מחשבותכתבה(100)

הפילוסופיה הדתית של ליבוביץ היא מהפכנית. ליבוביץ המדען וההוגה הגדול הושפע עמוקות מן הפוזיטיביזם הלוגי. זרם פילוסופי זה ביקר את המטאפיסיקה בטענה שאין היא ניתנת לאימות - לא לוגי ואף לא אמפירי - ועל כן... (המשך)

אחד ממסעי המחקר האחרונים של פרופ' יואל רק באתיופיה הניב תגלית שהיא הגשמת חלום של כל פליאונטולוג החוקר את שאלת מוצאו האבולוציוני של האדם. ברוב כתבי העת המדעיים היא הוכרה כאחד ההישגים המדעיים החשובים ביותר... (המשך)

ב-1516 הקדיש המדינאי האנגלי המהולל תומס מור את ספרו "אוטופיה" למדינה אידיאלית המבוססת על עקרונות התבונה, שחברתה נשלטת על ידי דחף עמוק לסדר ושאיפה להציל את העולם מהבילבול וחוסר הסדר השוררים בו. רעיון נשגב זה,... (המשך)

מדוע רוב הצמחים ובעלי החיים שונאים סיכון, ולמה אנשים צעירים פזיזים יותר מאנשים מבוגרים? כיצד יודעים צמחים לאמץ תוכניות פעולה מתוחכמות למרות שהם נטולי מחשבה והכרה? התשובות לשאלות אלו טמונות במנגנונים אבולוציוניים, שעברו תהליך של... (המשך)

שני מנגנונים מכוונים את נטייתנו לבחור בבני/בנות זוג מסוימים: האחד גורם לנו להימשך לדומים לנו ככל האפשר, ואילו השני בולם את המשיכה הזאת על סף המשפחה הגרעינית כדי למנוע גילוי עריות. גם האבולוציה של החי... (המשך)

מעבר לתכונות הפיסיקליות של העצם הנקלט בחושינו ולתמונתו הרשומה בהכרתנו, אומר דוד טולדנו, מצוי "העצם כשלעצמו", המייצג את מהותו האמיתית, האובייקטיבית והבלתי תלויה בחושינו ובהכרתנו. המחבר מתפלמס עם האסכולות הפילוסופיות שניסו להתמודד בחוסר הצלחה עם... (המשך)

המאובנים של יצורים ימיים בני 530 מיליון שנים מביאים את סטיבן ג׳ גולד למסקנה הפוכה מזו של הדארוויניזם המסורתי: צורות החיים שנכחדו אינן נחותות ולא פרימיטיביות יותר מאלו ששרדו עד ימינו. הסיבה לכך שנכחדו היתה... (המשך)

הגיאולוגיה הדינמית מסבירה את מחזורי היציבות והמשבר האקלימיים כתוצר של פעולת גומלין בין הקליטה והפליטה של אנרגיית השמש על ידי כדור הארץ. איזון זה תלוי בחומר שבו פוגעת הקרינה. משטח מים קולט את רוב הקרינה... (המשך)

מכלל 3.8 מיליארדי השנים שבהן התקיימו חיים על פני כדור הארץ, יותר מ-3 מיליארדים הם היו במצב חד תאי. אף על פי כן המדע התעלם כמעט כליל מפרק זה באבולוציה, עד שבאה לין מרגוליס. היא... (המשך)

על פי העיקרון האנתרופי (האנושי), היקום שלנו נבחר מבין כל היקומים האפשריים על ידי העובדה שעלינו להיות נוכחים בו על מנת שנוכל לצפות בו. מכאן משתמע, שהיקום לא היה יכול להתקיים בלי שיהיו באיזשהו מקום... (המשך)

תורת המחילות הקוואנטיות (תמ״ק) חותרת לאחד את תורת היחסות המוכללת עם תורת הקוואנטים, במטרה למצוא תשובה לשאלות הבסיסיות של הפיסיקה, כגון מדוע יש לקבועים הפיסיקליים ערכים מסוימים ולא אחרים ומהו המרחב שאנו חיים בו. לשם... (המשך)

