Texts

המדע, אליבא דכולי עלמא, הוא תחום עיסוק רציונלי, שאינו סובל סתירות פנימיות. כשמתגלות סתירות כאלו או תצפיות שלא מתיישבות עם התיאוריה המדעית, אזי או שהתיאוריה מופרכת או שמתקנים אותה. בכך שונה המדע מכל תחום הגות... (המשך)

האקולוגיה הקלאסית התבססה על מודלים ניתנים לחיזוי של מערכות אקולוגיות. ביסודם עמדו מעין "קופסאות הומיאוסטטיות", שייצגו מערכות בעלות סביבה פנימית יציבה - אם גם דינמית אשר גבולותיהן היו יציבים פחות או יותר. באותן מערכות, הפרעות... (המשך)

הפילוסופיה הדתית של ליבוביץ היא מהפכנית. ליבוביץ המדען וההוגה הגדול הושפע עמוקות מן הפוזיטיביזם הלוגי. זרם פילוסופי זה ביקר את המטאפיסיקה בטענה שאין היא ניתנת לאימות - לא לוגי ואף לא אמפירי - ועל כן... (המשך)

אחד ממסעי המחקר האחרונים של פרופ' יואל רק באתיופיה הניב תגלית שהיא הגשמת חלום של כל פליאונטולוג החוקר את שאלת מוצאו האבולוציוני של האדם. ברוב כתבי העת המדעיים היא הוכרה כאחד ההישגים המדעיים החשובים ביותר... (המשך)

חקר התהליכים הביוכימיים של המוח עשוי לקרב אותנו להבנת ההפרעות הנפשיות, ובכך להעביר חלק ממחלות הנפש מתחום הפסיכיאטריה לתחום הנוירולוגיה. כיצד תשפיע הבנה זו על הטיפול במחלות נפש ובהתנהגויות אנטי חברתיות? האם בתי המשפט יתחשבו... (המשך)

למחלות נפש אין סימנים גופניים חיצוניים. גם אי אפשר לגלותן בצילום רנטגן או בבדיקת דם. מסיבה זו חולי הנפש סובלים מסטיגמה חברתית. אדם דיכאוני נתפס בחברה כמפונק או נרפה, כיוון שדיכאון מוגדר במילון כמצב רוח,... (המשך)

תולדות האדם הפרהיסטורי איון רשומות על מגילות קלף או על חרסים, אלא על שברי עצם מאובנים, שאך בדרך נס ניצלו מתהליכי ההתפוררות הטבעיים העוברים על חומרים אורגנים. הואיל וכך, הניסיון להתחקות אחר החוליות החסרות בשרשרת... (המשך)

אבות האדם התפתחו משימפנזים שנטשו את היערות ועברו לחיות במישורי הסוואנה. החלפת תפריטם מפירות יער למזון צמחי קשה יכלה להסתכם בשיווי המישנן ומערכת הלעיסה בלבד, כפי שאירע הדבר לבבונים שיצאו אף הם מן היער לסוואנה.... (המשך)

המאובנים שהתגלו בשנות ה-70 הפריכו הערכות רווחות, שעל פיהן החיים במישורי הסוואנה אילצו את קופי-העל שיצאו מהיער לפתח הליכה זקופה ולהניע את התהליך שבסיומו הופיע האדם. ממצאים חדשים שנחשפו הוכיחו, כי ההומינידים הקדומים הילכו על... (המשך)

באמצע שנות ה-60 הטילו הביולוגים פצצה בעולמם של האנתרופולוגים. כנגד ממצאי המאובנים, שהראו כי האדם התפצל מקופי-העל לפני 15 מיליוני שנים, הציגו הביולוגים את הדמיון המדהים בין מבנה החלבונים של הקופים והאדם, המעיד כי ההתפצלות... (המשך)

למצבו של האדם יש קשר אמיץ מאוד אל משמעות החיים. שאלת השאלות של החיים היא, אם יש להם משמעות. שאלת השאלות לגבי משמעות החיים היא, אם המוות מותיר להם משמעות. היצירה מעניקה ליוצר ולאנושות את... (המשך)

