Texts

מעבר לתכונות הפיסיקליות של העצם הנקלט בחושינו ולתמונתו הרשומה בהכרתנו, אומר דוד טולדנו, מצוי "העצם כשלעצמו", המייצג את מהותו האמיתית, האובייקטיבית והבלתי תלויה בחושינו ובהכרתנו. המחבר מתפלמס עם האסכולות הפילוסופיות שניסו להתמודד בחוסר הצלחה עם... (המשך)

שני מנגנונים מכוונים את נטייתנו לבחור בבני/בנות זוג מסוימים: האחד גורם לנו להימשך לדומים לנו ככל האפשר, ואילו השני בולם את המשיכה הזאת על סף המשפחה הגרעינית כדי למנוע גילוי עריות. גם האבולוציה של החי... (המשך)

במלאות 90 שנה לפרופ׳ ישעיהו ליבוביץ, הוא מתראיין ל״מחשבות" על מכלול נושאים, שדי בהיקפם כדי להעיד על ייחודו כהוגה ואיש אשכולות. ליבוביץ גורס שתורת הקוואנטים כפויה על הכרתנו, למרות שהיא מציגה לנו קשרים פונקציונליים בין... (המשך)

מדוע רוב הצמחים ובעלי החיים שונאים סיכון, ולמה אנשים צעירים פזיזים יותר מאנשים מבוגרים? כיצד יודעים צמחים לאמץ תוכניות פעולה מתוחכמות למרות שהם נטולי מחשבה והכרה? התשובות לשאלות אלו טמונות במנגנונים אבולוציוניים, שעברו תהליך של... (המשך)

ב-1516 הקדיש המדינאי האנגלי המהולל תומס מור את ספרו "אוטופיה" למדינה אידיאלית המבוססת על עקרונות התבונה, שחברתה נשלטת על ידי דחף עמוק לסדר ושאיפה להציל את העולם מהבילבול וחוסר הסדר השוררים בו. רעיון נשגב זה,... (המשך)

שש שנות מחקר ו-1288 מקרים של הורים לילדים חריגים וחולים נדרשו לד״ר מאירה וייס כדי לנפץ את המיתוס העתיק, שאין כוח בעולם חזק מאהבת אם. מחקרה של וייס מלמד, כי די במום חיצוני מכוער כדי... (המשך)

השימוש הנורא שעשתה המהפכה הצרפתית בגיליוטינה סיפק לאידיאולוגיה השמרנית הוכחה חותכת, ברוח משנתו של תומס הובס, לרוע החבוי בטבע האדם. מנגד הציג ז׳אן ז׳ק רוסו תפיסה אחרת, לפיה האדם הוא טוב מטבעו ורק החברה המנוונת... (המשך)

הדעה הרווחת בין האנתרופולוגים בני ימינו היא, שאין לדבר על טבע האדם במנותק מתרבותו, באשר בתרבות ניתן לראות צורת הסתגלות מיוחדת לאדם, בדומה לתכונות של התמחות ביולוגית, המאפיינות אופני הסתגלות שונים של בעלי חיים. מנקודת... (המשך)

בפואטיקות הראשונות של אירופה, תפקידה הייחודי של השירה הוא לשיר על טבע העולם ועל טבע האדם, אומר ד״ר אהרון שבתאי. האפוס מתאר את טבע האדם כאספקלריה אתית ליחסי הכוחות (האלוהויות) בטבע בכלל. התגברות זאוס והאלים... (המשך)

טבע האדם הוא תוצר משולב של השפעות הסביבה, שבה גדל והתפתח, של המטען הגנטי שירש מהוריו ושל פרופיל ההורמונים שלו. השאלה, עליה חלוקים חסידי הסביבה וחסידי התורשה, היא מה חלקו של כל אחד ממרכיבים אלה... (המשך)

ביסוד מערכת המשפט מובלעות כמה הנחות המשקפות באופן תלקי את טבע האדם. המשפט, מסבירה ד״ר מירי גור אריה, מורה לנו למשל להתייחס לכל אדם כאל רודף חירות, הראוי ליחס של שוויון וכבוד. אבל, כידוע, בני... (המשך)

הכל מסכימים שחולי נפשי דורש הסבר, אך בריאות נפשית היא תעלומה לא פחות גדולה. ד״ר עמיחי לוי דן בשתי חידות אלה של הנפש הבריאה והחולה. הפסיכיאטריה, מסביר לוי, משופעת מודלים המנסים להסביר את מחלות הנפש... (המשך)