על פי תיאוריית המפץ הגדול, היקום התחיל במצב של טמפרטורה גבוהה וצפיפות חומר גדולה. בתנאים קיצוניים כאלה כל התהליכים הפיסיקליים מביאים במהירות את החומר למצב של שיווי משקל תרמודינמי. מצב של שיווי משקל תרמודינמי הוא... (המשך)

ב1981 נערך בוותיקן סמינר בינלאומי על התהוות היקום, במסגרת מאמצי הכנסייה לסלק את המשקעים העכורים שנערמו בינה לבין הקהילה המדעית למן משפטו המפורסם של גליליאו גלילי. עם זאת, האפיפיור הדגיש לפני באי הסמינר כי אל... (המשך)

המונח "חתך הזהב" נוצר בתחילת המאה ה-16, ומאז הוא תופס מקום מרכזי באסתטיקה המערבית, כמושג הקשור בקשר הדוק עם היופי. אבל כבר היוונים הקדמונים היו מודעים לתכונות המתמטיות והאסתטיות של פרופורציה מיוחדת זאת, והם עשו... (המשך)

המאובנים שהתגלו בשנות ה-70 הפריכו הערכות רווחות, שעל פיהן החיים במישורי הסוואנה אילצו את קופי-העל שיצאו מהיער לפתח הליכה זקופה ולהניע את התהליך שבסיומו הופיע האדם. ממצאים חדשים שנחשפו הוכיחו, כי ההומינידים הקדומים הילכו על... (המשך)

באמצע שנות ה-60 הטילו הביולוגים פצצה בעולמם של האנתרופולוגים. כנגד ממצאי המאובנים, שהראו כי האדם התפצל מקופי-העל לפני 15 מיליוני שנים, הציגו הביולוגים את הדמיון המדהים בין מבנה החלבונים של הקופים והאדם, המעיד כי ההתפצלות... (המשך)

אבות האדם התפתחו משימפנזים שנטשו את היערות ועברו לחיות במישורי הסוואנה. החלפת תפריטם מפירות יער למזון צמחי קשה יכלה להסתכם בשיווי המישנן ומערכת הלעיסה בלבד, כפי שאירע הדבר לבבונים שיצאו אף הם מן היער לסוואנה.... (המשך)

תולדות האדם הפרהיסטורי איון רשומות על מגילות קלף או על חרסים, אלא על שברי עצם מאובנים, שאך בדרך נס ניצלו מתהליכי ההתפוררות הטבעיים העוברים על חומרים אורגנים. הואיל וכך, הניסיון להתחקות אחר החוליות החסרות בשרשרת... (המשך)

למחלות נפש אין סימנים גופניים חיצוניים. גם אי אפשר לגלותן בצילום רנטגן או בבדיקת דם. מסיבה זו חולי הנפש סובלים מסטיגמה חברתית. אדם דיכאוני נתפס בחברה כמפונק או נרפה, כיוון שדיכאון מוגדר במילון כמצב רוח,... (המשך)

לידתה של מכניקת הקוואנטים בשנות ה-20 של המאה הזאת חוללה מהפכה אדירה בפיסיקה ובתפיסתנו האינטואיטיבית את המציאות הפיסיקלית. האי־ודאות המובנית בעולם התת-אטומי קבעה גבול סופי ליכולתנו לרעת את הטבע באורח שלם ומלא. מכניקת הקוואנטים שמה... (המשך)

אין אתה מתענג על שבע או שבעים ושבע פליאותיה של עיר, כי אם על תשובה שעיר זו משיבה לשאלה שלך, אומר מרקו פולו לקובלאי חאן — שליטה האדיר של מונגוליה, בספרו המקסים והחכם של איטלו... (המשך)

נאמר על טוסקניני שהיתה לו אוזן מוסיקלית מן המשובחות שידעה ההיסטוריה. פעם אחת הפסיק חזרה עם התזמורת בטענה שנגני הצילו ניגנו תו אחד מיותר. הבדיקה הראתה אמנם שאותו תו הודפס בטעות, אבל אף מנצח לפניו... (המשך)

התמחותם של אזורים מסוימים במוח בהיבטים שונים של ההכרה מוסיפה לשמש שדה פורה למחקרים מדעיים. אלה הצביעו על התמחות החצי השמאלי של המוח בתיפקודים לשוניים ובשימוש באסטרטגיות לוגיות ואנליטיות לפתרון בעיות. לחצי הימני של המוח... (המשך)