ערכים אינם ניתנים להנמקה רציונלית ולא להגדרה פורמלית, לפיכך אי־אפשר להתווכח עליהם. הערכים הם מוצרים של תודעת האדם, הם אינם מעוגנים במציאות שאנו מכירים בתפיסתנו הישירה או במחקרנו המדעי. החיים הם התנאי לאפשרות מציאותם של... (המשך)

הזכות לחיים היא התשתית הלוגית לכל יתר זכויות האדם. אפשר לחיות בלי חופש ביטוי, אבל אי־אפשר לקיים חופש ביטוי בלי חיים. הקושיה הכרוכה בעונש המוות, אף בהנחה שהוא עומד בכל קני המידה הדרושים של שיפוט... (המשך)

למרות ההבדלים התרבותיים העמוקים בין חברות אנושיות שונות באזורי תבל השונים, מניחים אנתרופולוגים בני זמננו שקיים בסיס אנושי משותף לכל בני האדם. תפיסה זו מעוררת את שאלת האבחנה בין האנושי-כללי לבין התרבותי-ייחודי. לשון אחר, אם... (המשך)

בניגוד לתפיסה הקרטזיאנית הרואה את הקשר בין גוף לנפש כבלתי ניתן להבנה, הגישה הנטורליסטית רואה במנטליות מערכת של כשרים, שהתפתחו באבולוציה בדומה לתכונות הגופניות, הכפופים לתהליכי האבולוציה והברירה הטבעית. המנטליות היא שיאו של תהליך התפתחותי... (המשך)

התא החי הוא מערכת מאורגנת, שכל חלקיה וכל התהליכים החלים בה מכוונים להשגת התכלית הראשונית של כל אורגניזם חי, הלא היא הקיום האינדיווידואלי. בכל תופעות החיים מתגלה התכליתיות כתכונה דומיננטית, המטביעה את חותמה על המבנה... (המשך)

שאלת המשותף לפיסיקה, לביולוגיה, לאנתרופולוגיה, למשפטים ולספרות מוצאת את ביטויה באחדות של ההכרה האנושית. על פי הפיסיקה החדשה החוקר איננו צופה פאסיבי בתהליכים הפיסיקליים שהוא בוחן; החלטתו מה למדוד קובעת איזו תכונה יגלה. גם ההיסטוריון... (המשך)

חידת מותו של הסופר האיטלקי פרימו לוי מביאה את הקורא לחפש את הפתרון בספרים האוטוביוגרפיים שלו. התנסותו הנוראה באושוויץ עירערה אצלו את אחיזתו בכימיה, ועל כן גם בחומר, שבו הוא רואה את המפתח האמיתי להבנת... (המשך)

לרגל מלאות 85 שנה לפרופסור ישעיהו ליבוביץ נערך לכבודו סימפוזיון באוניברסיטת תל־אביב. מבחינת ״מחשבות״ ציין היובל קשר בן עשרים שנה עם פרופסור ליבוביץ. הרשימה המובאת בגיליון זה כוללת את ההרצאה שנשא עורך ״מחשבות" בסימפוזיון על... (המשך)

האם אנחנו לבד? על עידנים בתולדות האסטרונומיה, תורות קוסמולוגיות, קרינת בראשית, פולסארים, חורים שחורים, וקוואזרים.... (המשך)

האמנם גורמים נגיפים לסרטן?... (המשך)

2000 שנה ויותר שימש האבקוס בנאמנות את חכמי סין והמזרח הקרוב, אך התעוררות המדע המודרני במאה ה־17 נתנה דחף לפיתוח מכונות חישוב משוכללות יותר.... (המשך)

הערות לוויכוח בשאלת הקונפליקט בין דת ומדע, בין פרופ׳ אריה וינרב ומר אסא כשר — ב״מחשבות״ 26... (המשך)

אהבת האוהבים, מנוסתם מפני החברה ושימת קץ לנפשם, משמשים עילה לבמאי השוודי, בו ווידרברג להציג את האידיאה הנצחית של האהבה הרומנטית. בעולמה של אידיאה זאת אלווירה מדיגן לעולם אינה מתה, כי אם פושטת ולובשת צורות,... (המשך)

בצר לו פנה האיש הפשוט לפיסיקאים שונים שיורו לו היכן הדיח אותו הגיונו, אך הללו התקשו לרדת לסוף מצוקתו. מהו אותו הגיון, שאלו אותו, בשמו אתה דוחה את מסקנותיה של תורת היחסות ?... (המשך)