המאובנים של יצורים ימיים בני 530 מיליון שנים מביאים את סטיבן ג׳ גולד למסקנה הפוכה מזו של הדארוויניזם המסורתי: צורות החיים שנכחדו אינן נחותות ולא פרימיטיביות יותר מאלו ששרדו עד ימינו. הסיבה לכך שנכחדו היתה... (המשך)

מכלל 3.8 מיליארדי השנים שבהן התקיימו חיים על פני כדור הארץ, יותר מ-3 מיליארדים הם היו במצב חד תאי. אף על פי כן המדע התעלם כמעט כליל מפרק זה באבולוציה, עד שבאה לין מרגוליס. היא... (המשך)

הגיאולוגיה הדינמית מסבירה את מחזורי היציבות והמשבר האקלימיים כתוצר של פעולת גומלין בין הקליטה והפליטה של אנרגיית השמש על ידי כדור הארץ. איזון זה תלוי בחומר שבו פוגעת הקרינה. משטח מים קולט את רוב הקרינה... (המשך)

הברירה הטבעית פיתחה בבעלי החיים מנגנון אינטרפרטציה המאפשר להם להשלים את המידע החלקי שקולטים חושיהם, ועל ידי כך לזהות במהירות את הסיכונים ואת הסיכויים הניצבים לפניהם. אבל אם ידיעת המציאות מותנית באינטרפרטציה, ואם זו מושפעת... (המשך)

הטרגדיה וההיסטוריה, אומר ד״ר יוסף מאלי, צמחו במקביל במאה השישית לפה״ס מההכרה שהזמן הוא לא רק הפכפך כי אם גם בלתי הפיך. התשובה לאימת האדם מפני הזמן המכלה כל, שבאה לביטוי בדמות המיתולוגית של כרונוס,... (המשך)

את הניסיון להגדיר את הזמן כמושג חיצוני, הקשור עם תנועה ועם מדידה של מאורעות מחזוריים, אומר פרופ׳ פונקנשטיין, אנו חבים כנראה לאריסטו. ואילו מושג הזמן הפנימי־חווייתי, המאופיין בייחודה של החוויה ולא בחזרה של מאורע על... (המשך)

הפיסיקאי לא מכיר בזרימת הזמן, נם לא במושגים של עבר, הווה ועתיד, שכן כל חוקי הפיסיקה הבסיסיים (למעט אחד) הם סימטריים ביחס לכיוון הזמן. כלומר, הם אינם משתנים גם אם הופכים את סדר האירועים מהסוף... (המשך)

הסינים תפסו את הזמן באופן די דומה לתפיסה המערבית בת ימינו. בניגוד לתפיסה ההודית, ה״משך״ הסיני היה מחולק וקצוב. אבל בדבר אחד דמו להודים, ובדבר הזה היו שונים בתכלית מהנוסח הנוצרי שהתקבל במערב: אורך הזמן.... (המשך)

הזמן הוא מושג זהה לחיים, והחיים מושג זהה לאלוהים. ב״אדיפוס״ של סופוקלס הזמן הוא פראדוקסלי. אדיפוס מדמה בטעות שהוא מתרחק מהעבר בבואו להבי, אלא שבאמת הוא מתקרב. הסוף הוא ההתחלה. המשורר קוואפיס, בן המאה הקודמת,... (המשך)

הסביבה האופפת את החי והצומח מייצרת אותות מחזוריים, ביניהם מחזורי אור וחושך, חילופי עונות וגיאות ושפל. מחזוריות בולטת מתקיימת גם בהתנהגותם של בעלי חיים, כגון נדידת עופות ופעילות סרטני ים. למעשה, התפתחות האורגניזם מהביצה המופרית... (המשך)

על פי העיקרון האנתרופי (האנושי), היקום שלנו נבחר מבין כל היקומים האפשריים על ידי העובדה שעלינו להיות נוכחים בו על מנת שנוכל לצפות בו. מכאן משתמע, שהיקום לא היה יכול להתקיים בלי שיהיו באיזשהו מקום... (המשך)

תורת המחילות הקוואנטיות (תמ״ק) חותרת לאחד את תורת היחסות המוכללת עם תורת הקוואנטים, במטרה למצוא תשובה לשאלות הבסיסיות של הפיסיקה, כגון מדוע יש לקבועים הפיסיקליים ערכים מסוימים ולא אחרים ומהו המרחב שאנו חיים בו. לשם... (המשך)

ב1981 נערך בוותיקן סמינר בינלאומי על התהוות היקום, במסגרת מאמצי הכנסייה לסלק את המשקעים העכורים שנערמו בינה לבין הקהילה המדעית למן משפטו המפורסם של גליליאו גלילי. עם זאת, האפיפיור הדגיש לפני באי הסמינר כי אל... (המשך)