האם המוח הוא רשת מרכזים השולטים בדיבור, בהבנה ובתחושה, או שהוא יחידה תפקודית שלמה ובלתי־מחולקת? שיחה עם פרופ׳ לוי רחמני, הפסיכולוג הראשי של בית לוינשטיין... (המשך)

אמנות מלחמה סינית עתיקה שהפכה לריקוד מסוגנן ולפילוסופיית חיים. מיצ׳יקו ניטובה, מורה יפנית שלימדה בישראל, מספרת על הטאי־צ׳י כחוויה, כמקצוע וכהשקפת־עולם... (המשך)

קריאה בשיריה של אמילי דיקינסון, משוררת אמריקנית מן המאה שעברה. יש בהם התנסות עכשווית קונקרטית, אך הם חותרים אל מעבר לזמן ולמקום... (המשך)

ביקוריהן של להקות מחול יפניות ובמיוחד הופעתה ה״מחשמלת״ של סנקאי־ג׳וקו, עוררה בלב רבים סקרנות עזה כלפי מחול הבוטו היפני העושה שימוש מרתק ורב־ניגודים בשפה הגופנית, בנסיון לחשוף היבטים נסתרים, ראשוניים ומטאפיסיים של המציאות היומיומית. דיאלקטיקה... (המשך)

כמי שהחל דרכו בפסיכולוגיה כ״פסיכולוג של חולדות״, הגיע מחבר המאמר, ד״ר סם רקובר, למסקנה שאי־אפשר לה לפסיכולוגיה ללא פילוסופיה. עוד בהיותו סטודנט עמד סם רקובר על ההבדל המהותי בין מדעי הטבע לפסיכולוגיה. בניגוד למדעי הטבע,... (המשך)

מהמחקר הגנטי בשנים האחרונות התברר, ש־90% לערך מהדנ״א בגופנו אינו משתתף כלל בהפקת החלבונים הפונקציונאליים של התא. האם עודפי דנ״א אלה הם בבחינת ״אשפה״ שהצטברה במרוצת הדורות, כדעת חוקרים מסויימים, או יש לה תפקידים חשובים... (המשך)

השקפת העולם הליברלית גרסה שאין עורך בהתערבות ובפיקוח מגבוה כדי להסדיר את היחסים בין הפרטים בחברה. אם כל פרט פועל באורח רציונאלי ועל־פי שיקולים של תועלתו־הוא. מובטחת טובתו האישית וגם טובת החברה בכללותה. אידאה יפה זו,... (המשך)

הפסיכולוג מילטון אריקסון, יוצר התארפיה הניסויית, הוא אחד האישים היותר מקוריים, אך גם השנויים במחלוקת ב־40 השנים האחרונות. אריקסון אינו משוחח עם מטופליו על בעיותיהם וגם נמנע משימוש בכלים פסיכולוגים שיטתיים, כגון: מבחני אישיות, אסוציאציות,... (המשך)

הרקליטוס, אחד הפילוסופים המעניינים, אך גם הסתומים, מקרב הפילוסופים היוונים הקדומים, מוכר לציבור הרחב באמצעות הפתגם הנודע: ״אי־אפשר לעבור באותו נהר פעמיים״. פתגמיו האחרים פחות ידועים, אך זכו לפרושים רבים, ביניהם לפרושו של הפילוסוף בן... (המשך)

האסטרולוגיה גורסת, כי מיקומם של כוכבי לכת ושבת מסויימים בעת לידתו של אדם, קובע במידה רבה את אופיו, תכונותיו ויש גורסים גם — את עתידו. לא מכבר נמצא לכאורה בסיס סטטיסטי להשפעת מאדים על הצלחה אתלטית... (המשך)

האם הצטברות הדרגתית של שינויים זעירים, נוסח תורתו של דארווין, יכולה להסביר הופעתם של איברים מורכבים כמו העין, או המעבר הבעייתי מביצה של דו־חיים לביצה של זוחלים, או היווצרותם של מינים חדשים? אם־כן, מדוע אין... (המשך)

