליכי טנטלוס", מציג תורת אישיות דיאלקטית בעיקרה, הנעה לאורך קו רצוף — ששני קצותיו מייצגים שני וקטורים מנוגדים: וקטור האיחוד מזה ווקטור הפירוד מזה. הראשון מעורר את היחיד, בכל שלב... (המשך)

אי ההפיכות של הזמן הביולוגי נראית כעניין מוכח מאליו. זרימת הזמן מהעבר אל העתיד מופיעה כאחד המאפיינים של הזמן עצמו. אולם, טוען פרופ' אנרי אטלן, אי ההפיכות של הזמן הוא תוצאה של מבנה השכל האנושי,... (המשך)

שאלת הזיקה בין דת למדע חזרה ועלתה ב״מחשבות" פעמים אחדות באמצעות ראיונות עם אנשי מדע דתיים - על מגוון עמדותיהם. הראיון עם פרופ' נתן שלזינגר מאוניברסיטת צפון קרוליינה הוא יוצא דופן, בכך שזו הפעם... (המשך)

מלחמתו העיקשת והמתמשכת של פרופ' יוסף אגסי בממסד בכלל ובממסד המדעי בפרט, הוציאה לו שם של "ילד סורר", להטוטן לוגי ומתנגד להכעיס, לצד סופרלטיבים מופלגים בשבחו. לאחרונה פרסם פרופ׳ אגסי ספר מכתבים יוצא... (המשך)

מאז נתגלה האינטרפרון כמערכת הגנה אנטי־נגיפית ורב־תכליתית של גופנו, האמורה לעמוד בפרץ עד לכניסתה של המערכת האימונולוגית לפעולה, נמשכים המאמצים להפכו לתרופה ראשונה במעלה נגד מחלות נגיפיות. תקווה זו נכזבה במידת־מה לנוכח קשיי... (המשך)

האם ניתן להקנות לעבריינים צעירים התנהגויות רצויות לחברה, באותה טכניקה של חיזוקים המשמשת חוקרים להקניית התנהגויות מסויימות לחיות ניסוי? הביהוויוריסטים סבורים שכן. לדידם החרות והרצון החפשי אינם אלא אשלייה. התנהגותם של כל היצורים... (המשך)

למן הופעתם על במת ההסטוריה נטלו הפילוסופים על עצמם לפסוק בשאלות מוסריות על־פי משפטו האובייקטיבי של השכל. אלפי שנים ועשרות משנות פילוסופיות - שכל אחת מהן מתיימרת לתשובה הכוללת, המלאה והסופית לתהיות המוסריות... (המשך)

ההנחה הקלאסית בפילוסופיה של המדע גרסה, שהמדע נעשה על ידי שאוספים עובדות, מנתחים אותן ומסיקים מהן חוקי טבע. בא פופר והפך את היוצרות: מדע נעשה על ידי זה שמניחים תחילה תיאוריות נועזות ורק אחר כך... (המשך)

אך סרטים ספורים זכו לפרסום שזכה להם "התפוז המיכני", בין השאר בזכות הטיפול המנוכר והמסוגנן באלימות. אך דומה שמה שבמיוחד מיכני בסרטו של קובריק הוא אופן טיפולו בניכור, המופעל בצורה סכימטית על תוכן רגשי. אצל... (המשך)

יצחק אסימוב, סופר ומדען ידוע, מגולל ספור דמיוני על מצב העולם בשנת 2430— שנה בה תגיע אוכלוסיית העולם ל־15 טריליון בני אדם. כדור הארץ, כך אומר אסימוב, מסוגל לכלכל עד 2 טריליון טונות בעלי חיים... (המשך)

בספרו ״הלוטוס והרובוט״, כותב ארתור קסטלר כי תהום שאינה ניתנת לגישור כרויה בין המחשבה הלוגית־אמפירית של המערב לבין המחשבה הקדם־מושגית והמכלילה של המזרח. גם פרופ' ב״ע שרפשטיין אינו נוטה חסד לחשיבה המיסטית של המזרח. בספרו... (המשך)