כל יצור אנושי מתחיל לחשוב על החיים כעל מכלול. אך ככל שהוא מדייק לחשוב עליהם הולך המכלול וצר. בהגיעו לבשלות יש לך אדם, שידיעתו על מילימטר מסויים יסודית ביותר. אדם זה יודע, שכל מי שאינו... (המשך)

אמא: כשגייסו את אריה היתה לי הרגשת מועקה. לא כמו בפעמים הקודמות. היתה לי הרגשה שלא ייצא שלם מהמלחמה הזאת. ד״ר עירן: יום אחד, אחרי שרפול אמר לנו שאנחנו מתוכננים לפרוץ בכל מחיר את מתחמי... (המשך)

עיקרי תורת היחסות המצומצמת של איינשטיין ומקצת השאלות שמעוררות מסקנותיה בליבו של האיש הפשוט.... (המשך)

מוקד אור מסנוור מתפשט אט־אט ע״פ מסך הקולנוע, מלווה שריקה חדה הגוברת ומתעצמת לצפירה מחרישת־אזניים. כך נפתח סרטו של הבמאי־תסריטאי השוודי אינגמר ברגמן — ״פרסונה״ (הוצג בבתי קולנוע ״פריז״, תל־אביב, ו-״רון", ירושלים), אולי המופלא והמורכב... (המשך)

הפולמוס הציבורי, שהגיע לכותרות העתונים עם התארגנותו של ״חוג אזרחים למען כתיב עברי ברור וחד־משמעי״ מחזיר אותנו כבמטה קסם מאה שנה אחורנית, לתקופה הסוערת של תחיית הלשון ולדמות המופלאה שעמדה במרכזה — אליעזר בן־יהודה.... (המשך)

ראיון עם פרופ׳ אריה וינרב, המחלקה לפיסיקה נסיונית, האוניברסיטה העברית.... (המשך)

סוד הפירמידה ואמנות ממוחשבת 1968... (המשך)

שיחה בשניים: ד״ר אילן עמית מחברת נת״ם והסופר עמוס קינן... (המשך)

גבול עליון למהירות החישוב של המחשב לפי נוסחה, ספר ישראלי ראשון על המחשב, פרס על כל שגיאה, ועוד.... (המשך)

התפתחותם המהירה של המדעים והטכנולוגיה בעשרים השנים האחרונות משתקפת באחד מביטוייה הרבים בנחשול אדיר של אינפורמציה בכתב. מאות אלפי כתבי־עת, חוברות, עתונים, פרסומים וספרים — הרואים אור חדשים לבקרים, מעלים בלב רבים וטובים חששות כבדים... (המשך)

אילו היתה ההסטוריה רק קובץ של עובדות היא היתה משעממת. ההסטוריה מרתקת כי היא גדושה סמלים ומוסר השכל, הצומחים לא אחת על חורבותיהן של עובדות. האימרה המפורסמת של גליליאו גלילי Eppur si muove — אעפי״כ... (המשך)

עידן המחשבים, הנכנס כעת לעשורו השלישי, צופן לנו שינויים מסויימים בשיטות, במטרות ובבעיות העומדות לפנינו. ברצוני לדון על כמה מן האימפליקציות המדעיות הנובעות מתמורה זאת שבפתח.... (המשך)

אלה אשר נפל בחלקם התענוג לטייל לאורך הארקאדות הגבוהות של מילאנו באיטליה, מצוהרות ומוארות באור השמש, יודעים מה רבים קסמיו של רחוב מקורה (מחופה), בו אפשר לנהל חיי יום-יום מחוץ לכתלי הבתים — לשבת בבתי... (המשך)

את גוף האדם ניתן להמשיל למתחם מבוצר, המצוי שעה שעה ויום אחר יום תחת הרעשה כבדה ממאות ואלפי כלי־נשק מטפוסים שונים — החל מחיצים וחניתות וכלה בטילים בעלי ראש חץ גרעיני. ברם שיטת התגוננותו מוזרה... (המשך)

בשיחה קצרה (בת 5 דקות) מעלה עזריה אלון רישומים קצרים מעולם הטבע... (המשך)