על פי תיאוריית המפץ הגדול, היקום התחיל במצב של טמפרטורה גבוהה וצפיפות חומר גדולה. בתנאים קיצוניים כאלה כל התהליכים הפיסיקליים מביאים במהירות את החומר למצב של שיווי משקל תרמודינמי. מצב של שיווי משקל תרמודינמי הוא... (המשך)

ההכרה שהמדע מלווה בתחושה של יופי איננה חדשה. מה שפחות ידוע הוא שהיופי הוא אחד השיקולים המרכזיים ביצירתן של תיאוריות מדעיות. מדענים מהשורה הראשונה אומרים, כי אין זה מקרה שהטבע מופיע בצורות הנתפסות על ידינו... (המשך)

בניגוד לאפלטון, שראה ביופי בבואה ראשונה של האידיאה של היופי, הכיר אריסטו באוטונומיה של היפה. הוא ראה בדחף למצוא עונג בצורות הרמוניות ובדחף ליהנות מחיקוי מושלם את המקור של כל האמנויות היפות. פרופ׳ מנחם ברינקר... (המשך)

לכאורה נבדל המדע מהאמנות בשאלת האמת. האמת היא מה שקיים, והלא מדעי הטבע עוסקים בגילוי העובדות הקשורות במה שקיים. לעומת זאת, האמנות מבוססת על הדמיון, והדמיון, כידוע, אינו מוגבל על ידי הקיים. זאת ועוד, כיוון... (המשך)

המונח "חתך הזהב" נוצר בתחילת המאה ה-16, ומאז הוא תופס מקום מרכזי באסתטיקה המערבית, כמושג הקשור בקשר הדוק עם היופי. אבל כבר היוונים הקדמונים היו מודעים לתכונות המתמטיות והאסתטיות של פרופורציה מיוחדת זאת, והם עשו... (המשך)

פרופ׳ מריו ליביו מעמיד את היופי בקוסמולוגיה על שלושה מרכיבים מרכזיים: סימטריה, פשטות והעדר מרכז ליקום. אך בסיום מאמרו הוא מצביע על אפשרות, כי ייתכן ואנו חיים בכל זאת בזמן מאוד מיוחד, ולפיכך אפשר שעולמנו... (המשך)

למה נודעת ליופי השפעה כה עמוקה עלינו למן שחר התרבות? למה הוא מעורר בנו ריגוש עז כל כך? הכיצד איכויות היופי של הנוף והפנים לא השתנו מהותית בשלושת אלפי השנים האחרונות, בעוד הלבוש והתסרוקת שינו... (המשך)

האסתטיקה היפנית שונה מהאסתטיקה המערבית. באמנות המערב הטבע הוא הרקע והאדם הוא העיקר. מה שהניע את האמן המערבי לפסל או לצייר הוא גוף האדם, שלמות הגוף של העלם או העלמה המסמלת את המשיכה המינית. באמנות... (המשך)

קריס מארקר — סופר, פסנתרן וקולנוען — כתב וביים סרטון קצר זה הבנוי רובו ככולו מתמונות נייחות, כעין אלבום תמונות המייצג את זיכרונותיו של גיבור הסרט ואת הזיכרון הקיבוצי של החברה האנושית. הסרט נוצר בהשפעת... (המשך)

לידתה של מכניקת הקוואנטים בשנות ה-20 של המאה הזאת חוללה מהפכה אדירה בפיסיקה ובתפיסתנו האינטואיטיבית את המציאות הפיסיקלית. האי־ודאות המובנית בעולם התת-אטומי קבעה גבול סופי ליכולתנו לרעת את הטבע באורח שלם ומלא. מכניקת הקוואנטים שמה... (המשך)

נאמר על טוסקניני שהיתה לו אוזן מוסיקלית מן המשובחות שידעה ההיסטוריה. פעם אחת הפסיק חזרה עם התזמורת בטענה שנגני הצילו ניגנו תו אחד מיותר. הבדיקה הראתה אמנם שאותו תו הודפס בטעות, אבל אף מנצח לפניו... (המשך)

אין אתה מתענג על שבע או שבעים ושבע פליאותיה של עיר, כי אם על תשובה שעיר זו משיבה לשאלה שלך, אומר מרקו פולו לקובלאי חאן — שליטה האדיר של מונגוליה, בספרו המקסים והחכם של איטלו... (המשך)