אוכלוסיית חרקים הקונה לעצמה טעם דוחה מבטיחה לכל פרטיה הגנה מלאה מפני טורפים. אבל מה מונע מיחידים בקרב אוכלוסיה זאת לפטור עצמם מנטל הטעם הדוחה וליהנות בחינם מההגנה המובטחת להם על ידי כלל האוכלוסיה? אלטרואיזם?... (המשך)

הנסיון לרשום תנועות ריקוד ליווה כנראה את התרבות האנושית משחר ימיה. אך אף אחד מן הכתבים שפותחו לא הצליח להקנות לריקוד אותה אוטונומיה של ביטוי שהתוים העניקו למוסיקה, הא״ב לשירה ולספרות והצבע לציור. האם כתב... (המשך)

הגישה הפיסיולוגית הקלאסית ראתה בהפרעה הנפשית ביטוי לשינוים במוח ולפיכך כוונו עיקר מאמציה לחקר המרכזים במוח. לעומתה ראתה בה הגישה הפסיכולוגית פנומן של הנפש ולכן התייחסה לתהליך הנפשי הנובע מההפרעה כאל תופעה מעשית אותה יש... (המשך)

היכולה מכונה לחשוב ? הפולמוס סביב שאלה זו משתרע על פני שנים ארוכות ולפי שעה ללא מענה חד-משמעי המוסכם על הכל. מאמרם של ג׳ ניברגלט ופראר, המובא בגליון זה, משקף גישה אופטימיסטית השואבת עדוד מההשגים... (המשך)

להסטוריה יש משמעות, אבל איש אינו יכול להבינה. במאה ה-19 האמינו שכל תפקידו של ההסטוריון הוא לרשום עובדות. עד מהרה התברר כי מלאכת הבחירה והמיון של העובדות על ידי ההסטוריון היא שיוצרת בפועל את ההסטוריה.... (המשך)

ספרי הלימוד לפני 30 שנה הסבירו כי בניגוד למצבי הצבירה של הגז והנוזל מאורגנים האטומים במצב המוצק בסדר קבוע ומופתי. חקר החומרים האמורפיים הפריך לחלוטין גירסה נאיבית זאת. שאלת הסדר והארגון בחומר הפכה אחת החידות... (המשך)

סרטו של ברנרדו ברטולוצ׳י הוא מן הסרטים החשובים והמענינים שהוצגו בשנים האחרונות, אך גם מן היותר שנויים במחלוקת. האם עוסק סרט זה בתאור המכניזם הפנימי של הפשיזם, של השנאה ושל הרע האנושי ו או אולי... (המשך)

״הספר המשוגע״ של חיים גורי הוא לדעת רבים אחד הספרים המקסימים שנכתבו בארץ בשנים האחרונות. זהו קולאז׳ צבעוני להפליא של אנשים ומקומות המחיה את ריחותיה של ארץ ישראל הקטנה של שנות ה-30 וה-40, תוך שימוש... (המשך)

ב-1937 פרסם מתימטיקאי ולוגיקן אנגלי, א.מ. טיורינג, מאמר שתיאר מכונה לוגית לביצוע חישובים כלשהם. באמצעות מכונה זאת ביקש טיורינג להגיע להגדרה מדוייקת יותר של מה שקרוי שיטת חישוב ולהקנות משמעות ברורה יותר למונחים מעורפלים המאפיינים... (המשך)

מביא את גרסתו של פרופ׳ ישעיהו ליבוביץ בנושא שפרופ׳ מישל רבל דן בו בגליון הקודם. שתי התכונות שהוצגו באותו ראיון כמאפיינות את מושג החיים — היציבות והשכלול — הם לדברי פרופ׳ ליבוביץ מכאניזמים הפועלים בחיים,... (המשך)

על המנגנון החמקמק של הארוס, הלובש צורות עדנה מופלאות של כמיהה ליופי עליון ... (המשך)

כבר לפני 300 שנה הוכח, כי יצירה ספונטנית של החיים היא בלתי אפשרית, וכי כל יצור חי נוצר מיצור חי אחר שקדם לו. כיצד, אם כן, נוצרו החיים הראשונים ? כיצד הפך אוסף סתמי של... (המשך)

שיחה עם פרופסור יעקב לורך, המחלקה לבוטניקה והמחלקה להיסטוריה ופילוסופיה של המדע, האוניברסיטה העברית בירושלים. הנושא המעסיק את פרופ׳ לורך יותר מכל נושא אחר, פרט אולי לתחום עיסוקו הישיר, הוא החינוך.... (המשך)