ראיון עם פרופסור ד״ר פרנץ בריל, מנהל המרפאה לבריאות הנפש של קופ״ח ברמת־גן וראש החוג לפסיכיאטריה בביה״ס לרפואה ובפקולטה ללמודי המשך ברפואה באוניברסיטת תל־אביב.... (המשך)

מלחמת ששת הימים שמה כמעט לאל את יציאת המשלחת הישראלית של נוער שוחר מדע למפגש הבינלאומי שעמד להתקיים באנגליה, ביולי 1967.... (המשך)

הם צעירים, כשרוניים, שאפתניים ומעשיים מאד. הם לבושים בקפידה (חליפות אפורות או שחורות) ונושאים מזוודות־עסקים דקות גזרה מעור משובח. הם אינם שוגים בחלומות, אלא בחישובים של כדאיות, יעילות ומיטביות; וחרף זאת מהווה מקצועם תערובת של... (המשך)

ראיון עם פרופסור יוסף גיליס, המחלקה למתמטיקה שמושית, מכון ויצמן.... (המשך)

ציורים ממוחשבים של פרופ׳ צ׳רלס סורי והמתכנת ג׳מס שאפר מאוניברסיטת קולומבוס, אוהיו.... (המשך)

מאגר נתונים לטריליון ספרות, תמונה תלת־ממדית באמצעות הולוגרמים ספרתיים, סאטורן 5, טנגו י.ב.מ. 1130, מחשב רב־עוצמה ל-.u.c.l.a לקידום מחקרים ביו־רפואיים ועט מיוחד לסימון מקום הכאב.... (המשך)

במאמר שפרסם מנהל המרכז הישראלי לניהול — מטעים האלוף ישראל ברנע, כי ״אם קיים גורם יחיד הקובע באורח מכריע בחייו של מפעל, להצלחה או לכשלון, הרי זהו המנהל״. אם כך הדבר כדאי להקדיש מחשבה קצרה... (המשך)

בדיקה איזוטופית של קליפות ביצים, ״עכביש" מפיק חשמל, מלחמה בגידולים ממאירים, מראה ענקית תשחזר את קרינת השמש בחלל, ועוד.... (המשך)

בנסיון להבין כיצד חודרים מבעד לשערים המוגפים, פנינו לאמן יגאל תומרקין, שהרי הוא עדות חיה למצב מוזר זה: יצירותיו של תומרקין מקשטות 29 מוזיאונים, גלריות ואוספים פרטיים באמריקה ובאירופה, וחרף זאת שרויות עדיין במחלוקת —... (המשך)

בתור מי שראה והכיר את העולם לפני שנתעטף בגלימת הטכנולוגיה הנוצצת, הזמנו את מר סלוצקר לחזות במחשבים האלקטרוניים מקרוב. כשהוא נשען על מקלו הילך בין המכונות, הזין בהן עיניו והאזין לכל ההסברים, אך ניכר היה... (המשך)

המחלוקת אם מסוגל המחשב לטפל רק בבעיות כמותיות (פרופ' ישעיהו ליבוביץ), או גם בבעיות איכותיות (פרופ׳ יהושע בר־הלל), לידתה בסקירה שהופיעה ב״מחשבות״ 20, אשר דנה בסוגיה של אינטליגנציה מכאנית.... (המשך)

בהמשך לראיון עם פרופ׳ בן־עמי שרפשטיין, ״על המוות״, שפורסם בגליון הקודם של ״מחשבות״, אנו מביאים כאן רשימה של מר נחמן גבעולי, הקובע, כי יש לסתום את הגולל על התקוות לחיי נצח באורח עקרוני.... (המשך)

מציאת אליס באמצעות מחשב היתה אמצאה גאונית. מלכתחילה לא שיער, שהדבר באמת יפעל, אך עתה היה עליו להודות, כי התוצאות עלו על כל ציפיותיו. כמובן: ככל שהדבר נגע לו — היתה זו הצעת־נישואים על בסיס... (המשך)

הזמנו אנשי מחשבה ישראליים, כדי לדון ״סביב שולחן עגול״ בסכנות האפשריות לפרטיות האזרח, העשויות לנבוע מהפעלת מאגר נתונים ממוכן ומרכזי, שיכיל אינפורמציה מלאה ומפורטת אודותיו — מיום לידתו ועד שעת מותו.... (המשך)