התמחותם של אזורים מסוימים במוח בהיבטים שונים של ההכרה מוסיפה לשמש שדה פורה למחקרים מדעיים. אלה הצביעו על התמחות החצי השמאלי של המוח בתיפקודים לשוניים ובשימוש באסטרטגיות לוגיות ואנליטיות לפתרון בעיות. לחצי הימני של המוח... (המשך)

שיחה בין שני רופאים לפילוסוף על הצורך במקצוע מיוחד שיעסוק בסיוע לקבלת החלטות ערכיות ברפואה. האם יש צורך באיש מקצוע כזה בבתי־החולים בארץ?... (המשך)

אמנות מלחמה סינית עתיקה שהפכה לריקוד מסוגנן ולפילוסופיית חיים. מיצ׳יקו ניטובה, מורה יפנית שלימדה בישראל, מספרת על הטאי־צ׳י כחוויה, כמקצוע וכהשקפת־עולם... (המשך)

האם המוח הוא רשת מרכזים השולטים בדיבור, בהבנה ובתחושה, או שהוא יחידה תפקודית שלמה ובלתי־מחולקת? שיחה עם פרופ׳ לוי רחמני, הפסיכולוג הראשי של בית לוינשטיין... (המשך)

קריאה בשיריה של אמילי דיקינסון, משוררת אמריקנית מן המאה שעברה. יש בהם התנסות עכשווית קונקרטית, אך הם חותרים אל מעבר לזמן ולמקום... (המשך)

עד המאה ה־17 לא היה המושג ״הסתברות״ מוכר במערב. מאז הפך להיות חלק בלתי נפרד של התרבות על גילוייה השונים. פסקל משתמש בהסתברות להוכחת מציאות האל ופלורנס נייטינגל, המלאך בלבן, הפכה אותה למכשיר במאבק ציבורי... (המשך)

השקפת העולם הליברלית גרסה שאין עורך בהתערבות ובפיקוח מגבוה כדי להסדיר את היחסים בין הפרטים בחברה. אם כל פרט פועל באורח רציונאלי ועל־פי שיקולים של תועלתו־הוא. מובטחת טובתו האישית וגם טובת החברה בכללותה. אידאה יפה זו,... (המשך)

מהמחקר הגנטי בשנים האחרונות התברר, ש־90% לערך מהדנ״א בגופנו אינו משתתף כלל בהפקת החלבונים הפונקציונאליים של התא. האם עודפי דנ״א אלה הם בבחינת ״אשפה״ שהצטברה במרוצת הדורות, כדעת חוקרים מסויימים, או יש לה תפקידים חשובים... (המשך)

ביקוריהן של להקות מחול יפניות ובמיוחד הופעתה ה״מחשמלת״ של סנקאי־ג׳וקו, עוררה בלב רבים סקרנות עזה כלפי מחול הבוטו היפני העושה שימוש מרתק ורב־ניגודים בשפה הגופנית, בנסיון לחשוף היבטים נסתרים, ראשוניים ומטאפיסיים של המציאות היומיומית. דיאלקטיקה... (המשך)

כמי שהחל דרכו בפסיכולוגיה כ״פסיכולוג של חולדות״, הגיע מחבר המאמר, ד״ר סם רקובר, למסקנה שאי־אפשר לה לפסיכולוגיה ללא פילוסופיה. עוד בהיותו סטודנט עמד סם רקובר על ההבדל המהותי בין מדעי הטבע לפסיכולוגיה. בניגוד למדעי הטבע,... (המשך)

בשלהי המאה ה־15 גלה ונהרס המרכז היהודי הגדול בספרד. הציבור היהודי כולו עמד במשבר של חורבן וגולה. צריך היה למצוא מענה לשאלות נוקבות ומקור עוצמה להמשך הדרך. התנועות הרוחניות שפעלו במסורת היהודית במהלך ימי הביניים... (המשך)

האסטרולוגיה גורסת, כי מיקומם של כוכבי לכת ושבת מסויימים בעת לידתו של אדם, קובע במידה רבה את אופיו, תכונותיו ויש גורסים גם — את עתידו. לא מכבר נמצא לכאורה בסיס סטטיסטי להשפעת מאדים על הצלחה אתלטית... (המשך)

״סַפָר הכפר מְסַפֵר את כל אנשי הכפר שאינם מספרים את עצמם. האם הוא מספר גם את עצמו? ״ האם פרדוקס זה ודומיו הם שעשועים אינטלקטואליים, או, אפשר, השער לתגלית הפילוסופית — כלשונו של אפלטון, ואולר... (המשך)