מחבר הרשימה, ד״ר אבי שמידע, מציע הסבר נוסף להתפתחותן של תכונות שונות בבעלי חיים: לא די למין מסויים בהתאמה לתנאים ולדרישות הסביבתיות של גומחתו, עליו להתאים עצמו גם לתכונות ולהתנהגויות של המינים השכנים. שמידע מצביע... (המשך)

התקפתו של זהבי על הבירור הקבוצתי ועל המודלים המתימטיים, המנסים להסביר את התנהגותם של בעלי חיים, מביאה את פרופ׳ דני כהן לצאת נמרצות להגנתם. בהן מסכים שהטבע מורכב ומתוחכם לאין ערוך מהמודל המתימטי, ואעפ״כ מסוגל... (המשך)

הסוציוביולוגיה הוא ענף מדעי חדש יחסית, המבקש לאחד בתוכו תחומי מחקר שונים שעסקו בנפרד בעיצובם ובהתפשטותם של תכונות, מנהגים והתנהגויות חברתיות של בעלי חיים, תוך נסיון לאתר את השורשים הגנטיים־אבולוציוניים שלהם ולזהותם כמוצרים של הבירור... (המשך)

כבר במאה ה־17 עמדו על ההתאמה המפליאה בין חופי אפריקה ואמריקה הדרומית, והועלו סברות בדבר מוצאן של היבשות בהווה מגוש יבשתי רצוף בעבר הרחוק. תפישה זאת חזרה והתנגשה בדוגמה השלטת, לפיה קרום כדור הארץ הינו... (המשך)

האם אנחנו לבד? על עידנים בתולדות האסטרונומיה, תורות קוסמולוגיות, קרינת בראשית, פולסארים, חורים שחורים, וקוואזרים.... (המשך)

ספרה של סוזאן סונטאג על ״הצילום כראי התקופה״ מיקד את תשומת הלב למכשיר מרתק זה שמצא לו תוך זמן קצר יחסית אחיזה איתנה בתחומים רבים ומגוונים של הפעילות האנושית כמדיום אמנותי, תעודי, מסחרי, חברתי ואינטימי.... (המשך)

ההצלחות הישומיות המרשימות שזקפה לזכותה החקירה המדעית, הציגו אותה במרוצת הימים כמופת של חתירה רציונלית להרחבת הידע ולידיעת האמת. נשאלת השאלה האם קיימים עקרונות כלליים שבאמצעותם ניתן להכריע לטובת תורה מדעית אחת על־פני רעותה? פרופ׳... (המשך)

כבר בתקופת קיומו הראשונה, בסוף שנות ה־40, התלוו למחשב האלקטרוני ציפיות גדולות. מה צופנות 30 השנה הבאות? השימוש במחשבים עתיד לחולל תמורות מרחיקות לכת בכלכלת העולם ובאורח חייו של הפרט. אך מעל לכל אלה ניצב... (המשך)

סיפורם של הקוארקים, המרכיבים, בנראה, את מאות החלקיקים שנתגלו בטבע.... (המשך)

ההיסטוריה המתמטית של מאת השנים האחרונות מעניינת יותר מזו של שלושים השנים האחרונות. אי־לכך הרשו לי לנהוג כמנהג המתימטיקנים, ובמקום להשיב בהרחבה על מה שנשאלתי: מה קרה ב־30 השנים האחרונות, ברצוני לסטות ולדון ביתר פירוט... (המשך)

על מעמדן של התאוריות המדעיות: בעיות באינדוקציה ובהבחנה, בעיות הנובעות מתורת היחסות וכאלה המעוגנות במכאניקה הקוואנטית.... (המשך)

ארבעה סרטים המעלים נושאים שונים זה מזה בכל מובן אפשרי כמעט. הראשון הוא שיר הלל לטבע ולאנשים ברי־לבב החיים בתוכו. השני מציג את הניוון, הכיעור והטמטום האנושי, אשר בבולמוס תאוותיו איבד יכולתו לאהוב. השלישי מגולל... (המשך)