״אכספו 67", שיא במעגלים אלקטרוניים, זכרון־מחשב חדש, בוטיק אלקטרוני, מחשב באמנות, מחשבים מאיצים את המחקר במאיצים, התפתחות חדשה בצלום תלת־מימדי, פגישה עם המחר, מחשב במחקרי קרינה רדיו־אקטיבית, תיכון חלקים וקרן ריתוך אלקטרונית.... (המשך)

על ההתארגנות לשעת חרום ועל הציוד שהפתיע.... (המשך)

ראיון עם פרופסור בן־עמי שרפשטיין ראש החוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל־אביב... (המשך)

על אוטומציה בתעשיית התרופות.... (המשך)

בחודש יולי השנה ייפתח באנגליה הכנס התשיעי הבינלאומי של נוער שוחר מדע, בחסותו של הנסיך פיליפ — הדוכס מאדינבורג. בתכנית הכנס הרצאות, דיונים וסיורים, הערוכים סביב נושאים מדעיים (ואחרים) קבועים מראש. מטרת הכנס הזה והדומים... (המשך)

מחשב חדש ב"המשביר המרכזי"... (המשך)

בעולם בו כל נבואה היא (כמעט) בגדר עובדה, נקל להבין להנאתו המיוחדת של פרופ יהושע בר־הלל שעה שהוא מנפץ זו אחר זו שלפוחיות מלאות תחזיות ספקולטיביות, המרחפות אשכולות אשכולות מעל התיבות האפורות של המחשבים האלקטרוניים.... (המשך)

אחד מסימניה הבולטים של התפתחות השירותים הרפואיים בזמננו הנו העליה הגדולה במספר הבדיקות המעבדתיות, הנערכות במרפאות, בבתי־ חולים ובמוסדות רפואה שונים. הכפלת עומס העבודה במעבדות הקליניות, אחת ל-5 שנים, הנה תופעה שכיחה. הבדיקות הכימיות, הבקטריולוגיות,... (המשך)

״קפיצת־דרך״ גדולה מבצע קואופרטיב ״אגד״ בימים אלה, לא רק באורך הדרך שהוא עובר — אלא גם במספר האוטובוסים שלו ובמספר חבריו ועובדיו. עילותו רבת ההקף והכמות של הקואופרטיב יוצרת, כמובן, בעיות תיכנון, ניהול ושליטה מורכבות... (המשך)

בתום תכנית הפיתוח לשנים 1964 — 1966 נכנסת ברית הקואופרציה הצרכנית לתכנית פיתוח חדשה, אף היא בת שלוש שנים, כשהיא חזקה מבחינה משקית ואיתנה מבחינה ארגונית מכפי שהיתה בכל 35 שנות קיומה.... (המשך)

הספור של ד״ר ריצ׳רד ראה אור בקיץ 1965, בכתב־העת ״אופקים בביולוגיה ורפואה״, בהוצאת שיקאגו יוניברסיטי פרס. הספור מצטיין בהומור ונעדר יומרנות ספרותית ומדעית כאחת, אף שככל ספור מדעי-דמיוני הוא מתבסס על גרעינים עובדתיים.... (המשך)

כאשר טבע דן אלמגור את הנוטריקון החדש ״לעע״מ״ (לא עונים על מכתבים), בסדרת כתבות החוץ שלו ב״מעריב״, לא שיער — מן הסתם — את עוצמת ההד שיעורר, כל־שכן — שאת התשובה הקולעת ביותר ללקוי אנושי... (המשך)

רק שעות ספורות נדרשו למחשב לשכת השרות של י.ב.מ. בתלאביב להדפיס עשרות אלפי תעודות בגרות גמורות... (המשך)

המסוגל המחשב לחשוב בצורה נבונה ? שאלה זו כבר עוררה ויכוחים רבים; הן לגבי עצם התשובה והן לגבי המסקנות הנובעות ממנה — כאשר התשובה חיובית. האם עשוי המחשב להצר בעתיד את צעדי האדם ולגזול את... (המשך)

מיכון ועיבוד נתונים אלקטרוני קשורים, בדרך כלל, בדעת הקהל הרחב בהוצאות גדולות ובפעולות מסובכות, אך במעשה ניתן לבצע אותם בהוצאה קטנה, וחרף זאת, להפיק מהם תועלת מלאה — כפי שמלמד בפירוש נסיונו של ״המחלבות המאוחדות״.... (המשך)