התורשה כנגד הסביבה, מהי אינטליגנציה, מה בין אי־קיו לאינטליגנציה - והגזע הלבן והגזע השחור: עליונות מול נחיתות?... (המשך)

כיום, מאה שנה כמעט למן אותה תערוכה היסטורית, לא המכונות האדירות מפחידות את האדם, אלא המכשירים העדינים המשמשים את הביולוגים במעבדותיהם. אותם כהנים באצטלות לבנות האוחזים במפתח, שעשוי אולי ביום מן הימים לשנות את אישיותו... (המשך)

מאמרו של בעל הפסאודונים, אופאטרידס פרימיגניוס, סוקר את כושרם הממשי של הרובוטים (קרי — תכניות מחשב) לעומת הכושרים הדמיוניים של הרובוטים בספרות הבידיונית. מה הקשיים האמיתיים הניצבים בדרך יצירתם של רובוטים אינטליגנטיים ? כלום מסוגלים... (המשך)

האם המדעים המדוייקים אמנם מדוייקים כפי שסוברים ? האמנם מצוים בטבע יחסים מתימטיים חד משמעיים ? כלום צודקים המדענים בהציגם את המדע כדובר אמת ? הכי משוחררת קהיליית המדענים מצרות אופק ודוגמטיות ? על שאלות... (המשך)

שיריה של דליה רביקוביץ האם הם ביטויים אמנותיים של מצבי רוח מתחלפים, או הם מבטאים במדוייק את יחסה האמיתי לחיים ? ואם אכן הם משקפים את יחסה האמיתי לחיים — למה אינה נוקטת צעדים המתחייבים... (המשך)

סרטו של אנטוניוני, Up־Blow, כמיטפורה מקסימה של הינתקות האדם המודרני מהממשות של הדברים וקיומו בעולם של מראות המשקפות את בבואת הדברים. כושרה המופלא של המצלמה (שלא כמסרטה) לעקור קטע זעיר של המציאות מתוך רצף הזמן... (המשך)

— סרטו של קוסטא גבראס על פרשת משפטו של ארתור לונדון. נסיונו של הבמאי ליצור אפקט תיעודי ע"י חיקוי המציאות — הצלחה או כשלון ? רשימה על המציאות הפיקטיבית של הסרט כנגד המציאות הממשית. ... (המשך)

תקציר הרצאתה של גב׳ שולמית אלוני בכנס עובדי י.ב.מ. על הסכנות הצפויות לחרות הפרט ולפרטיותו משלטון תאב מידע, הנעזר בבנק נתונים מרכזי בעל מידע מלא על האזרח.... (המשך)

שיחה עם הסופר יזהר סמילנסקי על ״מהו חינוך״. האם חינוך זה תוכן או זה אופן ? האם אפשר ומותר לחנך אדם למשהו, או יש לחנכו כך שיהיה בן חורין בשימושי האנושיות שלו.... (המשך)

ד"ר רוברט פונדילר, יועץ למינהל בניו־יורק, מעלה תאור דמיוני של השתלת כליה בשנת 2001. משך הניתוח : 3 דקות.... (המשך)

כאשר גרעין האטום, בו מתרכזת המסה, תופש רק 100,000 : 1 משטח האטום — מהו הכסא שאנו יושבים עליו ? ואקום מושלם כמעט. על השניות המוזרה של חלקיקי הגרעין, שלפעמים הם חומר ולפעמים גלים,... (המשך)

על נסיונה של הביולוגיה לפענח את סוד האות הראשון והאחרון של התא החי. שיחה עם פרופ׳ מיכאל פלדמן, דיקן מדרשת פיינברג וראש המחלקה לביולוגיה של התא במכון וייצמן. ... (המשך)

האם המהות האלוהית, כפי שהיא מתגלה בתורה, מגלמת את הביטוי העליון של מוסריות צרופה ? שיחה עם פרופ' משה טנדלר, המחלקה לבקטריולוגיה, אוניברסיטת בר־אילן.... (המשך)