התפישה כי מידת אמינותו של ניסוי נקבעת על־ידי מידת הדיוק שלו, קנתה לה אחיזה במדע רק לפני 400 שנה. החל במאה ה-16 הפך הדיוק למכשיר מרכזי באישורן או בהפרכתן של תאוריות פיסיקליות חדשות. ד״ר יגאל... (המשך)

ההצגה ”קריזה" בביומה של נולה צ'ילטון היתה לרבים הארוע התאטרוני הבולט של שנת 1976 וביססה את מעמדה כאחד הכשרונות המחוננים והמקוריים שקמו לתאטרון הישראלי. בראיון עמה, המופיע בגליון זה, מתברר שגישתה של צ'ילטון לתאטרון היא... (המשך)

פרופי וילר, אחד מגדולי וחשובי הפיסיקאים של תקופתנו, מעלה תיזה נועזת משלו לשאלה העתיקה אודות המקריות, או המשמעות, העומדת ביסוד הופעתם של החיים בעולם. בהסתמכו על המהפכה שחוללה תורת הקוונטים במושגי הפיסיקה והממשות גורס וילר... (המשך)

ארבעה כוחות גדולים קיימים בטבע. שלושה פועלים ברמה האטומית של החומר; הרביעי, הגרביטציה, הוא החלש שביניהם. כל המאסה האדירה של כדור הארץ יוצרת אנרגיה שהספקה 0.01 ואט בלבד. ועם זאת, לו רצינו להחזיק את כדור... (המשך)

ספרו של שודרלו דה־לקלו, "יחסים מסוכנים", נמנה עם אותם ספרים נדירים שיד הזמן לא פגעה בהם. 175 המכתבים שמחליפים ביניהם גבורי הספר מהווים את אחד המסמכים היותר נוקבים שנכתבו בזמן מן הזמנים אודות יצרי הלב... (המשך)

תערוכת המיחזור במוזיאון ישראל, יער הכבסים של קדישמן, לשונות הפרה של גבע, השמיכות של לביא, תערוכתו הישראלית של ראושנברג — אלו ואחרות הטילו מבוכה לא רק בציבור הרחב, כי אם גם בקרב קהילת האמנים עצמה. לדעת... (המשך)

האמנות לומדת מן העבר וגדולתה וייחודה בכך שאינה חוזרת על עצמה. ואילו ״אמנות מטעם״, פוסק יגאל תומרקין, בין שהיא ראליזם־סוציאליסטי, סוריאליזם או קונצפטואליזם, היא דבר רע — באשר היא נוגדת את ההישג הגדול של המאה... (המשך)

במשך 250 שנה בקירוב שלט בכיפה חזון מלהיב ומרגש, לפיו מתקדם המדע לאמת בתהליך רצוף ובלתי פוסק, וכי כל שנדרש כדי להבטיח תהליך זה הוא איסוף שקדני של העובדות — ללא דעות קדומות. מאמרו של... (המשך)

המדינה, קובע פרופ' ישעיהו ליבוביץ, אינה אלא מנגנון לסיפוק צרכים מסויימים ולפיכך אין לה משמעות ערכית. המדינה אפילו איננה מכשיר להגשמת ערכים. כל צידוקה בכך שהיא מספקת צרכים ומאפשרת קיומם של בני־אדם בצוותא, באשר ללא... (המשך)

השאלה הפילוסופית הרצינית היחידה, אומר קאמי, היא שאלת טעם החיים: להחליט אם החיים ראויים לחיותם — אם לאו. היינו, לבחור בין התאבדות לבין חיים בעולם עויין, זר, חסר משמעות. שאלה זו, אומרת מחברת המאמר, א.... (המשך)

השפה האנושית היא אולי הייחוד האנושי היותר מופלא בטבע. היכולת להעביר מידע מחשבתי באמצעות מילים היא בלעדית לאדם ונתונה לו, ככל הנראה, על ידי תשתית נוירונלית מיוחדת. השאלה היא כיצד מתהוות שפות, מדוע הן מתפתחות... (המשך)

מדי שניה מזדקנים ומתים בגופנו מיליוני תאים. מדוע ? החוקרים מצביעים בכיוונים שונים, אך טרם נמצאה תשובה ברורה ומלאה. אף שההזדקנות והמוות הם תופעות בלתי נמנעות של החיים למן הופעתם, אנו רחוקים עדיין מרחק רב,... (המשך)