״חוזה השרטט״, שנכתב ובויים ע״י פיטר גרינוואי, הוא חוויה קולנועית ממדרגה ראשונה. זהו סרט המקיים איזון כמעט מושלם בין תוכן אינטלקטואלי מבריק לצורה קולנועית ממושמעת ואסתטית להפליא. במבנה של ז'אנר בלשי נוסח אגאטה קריסטי, המתנהל בסוף... (המשך)

הפסיכולוג מילטון אריקסון, יוצר התארפיה הניסויית, הוא אחד האישים היותר מקוריים, אך גם השנויים במחלוקת ב־40 השנים האחרונות. אריקסון אינו משוחח עם מטופליו על בעיותיהם וגם נמנע משימוש בכלים פסיכולוגים שיטתיים, כגון: מבחני אישיות, אסוציאציות,... (המשך)

הרקליטוס, אחד הפילוסופים המעניינים, אך גם הסתומים, מקרב הפילוסופים היוונים הקדומים, מוכר לציבור הרחב באמצעות הפתגם הנודע: ״אי־אפשר לעבור באותו נהר פעמיים״. פתגמיו האחרים פחות ידועים, אך זכו לפרושים רבים, ביניהם לפרושו של הפילוסוף בן... (המשך)

התקפתו של זהבי על הבירור הקבוצתי ועל המודלים המתימטיים, המנסים להסביר את התנהגותם של בעלי חיים, מביאה את פרופ׳ דני כהן לצאת נמרצות להגנתם. בהן מסכים שהטבע מורכב ומתוחכם לאין ערוך מהמודל המתימטי, ואעפ״כ מסוגל... (המשך)

הסוציוביולוגיה הוא ענף מדעי חדש יחסית, המבקש לאחד בתוכו תחומי מחקר שונים שעסקו בנפרד בעיצובם ובהתפשטותם של תכונות, מנהגים והתנהגויות חברתיות של בעלי חיים, תוך נסיון לאתר את השורשים הגנטיים־אבולוציוניים שלהם ולזהותם כמוצרים של הבירור... (המשך)

האם הצטברות הדרגתית של שינויים זעירים, נוסח תורתו של דארווין, יכולה להסביר הופעתם של איברים מורכבים כמו העין, או המעבר הבעייתי מביצה של דו־חיים לביצה של זוחלים, או היווצרותם של מינים חדשים? אם־כן, מדוע אין... (המשך)

מחקר בן 10 שנים על אורחות חייהם של הזנבנים, צפורי שיר קטנות החיות באיזור ים המלח, הביאו את פרופ׳ אמוץ זהבי לדחיית התאוריה של בירור השאירים, המהווה אבן יסוד של הסוציוביולוגיה. מחקר זה היווה גם... (המשך)

מחבר הרשימה, ד״ר אבי שמידע, מציע הסבר נוסף להתפתחותן של תכונות שונות בבעלי חיים: לא די למין מסויים בהתאמה לתנאים ולדרישות הסביבתיות של גומחתו, עליו להתאים עצמו גם לתכונות ולהתנהגויות של המינים השכנים. שמידע מצביע... (המשך)

ספרה של סוזאן סונטאג על ״הצילום כראי התקופה״ מיקד את תשומת הלב למכשיר מרתק זה שמצא לו תוך זמן קצר יחסית אחיזה איתנה בתחומים רבים ומגוונים של הפעילות האנושית כמדיום אמנותי, תעודי, מסחרי, חברתי ואינטימי.... (המשך)

סרטו הנודע של פורד קופולה על מוראותיה של מלחמת ויאטנם משופע מעמדים קולנועיים מרהיבים, ועם זאת דומה שאין הם מצטרפים לכלל סרט שלם. הסיבה? אולי משום שקולנוע מעולה הוא רק אותו קולנוע שמצליח לעורר בצופה... (המשך)

הפרופסורים הנס ושולמית קרייטלר מנהלים ביחד את עבודתם המדעית כבר יותר מעשרים שנה. בין פרסומיהם הרבים תופס מקום מרכזי ספרם על האוריינטציה הקוגניטיבית. על־פי תאוריה זאת אפשר לנבא התנהגותו של אדם, בכל מצב שהוא נקלע... (המשך)

כבר במאה ה־17 עמדו על ההתאמה המפליאה בין חופי אפריקה ואמריקה הדרומית, והועלו סברות בדבר מוצאן של היבשות בהווה מגוש יבשתי רצוף בעבר הרחוק. תפישה זאת חזרה והתנגשה בדוגמה השלטת, לפיה קרום כדור הארץ הינו... (המשך)