- אלימות הכושים, מרי הסטודנטים, מלחמת ויאטנם - אות להתפוררות או צירים של אמריקה חדשה ? שיחה עם פרופ׳ יהושע אריאלי, ראש החוג ללימודים אמריקניים באוניברסיטה העברית בירושלים.... (המשך)

- על אהבתם המפותלת של שלושת גבורי סרטו של פרנסוא טריפו - ז'ול וג׳ים, שהוקרן בקולנוע פריז, תל־אביב.... (המשך)

— סקירה קצרה על מהות הצילום התלת־ממדי והשימושים הצפויים בו.... (המשך)

ברגמן על העימות הברוטלי בין ערכי הרוח ליצר הקיום... (המשך)

תורת המשחקים נולדה כענף מדעי חדש לפני 40 שנה לערך, עם פירסום חיבוריו של המתמטיקאי הנודע פון נוימן בנושא. להכרה רחבה זכתה בשנת 1944 עם פרסום ספרם המשותף של פון נוימן ומורגנשטרן: ״תורת המשחקים והתנהגות... (המשך)

האין תגלית נסיונית זו מאשרת את התיאוריה של ״המפץ הגדול״ ומבכרת אותה ע״פ שאר התיאוריות ? ד״ר שביב: קרוב לודאי, שמבין התיאוריות הקוסמולוגיות — זו של ״המפץ הגדול״ (BIG BANG) היא המבוססת ביותר כיום. תיאוריה... (המשך)

שטף נתונים זורם ללא הפוגה למוחנו בכל שעות היום. אנו קוראים, רואים ושומעים. אנו נוגעים, טועמים ומכוונים את פעולותינו המוטוריות. ע״י הוראות קבועות מראש במוחנו מחליטים אנו האם וכיצד לפעול בהקשר לנתון חדש כלשהו. קובץ... (המשך)

מה הקשר בין אוקיאנוגרפיה לאטמוספירה, בין צפיפות החומר בפנים כדור הארץ למדעי החלל ? קשר הדוק ביותר מסתבר. למעשה אין להבין אחד מהם כהלכה ללא הבנה טובה בשני. כיוון שכך, איחדו נושאים אלה ואחרים תחת... (המשך)

המאמר ראה אור בחוברת ״בלשנות חישובית״ (פרסומי ״אילא״ / סדרה כללית / כרך 2, 1969), בעקבות ערב עיון שנתי של קבוצת איל״א לבלשנות חישובית. ערכו את החוברת מר אסא כשר ומר יעקב שויקה מאוניברסיטת בר-אילן... (המשך)

שנת 2000 מולטון: מה ערכם השימושי של חישובים לטווח ארוך ? וינר: בראש וראשונה, שגיאה היא לחשוב שיש למחקרים לטווח ארוך ערך כלשהו לגבי חיזוי העתיד. אתה לא יכול לבנות תמונת עתיד ולהתכוון לשלפה מהמגירה בבוא היום,... (המשך)

הגורל כהסתברות וואלטר פאבר יוצא מטעם אונסקו להתקין טורבינות בקאראקס. שכנו במטוס, גרמני מרבה להג, עושה דרכו למטע טבק של חברה גרמנית בגואטמלה להחליף את אחיו. פאבר מנסה להיחלץ משכנותו של הגרמני אך הדבר אינו... (המשך)

אפתח בשאלה המתבססת על פתיחתו הפרובוקטיבית של החוקר דסדמונד מוריס, בספרו ״הקוף הערום״. מצויים 193 מינים של קופים, הוא אומר שם, אחד מהם ערום — הוא האדם. בן הוא מציין שם שהקוף הקדום ביותר הידוע... (המשך)

המלה העברית ״מוח״ אינה מופיעה בתנ״ך. הדיון בתכנים של המציאות הפסיכית - מחשבה, רציה וכוונה של בני-אדם, המופיעים בתנ״ך - אינם מוסמכים אף פעם למוח. ביוונית הקלאסית מופיעים שמות ספציפיים ללב — ״קרדיה״, ולמעי... (המשך)

הטכנולוגים בעד הקולסטרול, אליה ללא קוץ, "הילטון" על הירח, המחשב העתיד מפלאסטיק?... (המשך)