הוויכוח בין אנשי הפאראפסיכולוגיה לבין המחנה השמרני על ערכה של הפאראפסיכולוגיה, היה ויכוח חסר תקווה למן הרגע הראשון, טוען ד״ר זאב בכלר, מחבר המאמר. ד״ר בכלר מדגיש, כי מאבקו של המימסד המדעי בראציונליות של הפאראפסיכולוגיה... (המשך)

רשימת־מבוא למאמרו של ד״ר זאב בכלר (״הפאראפסיכולוגיה — מדע או מהתלה ?״) המתפרסם בגליון זה. הרשימה מציגה את עמדותיהם המקוטבות של הפרופסורים קרייטלר ואגסי לגבי הפאראפסיכולוגיה. כן היא מביאה את דעותיהם של מדענים דגולים על... (המשך)

מאמר של פרופ' יוסף אגסי הטוען, כי המהפכה האינשטניאנית מתבטאת לא רק בתחום הפיסיקה אלא גם בתחום יחסי האנוש. יחסו של אינשטיין לתורות יריבות העמיד אותו (ואחדים מממשיכיו) כג׳נטלמן בודד ביו פרימדונות (הפרופסורים למדע). המהפכה... (המשך)

העולם הסובב אותנו הוא אסימטרי במלוא מובן המילה: כל הנחלים זורמים לים ולא ממנו, אורגניזמים חיים מזדקנים עם הזמו ולא מצעירים, השמש פולטת קרינה ממנה החוצה ולא להיפך. על אף זאת, סברו עד לפני עשור,... (המשך)

2000 שנה ויותר שימש האבקוס בנאמנות את חכמי סין והמזרח הקרוב, אך התעוררות המדע המודרני במאה ה־17 נתנה דחף לפיתוח מכונות חישוב משוכללות יותר.... (המשך)

הערות לוויכוח בשאלת הקונפליקט בין דת ומדע, בין פרופ׳ אריה וינרב ומר אסא כשר — ב״מחשבות״ 26... (המשך)

האמנם גורמים נגיפים לסרטן?... (המשך)

בצר לו פנה האיש הפשוט לפיסיקאים שונים שיורו לו היכן הדיח אותו הגיונו, אך הללו התקשו לרדת לסוף מצוקתו. מהו אותו הגיון, שאלו אותו, בשמו אתה דוחה את מסקנותיה של תורת היחסות ?... (המשך)

עיקרי תורת היחסות המצומצמת של איינשטיין ומקצת השאלות שמעוררות מסקנותיה בליבו של האיש הפשוט.... (המשך)

מוקד אור מסנוור מתפשט אט־אט ע״פ מסך הקולנוע, מלווה שריקה חדה הגוברת ומתעצמת לצפירה מחרישת־אזניים. כך נפתח סרטו של הבמאי־תסריטאי השוודי אינגמר ברגמן — ״פרסונה״ (הוצג בבתי קולנוע ״פריז״, תל־אביב, ו-״רון", ירושלים), אולי המופלא והמורכב... (המשך)

הפולמוס הציבורי, שהגיע לכותרות העתונים עם התארגנותו של ״חוג אזרחים למען כתיב עברי ברור וחד־משמעי״ מחזיר אותנו כבמטה קסם מאה שנה אחורנית, לתקופה הסוערת של תחיית הלשון ולדמות המופלאה שעמדה במרכזה — אליעזר בן־יהודה.... (המשך)

סוד הפירמידה ואמנות ממוחשבת 1968... (המשך)

גבול עליון למהירות החישוב של המחשב לפי נוסחה, ספר ישראלי ראשון על המחשב, פרס על כל שגיאה, ועוד.... (המשך)

את גוף האדם ניתן להמשיל למתחם מבוצר, המצוי שעה שעה ויום אחר יום תחת הרעשה כבדה ממאות ואלפי כלי־נשק מטפוסים שונים — החל מחיצים וחניתות וכלה בטילים בעלי ראש חץ גרעיני. ברם שיטת התגוננותו מוזרה... (המשך)