ראיון עם ד״ר שרל בלוך מרצה בכיר להסטוריה חדשה ולמדע המדינה באוניברסיטת תל־אביב... (המשך)

בית סהר, הנבנה על־ידי חברת ״מגדלות״, במקום שניצב קולנוע גןרינה ברחוב בן־יהודה, נמנה — אל נכון — עם סוג הבנינים שאדריכלים רבים היו מוכנים לתת לו את שמם. צורתו (על הנייר, לפי שעה) המקורית של... (המשך)

מהנדסי "בואינג" הנעזרים ב-PLOTTER, הכנס השלישי לעיבוד נתונים, אופנה הנעזרת במחשב, המפעל הגדול בעולם לטיהור מים, איחזור נתונים ״אבודים" מהחלל, רב-צדדיות במחשבי י.ב.מ./360, פרס המחקר, שיא בפיתוח מעגלים והקשר בין רעמסס השני למחשב האלקטרוני.... (המשך)

הסטודנטים לא אדישים • למה למרוד? • ההפגנות — דבר מזוייף • תפקיד המדינה להציב אתגרים בדרך מתאימה • לסטודנט הישראלי אין זמן לפעילות • הפרופסורים לא עולים אף הם על בריקדות • אין שום... (המשך)

המהפכה התעשייתית הגיעה סוף סוף גם לשדה החנוך. בצעד איטי — אמנם, אך משעה שגילתה התעשיה את החנוך — שוב לא יהיו שניהם כמקודם. יצרני המחשבים הנכנסים לשדה חדש זה מביאים עמם אותם משאבים עתירים... (המשך)

שיחה עם הנהלת המרכז למיכון משרדי בירושלים לרגל הפעלת המחשב י.ב.מ./360 — דגם 30... (המשך)

פעילותה המסתעפת והולכת של חברת תה״ל בארצות־חוץ מתנהלת במקביל לפעולותיה בארץ. השנה — כבארבע השנים הבאות — תוציא החברה עשרות מיליוני לירות לפיתוח מקורות מים חדשים (מעריכים מקורות אלה ב־300 מיליון קוב לשנה) ולהשלמת מפעלים... (המשך)

אנשים הנוטים לראות עדיין את ההתישבות החקלאית באור פסטורלי של העבר — עשויים למצוא במיכון משהו הנוגד כאילו את מורשתה של ״החקלאית״. אך האמת שונה — משקים חקלאיים ותיקים היום הם בין הגופים היותר מאורגנים... (המשך)

יבמ 1287... (המשך)

עמידר היא מן המוסדות הבודדים בארץ היכולה לצפות כלפי העבר באותה מדת אופטימיות שהיא צופה כלפי העתיד. שכן, בעוד העתיד מבטיח לה את המשך הגידול של פעולותיה, דואג העבר לבצר לה פינה משלה בגלריה הססגונית... (המשך)

(AMATA (Audio Manufacturing And Training Aids - שיטה קולית למתן הדרכה והוראות תפעול בהרכבת מוצרים ... (המשך)

על מכונת־זמן גיאולוגית, אוטומציה בתעשיית המכוניות, י.ב.מ./360 למרינס האמריקני, הכנס השלישי של איל"א, מה זה "להזיור", ועוד... (המשך)

איש אינו תמה על כך שדעות קדומות, הנובעות על־פי רוב מבערות או לפחות — בורות, מאריכות ימים מכולן. כך, דומה, קרה בפרשת יחסי אדם־מכונה.... (המשך)

י.ב.מ. 632 במחלבת תנובה בחיפה, ספור התקנת מערכת י.ב.מ./360 הראשונה בארץ, י.ב.מ./360 - דגם 40 נחנך רשמית בלשכת השרות בתל-אביב.... (המשך)

על אחסון נתונים באמצעות קרן לייזר צבעונית, על מבצע אפולו, על המלחמה הקרה ועל תקליטים מגנטיים ... (המשך)

דומה, אמנם, כי אין הגדרה מתאימה יותר לתקופה שלנו מאשר עידן המדע. ולא רק משום שפיתחה את האטום, את טילי החלל, את הלייזר, ויש אומרים — את המחשבים האלקטרוניים. השפעת המדע והשיטות המדעיות חדרו בזמננו... (המשך)