לפני חודשים אחדים שב העוזר למנכ״ל של מקורות — המהנדס שאול ארלוזורוב — משליחות בת שנה בגאנה, שהוטלה עליו מטעם ארגון הבריאות העולמי, תה״ל וממשלת גאנה. בשנת שהותו שם אירגן המהנדס ארלוזורוב את מערכת... (המשך)

הנסיון המעשי שנרכש עד כה בתיכנות בבראייל למחשבים מורה בודאות, כי התוכניתן העיוור אינו נופל מעמיתו הפיקח מבחינת יכולתו ויעילותו. עם זאת, בעיה אחת חשובה מונעת שוויון מלא בין השניים והיא — ניצול זמן... (המשך)

שיחה עם המשוררת דליה רביקוביץ בעקבות הספר ״מיכאל שלי״ של עמוס עוז, על תהליך היצירה, על יחסים, אכזבה ושגעון. הגיבורה, חנה גונן, נישאת לגיאולוג צעיר ומרגישה שיחסיה עם בעלה מוליכים למבוי סתום.... (המשך)

במוקדם או במאוחר — אומר המחבר — מגיע כל אדם בהכרח לרמה מסויימת של אי-יעילות. בסקירה הומוריסטית זו, הוא מתווה את הדרך הבטוחה ביותר כיצד להגיע לרמה זו וכיצד להישאר בה. ... (המשך)

למזלנו, אנו משוחררים מנזקן של אמונות טפלות : חתול שחור, סולם זקוף, טפו־טפו־טפו, הקש בעץ, מספר 13 ועוד. לא שאנו נבונים יותר מקודמינו, אלא שאצל בני התקופה שפיתחה את האטום והמציאה את המחשבים האלקטרוניים —... (המשך)

כיצד לאחסן טריליון סביות (Bits) של אינפורמציה? תשובה לאתגר זה, שנזרק לפני שנתיים ע״י נציגי הועדה 10 לאנרגיה אטומית (ארה״ב), ניתנה ע״י מדעני המחלקות למחקר ולפיתוח שיטות מתקדמות של י.ב.מ. בסן-הוזה, קליפורניה — באמצעות תא... (המשך)

אחד הספורים הפחות ידועים של ההומוריסטן המפורסם סידני וויליאם פורטר (1862 — 1910), המוכר לקהל הרחב בכנויו הספרותי או. הנרי, דן בתאונת דרכים קטלנית שעד הראיה היחיד שלה הוא משורר תמהוני. אלא שמשורר זה אינו... (המשך)

בימינו, בנקים המבקשים לצעוד עם הזמן, חייבים למעשה לצעוד הרבה לפניו. רמז למגמה זו מתגלה במאמר שהופיע לאחרונה ב״אמריקן באנקר״, המוסר על נסיון מרחיק לכת שחותר לביטולה המוחלט של הניירת בבנקים, לרבות אותה פיסת נייר... (המשך)

האם יש גבול לשיפור שיטות, תכניות וישומים ? יתכן, אלא שגבול זה הוא מעין אופק המתרחק ככל שמתקרבים אליו. מסיבה זו הנהיגה חברת י.ב.מ. בינואר 1965 מבצע בשם ״תכנית הכרה בישומים מובחרים״, הפתוח לפני כל... (המשך)

מה סכוייו של בוב קרלסון לפגוש את בריאן וינינגטון מלונדון ? טובים למדי, כיון ששניהם חברים בקבוצת מומחים נבחרת של י.ב.מ. המונה כמה אלפים בלבד. כחברים בצוות נבחר זה, עשויים בוב קרלסון — בעל תאר... (המשך)

  חברת אל על רחוקה מלהמנות עם ענקי התעופה בעולם, אך אין זה מפריע לה להכלל ברשימת חברות התעופה המצליחות ביותר. אפילו בעיצומו של משבר כספי חמור שפקד את כל חברות התעופה בעולם, עם הכנסת... (המשך)

חברת י.ב.מ. פיתחה לאחרונה טכניקת רישום, שהביאה ליצירת סרט מגנטי חדש, המסוגל בכל ס״מ שלו לאחסן כפליים אותיות/ספרות מקודמיו. בפועל יכול סרט כזה להכיל נתוני תשלום של חצי מליון צ׳קים. הסרטים המתקדמים מופיעים בדגמים החדשים... (המשך)