עידן המחשבים, הנכנס כעת לעשורו השלישי, צופן לנו שינויים מסויימים בשיטות, במטרות ובבעיות העומדות לפנינו. ברצוני לדון על כמה מן האימפליקציות המדעיות הנובעות מתמורה זאת שבפתח.... (המשך)

התפתחותם המהירה של המדעים והטכנולוגיה בעשרים השנים האחרונות משתקפת באחד מביטוייה הרבים בנחשול אדיר של אינפורמציה בכתב. מאות אלפי כתבי־עת, חוברות, עתונים, פרסומים וספרים — הרואים אור חדשים לבקרים, מעלים בלב רבים וטובים חששות כבדים... (המשך)

ציורים ממוחשבים של פרופ׳ צ׳רלס סורי והמתכנת ג׳מס שאפר מאוניברסיטת קולומבוס, אוהיו.... (המשך)

הם צעירים, כשרוניים, שאפתניים ומעשיים מאד. הם לבושים בקפידה (חליפות אפורות או שחורות) ונושאים מזוודות־עסקים דקות גזרה מעור משובח. הם אינם שוגים בחלומות, אלא בחישובים של כדאיות, יעילות ומיטביות; וחרף זאת מהווה מקצועם תערובת של... (המשך)

מאגר נתונים לטריליון ספרות, תמונה תלת־ממדית באמצעות הולוגרמים ספרתיים, סאטורן 5, טנגו י.ב.מ. 1130, מחשב רב־עוצמה ל-.u.c.l.a לקידום מחקרים ביו־רפואיים ועט מיוחד לסימון מקום הכאב.... (המשך)

המחלוקת אם מסוגל המחשב לטפל רק בבעיות כמותיות (פרופ' ישעיהו ליבוביץ), או גם בבעיות איכותיות (פרופ׳ יהושע בר־הלל), לידתה בסקירה שהופיעה ב״מחשבות״ 20, אשר דנה בסוגיה של אינטליגנציה מכאנית.... (המשך)

בהמשך לראיון עם פרופ׳ בן־עמי שרפשטיין, ״על המוות״, שפורסם בגליון הקודם של ״מחשבות״, אנו מביאים כאן רשימה של מר נחמן גבעולי, הקובע, כי יש לסתום את הגולל על התקוות לחיי נצח באורח עקרוני.... (המשך)

בדיקה איזוטופית של קליפות ביצים, ״עכביש" מפיק חשמל, מלחמה בגידולים ממאירים, מראה ענקית תשחזר את קרינת השמש בחלל, ועוד.... (המשך)

״אכספו 67", שיא במעגלים אלקטרוניים, זכרון־מחשב חדש, בוטיק אלקטרוני, מחשב באמנות, מחשבים מאיצים את המחקר במאיצים, התפתחות חדשה בצלום תלת־מימדי, פגישה עם המחר, מחשב במחקרי קרינה רדיו־אקטיבית, תיכון חלקים וקרן ריתוך אלקטרונית.... (המשך)

על אוטומציה בתעשיית התרופות.... (המשך)

על ההתארגנות לשעת חרום ועל הציוד שהפתיע.... (המשך)

המסוגל המחשב לחשוב בצורה נבונה ? שאלה זו כבר עוררה ויכוחים רבים; הן לגבי עצם התשובה והן לגבי המסקנות הנובעות ממנה — כאשר התשובה חיובית. האם עשוי המחשב להצר בעתיד את צעדי האדם ולגזול את... (המשך)

כאשר טבע דן אלמגור את הנוטריקון החדש ״לעע״מ״ (לא עונים על מכתבים), בסדרת כתבות החוץ שלו ב״מעריב״, לא שיער — מן הסתם — את עוצמת ההד שיעורר, כל־שכן — שאת התשובה הקולעת ביותר ללקוי אנושי... (המשך)

בית סהר, הנבנה על־ידי חברת ״מגדלות״, במקום שניצב קולנוע גןרינה ברחוב בן־יהודה, נמנה — אל נכון — עם סוג הבנינים שאדריכלים רבים היו מוכנים לתת לו את שמם. צורתו (על הנייר, לפי שעה) המקורית של... (המשך)