ד״ר זאב בכלר עומד על ההבדל העמוק בין המדע לבין הפילוסופיה של המדע. המדע טעון מידע ותוכן אמיתי על העולם, בעוד הפילוסופיה של המדע הינה מעגלית מטבעה ולפיכך ריקה מתוכן וממשמעות. ד״ר בכלר תוקף את... (המשך)

יש המסבירים את השתמרותה ורציפותה של השפה העברית בכך, שחדלה לתקופה ארוכה להיות שפה חיה ונותרה חנוטה בטכסטים כתובים, שמורה ומוגנת מפגעי השימוש היום־יומיים. האם השבתה לחיק הלשונות החיות תמנע מילד ישראלי בעוד 300 שנה... (המשך)

כבר בתקופת קיומו הראשונה, בסוף שנות ה־40, התלוו למחשב האלקטרוני ציפיות גדולות. מה צופנות 30 השנה הבאות? השימוש במחשבים עתיד לחולל תמורות מרחיקות לכת בכלכלת העולם ובאורח חייו של הפרט. אך מעל לכל אלה ניצב... (המשך)

הקיבוץ: מניין הפער בין החלום דאז למציאות דהיום? האם התשובה נעוצה בטבע האדם, במבנה החברה האנושית או אולי באידאה עצמה? מהו הקיבוץ — יצירה של אנשים שהתחילו במהפכה וסיימו במעשי אבות (כדברי שלמה לביא)? תרומה... (המשך)

ההצלחות הישומיות המרשימות שזקפה לזכותה החקירה המדעית, הציגו אותה במרוצת הימים כמופת של חתירה רציונלית להרחבת הידע ולידיעת האמת. נשאלת השאלה האם קיימים עקרונות כלליים שבאמצעותם ניתן להכריע לטובת תורה מדעית אחת על־פני רעותה? פרופ׳... (המשך)

יורגן האברמאס (Jurgen Habermas) הוא פילוסוף מערב־גרמני בן זמננו (נולד ב־1929), אשר הגותו כמעט ואינה מוכרת בארץ — אפילו בקרב המתעניינים בפילוסופיה. אף־על־פי־כן, האברמאס הוא בין הפילוסופים החשובים של זמננו — אם לא החשוב שבהם.... (המשך)

סיפורם של הקוארקים, המרכיבים, בנראה, את מאות החלקיקים שנתגלו בטבע.... (המשך)

על מעמדן של התאוריות המדעיות: בעיות באינדוקציה ובהבחנה, בעיות הנובעות מתורת היחסות וכאלה המעוגנות במכאניקה הקוואנטית.... (המשך)

ההיסטוריה המתמטית של מאת השנים האחרונות מעניינת יותר מזו של שלושים השנים האחרונות. אי־לכך הרשו לי לנהוג כמנהג המתימטיקנים, ובמקום להשיב בהרחבה על מה שנשאלתי: מה קרה ב־30 השנים האחרונות, ברצוני לסטות ולדון ביתר פירוט... (המשך)

מה טיבה של אותה ישות אמורפית ובלתי נראית, שבלעדיה האדם אינו אדם, הקרויה תרבות? כולנו חיים במסגרת של תרבות (תרבות־משנה), ולמרות זאת אנו יודעים על כך כמעט ולא כלום. כיצד ניתן להבין תרבויות, ובמיוחד אלו... (המשך)

ארבעה סרטים המעלים נושאים שונים זה מזה בכל מובן אפשרי כמעט. הראשון הוא שיר הלל לטבע ולאנשים ברי־לבב החיים בתוכו. השני מציג את הניוון, הכיעור והטמטום האנושי, אשר בבולמוס תאוותיו איבד יכולתו לאהוב. השלישי מגולל... (המשך)

ההצגה ”קריזה" בביומה של נולה צ'ילטון היתה לרבים הארוע התאטרוני הבולט של שנת 1976 וביססה את מעמדה כאחד הכשרונות המחוננים והמקוריים שקמו לתאטרון הישראלי. בראיון עמה, המופיע בגליון זה, מתברר שגישתה של צ'ילטון לתאטרון היא... (המשך)

התפישה כי מידת אמינותו של ניסוי נקבעת על־ידי מידת הדיוק שלו, קנתה לה אחיזה במדע רק לפני 400 שנה. החל במאה ה-16 הפך הדיוק למכשיר מרכזי באישורן או בהפרכתן של תאוריות פיסיקליות חדשות. ד״ר יגאל... (המשך)