ראיון עם מר אליעזר כהן — מנהל מחלקת שרותי הרישוי לרגל הפעלת המחשב י.ב.מ. 1401... (המשך)

תאור המערכת י.ב.מ. 357: שימושה בפיקוח ייצור, דרכי ניצול הנתונים, ושימושים נוספים בכרטיסים. ... (המשך)

ראובן מגנזי, הצעיר בארבעת בניה של משפחת מגנזי, נולד בטריפולי ב־1943. זמן קצר לאחר מכן נאלצה המשפחה לעקור לכפר, מחמת הקרבות שניהלו כחות הברית בשרידי הצבא הגרמני. בשהותו בכפר זה, נתקף ראובן בן השנה במחלת... (המשך)

תחנת הקשר האוניברסלית, הבנויה מחומרים קלים ונעדרת תיול חיצוני, תצטיין בקומפקטיות יתירה, ניידות מלאה (אפשר יהיה לקפלה כמו תיק) והפעלה פשוטה (גם מרחוק). בזכות תכונותיה אלה, יוכלו להפעילה בבית, במשרד ובביה״ס; מבוגרים וילדים כאחד.... (המשך)

המחשבת האלקטרונית הרב־שימושית 6400, מתאימה למיכון בחברות קטנות ובינוניות, וכן למיכון עבודות מסויימות בחברות גדולות.... (המשך)

על סף עידן הפיקו־שניה, יישור שקעים בפח המכונית בעזרת פטיש מגנטי, האוניברסיטה העברית מסייעת בחיזוי מזג האויר בעולם, אור עקום קורא כרטיסים, קרני לייזר במקום חוטי חשמל, ועוד.... (המשך)

PL/1 PROGRAMMING LANGUAGE ONE : שפת תיכנות חדשה... (המשך)

באוגוסט 1965, לרגל סיום הרצתם של שני המחשבים 7040 ו־1401, הודיעה חברת י.ב.מ. על כוונתה להעניק מילגה בת 3,000 ל״י לתלמיד מצטיין של האוניברסיטה העברית באחד ממדעי הטבע. לא מכבר מסרה המזכירות האקדמית של האוניברסיטה,... (המשך)

מערכת המחשבים י.ב.מ/360 מוסיפה להתחדש ביחידות חדשות ולהתעלות בשורת שפורים פנימיים, תוך כדי שרותה אצל הלקוח.... (המשך)

מבחינה גיאוגרפית מפריד מרחק של כ־20 ק״מ בלבד את חולון מפתח־תקוה. מבחינת הגיל המרחק ביניהם הוא 60 שנה בקירוב. כאן מקור צביונם השונה כל־כך.... (המשך)

על קורס תיכנות בבית סהר, זכרון בקליפת אגוז ומצת דו־תיפקודי לכלי רכב.... (המשך)

כנסים הארציים לעיבוד נתונים, הנערכים מדי שנה ע״י איל״א (אגוד ישראלי לעיבוד אינפורמציה), נושאים מטרה גלויה של סכום הפעילות והחלפת האינפורמציה בנושא זה. אך לא פחות מזה, הם מהווים מעין ברומטר להתפתחות השוטפת של עיבוד... (המשך)

לגבי רבים מותיקי העליה השניה, קשורה המלה טפחות בקשר נוסטלגי עמוק עם הקמת נקודות ישוב תחת השלטון הטורקי. לגבי רבבות משתכנים וחוסכים לשכון, קשורה כיום המלה טפחות בקשר עמוק לא פחות (אך נעדר נוסטלגיה) עם... (המשך)

כמאתיים שנה לפני המהפכה התעשייתית, חזתה כבר היהדות את הקונפליקט בין האדם למכונה, בספור הידוע על הגלם מפראג.... (המשך)

תאר לך שאתה צריך להכין מערכת אופטימלית לצורך ייצור שורת מוצרים בעלי תכונות משותפות רבות, כשהם ״עשויים לפי הזמנה״ בסופו של דבר. שנויים בהזמנות מבחינה כמותית ומבחינת הדוגמה, עשויים לקרות בכל עת. מחלקת ההנדסה הודיעה... (המשך)