רק שעות ספורות נדרשו למחשב לשכת השרות של י.ב.מ. בתלאביב להדפיס עשרות אלפי תעודות בגרות גמורות... (המשך)

מיכון ועיבוד נתונים אלקטרוני קשורים, בדרך כלל, בדעת הקהל הרחב בהוצאות גדולות ובפעולות מסובכות, אך במעשה ניתן לבצע אותם בהוצאה קטנה, וחרף זאת, להפיק מהם תועלת מלאה — כפי שמלמד בפירוש נסיונו של ״המחלבות המאוחדות״.... (המשך)

מהנדסי "בואינג" הנעזרים ב-PLOTTER, הכנס השלישי לעיבוד נתונים, אופנה הנעזרת במחשב, המפעל הגדול בעולם לטיהור מים, איחזור נתונים ״אבודים" מהחלל, רב-צדדיות במחשבי י.ב.מ./360, פרס המחקר, שיא בפיתוח מעגלים והקשר בין רעמסס השני למחשב האלקטרוני.... (המשך)

בתום תכנית הפיתוח לשנים 1964 — 1966 נכנסת ברית הקואופרציה הצרכנית לתכנית פיתוח חדשה, אף היא בת שלוש שנים, כשהיא חזקה מבחינה משקית ואיתנה מבחינה ארגונית מכפי שהיתה בכל 35 שנות קיומה.... (המשך)

יבמ 1287... (המשך)

פעילותה המסתעפת והולכת של חברת תה״ל בארצות־חוץ מתנהלת במקביל לפעולותיה בארץ. השנה — כבארבע השנים הבאות — תוציא החברה עשרות מיליוני לירות לפיתוח מקורות מים חדשים (מעריכים מקורות אלה ב־300 מיליון קוב לשנה) ולהשלמת מפעלים... (המשך)

עמידר היא מן המוסדות הבודדים בארץ היכולה לצפות כלפי העבר באותה מדת אופטימיות שהיא צופה כלפי העתיד. שכן, בעוד העתיד מבטיח לה את המשך הגידול של פעולותיה, דואג העבר לבצר לה פינה משלה בגלריה הססגונית... (המשך)

על מכונת־זמן גיאולוגית, אוטומציה בתעשיית המכוניות, י.ב.מ./360 למרינס האמריקני, הכנס השלישי של איל"א, מה זה "להזיור", ועוד... (המשך)

שיחה עם הנהלת המרכז למיכון משרדי בירושלים לרגל הפעלת המחשב י.ב.מ./360 — דגם 30... (המשך)

אנשים הנוטים לראות עדיין את ההתישבות החקלאית באור פסטורלי של העבר — עשויים למצוא במיכון משהו הנוגד כאילו את מורשתה של ״החקלאית״. אך האמת שונה — משקים חקלאיים ותיקים היום הם בין הגופים היותר מאורגנים... (המשך)

על סף עידן הפיקו־שניה, יישור שקעים בפח המכונית בעזרת פטיש מגנטי, האוניברסיטה העברית מסייעת בחיזוי מזג האויר בעולם, אור עקום קורא כרטיסים, קרני לייזר במקום חוטי חשמל, ועוד.... (המשך)

ראובן מגנזי, הצעיר בארבעת בניה של משפחת מגנזי, נולד בטריפולי ב־1943. זמן קצר לאחר מכן נאלצה המשפחה לעקור לכפר, מחמת הקרבות שניהלו כחות הברית בשרידי הצבא הגרמני. בשהותו בכפר זה, נתקף ראובן בן השנה במחלת... (המשך)

תחנת הקשר האוניברסלית, הבנויה מחומרים קלים ונעדרת תיול חיצוני, תצטיין בקומפקטיות יתירה, ניידות מלאה (אפשר יהיה לקפלה כמו תיק) והפעלה פשוטה (גם מרחוק). בזכות תכונותיה אלה, יוכלו להפעילה בבית, במשרד ובביה״ס; מבוגרים וילדים כאחד.... (המשך)

מבחינה גיאוגרפית מפריד מרחק של כ־20 ק״מ בלבד את חולון מפתח־תקוה. מבחינת הגיל המרחק ביניהם הוא 60 שנה בקירוב. כאן מקור צביונם השונה כל־כך.... (המשך)