רבים נוטים לייחס את ראשיתה של הכלכלה המודרנית לספרו של אדם סמית, "עושר העמים". אבל במיוחד גרם ספר זה להחרפת הפולמוס בין שתי השקפות עיקריות השולטות זה כ-300 שנה בחשיבה הכלכלית: יזמה חופשית מזה וכלכלה... (המשך)

"כל מי ששהה בגטאות ובמחנות זוכר את תסמונת־האל ששררה שם. ממעמקי אסוננו, לנוכח התליות וחדרי הגזים, קראנו: אלהים כל־יכול, אל רחום וחנון, אייכה?" כך פותח אלכסנדר דונט מאסה יוצאת דופן זו, המהווה פרק מתוך ספר... (המשך)

פרופי וילר, אחד מגדולי וחשובי הפיסיקאים של תקופתנו, מעלה תיזה נועזת משלו לשאלה העתיקה אודות המקריות, או המשמעות, העומדת ביסוד הופעתם של החיים בעולם. בהסתמכו על המהפכה שחוללה תורת הקוונטים במושגי הפיסיקה והממשות גורס וילר... (המשך)

"אין בנמצא ולו גם נימוק משכנע אחד שיכול לתמוך בחשיבות הבלתי רגילה שנזקפת כיום לזכות המדע בחברה”, פוסק פאול פיירהבנד, אחד הפילוסופים היותר פרובוקטיביים החיים עמנו. לדידו אין המדע ייחודי בהשוואה לאידאולוגיות אחרות - פוליטיות,... (המשך)

ספרו של שודרלו דה־לקלו, "יחסים מסוכנים", נמנה עם אותם ספרים נדירים שיד הזמן לא פגעה בהם. 175 המכתבים שמחליפים ביניהם גבורי הספר מהווים את אחד המסמכים היותר נוקבים שנכתבו בזמן מן הזמנים אודות יצרי הלב... (המשך)

24 פגישתו הראשונה של אסא כשר — אז סטודנט למתמטיקה באוניברסיטה העברית — עם יהושע בר-הלל התקיימה בראשית שנות ה-60, בקורס על הפילוסופיה של המתמטיקה. השיעורים של בר-הלל עסקו בכל הנושאים המרתקים, עליהם כתב שנים... (המשך)

ארבעה כוחות גדולים קיימים בטבע. שלושה פועלים ברמה האטומית של החומר; הרביעי, הגרביטציה, הוא החלש שביניהם. כל המאסה האדירה של כדור הארץ יוצרת אנרגיה שהספקה 0.01 ואט בלבד. ועם זאת, לו רצינו להחזיק את כדור... (המשך)

תערוכת המיחזור במוזיאון ישראל, יער הכבסים של קדישמן, לשונות הפרה של גבע, השמיכות של לביא, תערוכתו הישראלית של ראושנברג — אלו ואחרות הטילו מבוכה לא רק בציבור הרחב, כי אם גם בקרב קהילת האמנים עצמה. לדעת... (המשך)

האמנות לומדת מן העבר וגדולתה וייחודה בכך שאינה חוזרת על עצמה. ואילו ״אמנות מטעם״, פוסק יגאל תומרקין, בין שהיא ראליזם־סוציאליסטי, סוריאליזם או קונצפטואליזם, היא דבר רע — באשר היא נוגדת את ההישג הגדול של המאה... (המשך)

הנסיון להגדיר מהי אמנות הוא בן 2,500 שנה לפחות, ודומה שככל שהמאמץ גובר והאמנות מתעשרת אנו מתרחקים יותר מהגדרה ברורה, שהיא גם מקיפה, מספקת ואוניברסלית. ד״ר גדעון עפרת, תאורטיקן ומבקר אמנות, מציע פתרון סופי ומלא... (המשך)

המדינה, קובע פרופ' ישעיהו ליבוביץ, אינה אלא מנגנון לסיפוק צרכים מסויימים ולפיכך אין לה משמעות ערכית. המדינה אפילו איננה מכשיר להגשמת ערכים. כל צידוקה בכך שהיא מספקת צרכים ומאפשרת קיומם של בני־אדם בצוותא, באשר ללא... (המשך)

הארבה הוא אחת משואות הטבע הידועות והמוכרות ביותר לאדם, ועם זאת דברים רבים הקשורים בהתנהגותו של הארבה ואפילו בעצם נוכחותו בחצי המזרחי של כדור הארץ — אינם מחוורים לחוקרים. מסתבר, כי כל עוד שרויים פרטי... (המשך)

רופא הנפש, גורס פרופ' פרנץ בריל, צריך למצוא דרכו לחולה לא באמצעות גישה מחקרית אובייקטיבית, שנדונה מראש לכשלון, ואף לא באמצעות גישות דוגמטיות של אסכולות מבוססות, שכל עיקרן לספק לרופא תשובה גזורה מראש על אופי... (המשך)

יורם סברוני, אדריכל ישראלי צעיר, יוצא בעקבות חזון האגואיזם הרציונלי של ד״ר משה קרוי להוכיח את מהותו הרציונלית של האדם, את כושרו של השכל לזהות במדוייק את המציאות — תוך חשיפת הסתירות הפנימיות; להוקיע את... (המשך)

במשך 250 שנה בקירוב שלט בכיפה חזון מלהיב ומרגש, לפיו מתקדם המדע לאמת בתהליך רצוף ובלתי פוסק, וכי כל שנדרש כדי להבטיח תהליך זה הוא איסוף שקדני של העובדות — ללא דעות קדומות. מאמרו של... (המשך)

השאלה הפילוסופית הרצינית היחידה, אומר קאמי, היא שאלת טעם החיים: להחליט אם החיים ראויים לחיותם — אם לאו. היינו, לבחור בין התאבדות לבין חיים בעולם עויין, זר, חסר משמעות. שאלה זו, אומרת מחברת המאמר, א.... (המשך)

השפה האנושית היא אולי הייחוד האנושי היותר מופלא בטבע. היכולת להעביר מידע מחשבתי באמצעות מילים היא בלעדית לאדם ונתונה לו, ככל הנראה, על ידי תשתית נוירונלית מיוחדת. השאלה היא כיצד מתהוות שפות, מדוע הן מתפתחות... (המשך)

הוויכוח בין אנשי הפאראפסיכולוגיה לבין המחנה השמרני על ערכה של הפאראפסיכולוגיה, היה ויכוח חסר תקווה למן הרגע הראשון, טוען ד״ר זאב בכלר, מחבר המאמר. ד״ר בכלר מדגיש, כי מאבקו של המימסד המדעי בראציונליות של הפאראפסיכולוגיה... (המשך)

רשימת־מבוא למאמרו של ד״ר זאב בכלר (״הפאראפסיכולוגיה — מדע או מהתלה ?״) המתפרסם בגליון זה. הרשימה מציגה את עמדותיהם המקוטבות של הפרופסורים קרייטלר ואגסי לגבי הפאראפסיכולוגיה. כן היא מביאה את דעותיהם של מדענים דגולים על... (המשך)

מדי שניה מזדקנים ומתים בגופנו מיליוני תאים. מדוע ? החוקרים מצביעים בכיוונים שונים, אך טרם נמצאה תשובה ברורה ומלאה. אף שההזדקנות והמוות הם תופעות בלתי נמנעות של החיים למן הופעתם, אנו רחוקים עדיין מרחק רב,... (המשך)

מאמר של פרופ' יוסף אגסי הטוען, כי המהפכה האינשטניאנית מתבטאת לא רק בתחום הפיסיקה אלא גם בתחום יחסי האנוש. יחסו של אינשטיין לתורות יריבות העמיד אותו (ואחדים מממשיכיו) כג׳נטלמן בודד ביו פרימדונות (הפרופסורים למדע). המהפכה... (המשך)

הנסיון לטפל במוסר בכלים רציונליים ולהפוך את ההתנהגות המוסרית לתוצאה בלתי נמנעת של פעולת השכל, העסיק הוגי דעות מכל הדורות. זהו גם הדבר הממלא את כל מעייניו של ד״ר קרוי מאוניברסיטת תל-אביב. בראיון עמו, המובא... (המשך)

מכל התופעות האנושיות — זו של גילוי אמונה היא אולי המופלאה ביותר. מבחינת האדם הלא-מאמיו היא גם המביכה ביותר. שכן מהכרזה זו משתמע כי נגלו לאותו אדם עובדות חדשות, המבטלות את ספקנותו הקודמת והוא ניצב... (המשך)

העולם הסובב אותנו הוא אסימטרי במלוא מובן המילה: כל הנחלים זורמים לים ולא ממנו, אורגניזמים חיים מזדקנים עם הזמו ולא מצעירים, השמש פולטת קרינה ממנה החוצה ולא להיפך. על אף זאת, סברו עד לפני עשור,... (המשך)

סרטיו של ברגמן מעלים אצל רבים את השאלה שמא מיצה יוצר גדול זה את עולמו המיוחד וכמו גיבוריו הוא שב וחוזר על עקבותיו במעגלים העקרים של האין-מוצא. הרגשה זו מקורה בתפישה מוטעית של המוטיב והאינטרפרטציה... (המשך)